לדלג לתוכן

קדש (אלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדש
מצבת זיכרון של קטש, העומדת במרכז על גבי אריה, ואוחזת בידיה נחשים ופרחי לוטוס. לצידה נראים בנה, מין (משמאל), ובעלה, האל רשף
מצבת זיכרון של קטש, העומדת במרכז על גבי אריה, ואוחזת בידיה נחשים ופרחי לוטוס. לצידה נראים בנה, מין (משמאל), ובעלה, האל רשף
מצבת זיכרון של קטש, העומדת במרכז על גבי אריה, ואוחזת בידיה נחשים ופרחי לוטוס. לצידה נראים בנה, מין (משמאל), ובעלה, האל רשף
תרבות מיתולוגיה פיניקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בדתות כנען ומצרים, קָדֵש (וכן קָטֵש, קֵטֵש, קָדֶשֶת, קֻדְשׁוּ או קוֹדֶשׁ) היא אלת אהבה ויופי (אך לא פריון). היא אלת האהבה והתשוקה, ומתייחסים אליה בתארים: "גבירת השמים" "המאהבת של האל הבורא". שמה נובע מהשורש השמי ק-ד-ש ופירוש שמה הוא "הקדושה". האזכור המוקדם ביותר של קדשו בכתבים מצריים מופיע במאה ה-14 לפנה"ס וחוקרים מציינים כי האלה במקורה איננה מצרית והיא קשורה לאלות עתיקות מהמזרח הקרוב.[1]

סבורים כי במקור הייתה קדש אלוהות שמית שהשתייכה לדת הכנענית, ואומצה מאוחר יותר אל הפנתאון המצרי. בעלה עשוי להיות האל רשף, המזוהה עם נרגל מן המיתולוגיה המסופוטמית, אשר היה מוכר בממלכה התיכונה. בעקבות אימוצה אל תוך האמונה המצרית, הוחלט כי קדש, כאלת המין, תהיה אמו של מין, אל הפריון והכושר המיני. על אף שקדש הייתה אלה פופולרית, היא החלה להיחשב בסופו של דבר לאחד מהיבטיה של האלה חתחור, שהפכה בינתיים לאלת העונג.

היא מזוהה פעמים רבות עם האלה הכנענית-סורית אשרה.[2] ייתכן שהשם קדש היה גם תואר שניתן לאלה אשרה.[דרוש מקור]

קדש תוארה כאישה עירומה הניצבת על גבי אריה, עם סהר ירח (המסמל את הלילה) לראשה. היא הוצגה כאוחזת נחשים (המייצגים את הפין[דרוש מקור]) בידה הימנית, ופרחי לוטוס (המייצגים את הפות[דרוש מקור]) בידה השמאלית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קדש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ C Zivie-Coche, 2011, Foreign deities in Egypt "Using the Semitic root q-d-š, Egyptians created the theonym, 'the Blessed'" "foreign in the Egyptian pantheon" "As for Qadesh, the earliest attestation dates to the reign of Amenhotep III (1389 - 1349 BCE"
  2. ^ Cornelius, Izak, 2008, The Many Faces of the Goddess: The Iconography of the Syro-Palestinian Goddesses Anat, Astarte, Qedeshet, and Asherah c. 1500-1000 BCE. Pg 1
ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.