לדלג לתוכן

ג'יש אל-אומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יש אל-אומה
جيش الأمة
תקופת הפעילות 2005 עד 2008 – הווה
אידאולוגיה הג'יהאד הסלפי עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצות אתניות פלסטינים
מייסדים אבו חפס אל-מקדסי
מטה רצועת עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
אזורי פעילות רצועת עזה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי ברית
מתנגדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יש אל-אומה אל-סלפי פי בית אל-מקדסערבית: جيش الأمة السلفي في بيت المقدس, תעתיק מדויק: ג'יש אלאמה אלסלפי פי בית אלמקדס; בעברית צבא האומה הסלפי בירושלים), הידוע גם בשם ג'יש אל-אומה פי אכנאף בית אל-מקדס (בערבית: جيش الأمة في أكناف بيت المقدس; צבא האומה בפאתי ירושלים)[1] או פשוט כג'יש אל-אומה (בערבית: جيش الأمة; צבא האומה),[2][3] הוא ארגון טרור פלסטיני ג'יהאדיסטי סלפי ברצועת עזה. הארגון נחשב לתומך באל-קאעדה ולמתנגד לחמאס.[2]

ג'יש אל-אומה טוען כי הארגון נוסד ב-2005,[2] אך חוקרים תיארכו את הקמתו ל-2006,[4] 2007[5] או 2008.[3] הארגון התמקד בעיקר בשיגורי רקטות אחרים לשטח ישראל,[5] ובינואר 2008 הודיע על כוונתו לרצוח את נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש במהלך ביקורו בישראל.[6] ב-1 בספטמבר 2008 ארגן ג'יש אל-אומה את "מפגש ההכשרה הציבורי" הראשון שלו בדרום העיר עזה ומתח ביקורת על ממשל חמאס ברצועת עזה. בתגובה, יומיים לאחר מכן עצר חמאס את מנהיג הארגון אבו חפס אל-מקדסי.[7] בעקבות כך הפכו שני ארגוני הטרור לעוינים, וג'יש אל-אומה התעלם מהסכמי הפסקת אש בין חמאס וישראל[5] בעוד שחמאס עצר שוב ושוב את חברי הארגון, בפרט את אל-מקדסי,[8][9][10] אך נמנעו מלחימה גלויה.[5] ב-2012 התאחד הארגון עם קואליציית הנוער הסלפי בפלסטין.[2]

ג'יש אל-אומה לחם לצד חמאס במבצע עמוד ענן ב-2012 ובמבצע צוק איתן ב-2014.[3] ב-12 בנובמבר 2019 ירה הארגון רקטות לעבר כפר עזה במבצע חגורה שחורה בתגובה לחיסולו של בהאא אבו אל-עטא,[11] ובנוסף טען כי לקח חלק במבצע שומר החומות בשיגור רקטות לעבר יישובים וערים בעוטף עזה, בהם שדרות ואשקלון.[12][13]

ג'יש אל-אומה טוען שהוא משתתף בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.[14]

הארגון נחשב קטן יחסית, ומונה ככל הנראה עשרות פעילים בלבד.[15] מנהיגו הוא אבו חפס אל-מקדסי, שתוארו הוא אמיר.[11] מקורות המימון של הארגון כוללים תרומות באמצעות ביטקוין.[16][17]

אידאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מתאר את עצמו ככוח ג'יהאד סלפי שמטרתו להחיל את חוק השריעה בכל האומה, כלל הקהילה המוסלמית העולם, ולשחרר את פלסטין ואל-אקצא.[18] ג'יש אל-אומה שואף להקמת ח'ליפות אסלאמית, ובהתאם לכך תוארו של מנהיגו הוא אמיר. האידאולוגיה של הארגון כוללת אנטישמיות מוסלמית ואנטי-ציונות, והוא מאשים את היהודים בהרס הח'ליפות הישנה מתוך אמונה שיש להם "בהמיות וברבריות" מולדת.[2] מנהיג הארגון אבו חפס אל-מקדסי טען כי היעדר חזון קוהרנטי בקרב האומה האסלאמית הוא הסיבה העיקרית לכישלון בפתרון "הבעיה הפלסטינית", והכריז שעל המוסלמים להתאחד על מנת לסיים את "הכיבוש הציוני-צלבני" של מדינות מוסלמיות, והאשים קבוצות פלסטיניות אחרות בכך שהחלו לשרת פרויקטים של "ציונים-צלבנים מערביים ורוסים-פרסים מזרחיים" במקום לחתור לממשל של מדינה אסלאמית.[11] הוא מבקר את השפעתה של איראן ברצועת עזה והאשים מדינות מוסלמיות שונות כמו ירדן, איחוד האמירויות הערביות וערב הסעודית בסיוע ל"מלחמה נגד האסלאם" על ידי אי-התנגדות לישראל, בפרט במלחמת חרבות ברזל.[14]

בנוסף, בניגוד לרוב ארגוני הטרור הפלסטיניים ג'יש אל-אומה אינו לאומני אלא דתי בלבד, ועל כן לא אימץ סמלים פלסטיניים כגון הדגל הפלסטיני אלא רק את הדגל השחור של הג'יהאד והשהאדה.[18]

יחסים עם קבוצות אסלאמיסטיות ופלסטיניות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יש אל-אומה תומך באל-קאעדה, אף על פי שהוא אינו מזוהה עמו באופן רשמי.[19] הוא מתנגד לארגון המדינה האסלאמית ורואה בתומכיו "ח'וארג'" בטענה שהוא מאיים על אחדות הפלגים הג'יהאדיסטים ברצועת עזה.[2]

לפי הארגון הדמוקרטיה היא כפירה חילונית, ועל כן הוא רואה בתנועות הפת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין אויבות.[19] לארגון מערכת יחסים מתוחה מאוד עם חמאס ועם ממשלו בעזה בטענה שהוא לא אוכף את חוקי השריעה[2] ושהשתתפותו במועצה המחוקקת הפלסטינית "מנציחה את הסכמי אוסלו והרשות הפלסטינית".[19] ביחס לשאר הקבוצות הפלסטיניות, כמו הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ג'יש אל-אומה "רואה בתנועות אסלאמיות אחרות אחיות ומכבדת אותן".[2] במהלך מלחמת חרבות ברזל הביע ג'יש אל-אומה תמיכה בחמאס ובברית רחבה יותר של ארגוני טרור פלסטיניים.[14]

בנוסף, ג'יש אל-אומה רואה בארגונים שיעים, בייחוד חזבאללה, "אויבים שיש להילחם בהם".[19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרופיל, באתר Jihad Intel
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 איימן ג'ואד א-תמימי, Jaysh al-Ummah in Gaza: Exclusive Interview, ‏20 בפברואר 2019
  3. ^ 1 2 3 פרופיל, באתר המועצה האירופית ליחסי חוץ
  4. ^ צבא האומה, ארגון ג'האדיסטי בעל זיקה לאלקאעדה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, ‏19 בנובמבר 2008
  5. ^ 1 2 3 4 בנדטה ברטי, Salafi-Jihadi Activism in Gaza, CTC Sentinel כרך 3, גיליון 5, וסט פוינט, ניו יורק: Combating Terrorism Center, 2010
  6. ^ חגי הוברמןאירגון טרור בעזה: נרצח את בוש, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2008
  7. ^ Hamas Arrests Pro-al-Qaeda Leader of Jaysh al-Umma in Gaza, Jamestown Foundation, ‏24 בספטמבר 2008
  8. ^ דלית הלוי, חמאס פועל נגד "צבא האומה", באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2009
  9. ^ אליאור לוי, דאעש בעזה מאיים על בכירי חמאס: אם לא ישוחרר בכיר בארגון, נפגע בכם, באתר ynet, 1 בספטמבר 2015
  10. ^ ניר יהב‏, עקב ירי הרקטות: "חמאס עצר ועינה מנהיג ארגון סלפי", באתר וואלה, 1 באוקטובר 2012
  11. ^ 1 2 3 Jaysh al-Ummah emir offers solution to 'Palestinian case', derides 'Resistance' leaders, Long War Journal, ‏1 באפריל 2021
  12. ^ Analysis: 17 Palestinian militant factions identified in recent Gaza conflict, Long War Journal, ‏4 ביוני 2021
  13. ^ איימן ג'ואד א-תמימי, Jaysh al-Ummah Statements and Materials on Jerusalem and al-Aqsa Mosque
  14. ^ 1 2 3 Al Qaeda-aligned Jaysh al-Ummah says it is fighting Israeli troops in Gaza, Long War Journal, ‏19 בדצמבר 2023
  15. ^ ירון פרידמן, ‏הכירו את האויב: מפת ארגוני הטרור המלאה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2024
  16. ^ טרור וכספים: קמפיין של ארגון ג’האדיסטי הפועל ברצועת עזה לגיוס כספים באמצעות הביטקוין, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 19 במאי 2019
  17. ^ טרור וכספים: “צבא האומה הסלפי בירושלים”, ארגון המזוהה עם אלקאעדה הפועל ברצועת עזה, חידש לאחרונה קמפיין לגיוס כספים באמצעות ביטקוין, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 13 במאי 2020
  18. ^ 1 2 ארגון בשם “צבא האומה ירושלים” מהווה שלוחה קדמית נוספת של הג’האד העולמי ברצועת עזה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 בפברואר 2008
  19. ^ 1 2 3 4 רועי נחמיאס, סלפים מכים שורשים בעזה: "גם חיזבאללה אויב", באתר ynet, 13 באפריל 2010