כפתור (ארץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבליט שבוי ממקדש רעמסס השני באבידוס, ומתחתיו הכיתוב kftjw (כפתור)

כפתוראכדית: kaptara,[1][2] באוגריתית: 𐎋𐎔𐎚𐎗 – כפתר)[3] היא ארץ המוזכרת בטקסטים מהמזרח התיכון הקדום, ככל הנראה כרתים.

כַפְתַרַ מוזכר בטקסטים באכדית מהמחצית הראשונה של האלף ה־2 לפנה"ס; טקסטים ממָרי מזכירים חפצים שונים בתואר כַפְתַרֻ וכַפְתַרִתֻם (כפתורי וכפתורית).[1] בלוח אשורי המתאר כנראה את מלכותו של סרגון מאכד או סרגון השני מוזכר כַפְתַרַ כאחת הארצות שהעלו לו מס, מעבר לַ"ים העליון" (הים התיכון).[1]

בשירה האוגריתית מוזכר "כפתר" כמעון המרוחק של האל כושר וחסיס;[3] בעלילות בעל וענת מופיע יחד עם "חכפת" (כנראה מצרים, ואולי ביתר דיוק נוף),[3] ובלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש מוזכר כפתר לבדו כמעון כושר וחסיס.[4]

רוב החוקרים מזהים את kftjw (כפתיו/כפתאו) מכתובות מצריות מהשושלת ה־18 כמתייחס לכרתים (מיעוט חוקרים סובר שהשם התייחס לחופי אסיה הקטנה).[5][6]

האזכוריים הקדומים מזוהים עם "כפתור" המוזכר במקרא כאי, מקור הפלשתים.[7] האי מזוהה עם כרתים, שבאלף השני לפנה"ס התקיימה בו התרבות המינואית וקיימה קשרים עם הסהר הפורה, ובעקבות נדידת עמים מצפון לאי נדחקו ממנו יושביו לסהר הפורה והיו לגויי ים.[7]

kftjw (כפתור)[6] בכתב חרטומים
k
f
tiwN25

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כפתור, כפתר", עמ' 236
  2. ^ Association Assyrophile de France, kaptara, Akkadian Dictionary
  3. ^ 1 2 3 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 45
  4. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 694
  5. ^ בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כפתור, כפתר", עמ' 236–237
  6. ^ 1 2 Raymond O. Faulkner, A Concise Dictionary of Middle Egyptian, Griffith Institute, 2017, עמ' 350
  7. ^ 1 2 בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כפתור, כפתר", עמ' 237