שלם (אל)
| אל השקיעה | |
| תרבות | כנענית |
|---|---|
| אב | אל |
| אם |
אשרה  |
| אחים | שחר |
  | |
שָׁלֶם (באוגריתית 𐎌𐎍𐎎) הוא אל השקיעה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שחר אל הזריחה. שניהם נולדו כתוצאה מיחסי מין בין ראש הפנתיאון הכנעני אל לבין "אתֿרת ורחמי", כלומר האלה אשרה והאלה ענת או שם כפול של האלה אשרה. סיפורם מוזכר בשירה האוגריתית ב"שיר האלים הנעימים והיפים".[1]
שמו מופיע כרכיב תיאופורי בכתבי אוגרית בשמות 𐎛𐎍𐎌𐎍𐎎 (אִלשלם), 𐎁𐎓𐎍𐎌𐎍𐎎 (בעלשלם), ו-𐎕𐎄𐎖𐎌𐎍𐎎 (צדקשלם),[2] וכן בשם התאופורי הפיניקי 𐤉𐤊𐤍𐤔𐤋𐤌 (יכנשלם).[3]
מניחים כי מקור השם "ירושלים", או במקור "ירושלם", הוא: 'ירה-שלם' כלומר: "[העיר ש]יסד שלם", או "העיר שהורתה (נולדה מזרעו של) שלם".[4] בספר בראשית מתואר מלכיצדק כמלך העיר שלם וככהן לאל עליון.[5]
באכדית, šúl-mu היא שקיעה.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 414
- ^ Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook, Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 516
- ^ CIS I 10, 13; M. Lidzbarski, Handbuch der nordsemitischen Epigraphik, Weimar, 1898, S. 433; Vassel et Icard,Les inscriptions du temple de Tanit, Tunis, 1927, op. cit., No. 153.
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 153
- ^ בראשית י"ד, יח.
- ^ Hayim Tadmor, The Inscriptions of Tiglath-Pileser III, King of Assyria (Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1994), p. 76
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד (וסת'־בעל) • ענת • עשתרת • דגון • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואיב • שכמן ושנם • לויתן • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • שלמן • גד | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות | |
| כתבים דתיים | שירה אוגריתית • עלילות בעל וענת • אגדת אקהת • אגדת כרת | |
| פולחן | במות • תרפים • מצבה • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות: זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • מרזח • העלאה באוב | |
| הנהגה דתית | כהנים • קדשים | |
