לדלג לתוכן

בוהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוהו
צאצאים Aeon עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוהו או באו (ביוונית: Βάαυ) היא האלה האם הבוראת, והלילה הראשוני הקדום מהמיתולוגיה הפיניקית, על פי המקורות ההלניסטים. היא מקושרת לתשוקה מינית. בסיפור הבריאה הפיניקי היא מופיעה כאשתו של האל הבורא.

שמותיה של האלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה מופיעה בסיפורי הבריאה של המיתולוגיה הפיניקית, על פי המקורות ההלניסטים. ומזוהה במחקר בתעתוק לאנגלית כ-Bahu, Bohû, או Baau.

על פי הערכות של מספר חוקרים, שמה נהגה במקור בפיניקית כמו בעברית בשם "בוהו", המתועתק באנגלית ל-Bohû, ובהמשך תורגם ליוונית והופיע כ-Baau.[1]

סיפור הבריאה הפיניקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריון הפיניקי-הלניסטי פילון איש גבל תיעד את האלה בוהו בכתביו. בתמונה, מקדש האובליסקים בגבל, שנבנה בשנים 1200–1600 לפנה"ס, ומהווה דוגמה לאדריכלות פיניקית.

האלה בוהו, האם הבוראת, האם הראשונית[2] מופיעה בסיפור הבריאה הפיניקי, על פי המקור ההלניסטי. האלה מוגדרת גם כלילה הראשוני הקדום, האם של בני התמותה הראשונים.[3][4] כמו כן, בוהו מקושרת אל מושג הכאוס.[5][6][7] כתביו של ההיסטוריון הפיניקי-רומי פילון איש גבל מציגים את תחילתו של סיפור הבריאה הפיניקי במשפט: "הרוח קוֹלפִּיה (Copias) ואשתו באאו (Baau), [אשר תרגום שמה פירושו "לילה"] הולידו את אֵאון ופרוטוגונוס, האנשים בני התמותה".[8]

סנכוניאתון, ההיסטוריון, הסופר והכהן הפיניקי תיעד את האלה בוהו בספריו על המתולוגיה הפיניקית, אשר כללו שמונה כרכים ונקראו "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בהם לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.[9][10] על פי כתביו הוא פעל בתקופה בה סמירמיס הייתה מלכת האשורים, כלומר בסביבות 1200 לפנה"ס. כתביו של סנכוניאתון אבדו, אך נותר התרגום ליוונית של כתביו שנעשה על ידי פילון איש גבל[11][12], אשר נולד במאה הראשונה לספירה בגבל בפיניקיה.

הקשר אל תשוקה ומיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתר זהב פיניקי מהמאה העשירית לפנה"ס המציג אלות עירומות עם כתר או תסרוקת מפוארת, מהווה דוגמה לגישה הפיניקית של כבוד וקדושה המיוחסים לאלוהות הנשית. מוזיאון ווטרס לאומנות.

פרד לוקגרד מעלה השערה שלפיה המילה באאו (Baau) אצל פילון נובעת מהמילים באוגריתית "Ba'u" או "Baġu" שפירושן "תשוקה" וייתכן שהמילה האוגריתית קשורה לשורש השמי בעֿי שפירושו לרצות או לבקש.[13] ובהתייחס לכך, ג'יימס באר (אנ'), פרופסור לשפות שמיות ולפרשנות כתבי הקודש, מדגיש כי מהצעתו של לוקגארד לגזור מתוך באהו (ba'u) את המשמעות של 'תשוקה' נובע החיבור של האלה אל 'Pothos' המהות האלוהית של כמיהה מינית, ערגה ותשוקה.[14]

אדמיאל קוסמן, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת פוטסדאם מתייחס אל ספרו של הרולד ו. אטרידג, פרופסור למדעי הדתות באוניברסיטת ייל על המיתולוגיה הפיניקית[15], ומציין כי "מוצגת 'סצנת־בראשית' ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית".[16]

מקור מידע נוסף שיש לנו על התרבות הפיניקית הוא אאודמוס מרודוס (אנ'), פילוסוף והיסטוריון שחי במאה הרביעית לפנה"ס וגם הוא מדגיש את הקשר בין תשוקה ארוטית לבין סיפור הבריאה הפיניקי. הוא מכנה את כל הפיניקיים "צידונים" ומדווח כי על פי אמונתם ראשית העולם החלה משלושה אלמנטים: זמן, תשוקה וערפילים. התשוקה והערפילים התמזגו וכך נוצרו היצורים הראשונים[17].

הקשר בין בוהו לביטוי המקראי "תהו ובהו"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בראשית נפתח בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם — וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". קיים דיון רחב בנוגע למשמעות הביטוי תהו ובהו.

חלק מחוקרי המיתוסים הקדומים וחלק מהתאולוגים טוענים שהביטוי המקראי תהו ובהו בבראשית א' 2 מתייחס אל האלה תיאמת במיתולוגיה המסופוטמית והאלה בוהו במיתולוגיה הפיניקית.[18][19][20][21][22] התייחסות זאת מופיעה גם באנציקלופדיה בריטניקה.

לדבריהם המילה תהו מיוחסת אל האלה תיאמת - אלת התהום הקדומה המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי, אלת הים הקדומה, האם הקדמונית של האלים.

והמילה בהו מתייחסת אל האלה הפיניקית בוהו או באאו (Baau), האלה של הלילה הראשוני הקדום.[23][24][25] האם הבוראת, האם הראשונית[26] המופיעה בסיפור הבריאה הפיניקי.[27][28]

על פי פירוש זה תהו ובהו הוא תקבולת מוצלבת:

א ב ב א
תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם

מבין חוקרי המיתולוגיות המתנגדים לדעה זאת אפשר לציין את הבלשן האמריקאי פרופסור ג'ון דינלי פרינס (John Dyneley Prince)[29] וחוקרים נוספים שטוענים שאין קשר בין האלות תיאמת ובוהו לבין הפסוק בספר בראשית.[30][31]

החוקרים מציינים שהתרבות המסופוטמית הייתה בין שני נהרות ולא ליד ים, ולכן הגיוני שאת היחס שלה לאל ים היא שאבה מתרבות אחרת, כדוגמת התרבות הכנענית שהייתה לחוף הים התיכון. לכן החוקרים סוברים שהמקור למיתוס 'אנומה אליש' הוא שמי-מערבי אבל חלק ממנו מבוסס על מקורות אכדיים ועל המיתולוגיה השומרית העתיקה שנתגבשה עוד באלף השלישי לפנה"ס - התיאוגניה, סיפור בריאת העולם ובריאת האדם - לקוחים כולם מן המקורות השומריים.[32]

בהתבסס על המחקר של מיתולוגיות קדומות, קיימת אפשרות שהמשפט בבראשית, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", מביא הדהוד של שתי אלות שנחשבו לאם בוראת קדמונית.[33][34][35][36]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Creation and Destruction: A Reappraisal of the Chaoskampf Theory.
  2. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, 2008 Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother
  3. ^ “Nothingsomething” on My Mind: Creatio ex Nihilo or ex Profundis" C Keller - Theologies of Creation, 2014 - taylorfrancis.com
  4. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6] Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  5. ^ And the Spirit of God Hovered”: A Dialogic Reading of the Opening Lines of Genesis" A Kosman - A Journal of Jewish Women's Studies 2018
  6. ^ The Encyclopaedia Britannica: A Dictionary of Arts, Sciences, Literature and General Information 1860
  7. ^ The New Schaff-Herzog Encyclopedia of Religious Knowledge 1977
  8. ^ pg 35 Philo (of Byblos); Harold W. Attridge; Robert A. Oden (1981). The Phoenician history. Catholic Biblical Association of America. ISBN 978-0-915170-08-1.
  9. ^ [Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]
  10. ^ PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER
  11. ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
  12. ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]
  13. ^ Dr. Frede Løkkegaard, “Some Comments On The Sanchuniathon Tradition” Studia Theologica, Vol. 8 (1954)” p. 58 Albert I. Baumgarten "The Phoenician History of Philo of Byblos: A Commentary" 1981
  14. ^ Professor James Barr F.B.A. "Philo of Byblos and his 'Phoenician history' 1974
  15. ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
  16. ^ אתר למנויים בלבד אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015
  17. ^ Professor James Barr University of Oxford. "Philo of Byblos and his 'Phoenician history' 1974 pg 48 "For Eudemus, see Jacoby, p. 796, fragment 4, along with Mochos. https://archive.org/stream/ChemtrailsAreSatanicDemonicWitchcraft/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History_djvu.txt
  18. ^ John G. R. Forlong 2008 Encyclopedia of Religions. First Edition 1906pg 223
  19. ^ A Phoenician Funereal Tablet. WSC Boscawen - Palestine Exploration Quarterly, 1882 - Taylor & Francis … of of Damacius, the Baau or Bahu of Phrenician cosmogony, the ,iT:J. of the Hebrew (Gen. i,2).
  20. ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion as Illustrated by the Religion ... By Archibald Henry Sayce 1888 עמוד 375
  21. ^ Catherine Keller, Professor of Constructive Theology at Drew University's "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" 2003
  22. ^ "The Holy Spirit: The Growth of a Biblical Tradition" George T. Montague - 2006
  23. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  24. ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
  25. ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
  26. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, 2008 Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother
  27. ^ “Nothingsomething” on My Mind: Creatio ex Nihilo or ex Profundis" C Keller - Theologies of Creation, 2014 - taylorfrancis.com … Bohu does not otherwise occur in Scripture; it seems to be related to the Canaanite Baau,“goddess of the primal night, the mother of the first mortals
  28. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  29. ^ A hymn to the goddess Bau 1907. The American Journal of Semitic Languages and Literatures pg 63 https://www.journals.uchicago.edu/doi/pdfplus/10.1086/369602
  30. ^ Morris Jastrow 1861-1921 "The Religion of Babylonia and Assyria" 2018 pg 55 https://books.google.ca/books? hl=en&lr=&id=PQVdDwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA12&dq=Bau+Bohu+goddess&ots=_vM-CWWgJ9&sig=epJibYFbuf7rkc8j7yYuadJ5Kvw&redir_esc=y#v=onepage&q=Bau%20Bohu%20goddess
  31. ^ דוד טושו טסומורה David Toshio Tsumura בלשן, חוקר התנ"ך, דיקן הפקולטה ופרופסור לברית הישנה בסמינר התנ"ך ביפן. בספרו " Creation and Destruction" 2005 (עמוד 14) טוען שאין קשר בין האלה הפיניקית Baau המופיעה אצל פילון ובין "תהו ובהו" בבראשית. הוא סוקר חוקרים שונים ואומר שייתכן שמקור המילה התנכית "בהו" מהמילה הערבית bahiya שפירושה "to be empty". אפשרות אחרת שהוא מנתח באריכות היא הפרשנות של "El ,the Creator" De Moor הטוען שהמקור של תהו ובהו בבראשית הוא בביטוי בשפה האוגרית tu-a-bi-[u(?)] שפירושו "the state of chaos"
    טסומורה (עמוד 19) טוען שהביטוי באוגרית קשור לקטע מהאפוס האוגריתי שאומר:
    " "The womb of earth did not bear, Vegetation did not sprout
    לדעתו המשמעות באוגרית קשורה לרחם שאינו מצליח להיות פורה וללדת, ולכן הוא טוען שיש לדחות את הפרשנות המתייחסת להקשר בין תהו ובהו אל הביטוי באוגרית.
    https://books.google.ca/books?isbn=1575061066
  32. ^ ש. שפרה, י. קליין, אנומה אליש, בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עם עובד, 1996, 8.
  33. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  34. ^ Karl Barth Church Dogmatics, (was published in stages from 1932 to 1967). Pg. 3:104 “The word bohu occurs in the Old Testament only in connexion with tohu. Possibly there is a connexion with the Phoenician and Babylonian goddess Bau who is for the Phoenicians a personification of night as the arch-mother of man, and simply means a ‘vacuum.’” file:///C:/Users/user/Downloads/edoc.site_karl-barth-church-dogmatics-vol-3-1.pdf
  35. ^ "Genesis... and it begins - A resource guide to the biblical Creation and the Fall by David Steimle. 2012 university of the grand canyon. Phoenix. Pg 26 ובהו" Empty. A nonce term coined to rhyme. Other times they appear together Isa. 24:1 & Jer 4:23 Might be related to "baau", the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology" (van Rad 1963 p. 49) or "Babylonian Bau 'the great mother" (dummelow 1964 p.4)" https://books.google.ca/books?isbn=1105553140
  36. ^ "The sacred books and early literature of the east with an historical survey and descriptions" 1917 Under the editorship of a staff of specialists directed by PBOF. CHARLES F. HORNE, PH.D. p. 43 "Bau is probably the Baau of Phenician mythology, whose name was interpreted " the night," and who was supposed along with her husband Kolpia, " the wind," to have produced the first generation of men. The word has been compared with the Hebrew bohu, translated "void" in Genesis i. 2." https://archive.org/stream/.../sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בוהו&oldid=39755454"