גמר גביע אופ"א 2001

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גמר גביע אופ"א 2001
2001 uefa.jpg
אירוע גביע אופ"א 2001
לאחר שער הזהב בהארכה
תאריך 16 במאי 2001
מיקום וסטפאלנשטדיון, דורטמונד, גרמניה
השחקן המצטיין גארי מקאליסטר (ליברפול)
שיפוט ז'יל וייסייר (צרפת)
צופים 48,050
2000
2002
uefa.com

גמר גביע אופ"א 2001 התקיים בוסטפאלנשטדיון בדורטמונד, גרמניה ב-16 במאי 2001, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אופ"א לעונת 2000/2001 היא ליברפול האנגלית, שניצחה במשחק את דפורטיבו אלאבס הספרדית בתוצאה 4-5 בזכות שער זהב שהובקע בדקה ה-117 של ההארכה, לאחר שוויון 4-4 בתום הזמן החוקי. הייתה זו המהדורה ה-30 של המפעל.

עבור ליברפול, הייתה זו זכייה שלישית בתואר בהופעתה השלישית בגמר המפעל. קדמו לה הזכיות ב-1973 וב-1976. הייתה זו זכייה אנגלית ראשונה בתואר מאז עונת 1983/1984, אז זכתה בו טוטנהאם הוטספר. היה זה גמר אירופי ראשון לליברפול מאז אסון הייזל שהתרחש בגמר גביע אירופה לאלופות 1985. דפורטיבו אלאבס העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר אירופי, והייתה לספרדית הרביעית בהיסטוריה שמעפילה לגמר, והראשונה מאז אספניול בעונת 1987/1988.

שתי הקבוצות העפילו למפעל עקב מיקומן בליגה בעונת 1999/2000. ליברפול סיימה את העונה במקום הרביעי בפרמייר ליג, מרחק שתי נקודות בלבד מלידס יונייטד שסיימה שלישית והעפילה למוקדמות ליגת האלופות. אלאבס סיימה עונה מוצלחת בלה ליגה במקום השישי, מרחק שלוש נקודות בלבד מברצלונה הסגנית ושמונה בלבד מהאלופה דפורטיבו לה קורוניה.

ליברפול פתחה את הגמר היטב ועלתה במהירות ליתרון כפול משערים של מרקוס באבל וסטיבן ג'רארד. איבן אלונסו החזיר את אלאבס למשחק, אך גארי מקאליסטר, המצטיין במגרש, קבע את תוצאת המחצית, 3-1 לליברפול. אלאבס חזרה למשחק במחציתהשנייה עם צמד בזק של חאבי מורנו. רובי פאולר החזיר את היתרון לליברפול, אך ז'ורדי קרויף השווה דקות ספורות לסיום וקבע את תוצאת הסיום, 4-4. בהארכה נותרה אלאבס בתשעה שחקנים לאחר שאיבדה אלאבס את מגנו מוסלין ואת הקפטן אנטוניו קרמונה בכרטיסים אדומים, ושלוש דקות לסיום ההארכה, הבקיע דלפי ז'לי שער עצמי בנגיחה לבעיטה חופשית של מקאליסטר, מה שהביא לסיומו של המשחק בניצחונה של ליברפול בשער הזהב.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגליהאנגליה ליברפול סיבוב ספרדספרד דפורטיבו אלאבס
יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני
רומניהרומניה ראפיד בוקרשט 1 – 0 1 - 0 (ח) 0 - 0 (ב) סיבוב ראשון טורקיהטורקיה גזיאנטפספור 4 – 3 0 - 0 (ב) 4 - 3 (ח)
צ'כיהצ'כיה סלובן ליברץ 4 – 2 1 - 0 (ב) 3 - 2 (ח) סיבוב שני נורווגיהנורווגיה לילסטרום 5 – 3 3 - 1 (ח) 2 - 2 (ב)
יווןיוון אולימפיאקוס 4 – 2 2 - 2 (ח) 2 - 0 (ב) סיבוב שלישי נורווגיהנורווגיה רוזנבורג 4 – 2 1 - 1 (ח) 3 - 1 (ב)
איטליהאיטליה רומא 2 – 1 2 - 0 (ח) 0 - 1 (ב) שמינית הגמר איטליהאיטליה אינטר מילאנו 5 – 3 3 - 3 (ב) 2 - 0 (ח)
פורטוגלפורטוגל פורטו 2 – 0 0 - 0 (ח) 2 - 0 (ב) רבע הגמר ספרדספרד ראיו ואיקאנו 4 – 2 3 - 0 (ב) 1 - 2 (ח)
ספרדספרד ברצלונה 1 – 0 0 - 0 (ח) 1 - 0 (ב) חצי הגמר גרמניהגרמניה פ.צ. קייזרסלאוטרן 9 – 2 5 - 1 (ב) 4 - 1 (ח)

ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליברפול החלה את דרכה בטורניר בסיבוב הראשון, שם פגשה את ראפיד בוקרשט הרומנית. במשחק הראשון בחוץ כבש ניק בארמבי את שער הניצחון במחצית הראשונה, וקבע 1-0 שהחזיק עד לסיום. בגומלין הביתי לא הובקעו שערים, וליברפול העפילה לסיבוב הבא עם 1-0 בסיכום שני המפגשים.

בסיבוב השני פגשה ליברפול את סלובן ליברץ הצ'כית. המשחק הראשון באצטדיון אנפילד הוכרע על ידי אמיל הסקי, שקבע 1-0 שתי דקות לסיום המשחק. בגומלין נקלעה ליברפול לפיגור מוקדם, אך בארמבי, הסקי ומייקל אואן הפכו. ליברץ עוד צימקה לפני הסיום, אך ליברפול השלימה ניצחון כפול, 4-2 בסיכום שני המפגשים.

הסיבוב השלישי הפגיש את ליברפול עם אולימפיאקוס היוונית. במשחק הראשון בחוץ הובילה ליברפול פעמיים (בארמבי וג'רארד), אך נכנעה לצמד של אלכסנדר אלכסנדריס, כולל שער שוויון בדקה האחרונה, 2-2 בסיום המשחק. ההכרעה עברה לאנפילד, שם הסקי ובארמבי קבעו 2-0 לליברפול, שהעפילה עם 4-2 בסיכום שני המפגשים.

בשלב שמינית הגמר פגשה ליברפול את רומא האיטלקית. המשחק הראשון נערך בסטאדיו אולימפיקו, המגרש בו ניצחה ליברפול פעמיים בגמר גביע אירופה לאלופות, ב-1977 וב-1984 - אז ניצחה בגמר את רומא עצמה. לאחר מחצית ראשונה מאופסת, הבקיע אואן צמד שערים וקבע 2-0 בסיום לליברפול. בגומלין באנפילד עלתה רומא ליתרון בדקה השבעים, אך לא הצליחה לכבוש פעם נוספת. ליברפול הפסידה 1-0, אך העפילה לרבע הגמר עם 2-1 בסיכום המפגשים.

ברבע הגמר פגשה ליברפול את פורטו. המשחק הראשון בחוץ הסתיים ללא שערים, וההכרעה עברה לאנפילד. בגומלין הביתי כבשה ליברפול צמד שערים כבר במחצית הראשונה (דני מרפי ואואן), ניצחה 2-0 והעפילה לחצי הגמר.

הגרלת חצי הגמר סיפקה לליברפול מפגש מול ברצלונה, שחיפשה את הכרטיס הראשון בתולדותיה לגמר גביע אופ"א. במשחק הראשון בקאמפ נואו נפרדו הקבוצות בשוויון 0-0, לאחר שליברפול התבצרה בהגנה במשך רוב שלבי המשחק, ושוב ההכרעה עברה למגרשה הביתי של ליברפול. בדקה ה-44 במשחק הגומלין, הגביה גארי מקאליסטר כדור קרן לרחבה. פטריק קלויברט נגע בכדור בידו, וליברפול זכתה בפנדל, אותו תרגם מקאליסטר לשער יתרון. השער החזיק מעמד לסיום, וליברפול, עם 1-0 בסיכום המפגשים, העפילה לגמר גביע אופ"א בפעם השלישית בתולדותיה.

דפורטיבו אלאבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עונה מוצלחת בליגה, החלה אלאבס את דרכה בגביע אופ"א בסיבוב הראשון, שם פגשה את גזיאנטפספור הטורקית. במשחק הראשון בבית נפרדו הקבוצות ללא שערים. הגומלין בגזיאנטפ התנהל אחרת לגמרי, והיה למשחק מרתק ורב שערים. במחצית הראשונה כבשה המארחת פעמיים, כאשר איבן אלונסו רק מאזן זמנית, 2-1 לטורקים בהפסקה. בחצי השני נהנתה אלאבס מצמד של איוון טומיץ' ושער נוסף של חאבי מורנו, שהפכו את התוצאה וקבעו 4-2. גזיאנטפספור עוד צימקה בדקת הסיום, אך אלאבס שמרה על מקומה בשלב הבא עם 4-3 במשחק ובסיכום.

בסיבוב השני פגשה אלאבס את לילסטרום הנורווגית. במשחק הראשון בחוץ עלתה אלאבס ליתרון מהיר משער של איבון בגוניה לאחר שתי דקות. אוסקר טייס קבע 2-0 בהפסקה, וקוסמין קונטרה העלה את אלאבס ליתרון 3-0 עם פתיחת החצי השני. לילסטרום צימקה לפני הסיום, 3-1 לאלאבס בתום המשחק הראשון. משחק הגומלין נפתח בסערה, כאשר אלאבס כבשה עם הפתיחה, ובדקה הרביעית ספגה את השוויון. לילסטרום הצליחה להפוך בחצי השני, והייתה מרחק שער משוויון בסיכום המשחקים, אך חואן אפיטייה קבע את תוצאת המשחק, 2-2 בסיום, ו-5-3 לאלאבס בסיכום המפגשים.

גם הסיבוב השלישי הפגיש את אלאבס מול יריבה נורווגית, רוזנבורג. אלאבס אירחה את המשחק הראשון, ולאחר מחצית מאופסת עלתה ליתרון משער של מורנו, אך נכנעה לשוויון של רוזנבורג כעשר דקות לסיום. 1-1 בתום המשחק הראשון. ההכרעה עברה לנורווגיה, שם אלאבס הצליחה לכבוש פעמיים במחצית הראשונה, ולנצח 3-1 במשחק. עם 4-2 בסיכום, המסע האירופי של אלאבס נמשך לשמינית הגמר.

בשלב שמינית הגמר המתינה לאלאבס משוכה גבוהה בדמותה של אינטר מילאנו האיטלקית. המשחק הראשון נערך בביתה של אלאבס, והיה לצמוד ורב שערים. אלאבס עלתה ראשונה ליתרון משער של מורנו דקה בלבד לתום המחצית הראשונה, אך בתוספת הזמן של המחצית השווה אלבארו רקובה את התוצאה עבור אינטר. רקובה וכריסטיאן ויירי השלימו מהפך בחצי השני והעלו את אינטר ליתרון 3-1, אלא שבתוך שמונה דקות משערו של ויירי, כבשו טייס ואלונסו שערי בזק וקבעו 3-3 בסיום המפגש הראשון. אלאבס יצאה לסן סירו בידיעה כי היא חייבת לכבוש, ועד לדקה ה-78 לא הצליחה לעשות זאת, אלא שאז כבש ז'ורדי קרויף את שער היתרון של קבוצתו, טומיץ' הכפיל לאחר חמש דקות, ובסיום 2-0 מרשים לאלאבס, וניצחון 5-3 בסיכום שני המפגשים.

לאחר ההצלחה בשמינית הגמר, הוגרלה אלאבס למפגש מול בת ארצה, ראיו ואיקאנו, ברבע הגמר. במשחק הראשון הכניעה אלאבס את יריבתה ללא תנאי, וניצחה 3-0 משערים של חורחה אסקויטיה, דן אגן ויוריצה ווצ'קו. בגומלין כבש קרויף והעלה את אלאבס ליתרון 1-0. עד לסיום הצליחה ראיו להפוך ל-2-1, אך בסיכום המפגשים 4-2 לאלאבס, שממשיכה לחצי הגמר.

בחצי הגמר פגשה אלאבס את פ.צ. קייזרסלאוטרן הגרמנית, בדו-קרב שהפך לתצוגת תכלית התקפית של הקבוצה הספרדית. אלאבס אירחה את המשחק הראשון, ותוך חצי שעה כבר הובילה 2-0 מצמד פנדלים של קונטרה. קרויף קבע 3-0 בהפסקה, ובחצי השני כבשה אלאבס פנדל שלישי במשחק, מרגליו של אלונסו. קייזרסלאוטרן עוד צימקה (שער רביעי במשחק בפנדל), אך מגנו מוסלין קבע את תוצאת הסיום, 5-1 לאלאבס. בגומלין בחוץ העלה יורי דז'ורקף את קייזרסלאוטרן ליתרון מוקדם, אך אלונסו השווה עוד בחצי הראשון. ווצ'קו (צמד) וראול גניאן קבעו את תוצאת הסיום במחצית השנייה, 4-1 במשחק וניצחון מרשים של 9-2 בסיכום המפגשים.

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצית ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליברפול, תחת המאמן הצרפתי ז'ראר הוייה, העפילה לגמר לאחר שכבר זכתה בשני גביעים באותה העונה, גביע הפוטבול ליג וגביע ה-FA. הוייה העלה הרכב זהה כמעט לחלוטין לזה שניצח בגמר הגביע את ארסנל, כאשר גארי מקאליסטר החליף בהרכב את ולדימיר שמיצר. בחוד מערך ה-4-4-2 של הוייה ניצבו אמיל הסקי ומייקל אואן, כאשר רובי פאולר פותח על הספסל. מנגד, חוסה מנואל אסנאל העלה מערך של שלושה בלמים וחלוץ בודד, חאבי מורנו. ליברפול הגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה, על אף שההתקפה של אלאבס הייתה פורה יותר באופן משמעותי לאורך העונה האירופית (31 שערי זכות לעומת 14 בלבד של ליברפול ב-12 משחקים). ההגנה של ליברפול, לעומת זאת, הפגינה יציבות רבה (ספגה חמישה שערים בלבד לאורך הטורניר, שמרה על רשת נקייה בתשעה מפגשים) לעומת ההגנה הספרדית (ספגה 15 שערים ב-12 מפגשים, שמרה על רשת נקייה בשלושה מפגשים בלבד).

הפתיחה הייתה שייכת באופן בלעדי לליברפול, שעלתה על לוח התוצאות כבר לאחר ארבע דקות. בעיטה חופשית של מקאליסטר מאגף ימין מצאה את ראשו של מרקוס באבל, שנגח משישה מטרים לרשת, 1-0 לליברפול. בדקה ה-12 התקרבה אלאבס לשוויון, כשכדור חופשי של אוסקר טייס מצא את סנדר וסטרוולד מוכן. שלוש דקות עברו, וליברפול הכפילה את התוצאה במהלך קבוצתי נאה. דיטמר האמאן מסר את הכדור לאואן, ששלח כדור עומק לעברו של סטיבן ג'רארד. הקשר האנגלי בעט בנגיעה מתוך הרחבה והכניע את מרטין הררה, 2-0 לליברפול.

החילוף הראשון במשחק התבצע כבר בדקה ה-22. מאנה, מאמנה של אלאבס, החליט לוותר על דן אגן, בלם הקבוצה, והעלה במקומו חלוץ נוסף, איבן אלונסו. החילוף התברר כמוצלח, כאשר חמש דקות בלבד לאחר מכן, הצליחה אלאבס לצמק את התוצאה. קוסמין קונטרה פרץ באגף ימין ושלח כדור לרחבה. אלונסו, רק חמש דקות על המגרש, התרומם מעל באבל ונגח לרשת של וסטרוולד, כדי לקבוע 2-1. אלאבס הרגישה טוב באותן הדקות והתקרבה לשוויון, כאשר קונטרה שלח כדור נוסף לרחבה, אך הפעם הכדור לא מצא שחקן ספרדי. דקות ספורות אחר כך, וסטרוולד השאיר את ליברפול ביתרון לאחר הצלה כפולה להזדמנויות של חאבי מורנו ואיוון טומיץ'.

בדקה ה-41 שילמה אלאבס על ההחמצות. ליברפול יצאה להתקפה מתפרצת בראשותו של מייקל אואן, שהצליח להתגבר על השוער הררה על סף הרחבה. השוער הכשיל את אואן מאחור, ספג כרטיס צהוב, וליברפול זכתה בפנדל. מקאליסטר שלח כדור נמוך לפינה הימנית, הררה זינק נכון והצליח לגעת בכדור, אך לא למנוע ממנו להיכנס. 3-1 לליברפול בסיומה של המחצית הראשונה.

מחצית שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפתיחת המחצית הראשונה, החצי השני נפתח היטב עבור אלאבס. שלוש דקות בלבד מפתיחת המחצית השנייה, שוב הצליחה אלאבס לצמק את התוצאה. קונטרה פרץ באגף ימין והיתל בג'יימי קראגר, לפני שהגביה לרחבה. חאבי מורנו עלה היטב לנגיחה, וקבע 3-2. שלוש דקות בלבד אחר כך, ושש דקות בלבד מפתיחת המחצית השנייה, השלימה אלאבס את החזרה שלה למשחק וקבעה שוויון 3-3. שוב היה זה חאבי מורנו, ששלח כדור חופשי שטוח ומדויק שעבר מתחת לרגלי השחקנים הקופצים בחומה, ומצא את דרכו לפינה הקרובה של וסטרוולד. צמד בזק למורנו, שהעלה את מאזנו לשמונה שערים בטורניר.

בדקה ה-73 חזרה ליברפול להוביל. רובי פאולר, שהחליף דקות קודם לכן את הסקי, קיבל כדור עומק ממקאליסטר, חתך עם הכדור לכיוון מרכז הרחבה ושלח כדור מדויק לפינה הרחוקה, שער נאה לחלוץ המחליף. ליברפול חיפשה לשמור על התוצאה בדקות שנותרו, ואף ויתרה על אואן החלוץ תמורת פטריק ברגר הקשר, אך נענשה על כך סמוך לסיום. אלאבס חיפשה את שער השוויון, דרשה פנדל שלא התקבל (ועלה למגנו מוסלין בכרטיס צהוב), ולבסוף באה על שכרה שתי דקות בלבד לסיום ההתמודדות. כדור קרן מימין מצא את ראשו של ז'ורדי קרויף, שנגח מקרוב לרשת, שוויון 4-4. עמוק בתוספת הזמן שוב דרשה אלאבס פנדל לאחר שקונטרה נפל ברחבה תחת לחץ של ג'רארד, אך השופט קבע כי לא נעשתה עבירה, ושרק לסיום הזמן החוקי, 4-4 והמשחק עבר להארכה.

הארכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההארכה יצאה לדרך תחת חוק שער הזהב, שקבע כי הראשונה להבקיע תביא לסיומו המיידי של המשחק ותזכה בתואר.

שלוש דקות מפתיחת ההארכה נדמה היה כי היא הגיעה להכרעה, כשאיבן אלונסו כבש לזכות אלאבס, אלא שהשער נפסל בטענת נבדל. בדקה ה-98 נותרה אלאבס בעשרה שחקנים, לאחר שמגנו פגע עם שתי רגליים במרקוס באבל אחרי שהאחרון כבר שחרר את הכדור. השופט שלף לו את הכרטיס הצהוב השני, ואלאבס נותרה בעשרה שחקנים. דקה לסיום חציה הראשון של ההארכה, שוב היה נדמה כי הושגה הכרעה, הפעם מרגליו של פאולר, אך שוב השער נפסל בטענת נבדל.

בדקה ה-115 נותרה אלאבס בתשעה שחקנים. קפטן הקבוצה אנטוניו קרמונה הכשיל מאחור את שמיצר, ספג כרטיס צהוב שני והורחק. ליברפול זכתה בבעיטה חופשית באגף השמאלי, אותה הגביה מקאליסטר לכיוון תיבת החמש. דלפי ז'לי נגח את הכדור לאחור, לא ראה כי הררה השוער ניצב ממש מאחוריו, והכדור עשה את דרכו לרשת. שער עצמי לז'לי, שהיה לשער הזהב שקבע 5-4 והעניק לליברפול את גביע אופ"א בפעם השלישית בתולדותיה.


16 במאי 2001 אנגליהאנגליה ליברפול 5 - 4ה ספרדספרד דפורטיבו אלאבס וסטפאלנשטדיון, דורטמונד, גרמניה
צופים: 48,050
שיפוט: צרפתצרפת ז'יל וייסייר
מרקוס באבל הובקע שער בדקה ה- 4' 4'
סטיבן ג'רארד הובקע שער בדקה ה- 16' 16'
גארי מקאליסטר הובקע שער בדקה ה- 41' 41' (פ)
רובי פאולר הובקע שער בדקה ה- 73' 73'
דלפי ז'לי הבקיע שער זהב בדקה ה-117 117' (עצמי)
(סיקור) איבן אלונסו הובקע שער בדקה ה- 27' 27'
חאבי מורנו הובקעו שערים בדקות ה- 48', 51' 48', 51'
ז'ורדי קרויף הובקע שער בדקה ה- 88' 88'

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליברפול
דפורטיבו אלאבס
שוער 1 הולנדהולנד סנדר וסטרוולד
מגן ימני 6 גרמניהגרמניה מרקוס באבל הובקע שער בדקה ה- 4' 4' כרטיס צהוב בדקה ה-71 71'
בלם 12 פינלנדפינלנד סמי הופייה (קפטן)
בלם 2 שווייץשווייץ סטפן הנשוז הוחלף בדקה ה-55 55'
מגן שמאלי 23 אנגליהאנגליה ג'יימי קראגר
קשר ימני 21 סקוטלנדסקוטלנד גארי מקאליסטר כרטיס צהוב בדקה ה-11 11' הובקע שער בדקה ה- 41' 41'
קשר מרכזי 16 גרמניהגרמניה דיטמר האמאן
קשר מרכזי 17 אנגליהאנגליה סטיבן ג'רארד הובקע שער בדקה ה- 16' 16'
קשר שמאלי 13 אנגליהאנגליה דני מרפי הוחלף בדקה ה-64 64'
חלוץ 8 אנגליהאנגליה אמיל הסקי הוחלף בדקה ה-78 78'
חלוץ 10 אנגליהאנגליה מייקל אואן
מחליפים:
שוער 19 צרפתצרפת פגי ארפקסאד
מגן 27 צרפתצרפת גרגורי ויניאל
מגן 29 אנגליהאנגליה סטפן רייט
קשר 7 צ'כיהצ'כיה ולדימיר שמיצר נכנס כמחליף בדקה ה-55 55'
קשר 15 צ'כיהצ'כיה פטריק ברגר נכנס כמחליף בדקה ה-78 78'
קשר 20 אנגליהאנגליה ניק בארמבי
חלוץ 9 אנגליהאנגליה רובי פאולר נכנס כמחליף בדקה ה-64 64' הובקע שער בדקה ה- 73' 73'
מאמן:
צרפתצרפת ז'ראר הוייה
Liverpool vs Alaves 2001-05-16.svg
שוער 1 ארגנטינהארגנטינה מרטין הררה כרטיס צהוב בדקה ה-40 40'
בלם 5 ספרדספרד אנטוניו קרמונה (קפטן) כרטיס צהוב בדקה ה-58, כרטיס צהוב שני בדקה ה-116 58', 116'
בלם 6 ספרדספרד אוסקר טייס כרטיס צהוב בדקה ה-95 95'
בלם 4 נורווגיהנורווגיה דן אגן הוחלף בדקה ה-22 22'
קיצוני ימני 2 רומניהרומניה קוסמין קונטרה כרטיס צהוב בדקה ה-49 49'
קיצוני שמאלי 7 ספרדספרד דלפי ז'לי
קשר ימני 14 הולנדהולנד ז'ורדי קרויף הובקע שער בדקה ה- 88' 88'
קשר מרכזי 15 הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביההרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה איוון טומיץ'
קשר מרכזי 16 ארגנטינהארגנטינה הרמס דסיו
קשר שמאלי 18 ארגנטינהארגנטינה מרטין אסטודיז'ו כרטיס צהוב בדקה ה-11 11' הוחלף בדקה ה-46 46'
חלוץ 9 ספרדספרד חאבי מורנו הובקעו שערים בדקות ה- 48', 51' 48', 51' הוחלף בדקה ה-64 64'
מחליפים:
שוער 24 ספרדספרד קיקה בורגוס
קשר 3 ספרדספרד איבון בגוניה
קשר 22 ספרדספרד ראול גניאן
קשר 18 ספרדספרד חורחה אסקויטיה
חלוץ 19 ספרדספרד פבלו גומס נכנס כמחליף בדקה ה-64 64'
חלוץ 9 ברזילברזיל מגנו מוסלין נכנס כמחליף בדקה ה-46 46' כרטיס צהוב בדקה ה-82, כרטיס צהוב שני בדקה ה-98 82', 98'
חלוץ 25 אורוגוואיאורוגוואי איבן אלונסו נכנס כמחליף בדקה ה-22 22' הובקע שער בדקה ה- 27' 27'
מאמן:
ספרדספרד חוסה מנואל אסנאל

עוזרי שופט:
ספרדספרד פרננדו טרסאקו גראסיה (קוון)
ספרדספרד ויקטוריאנו חיראלדס קראסקו (קוון)

שופט רביעי:
ספרדספרד ארתורו דאודן איבאנייס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]