ג'וני גרינווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
ג'וני גרינווד
Jonny Greenwood.jpg
ג'וני גרינווד
מידע כללי
שם לידה ג'ונתן ריצ'רד גאי גרינווד
תאריך לידה 5 בנובמבר 1971 (בן 45)
מקום לידה אוקספורד, אנגליה
שנות פעילות 1985-הווה
סוגה רוק אלטרנטיבי, אלקטרוניקה, ארט רוק, רוק נסיוני, מוזיקה קלאסית
עיסוק מוזיקאי, מלחין
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, כלי מקלדת, אונד מרטנו
חברת תקליטים XL ,TBD ,Sanctuary ,Nonesuch
שיתופי פעולה בולטים רדיוהד,‏ London Contemporary Orchestra, שי בן צור
Allmusic mn0000826381
www.radiohead.com

ג'ונתן "ג'וני" ריצ'רד גאי גרינוודאנגלית: Jonathan Richard Guy Greenwood; נולד ב-5 בנובמבר 1971) הוא מוסיקאי ומלחין אנגלי הידוע בעיקר כגיטריסט המוביל והקלידן של להקת הרוק האלטרנטיבי רדיוהד. גרינווד הוא רב-נגן המנגן גם על גיטרה בס, פסנתר, ויולה, תופים, וגם נגן בולט של אונד מרטנו, מכשיר אלקטרוני מוקדם. הוא משתמש בטכניקות אלקטרוניות כמו תכנות, דגימות סאונד ולופים, וגם כותב תוכנות מוזיקה לשימוש רדיוהד. הוא תיאר את תפקידו בלהקה כמעבד, העוזר להפוך את הדמואים של הזמר טום יורק לשירים מלאים. גרינווד הוזכר כאחד הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים במגזיני המוזיקה NME, רולינג סטון ו-SPIN.

גרינווד נולד באוקספורד שבאנגליה. כילד ניגן בתזמורות נוער, והוא היחיד מבין חברי רדיוהד עם רקע במוזיקה קלאסית. יחד עם אחיו הגדול, בסיסט רדיוהד קולין, למד בבית הספר אבינגדון, שם פגש את שאר חבריו לרדיוהד. כצעיר הקבוצה, גרינווד היה האחרון להצטרף, בתחילה כנגן קלידים ומפוחית ומהר מאד הפך לגיטריסט המוביל. הוא עזב את לימודי התואר במוזיקה מיד כשרדיוהד חתמו על חוזה בחברת התקליטים פרלופון. סינגל הבכורה של רדיוהד "Creep" התאפיין בנגינת הגיטרה האגרסיבית של גרינווד, רדיוהד עשתה "קפיצת מדרגה" בקריירה המוזיקלית, זכתה להערכה ושבחים והגיעה למכירות של מעל 30 מיליון אלבומים.[1]

באלבומים של רדיוהד הופיעו גם עיבודיו של גרינווד לכלי מיתר וכלי נשיפה, מאז הלחין מוזיקה לתזמורות כולל ה"London Contemporary Orchestra" וה"BBC Concert Orchestra". ב-2003 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, מוזיקה לסרט "Bodysong", ומאז כתב מוזיקה לסרטים זה יגמר בדם (There Will be Blood) ב-2007, "Norwegian Wood" ב-2010, "We Need To Talk About Kevin" ב-2011, המאסטר (The Master) ב-2012 ומידות רעות (Inherent Vice) ב-2014, עבד עם הבמאי וידידו הקרוב פול תומאס אנדרסון במספר הזדמנויות, ושיתף פעולה עם מוזיקאים רבים, ביניהם המלחין הישראלי שי בן צור, הזמר בריאן פרי, הראפר MF Doom, ואמן ה-R&B, פרנק אושן.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וני גרינווד נולד ב-5 בנובמבר 1971 באוקספורד, אנגליה.[2] הצעיר מבין אחיו, בסיסט רדיוהד קולין ואחותם הגדולה סוזן. אביו שירת בצבא כמומחה לסילוק פצצות.[3][4] כשהיה ילד, נהגה משפחתו להאזין לקלטות במכוניתם, וביניהן הקונצ'רטו לקרן של מוצרט, מחזות הזמר "Flower Drum Song" וגבירתי הנאוה, וגם גרסאות כיסוי לשירי סיימון וגרפונקל. בזמן שלא האזינו לקלטות, נהג גרינווד להקשיב לרעש המנוע ולנסות להיזכר בכל פרט של המוזיקה.[5] הוא מייחס את החשיפה שלו ללהקות רוק כמו The Beat וניו אורדר לאחיו הבוגרים.[6]

כלי הנגינה הראשון של גרינווד היה חלילית שניתנה לו בגיל ארבע או חמש. הוא לקח את הכלי ברצינות רבה והשתמש בו עד לבגרותו.[7] כנער ניגן מוזיקה בארוקית בקבוצת נוער שניגנה בחלילית[8]. באותה תקופה למד לנגן בויולה והצטרף לתזמורת הנוער "Thames Vale" שאותה תיאר מאוחר יותר כ"חוויה מעצבת": "הייתי בתזמורות בבית הספר ומעולם לא ראיתי טעם לכך, אבל ב-Thames Vale הייתי פתאום עם כל בני ה-18 שידעו לנגן (ברמה מקצועית), אני זוכר שחשבתי לעצמי: 'או, כך אמורה להישמע תזמורת!'".[9]

ההופעה המוזיקלית הראשונה שבה נכח הייתה של להקת "The Fall" במסגרת סיבוב ההופעות שלהם ב-1988, הופעה שתיאר כ"מדהימה"[10]. עוד באותו זמן בילה רבות בתכנות, התנסה בשפת BASIC ושפת מכונה בסיסית לבניית "משחקי מחשב שטותיים"(כהגדרתו)[11]. כפי שתיאר גרינווד: "ככל שהתקרבתי אל הקרביים של המחשב, כך מצאתי את זה יותר מרגש".[12]

יחד עם אחיו קולין, למד גרינווד בבית הספר הפרטי לבנים Abingdon, שם פגש את הזמר טום יורק, הגיטריסט אד או'בריאן, והמתופף פיל סלוואי אליהם הצטרף ללהקתם "On a Friday"[13]. עוד קודם לכן היה חבר בלהקה שנקראה "Illiterate Hands" יחד עם נייג'ל פאואל, מאט הוקסוורת', סיימון ניוטון, בן קנדריק ואחיו של יורק, אנדי[14][15]. כחבר הצעיר ביותר בלהקת "On a Friday", גרינווד היה האחרון להצטרף, בתחילה כנגן קלידים ומפוחית אך במהרה הפך לגיטריסט המוביל בלהקה[16]. גרינווד למד מוזיקה ב'רמה A', שם למד כיצד למזג כוראלים של באך לכדי הרמוניה, מיומנות שבה הוא משתמש עד היום.[17]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיוהד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלושה שבועות של לימודים לתואר במוזיקה ופסיכולוגיה באוניברסיטת אוקספורד ברוקס, עזב גרינווד את לימודיו והצטרף לחבריו ל-On a Friday, עת חתמו על חוזה הקלטה בחברת התקליטים EMI בשנת 1991 לא לפני ששינו את שם הלהקה ל"Radiohead". ב-1992 זכתה הלהקה להצלחה מוקדמת עם הסינגל הראשון "Creep". לדברי רולינג סטון, "היה זה סאונד הגיטרה האגרסיבי והחורק של גרינווד שסימן את רדיוהד כיותר מאשר עוד להקה ... (זו הייתה) אינדיקציה מוקדמת לתפקידו המכריע בדחיפת הלהקה קדימה"[18]. היה זה אלבומם השלישי של רדיוהד OK Computer משנת 1997 שהביא אותם לתהילת עולם, ולעתים קרובות זכה לשבחים ואף הוזכר כאחד האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים[19][20] [21]. האלבום הציג את יצירות הגיטרה המובילות של גרינווד בשירים כמו "Paranoid Android"[22], ואת השיר "Climbing up the Walls" שבו כתב גרינווד קטע ל-16 כלי מיתר שניגנו רבעי טונים, בהשראת המלחין הפולני קשישטוף פנדרצקי.[23]

ג'וני גרינווד בהופעה עם רדיוהד ב-2006

האלבומים הרביעי והחמישי של רדיוהד, "Kid A" משנת 2000 ו-"Amnesiac" משנת 2001 שהוקלטו בו זמנית, סימנו שינוי דרמטי בצליל הלהקה, אשר שילב השפעות ממוזיקה אלקטרונית, מוזיקה קלאסית, ג'אז וקראוטרוק[24]. בין הכלים ששימשו את גרינווד באלבומים אלו היו סינתיסייזרים מודולריים (שימשו לבניית מקצב התופים של "idioteque")[25][26] והאונד מרטנו, סינתיסייזר מוקדם הדומה לטרמין[27]. העבודה על האלבומים נתנה לגרינווד הזדמנות לעבוד עם התזמורת של סנט ג'ון [28][29]. כחבר היחיד מבין חברי רדיוהד בעל רקע תאורטי במוזיקה קלאסית, גרינווד כתב עיבוד מיתרים לשיר "How to Disappear Completely" על ידי הקלטה רב-ערוצית של נגינת האונד מרטנו שלו. לדברי נייג'ל גודריץ', המפיק הוותיק של רדיוהד, "בפעם הראשונה שהנגנים ראו את תפקידי הנגינה שכתב להם גרינווד כולם פשוט פרצו בצחקוקים, כי הם לא יכלו לעשות מה שהוא כתב, כי זה היה בלתי אפשרי - או בלתי אפשרי עבורם", בכל מקרה, מנהיג התזמורת ג'ון לובוק עודד את הנגנים לנסות ולעבוד עם רעיונותיו ה'תמימים' של גרינווד.

ב-2003 הוציאה רדיוהד לאור את האלבום השישי שלה, "Hail to the Thief", ששילב בין רוק ומוזיקה אלקטרונית. בפסטיבל "Ether" ב-2005 ביצעו גרינווד ויורק את "Arpeggi" עם תזמורת הסינפונייטה של לונדון והתזמורת הערבית של נצרת, השיר פורסם בעיבוד אחר באלבום השביעי של רדיוהד, "In Rainbows" ב-2007, והופיע בשם "Weird Fishes/Arpeggi". בחודש פברואר 2011, Radiohead הוציאה לאור באופן עצמי את אלבום האולפן השמיני שלה, "The King of Limbs", אשר הוקלט באמצעות תוכנת סמפלר שנכתבה על ידי גרינווד. אלבום האולפן התשיעי של רדיוהד, "A Moon Shaped Pool", שוחרר במאי 2016, וכלל מחרוזות ושירת מקהלה שעובדו על ידי גרינווד ובוצעו על ידי ה-"התזמורת העכשווית של לונדון".

ג'וני גרינווד ב-2016

קריירת סולו, פסקולים, ועבודות תזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד בהופעה עם "התזמורת העכשווית של לונדון", ז'נבה 2015

ב-2003 הוציא גרינווד את עבודת הסולו הראשונה שלו, "Bodysong", פסקול הסרט התיעודי בעל אותו שם, בהשתתפות אחיו וחברו לרדיוהד, קולין, על הבס. הפסקול כולל יצירות גיטרה, מוזיקה קלאסית וג'אז. במארס 2004 הוצגה לראשונה עבודתו הראשונה של גרינווד לתזמורת, "Smear", על ידי "הסינפונייטה של לונדון". בחודש מאי הוא התמנה ל'מלחין הבית' בהופעה של "תזמורת הקונצרטים של ה-BBC", שעבורה כתב את היצירה "Popcorn Superhet Receiver" ב-2005, אשר זיכתה אותו בפרס מאזיני רדיו 3 בטקס פרסי המלחין הבריטי של ה-BBC לשנת 2006. היצירה נכתבה בהשראת רעשים סטטיים ומקצבי הטון המורכבים והמתפוררים ביצירה "Threnody to the Victims of Hiroshima" של פנדרצקי משנת 2006 .הוא כתב את היצירה על ידי הקלטת צלילים בודדים של ויולה, אותם עיבד על ידי שימוש בטכניקת אובר-דאבינג באופן דיגיטלי בתוכנת Pro Tools. במסגרת הפרס קיבל גרינווד 10,000 ליש"ט מקרן "PRS" מטעם הוועדה לעידוד יצירה חדשה.

ב-2007 הלחין גרינווד את פסקול הסרט "זה ייגמר בדם" של הבמאי פול תומאס אנדרסון. הפסקול זכה בפרס בחירת המבקרים ובפרס הפסקול הטוב ביותר של ה"Evening Standard" לשנת 2007. מאחר שהפסקול כלל קטעים מתוך היצירה "Popcorn Superhet Receiver", לא היה זכאי למועמדות לפרס האוסקר בשל התקנון האקדמיה האוסר על שימוש במוזיקה "מוכנה מראש". המגזין רולינג סטון בחר בסרט "זה ייגמר בדם" כסרט הטוב ביותר של העשור ותיאר את הפסקול כ-"פיצוץ קולי המגדיר מחדש איך פסקול צריך להיות". ב-2016 אמר מלחין הסרטים זוכה פרס האוסקר, הגראמי וגלובוס הזהב, הנס צימר, כי המוזיקה לסרט (זה ייגמר בדם) הייתה זו ש"בלטה במיוחד עבורו" בעשור האחרון, ותיאר אותה כ"פזיזות, מטורפת ויפה".

כמעריץ מוזיקת דאב, הוציא גרינווד אלבום אוסף בשם "Jonny Greenwood Is the Controller" שכלל שירים בסגנון דאב ורוטס רגאיי משנות השבעים. האוסף יצא במרץ 2007 בחברת Trojan Records והציג שירים של אמנים כולל לי "סקרץ'" פרי, ג'ו גיבס, ולינבל תומפסון. השם שנבחר לאוסף 'מתכתב' עם שירו של תומפסון "Dread Are the Controller".

בשנת 2008, כתב גרינווד את מוזיקת הנושא למערכון פיילוט של אדם בוקסטון בשם "meeBOX" ששודר בערוץ BBC3. בחודש פברואר 2010, העלה לראשונה יצירה חדשה בשם "Doghouse", באולפני Maida Vale של ה-BBC. היצירה נכתבה בבתי מלון וחדרי הלבשה במהלך סיבוב ההופעות עם רדיוהד. גרסה מורחבת ליצירה "Doghouse" ניתן למצוא בפסקול הסרט היפני "Norwegian Wood" שעלה לאקרנים מאוחר יותר באותה שנה, הסרט מבוסס על רומן בעל אותו שם של הסופר היפני הרוקי מורקמי.

בשנת 2011, הלחין גרינווד את המוזיקה לסרט "חייבים לדבר על קווין" המבוסס על ספר בעל אותו שם מאת ליונל שרייבר משנת 2003, בין שאר הכלים בהם השתמש ליצירת הפסקול הופיע גם נבל. בשנת 2012, שיתף פעולה שוב עם אנדרסון כשהלחין את המוזיקה לסרטו המאסטר. ב-13 במארס 2012, הוציא גרינווד יחד עם המלחין הפולני קשישטוף פנדרצקי, אחד המשפיעים הגדולים על גרינווד, אלבום משותף שהכיל את יצירותיו של פנדרצקי משנות ה-60 "פולימורפיה" ו-"קינה על קורבנות הירושימה", את היצירה "Popcorn Superhet Receiver" של גרינווד, ועבודה חדשה של גרינווד בשם "Responses to Polymorphia‏ 48". בשנת 2012, גרינווד קיבל שלושה חודשי תושבות זמנית משלטונות אוסטרליה בזמן שעבד עם התזמורת הקאמרית האוסטרלית בסידני והלחין יצירה חדשה בת 20 דקות בשם "Water". בשנת 2013, גרינווד, יורק, גאי גארווי (Elbow) ורוברט "3D" דל נג'ה (Massive Attack) תרמו את המוזיקה לסרט "The UK Gold", סרט תיעודי על הימנעות מס בבריטניה. הפסקול שוחרר בחינם בפברואר 2015 באמצעות פלטפורמת האודיו האינטרנטית SoundCloud.

גרינווד שיתף פעולה עם אנדרסון שוב בפסקול הסרט "Inherent Vice", אשר יצא באוקטובר 2014. הפסקול כלל גרסה חדשה לשיר של רדיוהד שטרם פורסם בשם "Spooks", בביצוע גרינווד ושני חברי סופרגראס. בשנת 2014, הופיע גרינווד עם התזמורת העכשווית של לונדון, וביצעו יחד קטעים נבחרים מתוך הפסקולים שהלחין לצד יצירות חדשות. גרינווד יכתוב את המוזיקה לסרטו הבא של אנדרסון, "Phantom Thread". בחודש מאי 2017, הוכרז כי גרינווד ישתף פעולה שוב עם לין רמזי, במאית "חייבים לדבר על קווין", ויכתוב את המוזיקה לסרטה "You Were Never Really Here".

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד ניגן מפוחית בסינגל בשם "Crazy Jazz" של להקת "Blind Mr. Jones" משנת 1992. עבור פסקול הסרט Velvet Goldmine משנת 1998, הקים הרכב חד פעמי בשם "Venus in Furs" שיחד איתו כלל את טום יורק, ברנארד באטלר מ"סווייד" ואנדי מקיי מ"רוקסי מיוזיק" שיחד הקליטו גרסאות כיסוי לשירי רוקסי מיוזיק "2HB", "Ladytron" ו "Bitter-Sweet". גרינווד ניגן מפוחית בשירים "Platform Blues" ו "Billie" באלבום הפרידה של להקת "פייבמנט" "Terror Twilight" משנת 1999, בהפקתו של נייג'ל גודריץ'. גרינווד ניגן בגיטרה באלבומים של בריאן פרי "Frantic" מ-2002 ו-"Olympia" משנת 2010.

בשנת 2005 הופיע גרינווד בסרט "הארי פוטר וגביע האש", כגיטריסט בלהקת רוק הקוסמים "האחיות המוזרות" יחד עם מתופף רדיוהד פיל סלוואי, חברי "פאלפ" לשעבר ג'רוויס קוקר וסטיב מאקי, אמן האלקטרוניקה ג'ייסון באקל וחבר להקת "(Add N to(X" סטיבן קליידון. בשנת 2008 שיתף גרינווד פעולה עם המוזיקאי הישראלי דודו טסה בשירים "איזה יום" ו"בסוף מתרגלים להכל" באלבום בעל אותו שם של טסה.[30] בשנת 2011, גרינווד ויורק שיתפו פעולה עם הראפר MF Doom בשיר "Retarded Fren".

בשנת 2014 הופיע גרינווד עם המוזיקאי הישראלי שי בן צור ולהקתו. גרינווד תיאר את המוזיקה של בן צור כ"חגיגית מאד, הדומה יותר למוסיקת גוספל מכל דבר אחר - חוץ מזה שכל זה נעשה על רקע של הרמוניות וכלי הקשה הודיים". בשנת 2015, גרינווד, בן צור ומפיק רדיוהד, נייג'ל גודריץ' הקליטו את האלבום "Junun" יחד עם קבוצה של מוזיקאים הודיים במבצר מהראנגרה מהמאה ה-15 בעיר ג'ודפור במדינת ראג'סטאן אשר בהודו. האלבום נבחר לאלבום השנה של "סאנדיי טיימס" בקטגוריית מוזיקת עולם. תהליך הקלטת האלבום תועד בסרט דוקומנטרי בעל אותו שם של הבמאי פול תומאס אנדרסון, ובמקביל, צולם על ידי האמנית שרונה קטן (אשתו של גרינווד). הסרט הוצג לראשונה ב"פסטיבל הסרטים של ניו יורק" באוקטובר 2015. ב-2016 תרם גרינווד תזמורי מיתרים לאלבומיו של פרנק אושן "Endless" ו-"Blonde".

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד מושפע ממגוון סגנונות של מוזיקה, כולל ג'אז, רוק קלאסי, רגאיי, היפ הופ ומוזיקה אלקטרונית.[31] אמני הג'אז אשר השפיעו עליו במיוחד כוללים את לי מורגן, אליס קולטריין ומיילס דייוויס. יחד עם יתר חבריו לרדיוהד, הוא מעריץ את סקוט ווקר, את להקת הקראוטרוק "Can", ואת סוניק יות'.

גרינווד שמע לראשונה את "סימפוניית טורנגאלילה" של המלחין הצרפתי אוליבייה מסייאן בגיל 15, וזו הפכה עבורו ל'השפעה אובססיבית' ממש. מסייאן היה 'החיבור הראשון' של גרינווד למוסיקה קלאסית, ונשאר בעל השפעה, כפי שסיפר גרינווד: "הוא היה עדיין חי כשהייתי בן 15, ומסיבה כלשהי הרגשתי שאני יכול להשוות אותו עם הלהקות האהובות עלי ... אז אני עדיין מאוד אוהב לכתוב דברים באותם מצבים של טרנספוזיציה מוגבלת שבה השתמש". על פסקול הסרט "זה ייגמר בדם" אמר המלחין המינימליסטי, סטיב רייך: "הוא 'בחור למסייאן', לא הייתי מנחש שנכתב על ידי רוקר".

גרינווד שהוא מעריץ נלהב של המלחין הפולני קשישטוף פנדרצקי, הגדיר את הקונצרט שלו מתחילת שנות ה-90 כ"חוויית המרה". מלחינים נוספים שהוא מעריץ : ג'רג' ליגטי, אנרי דיטייה וסטיב רייך. לאחר שביצע את היצירה "Electric Counterpoint" של רייך על הגיטרה, הקליט גירסה לאלבום "Radio Rewrite" של רייך משנת 2014.

גרינווד הוא מעריץ של להקת הפוסט פאנק "Magazine". הוא סירב להצעה למלא את מקומו של הגיטריסט ג'ון מק'גוך, שנפטר ב-2004 במהלך סיבוב האיחוד של הלהקה. לדברי אדם בוקסטון, המקורב לגרינווד: "אני חושב שג'וני היה פשוט המום, כי הוא המעריץ מספר אחד בעולם של "מגזין", הוא היה ביישן מדי, אני חושב. אני בטוח שיש את כל מהלכי האקורדים (של מגזין) אצלו בלוקר".

ידע, כלים ויכולות מוזיקליות וטכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד הוא רב-נגן המנגן על מגוון כלי נגינה, כולל גיטרה, פסנתר, סינתיסייזרים, ויולה, גלוקנשפיל, מפוחית, חלילית, אורגן ובנג'ו. בראיון מ-2014 אמר: "אני תמיד הכי מאושר לנסות כלים חדשים, ובאמת נהנה לנגן, נגיד, בגלוקנשפיל עם רדיוהד כמו שאני מנגן בגיטרה ... אני נהנה 'להיאבק' עם כלים שאני לא ממש יכול לנגן בהם."

גרינווד מנגן ב-Fender Telecaster Plus עם פיקאפים מסוג "Lace Sensor", הוא משתמש גם ב-Fender Starcaster מאמצע שנות השבעים ו-גיבסון לס פול. גרינווד הידוע בסגנון הנגינה האגרסיבי שלו, סבל בשנות התשעים מפציעת מאמץ חוזרני, שהצריכה תמיכה לזרועו הימנית, שאותה הוא השווה ל"חבישת האצבעות לפני קרב אגרוף". לעתים קרובות הוא משתמש במכשירי אפקטים ולפעמים מנגן עם קשת כינור. גרינווד אינו אוהב את המוניטין שנבנה סביב גיטרות ככלי 'נערץ', וככזה שסוגדים לו, ואמר שהוא רואה אותן ככל כלי, ממש כמו מכונת כתיבה או שואב אבק.

בשנת 2010, ציין מגזין המוזיקה NME את שמו של גרינווד כאחד הגיטריסטים החיים הטובים אי פעם. עוד באותה השנה, נבחר כגיטריסט השביעי הטוב בכל הזמנים בסקר שנערך בין יותר מ-30,000 מאזיני רדיו 6 של ה-BBC. בשנת 2011, הגיע אל המקום ה-48 ברשימת הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון. וב-2012 דורג במקום ה-29 במגזין SPIN באותה קטגוריה. בשנת 2008, דירג המגזין "Guitar World" את סולו הגיטרה של גרינווד ב "Paranoid Android" במקום ה-34 ברשימת הסולואים הטובים בכל הזמנים. שלושה סולואים של גרינווד ("Paranoid Android", "Just" and "The Bends") הופיעו ברשימת הסולואים הטובים בכל הזמנים של NME בשנת 2012.

יחד עם חברים נוספים מרדיוהד, משתמש גרינווד לעתים קרובות בכלים אלקטרוניים שונים. את הקצב עבור "Idioteque" (מתוך "Kid A") יצר באמצעות סינתיסייזר מודולרי ע"י דגימה של ארבעת האקורדים המבוצעים בו מיצירת מוזיקה ממוחשבת של המלחין פול לנסקי. גרינווד משתמש ב-Kaoss Pad כדי להקליט, לתפעל ולהשמיע את השירה של יורק במהלך הופעות של "Everything in its Right Place". גרינווד עושה שימוש בטכניקת רדי מייד סאונד, ע"י שילוב של סאונד טלוויזיה ורדיו טרנזיסטור ב-"Climbing Up the Walls" (מתוך "Ok Computer") ו-"The National Anthem" (מתוך "Kid A").

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד נשוי מ-1995 לשרונה קטן, אמנית חזותית ישראלית[31] (החותמת את שמה: שין קטן), אותה פגש לראשונה כאשר היה בסיבוב הופעות עם הלהקה בישראל. לזוג שלושה ילדים, בעלי שמות ישראליים.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם רדיוהד[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת רדיוהד הוציאה 9 אלבומי אולפן בין השנים 1993-2017 ועוד 7 מיני אלבומים.

פסקולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה תזמורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 - smear לשני אונד מרטנו ואנסמבל קאמרי עם תשעה נגנים.
  • 2004 - Piano for Children לפסנתר ותזמורת.
  • 2005 - Popcorn Superhet Receiver לתזמורת כלי מיתר.
  • 2007 - There Will Be Blood בגרסת live film.
  • 2010 - Doghouse לשלישיית כלי מיתר ותזמורת.
  • 2011 - סוויטה מתוך Noruwei no Mori‏ (Norwegian Wood) לתזמורת.
  • 2011 - Responses ‏48 יצירה ל48 כלי מיתר.
  • 2012 - סוויטה מתוך There Will Be Blood לתזמורת כלי מיתר.
  • 2014 - Water לשני חלילים, פסנתר עומד, עוגב, שני טנפורה ותזמורת כלי מיתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וני גרינווד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jonathan, Emma. "BBC Worldwide takes exclusive Radiohead performance to the world". BBC. ‏ 3 במאי 2011
  2. ^ Bekkala, Steve. "Jonny Greenwood - Biography & History- AllMusic". AllMusic. ‏ 5 באפריל 2016
  3. ^ Ross, Alex. "The Searchers: Radiohead's unquiet revolution".The New Yorker. ‏ 20 באוגוסט 2001
  4. ^ "EP.22B - Jonny Greenwood (BonusJonnyBits)".SoundCloud.
  5. ^ "popcorn superhet receiver". Faber Music. ‏ אפריל 2005
  6. ^ "Jonny Greenwood, The First Time With... - BBC Radio 6 Music". BBC.‏ 24 ביוני 2016
  7. ^ "All Songs +1: A Conversation With Radiohead's Jonny Greenwood".‏ 4 באוגוסט 2016
  8. ^ "Jonny Greenwood, The First Time With... - BBC Radio 6 Music". BBC.‏ 24 ביוני 2016
  9. ^ "Jonny Greenwood on Penderecki, Messiaen and the BBC Concert Orchestra".‏ 18 באוקטובר 2010
  10. ^ "Jonny Greenwood, The First Time With... - BBC Radio 6 Music". BBC.‏ 24 ביוני 2016
  11. ^ Fricke, David. "Radiohead Reconnect – How the most experimental band in music learned to rock again" Rolling Stone. ‏ 26 באפריל 2012
  12. ^ Pask, Andrew. "Mini Interview: Jonny Greenwood". ‏ 2 בינואר 2014
  13. ^ McLean, Craig. "Don't worry, be happy". The Sydney Morning Herald. ‏ 14 ביולי 2003
  14. ^ Lewis, Luke. "This Is What Radiohead Looked Like In The ’80s". Buzzfeed. ‏ 24 במארס 2013
  15. ^ Jones, Lucy. "9 Photos Of Artists Before They Hit The Big Time". NME. ‏ 26 במארס 2013
  16. ^ Randall, Mac. "The Golden Age of Radiohead" Guitar World. ‏ 1 באפריל 1998
  17. ^ "Jonny Greenwood on Penderecki, Messiaen and the BBC Concert Orchestra".‏ 18 באוקטובר 2010
  18. ^ "Jonny Greenwood - 100 Greatest Guitarists".רולינג סטון‏ 22 ביוני 2016
  19. ^ "Q Magazine: The 100 Greatest British Albums of All Time - How many do you own? (Either on CD, Vinyl, Tape or Download)". List Challenges
  20. ^ Tapper, James. "Radiohead's album best of all time – OK?". The Daily Mail ‏ 17 באפריל 2005
  21. ^ "Radiohead's OK Computer named best album of the past 25 years". The Daily Telegraph ‏ 22 בדצמבר 2010
  22. ^ "100 Greatest Guitar Solos: No. 34 'Paranoid Android' (Jonny Greenwood)". Guitar World. ‏ 23 ביוני 2016
  23. ^ "Weird Fruit: Jonny Greenwoods Creative Contribution to 'The Bends'". PopMatters. ‏ 23 ביוני 2016
  24. ^ "Walking on Thin Ice". The Wire. ‏ יולי 2001
  25. ^ Harcourt, Nic. "Radiohead — Morning Becomes Eclectic" Morning Becomes Eclectic (Interview). Jonny and Colin Greenwood. KCRW .‏ 12 באוקטובר 2000
  26. ^ "Thom Yorke Talks About Life in the Public Eye". NPR. ‏ 12 באוקטובר 2007
  27. ^ McNamee, David. "Hey, what's that sound: Ondes martenot" . the Guardian. ‏ 12 באוקטובר 2009
  28. ^ "Radiohead Revealed: The Inside Story of the Year's Most Important Album" המקור פורסם במלודי מייקר . ‏ 29 במארס 2000
  29. ^ "Radiohead Warm Up with 'Amnesiac'". רולינג סטון .‏ 24 במאי 2001
  30. ^ אור ברנע, טסה פינת רדיוהד, באתר ynet, 14 בינואר 2009
  31. ^ 31.0 31.1 "אינתא עומרי" נוסח רדיוהד, MOOMA, 21.3.2005