החיים בסבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החיים בסבך
Life in the Undergrowth
סוגה סדרות טבע
יוצרים BBC
ארץ מקור בריטניהבריטניה  בריטניה
שפות אנגלית
מספר פרקים 5
הפקה
מפיק דייוויד אטנבורו
אורך פרק 50 דקות
שידור
רשת שידור BBC
תקופת שידור מקורית 23 בנובמבר 200521 בדצמבר 2005
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עקרביש ביער.
רפרף ממין Hemaris thysbe יונק צוף בוירג'יניה.
כסופי בין קוריו החזקים.
נמלי יער מהמין Formica rufa טורפות זחל

החיים בסבךאנגלית: Life in the Undergrowth) היא סדרת-טבע תיעודית שהופקה על ידי ה-BBC המלווה בהסבריו של החוקר ויוצר הסרטים דייוויד אטנבורו. סדרה זו לאורך חמשת פרקיה עוסקת על חייהם והרגליהם של חסרי החוליות היבשתיים: חרקים, עכבישים, עקרבים, מרבי רגליים, חלזונות ועוד.

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הפלישה ליבשה - הפרק הראשון מספר כיצד חסרי החוליות הפכו ליצורים הראשונים שייסדו מושבות על היבשה. אבותיהם היו יצורי ים שהיו בעלי שריון ומקוטעים שהיו לפני 400 מיליון שנה. ואז, יצורים מסוימים עברו אל היבשה כדי שביציהם יהיו בטוחות יותר מפני טורפים, כמו שסרטני הפרסה, צאצאיהם של אותם יצורים אלה, עושים עוד היום. יצורים מסוימים נטשו לתמיד את הים כשהארץ נעשתה ירוקה עם אצות, טחבי עלים וטחבי כבד. אבותיהם של מרבי-הרגליים, הטחביות היו בין החיות היבשה הראשונות. כמה מהם, כמו הקפזנבאים, ניחנו בהגנות שיעזרו להם כנגד הסכנות החדשות של האדמה. חלזונות הגינה מעדיפים מזג אוויר רטוב מאשר יבש, לכן כשמגיע גשם הם מתעוררים לחיים. חלק מיצורים אלה היו טורפים כמו נושאי ציפורניים, עקרבישאים ורבנדל אמזונאס ענק המחפש במערות בוונצואלה עטלפים והורג אותם עם עקיצה ארסית. נראים גם הזדווגות של חשופית נמרית (Limax maximus), תולעי אדמה באורך של כמעט 2 מטר בדרום אוסטרליה, קוצרים המשגיחים על קיניהם מטורפים ועקרבים בהזדווגות בלילות מדבר בארצות הברית.
  2. ממריאים אל האוויר - הפרק עוסק בחרקים מעופפים. החל מקבוצת בריומאים המגיחים מנהר בהונגריה למשך כמה שעות ואחריה כולם מתים, שפיריות ושפריריות בהזדווגות ותעופה ייחודית, נראה מאובן של גדולת השפיריות והחרקים בכלל מעולם - המגאנוירה שהגיעה למוטת כנפיים של 75 ס"מ, שפירית האשדים (Thaumatoneura inopinata) בקינון בנהרות קוסטה ריקה וביערותיה השפירית הגדולה בעולם - שפירית ההליקופטר (Megaloprepus caerulatus) מקננת בחללי עצים מוצפים. פרפרים ועשים מטילים ביצים קשות יותר והם בעלי כנפיים רחבות היכולות להעביר מסרים אחד לשני. כמו כן פרפרים מסוימים נודדים למרחקים גדולים מאוד. הרפרפיים הם יונקי צוף המתמרנים עם כנפיהם בדיוק לפרחים שהם מחפשים. דבורת הבומבוס נאלצת לחמם את שרירי כנפיה הקטנים בהרבה כל בוקר כדי לעוף והזבובים בעלי "בוכנות" תעופה קטנות המכווינות אותם תוך כדי תעופה. נראים טיפולתיים, זבובי בית נוחתים בדייקנות הפוך על ענף ורחפניים יונקי צוף המרחפים בדיוק באוויר ומזדווגים בו. חיפושיות הן כבדות מדי לעופף ללא הרף וכנפיהם החיצוניות הפכו ל"כנפי חיפוי" מגוננים. הדבר עוזר לכמה מינים כמו יקרונית טיטאנית (Titanus giganteus) מהאמזונאס להגיע לאורך 17 ס"מ, כך שהיא מהכבדה שבחרקים. לצידם הציקדות גם כבדות יחסית וחלקם כמו ציקדה מחזורית עולות לפני השטח רק פעם בשבע עשרה שנים להזדווגות.
  3. טווי המשי - הפרק עוסק בעכבישים ופרוקי רגליים אחרים הטווים קורים. במערות ניו זילנד צעירי הזבוב Arachnocampa מפרישים משי חזק התופס בריומים הנמכים לאורם, נקבת עינפז מטילה ביצים על ענף בתטולות של משי, המרחיקות אותם מנמלים טורפות וחרקים מסדרת האמבאים (Embioptera) חיים במושבות העטופות ב"אוהלי משי" מגוננים, מהם הם לא יוצאים. מכל משתמשי המשי היעילים מכולם הם העכבישים. עכבישי ליפיסטידיים במלזיה ממתינים לטרף במחבוא ועטים עליו מ"דלתות-מלכודת" עם חישתם בתנועה על קורים דביקים. גלגלניים מייצרים רשתות ענקיות ודביקות והנפיליים בעלי רשתות גדולות וחזקות מספיק ללכוד ציפורים, אך בתוכם עכבישים טפילים מהסוג Argyrodes. עכביש Hyptiotes ממשפחת הגיבנניים מפיל על קורבנו סיבים נוספים ברגע שנתפס, מה שמקשה על הימלטות והדינופידיים מטילים רשת דביקה מבין זרועותיהם על טרפם. אלמנה אוסטרלית תופסת נמלים באמצעות קורים המחוברים לקרקע עד למגע, להקת עכבישים קטנים ברשתות ענק מכריעה חגב ועכביש בולאס לוכד עשים באמריקה. נקבת כסופי ענקית לוכדת וטורפת את בן זוגה לאחר הזדווגות ורבייה של עכבישת זאב הנושאת פקעת ביצים. כאשר צעירי העכבישים בוקעים הם מטפסים על שיחים ובאמצעות חוטי משי ארוכים הם ממריאים בידי רוחות לשטחים חדשים.
  4. יחסים אינטימיים - הפרק מתאר את מערכת היחסים האינטימיים של חסרי חוליות עם סביבתם. צמחים מייצרי זרעים יכולים להפוך למזינים לצרעות עפצים המתגוררות בהם וגם מושכות צרעות פרזיטואידים אחריהם. חלק מצרעות העפצים מושכות נמלים באמצעות צוף ואלה מרחיקות את הצרעות הפרזיטואידיות. נמלים גם רועים כנימות מגן ומגוננים עליהם ממושיות ושאר טורפים. הם גם יוצרים יחסים עם עצים ותוקפים אוכלי עלים המתקרבים אליו ואף עצים הצומחים לידו ועוזרים להפצת ביצי מקלונאים המוסווים בקיניהם. פרחים מחפשים חרקים יונקי צוף אך על חלקם ממתינים במארב סרטבישיים ותופסים חרקים. הטורפני האוסטרלי מהמין Ptilocnemus lemur מפתה נמלים למותם באמצעות פרומונים. בקליפורניה זחלי רפואניתיים מחכים לדבורים מהשבט Anthophorini, עולים על גופם ומובלים לכוורת שלהם. אסטריתיים משתמשים בזבובי בית כמפיצי ביצים, המגיעות לפרות וחודרות לעורם. עכביש ממשפחת הפגיוניים נטפל בידי זחל צרעה ההורג אותו. צרעות אחרות קטנות מטילות ביצים לתוך ביצי חרקים כמו חיפושיות מים. הצרעה Methocha מהמשפחה Tiphiidae משתקות זחלי גדיתים וסותמות את מחילתם. זחלי כחליליים מתרבים במושבות נמלים, אך הצרעה הטפילה Ichneumon מאתרת אותם גם בתוך קן נמלים וביצירת הסחה פרומונית מצליחה להטיל ביצים על כמה מהם. הגלמים הללו לא בוקעים אלא משמשים מזון לצרעות צעירות.
  5. חברות-על -עוסק בחרקים המרכיבות חברות-על לרבות דבורים, נמלים, צרעות וטרמיטים. ממינים יחידאים כמו צרעות חול (Bembicini) עברו הצרעות למינים חברתיים יותר כמו פלכית (Polistes). חלקם הפכו לדבורים יונקות צוף כמו הבומבוסים החיים במחילות באדמה, אחרות כמו דבורת דבש אסייתית (Apis cerana) הקימו כוורת ענק אך רפרף גולגולת המת מצליח לגנוב מהם דבש תוך חיקוי הריח שלהם. צרעות אחרות הפכו לנמלים כמו נמלת יער (Formica), החיה בקהילות גדולות ויכולה להפריש חומצת נמלים חריפה, נמלות מנגרובים בצפון אוסטרליה נאלצות להתמודד עם גאות תמידית, במדבריות אמריקה נמלי קציר (Pogonomyrmex) מלקטות המוני זרעים אך בלילה נפגעים מנמלה מסוג Novomessor, החוסמת את חוריהם ומלקטת את הזרעים כך לעצמה. נמלי הגדוד של ג'ונגלי אפריקה ואמריקה הדרומית מחסלים כל יצור קטן בנדודיהם ביער, טרמיטים מהסוג Amitermes בצפון אוסטרליה בונים תלי מצפן מיוחדים ובאפריקה טרמיטים מהסוג Macrotermes בונים תלים גבוהים המווסתים את הפחמן והחמצן ביעילות. מושבות טרמיטים אלה מותקפות בידי הנמלת מגפונרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]