ברוך גלבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך גלבוע
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1925
פטירה 4 באפריל 2014 (בגיל 88)
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
Palmach.jpg הפלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19441948 (הפלמ"ח)
19481973 (צה"ל)
דרגה תת-אלוף תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד גדוד 54
סגן מפקד חטיבה 9
מפקד חטיבה 5
ראש מטה פיקוד הדרום
נספח צה"ל בטורקיה
ראש מחלקת תכנון וארגון במטכ"ל
סגן ראש אגף המודיעין
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל מפעלי רכב אשדוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ברוך גלבוע (גולדברג) (8 בנובמבר 1925 - 4 באפריל 2014) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שירת כמפקד חטיבה 5, ראש מחלקת תכנון וארגון במטכ"ל, וסגן ראש אגף המודיעין.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור הרמטכ"ל דוד אלעזר בבסיס יחידה 8200 בסיני 1972. [א]

גלבוע נולד בפולין עלה לארץ ישראל ב-1932. כנער הצטרף לארגון ההגנה, ב-1944 התגייס לפלמ"ח ושירת בפלוגה ח' בקריית ענבים וברמת רחל, עבר קורס מ"כים ושירת כמפקד מחלקה בפלוגה ב' בגבעת ברנר. ב-1947 הצטרף לש"י, מחלקת המודיעין של ההגנה. במהלך מלחמת העצמאות שירת כמפקד יחידת ליווי לשיירות לירושלים ולנגב. הוא נפצע במהלך מבצע נחשון. לאחר ההפוגה הראשונה מונה למפקד פלוגה ג' בגדוד הרביעי בחטיבת הראל ולחם עמו בקרבות במבצע דני, מבצע יואב ומבצע חורב.

לאחר המלחמה המשיך בשירות קבע בצה"ל, סיים קורס מג"דים בפיקודו של יצחק רבין, פיקד על גדוד 54 בחטיבת גבעתי, במהלך פעולות התגמול פיקד בינואר 1953 על הפשיטה על הכפר פאלמה בסמוך לקלקיליה, פעולה שנסתיימה בכישלון והייתה אחד הגורמים שדחפו להקמת יחידה 101[1][2]. היה סגן מפקד חטיבה 9 במהלך מלחמת סיני בו כבשה את שארם א-שייח'. לאחר מכן יצא ללימודים אקדמאים, פיקד על חטיבה 5 ושירת כראש מטה פיקוד הדרום, בתפקיד זה פיקד על מצעד צה"ל שהתקיים ב-1964 בבאר שבע. ב-1964 מונה לנספח צה"ל בטורקיה ומילא תפקיד זה עד ספטמבר 1967. בהמשך שירותו כיהן כראש מחלקת תכנון וארגון במטכ"ל וכסגן ראש אגף המודיעין בשנים 1969–1972. השתחרר משירות הקבע במרץ 1973.

לאחר שחרורו מונה למנכ"ל מ.ל.ג - החברה הישראלית ליצור ולהרכבת אוטובוסים ומשאיות, החברה בראשותו רכשה והפעילה את מפעלי רכב אשדוד (לילנד אשדוד), הוא כיהן בתפקיד עד ספטמבר 1976. ב-1978 מונה למנהל בקונצרן כור וב-1983 הקים חברה פרטית בתחום ייזום ותכנון פרויקטים.

נפטר ב-4 באפריל 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מימין לשמאל: תא"ל ברוך גלבוע - סגן ראש אמ"ן, אל"ם שלמה ענבר - מפקד יחידה 8200, הרמטכ"ל דוד אלעזר, סרן גד אבינר - רל"ש ראש אמ"ן, (מוסתר) אלוף אהרון יריב - ראש אמ"ן, המסביר סא"ל אריה בן טוב - מפקד המערך הטכני ב יחידה 8200, אל"ם מנחם דגלי -רמ"ח איסוף באמ"ן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיונים בתקומת ישראל, גיליון 9
  2. ^ עיונים בתקומת ישראל, גיליון 10, ראיונות עם אלוף (מיל') ישראל טל