הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה
חלק מהמהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014)
Har Nof synagogue attack.jpg
אנשי זיהוי פלילי ומשטרה בכניסה לבית הכנסת לאחר הפיגוע
תאריך 18 בנובמבר 2014
מקום בית הכנסת "קהילת בני תורה", הר נוף, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°47′09″N 35°10′31″E / 31.785861111111°N 35.17525°E / 31.785861111111; 35.17525 קואורדינטות: 31°47′09″N 35°10′31″E / 31.785861111111°N 35.17525°E / 31.785861111111; 35.17525 
סוג פיגוע ירי ודקירה
נשק אקדחים, גרזן, סכין קצבים
הרוגים 6
פצועים 7
מבצע רואן ועודאי אבו ג'מל
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה
הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע בבית הכנסת "קהילת בני תורה", היה פיגוע ירי ודקירה שבוצע בבוקר כ"ה בחשוון ה'תשע"ה (18 בנובמבר 2014), במהלך תפילת שחרית בבית כנסת בשכונת הר נוף שבירושלים. בפיגוע, שבוצע בידי שני מחבלים פלסטינים, תושבי שכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים, נרצחו שישה בני אדם, חמישה מתפללים ושוטר, ושבעה אחרים נפצעו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014)

מתחילת קיץ 2014 חלה עלייה חדה באירועים ביטחוניים בירושלים[1], על רקע חטיפת ורצח שלושת הנערים, מבצע שובו אחים, רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר ומבצע צוק איתן. אירועים אלו כללו בעיקר יידוי אבנים (בייחוד על הרכבת הקלה בשועפט), זריקת בקבוקי תבערה, הפרות סדר וירי זיקוקים לעבר כוחות הביטחון. במהלך סתיו 2014 אירעו שני פיגועי דריסה בתחנות הרכבת הקלה בהם נרצחו 4 ישראלים, ונערך ניסיון התנקשות בחייו של יהודה גליק, פעיל מרכזי למען עליית יהודים להר הבית. התגובה הישראלית לאירועים אלו הייתה בעיקרה הגברת הנוכחות המשטרתית בירושלים, הגבלות בכניסת ערבים למתחם הר הבית, פיזור הפרות הסדר ומעצר מתפרעים וחשודים בפעולות טרור.

יומיים קודם לטבח בבית הכנסת נמצא נהג אוטובוס של חברת אגד, ערבי ממזרח ירושלים, כשהוא תלוי בתוך אוטובוס. ממצאי הנתיחה שלאחר המוות העלו כי מדובר בהתאבדות ולא ברצח על רקע פלילי או לאומני, אך בתקשורת הפלסטינית עלו טענות כי מדובר ברצח על רקע לאומני[2].

המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבלים, רסאן ועודאי אבו ג'מל משכונת ג'בל מוכבר בדרום ירושלים, היו בני דודים בעלי מעמד של תושבות בישראל. השניים הם קרובי משפחתו של ג'מאל אבו ג'מאל, אסיר שנידון ב-1994 ל-22 שנות מאסר על ניסיון דקירת שוטר, שהתגורר אף הוא בשכונת ג'בל מוכבר והשתייך לארגון החזית העממית. הוא השתחרר במסגרת מחווה מדינית לאבו מאזן כשנה קודם האירוע, ונעצר שוב מספר ימים קודם לפיגוע. ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין טען לאחר האירוע שהמחבלים נמנו על שורותיו, אך חזר בו כמה שעות מאוחר יותר[3].

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבלים, חמושים באקדחים, בגרזן ובסכין קצבים, הגיעו במכונית לאזור בית הכנסת קהילת בני תורה בשכונת הר נוף בירושלים והמתינו בגן משחקים סמוך לכניסת מתפללים לבית הכנסת. בשעה 6:55 בבוקר, במהלך תפילת שחרית, נכנסו לבית הכנסת והחלו לתקוף את המתפללים שסיימו את תפילת העמידה[4] בשלב זה נרצחו ארבעה מתפללים ונפצעו שמונה. על פי עדויות ערפו המחבלים ראשים[5]. ארבעת הנרצחים התגוררו ברחוב שמעון אגסי בירושלים: הרב משה טברסקי (בנו של הרב יצחק טברסקי) בן 59, ר"מ בישיבת "תורת משה", אריה קופינסקי, בן 43, אברהם שמואל גולדברג, בן 68, וקלמן לוין.

בשעה 7:08 הגיעו למקום שני שוטרי תנועה שפעלו בסמוך ולאחריהם גם קצין בדרגת רב-פקד מיחידת זיהוי פלילי. המחבלים פרצו מבית הכנסת לעבר השוטרים ונהרגו בקרב יריות עמם. בקרב נפצע באופן אנוש אחד משוטרי התנועה, זידאן סיף, שנפטר בהמשך היום. גם חברו נפצע. מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, החליט להעניק לסיף את עיטור המופת[6], שאותו קיבל לאחר מותו בחנוכה ה'תשע"ה[7].

אחד הפצועים בפיגוע, יחיאל חיים רוטמן, נפטר מפצעיו בי"א בחשוון ה'תשע"ו (23 באוקטובר 2015), כ-11 חודשים לאחר האירוע[8].

תגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע תגברה משטרת ישראל את האבטחה סביב מוסדות החינוך בבירה. בהלוויית הנרצחים השתתפו אלפי בני אדם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "הקהילה הבינלאומית מתעלמת מההסתה בחוסר אחריות. נגיב ביד קשה לרצח האכזרי של יהודים שבאו להתפלל ונקטלו בידי מרצחים שפלים". הוא אמר למזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי כי הפיגוע הוא תוצאה ישירה של הסתת אבו מאזן. יו"ר הקואליציה זאב אלקין פנה לראשי מפלגות האופוזיציה מלבד המפלגות הערביות, והציע להן להצטרף לממשלת אחדות לשעת חירום[9].

ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, הורה על הפסקה זמנית של עבודות לבניית ממ"דים בגני ילדים בעיר, שבהן מועסקים ערבים ישראלים. הוא נימק צעד זה ברצון להגביר את הביטחון האישי אצל ההורים, הילדים והצוות החינוכי[10]. החלטה זו גונתה על ידי הממשלה וחברי כנסת.

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, פרסם כי הוא "מגנה הרג של אזרחים, בלי קשר לזהות האחראים לו מכל צד שהוא", ללא התייחסות לפיגוע המסוים. הוא דרש באותה הזדמנות "להפסיק את הפלישות למסגד אל-אקצה ואת הפרובוקציות של המתנחלים... הגיע הזמן לסיים את הכיבוש". חמאס שיבח את הפיגוע ופרסם הודעה זמן קצר לאחר האירוע בה הכריז כי "מדובר בתגובה לרצח חסן יוסף ראמוני", נהג אוטובוס פלסטיני שנמצא תלוי יומיים קודם לכן במסוף אוטובוסים בהר חוצבים, ועל פי הבדיקה הפתולוגית - התאבד[11]. בהודעה הרשמית של הארגון נקראו הפלסטינים להמשיך את "פעולות הנקמה בתגובה לפשעי ישראל המתמשכים במסגד אל-אקצה". ברצועת עזה חולקו סוכריות לכבוד האירוע ונורו זיקוקים לאות שמחה.

חלק ממשפחות המחבלים הביעו שמחה על הפיגוע וכינו את המחבלים "שהידים". בן דודם של המחבלים, עלאא אבו ג'מאל, אמר כי "המעשה הזה התרחש בגלל הלחצים של ממשלת ישראל הכובשת נגד העם הפלסטיני ובירושלים באופן כללי והפגיעה הממושכת במסגד אל-אקצה"[12]. כשנה לאחר מכן, ב-13 באוקטובר 2015, דרס אבו ג'מאל במכוון ולאחר מכן תקף בגרזן את הפצועים ברחוב מלכי ישראל בירושלים. הוא רצח אדם אחד ופצע אחר קשה, ונורה למוות[13]. עם זאת, אביו של אחד המחבלים הביע התנגדות מסוימת למעשיו של בנו[14].

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות[15] ונשיא ארצות הברית ברק אובמה גינו את הפיגוע. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי כינה את האירוע "טרור מוחלט וברוטליות חסרת הבחנה", קישר בין המעשה ובין הקריאה הפלסטינית ל"ימי זעם" בירושלים, וקרא למנהיגים הפלסטינים לגנות את הפיגוע.

שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן, פרסם הודעת גינוי. מדינות רבות נוספות, ובהן טורקיה, ירדן, בחריין, קנדה ורוסיה גינו את הפיגוע.

בעקבות מותו של השוטר הדרוזי זידאן סייף הגיעו להלווייתו מאות חרדים בראשות רב בית הכנסת, הרב יצחק מרדכי רובין[16] שאף ספד לו בהלוויה[17]. מנהיגים דרוזים ביקרו בביהכנ"ס[18], במלאת שנה לפיגוע נערכה צעדה משותפת לחרדים ולדרוזים[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סקירת יולי 2014, אתר שירות הביטחון הכללי
  2. ^ באתר גל"צ
  3. ^ המרכז למודיעין ולטרור
  4. ^ אביאל מגנזי, באו בסקודה, חיכו להגעת מתפללים, ירו וטבחו, באתר ynet, 2 בדצמבר 2014.
  5. ^ ראו באתר רוטר.נט
  6. ^ אחיה ראב"ד ועומרי אפרים, עיטור המופת לשוטר זידאן סייף שנרצח בפיגוע, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
  7. ^ בהוקרה: הגיבורים של משטרת ישראל, אתר משטרת ישראל, 16 בדצמבר 2014
  8. ^ עדו בן פורת, הטבח בהר נוף: נפטר אחד הפצועים, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2015.
  9. ^ יהונתן ליס, נתניהו הציע למפלגות האופוזיציה: ממשלת אחדות לשעת חירום , באתר הארץ.
  10. ^ יניר יגנה‏, ראש עיריית אשקלון הפסיק עבודת ערבים בעיר, באתר וואלה! NEWS‏, 20 בנובמבר 2014.
  11. ^ עידו אפרתי, מנהל אבו כביר: הפתולוג הפלסטיני הסכים עם ממצאי נתיחת נהג האוטובוס שהתאבד, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014.
  12. ^ באתר ynet
  13. ^ הטרור נמשך: שלושה נרצחו בשני פיגועים בירושלים, ynet
  14. ^ באתר גל"צ
  15. ^ מועצת הביטחון גינתה את הפיגוע בבירה, ישראל היום, 20 בנובמבר 2014.
  16. ^ מאות חרדים בהלוויתו
  17. ^ הרב רובין מספיד בהלוויתו - צפו
  18. ^ ביקור ראשי הקהילה הדרוזית בביהכנ"ס
  19. ^ צעדת החרדים והדרוזים במלאת שנה לפיגוע; העיתונאי הדרוזי נזיה קבלאן על יחסי חרדים ודרוזים