גדנ"ע קליעה
גדנ"ע קליעה היא מסגרת טרום צבאית ישראלית, שמטרתה הייתה לעודד בני נוער לעסוק בקליעה, על מנת להגביר את הגיוס לתפקידים בתחום זה בצה"ל - תפקידי הדרכה, צליפה ונשקות, ובצורה זו להעלות את רמת הקליעה הכללית בצה"ל. המסגרת פעלה כ-50 שנה, עד שנת 2007, ובמהלך שנותיה הכשירה לצה"ל מאות בעלי תפקידים בתחום הקליעה והצליפה והכשירה ספורטאים מצטיינים בתחום הירי האולימפי.
מהות המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירי ספורטיבי או צבאי?[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים בתוך ומחוץ למסגרת התעוררו מחלוקות על אופי גדנ"ע קליעה ונחיצותו: מצד אחד נטען שאם המסגרת נועדה לטיפוח ענפי הקליעה הספורטיביים, אין צורך בקיומה משום שהיא לא מסייעת בכך לצה"ל. טענה דומה גרסה שאם המסגרת נועדה לשיפור רמת הקליעה בצה"ל עדיף למקד את הפעילות בירי ברובים צבאיים. קלעים שהעדיפו ירי ספורטיבי השמיעו טענות מנוגדות בדבר הקלות היחסית של מעבר משיטה זו של ירי לירי צבאי, בעוד שההפך אינו כה קל.
ויתור על הפעילות באחד משני המסלולים היה עשוי לפגוע בהכשרת הקלעים-תאוריית הקליעה נלמדת באופן מיטבי על רובה ספורטיבי (מדויק ביותר וניתן להתאימו לכל אדם), בעוד שיישום עקרונות הקליעה לתנאי המציאות (ירי במצבים שונים ללא עזרים מסייעים), לצד הרגלי בטיחות והכרת הנשק האישי (על כל המשמעויות הנלוות לכך-תפעול מעצורים, איפוס, מבנה הנשק, פירוק והרכבה, תחזוקה) נלמדים היטב על רובה שירות המוסב לקליבר זעיר. סמל הגדנ"ע קליעה לא הותיר מקום לספק-לצד סמל החץ וקשת של פיקוד הגדנ"ע, שולבו בו צלליות של רובה צבאי ורובה ספורטיבי. שילוב זה הבהיר שבמסגרת יש מקום לירי ספורטיבי וצבאי גם יחד.
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משרד הביטחון פיקח על פעולות הגדנ"ע באמצעות האגף הביטחוני חברתי (בעבר, אגף הנוער והנח"ל). מערך מג"ן בחיל החינוך והנוער היה אחראי על החיילים המשרתים בגדנ"ע קליעה, הכשרתם והציוד במועדוני הקליעה.
מטווחים ומועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגדנ"ע פעל במטווחים אזרחיים ברחבי הארץ (כאשר הארץ חולקה למרחבים-צפון, דרום, מרכז ות"א). בכל מועדון גדנ"ע שירת לפחות חייל אחד-מדריך נוער. בחלקם הוצב מפקד מועדון שהוא מדריך ירי, אזרח עובד משרד הביטחון. בשנות השבעים, כאשר היה בשיאו, היו פעילים ברחבי הארץ עשרות מטווחים. בשנים האחרונות לפעילותו הגדנ"ע קליעה פעל בעיקר במטווחים: אבו כביר, אוסישקין, הרצליה, חיפה, עמק הירדן, רחובות, רמת גן ורעננה.
רשימת מועדוני גדנ"ע קליעה בשנות פעילותו-לפי מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרחב צפון[עריכת קוד מקור | עריכה] |
מרחב מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
גוש דן[עריכת קוד מקור | עריכה] |
מרחב דרום[עריכת קוד מקור | עריכה] |
קצין קליעה של הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קצין הקליעה של הגדנ"ע הוא הממונה על הגדנ"ע קליעה מטעם הצבא. רוב קציני הקליעה של הגדנ"ע היו אזרחים כמו חי אלופי ורמי סידס, חלקם היו קצינים בקבע כמו רובי ורשבסקי וחלקם חיילים בשירות סדיר. קצין הקליעה הראשון של הגדנ"ע היה אלכס רובין.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי המנדט הבריטי, בעת שבה הגדנ"ע פעל כארגון נוער של ההגנה, בני נוער רבים ביישוב הוכשרו בנשק. לימוד יסודות הקליעה היה חלק מתוכנית ההכשרה הכללית של הגדנ"ע אך לא כמקצוע שנערים יכלו לבקש לסגל לעצמם התמחות מיוחדת בו. גם לאחר המעבר למסגרת צבאית בסיום מלחמת העצמאות המשיכו לאמן את הנוער בנשק, אך לא באותה כמות ודחיפות כפי שנדרש עד לפרוץ המלחמה. במהלך כהונתו של עקיבא עצמון כמפקד הגדנ"ע, טיפוח יכולת הקליעה התבטא בשיעורי הרובה שהיו בחוגי הסיירים ובקביעת ל"ג בעומר כיום הקליעה של הגדנ"ע.
הקמת המסגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רק בתקופתו של רם רון כמפקד הגדנ"ע הוקם הגדנ"ע קליעה כחוג נפרד מפעולות פיקוד הגדנ"ע-במילים אחרות, חניך המבקש להירשם לחוג לא מחויב להשתתף בפעילויות אחרות של פיקוד הגדנ"ע. מועדוני הגדנ"ע שפעלו בקרב המעברות ומושבי עולים ובהם התבצעה בעיקר פעילות חינוכית לנוער עולה, היו ביתם הראשון של חוגי הקליעה. בהמשך הוקמו מועדונים גם בערים הגדולות. במועדונים לא ניתן היה לקיים אימוני ירי ולכן עיקר הפעילות הייתה הדרכתית, על השלבים המקדימים לירי. בהמשך הוקמו מטווחי גדנ"ע, כשהראשון הוקם ב-1955 באבו כביר, וכן הועמדו לרשות הגדנ"ע מטווחים צבאיים ומטווחים של מועדוני קליעה אזרחיים.
פעילות המסגרת לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפויות הגדנ"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התחרות על שם כ"ג יורדי הסירה בתשנ"ב (91/92):
מתוך 1600 החניכים שהיו רשומים ב-22 מועדונים שהיו קיימים אז, 100 חניכים השתתפו בתחרות. התחרות נפרשה על פני שלושה ימים (בין 3 ל-5 בדצמבר 1991) וכללה שלושה תרגילים: 20X3 (שלושה מצבים), 60 שכיבה ו-40 כדור ברובה אוויר. ביומיים הראשונים התחרויות התקיימו במטווח רמת גן, וביום השלישי נערכה התחרות במטווח האולימפי בהרצליה, בו גם נערך טקס הסיום. מזג האוויר ביום הראשון של התחרות גרם לעיכוב בהגעה של קבוצות מצפון ומדרום, אך בהמשך החניכים לנו בבסיס האימון הפיקודי בבית ליד.
המנצח בתחרויות, שזכה על הישגיו ברובה אוויר, היה עמרי פורת. פורת, שהיה אלוף צה"ל בקליעה בתשנ"א, התגייס לצה"ל 4 ימים לאחר התחרות. הזוכה במקום השני היה יואב זאבי, לימים אלוף העולם בתרגיל שלושה מצבים. מבין המנצחים הורכבה כמנהג אותם ימים נבחרת גדנ"ע, שהשתתפה בתחרויות קליעה בישראל ומחוצה לה.
חניכי המסגרת באליפויות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חניכי המסגרת בתחרויות הקליעה בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
חניכי המסגרת בתחרויות קליעה בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת סגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כניסתו של אביגדור קהלני לתפקיד ראש האגף הביטחוני חברתי, הוקמה ועדה לבדיקת נחיצות הגדנ"ע קליעה (בהמלצת קצין חינוך ראשי לשעבר, אילן הררי) שאף אחד מחבריה לא היה מתחום הקליעה, הופסקה הכשרת אזרחים עובדי צה"ל ובוטלו קורסי קיץ.
עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה הוחלט על סגירת הגדנ"ע קליעה תוך חצי שנה. ראשית הופסקה הרשמתם של חניכים חדשים למסגרת. בוטלה תחרות חנוכה המסורתית שהייתה אמורה להתקיים בפרק זמן זה. הסתיים החוזה עם עובדי משרד הביטחון, ובינואר 2007 נאסף מירב הציוד ונלקחו כלי נשק מהמועדונים.
לאור מחאות חניכים לשעבר, הוחלט באופן זמני להשהות את סגירת מועדון הגדנ"ע שברעננה עד לקיץ 2007.
אמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלי נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רובי קליבר זעיר (0.22 אינץ')
- רובה בריחי מוסב-מאוזר (כונה גם FN על שם חברת Fabrique National שייצרה חלק מרובים אלו)
- אם 16 מוסב
- רובה קליבר זעיר מקצועי/אולימפי-דגם 1807 מתוצרת חברת הנשק הגרמנית אנשוץ (אנ') (כונה בפשטות "אנשוץ")
- רובה אוויר
- דגם S300 מתוצרת פיינוורקבאו (אנ')
- דגם S601 מתוצרת פיינוורקבאו
לבוש מסייע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציוד המשמש לירי אולימפי:
- מעיל קליעה - השימוש בו נעשה משום שכדי לקבל את הירי המדויק ביותר הגוף צריך להישאר יציב ובאותו מצב בין כדור לכדור. הגוף גמיש והמעיל מסייע לקיבועו. המעיל מסייע גם למניעת כאבי גב בירי עם רובה בעמידה ומהווה נקודת משען טובה ליד המחזיקה את הרובה (הודות לפני השטח המחוספסים).
- כפפה - להגנה על כף היד מלחץ הרובה והרצועה בירי בשכיבה, הגנה על שורש כף היד (להגביל את תנועת הפרק) ולמניעת החלקת הרובה.
- רצועה - מספקת תמיכה למשקל הרובה ויציבות רבה יותר בירי בשכיבה. מפחיתה את האפשרות של שימוש מיותר בכוח השרירים או תנועות לא רצוניות (לחץ הרצועה גורם לעיתים קרובות להרדמת היד שתומכת ברובה מלפני המרפק ועד לאצבעות)
- מסתור - למנוע מהחזר אור רקע להפריע ליורה בהתרכזות במטרה וכן לאפשר ליורה לא לעצום את העין הבלתי מכוונת ולירות בשתי עיניים פקוחות. עצימת העין הבלתי מכוונת עלולה להפחית מכושר הראייה ולגרום לקלע להשקיע מאמץ מיותר. קלעים מקצועיים משתמשים לרוב במסתור ייעודי אך בגדנ"ע קליעה המסתור אולתר.
ציוד נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טלסקופ תצפית - לבחינת מיקום הפגיעות בזמן הירי. זאת לשם הצבעה על טעויות ירי או להערכה של האיפוס שיש לעשות לכוונת.
- אטמי אוזניים - למניעת פגיעה בשמיעה וכן להגברת הריכוז.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסגרת פעלה באופן שנתי והייתה פתוחה לנערים מגיל 15 ועד הגיוס. עובדה שסייעה מאוד לכדאיות הגדנ"ע קליעה לבני הנוער הייתה הסובסידיה לתחמושת. הודות לסובסידיה, בני הנוער היו צריכים לשלם על ביטוח למשך שנה אחת ולא על תחמושת, וכך מחיר הרישום לתוכנית היה נמוך בהרבה ממה שהוא היה יכול להיות בפועל.
אימוני ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אימוני הירי התקיימו בימי חול , כאשר באופן רשמי אושר לכל חניך להתאמן פעמיים בשבוע-שריד להוראה מימי המנדט שנועדה למניעת פגיעה בלימודי הנערים שהתנדבו לגדנ"ע.
בני הנוער במסגרת התאמנו על קליעה במצבים שונים עם ובלי עזרים מסייעים: במטווחים בהם קיים מטווח אוויר, החניכים מתחילים מירי בישיבה עם משען על מדף ברובה הבסיסי, עוברים לירי מרפקים ולבסוף ירי בעמידה בו משתמשים בציוד מסייע, בדרך כלל עם רובה מתקדם. במטווחים בהם קיים מטווח 50 מטר, החניכים מתחילים בירי עם מאוזר בשכיבה עם משען, לאחר מכן עוברים לשכיבה בלי משען עם אם 16, ולבסוף לשכיבה עם אנשוטס ועזרים מסייעים.
כשגרה, בני הנוער חונכו להתנהג באופן בטיחותי וזהיר עם נשק וטיפלו בניקוי הנשק וניקיון המטווח.
תחרויות ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך כל שנה נהגו לקיים תחרויות שהיוו תמריץ להגברת כושר הקליעה. בעשורים הראשונים לפעילות המסגרת התקיימו בכל שנה התחרויות הבאות:
- בסוכות - אליפות צה"ל על גביע ראש מה"ד ואליפות ישראל לנוער
- בחנוכה - אליפות הקליעה ע"ש כ"ג יורדי הסירה ותחרות על גביע שגריר בורמה.
- בל"ג בעומר - האליפות הארצית של פיקוד הגדנ"ע.
התקיימו גם תחרויות נוספות בהיקפים שונים, חלקן קבועות וחלקן חד פעמיות.
בשנותיו האחרונות של הגדנ"ע, בכפוף למצב הביטחוני ששרר במדינה (שנותיה הראשונות של האינתיפאדה השנייה) התקיימו התחרויות הבאות:
- תחרות הנצחה בחנוכה ע"ש כ"ג יורדי הסירה ויואב פכטהולד שמתקיימת ברעננה-תרגיל 40 כדור אוויר, ותרגיל 20 כדור קליבר זעיר.
- תחרות הנצחה בפורים ע"ש עמנואל כהן שמתקיימת ברחובות-תרגיל 40 כדור ברובה אוויר ותרגיל 20/18 כדור באם 16 מוסב (עם/בלי משען).
- תחרות אות הקלע בפסח שמתקיימת בחיפה/עמק הירדן - מאוזר ואם 16.
הכשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני הנוער היו נשלחים במהלך חופשת הקיץ לקורסים במחנה גדנ"ע, לקורס שלושה מצבים או לקורס עוזר מדריך. בעבר התקיים קורס צליפה במתקן אדם, כשהאחרון התקיים בקיץ 2001. לעיתים רחוקות, כחלק מקורסים בבסיסי צבא או פעילויות שונות בחופשות, ניתנה לחניכים הזדמנות להתנסות בירי ברובים צבאיים של ממש, כאשר המטרה של כל אלו למשוך את בוגרי המסגרת לתפקידים משמעותיים בתחום הקליעה והצליפה בצבא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדנ"ע קליעה באתר חיל החינוך והנוער
- כתבות על סגירת הגדנ"ע קליעה:
- אמיר בוחבוט, גדנ"ע הקליעה בסכנת סגירה, באתר nrg, 8 בינואר 2007
- שלומית צור, גדנ"ע הקליעה האחרון יסגר?, 10 בינואר 2007
- על חניכים בוגרי המסגרת:
- על אברהם רוזנברג
- דורון שזירי(הקישור אינו פעיל)
- גיל סימקוביץ'