הפיגוע בכביש 398
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
| תאריך | 25 בפברואר 2002 |
| מקום | כביש 398 |
| מטרה | אזרחים |
| קואורדינטות | 31°39′22″N 35°14′47″E / 31.656172°N 35.246359°E |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובים |
| הרוגים | 2 |
| פצועים | 1 |
| מבצע |
  גדודי חללי אל-אקצא |
| מספר מפגעים | חוליית מחבלים |
| מניע | טרור אסלאמי לאומני |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   כביש 398 | |
  | |
הפיגוע בכביש 398 הוא פיגוע ירי ורצח, שאירע בכביש 398 המחבר בין היישובים נוקדים ותקוע, ביום י"ג באדר ה'תשס"ב, 25 בפברואר 2002. בפיגוע נרצחו בידי חוליית מחבלים פלסטינים שני ישראלים, אהרן גורוב ואברהם פיש, תושבי היישוב הסמוך נוקדים בגוש עציון, וכן נפצעה בתו של אברהם באורח בינוני.
הרקע לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה
הפיגוע בכביש 398 אירע מספר ימים לפני חודש מרץ 2002 בו ספגה מדינת ישראל את מספר האבדות הגבוה ביותר מבין כל חודשי האינתיפאדה השנייה: ביהודה ושומרון נרצחו למעלה מ־30 חיילים ואזרחים ישראלים, ובתחומי הקו הירוק נערכו 11 פיגועי התאבדות, שבהם נרצחו 81 ישראלים נוספים (לשם השוואה, בכל שלוש שנותיה של האינתיפאדה הראשונה נהרגו 90 ישראלים). כמעט לא חלף יום בחודש זה ללא פיגוע קטלני, ובסך הכל נרצחו 105 אזרחים ישראלים ונהרגו 26 חיילים ישראלים בחודש זה.
שיאם של הפיגועים היה הפיגוע במלון פארק – פיגוע התאבדות שנערך במלון פארק בנתניה בעיצומו של ליל הסדר (ב־27 במרץ 2002), כחודש לאחר הפיגוע בכביש 398, בעקבותיו יצאה מדינת ישראל למבצע חומת מגן. יש המכנים את חודש מרץ 2002 בכינוי "מרץ השחור".
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום י"ג באדר ה'תשס"ב, יום תענית אסתר, 25 בפברואר 2002, בשעות אחר הצהרים, הצטיידו ארבעת חברי חוליה פלסטינים, חברי ארגוני הטרור תנזים וגדודי חללי אל-אקצא, ברובים והתמקמו לצד כביש 398, בין עצי זית, מאחורי גדר נמוכה במרחק של 80 מטרים מערבית לכביש המוביל לנוקדים וסמוך לכפר זעתרה, כ-500 מטרים לאחר מחסום נוקדים, וארבו לרכב יהודי.
בשעה 16:05 לערך עבר במקום רכב ישראלי בו נסעו אהרן גורוב, בן 45, מלחין מחונן ובעל שם עולמי,[1] ד"ר אברהם פיש, בן 64, מדען, בתו תמרה פיש־ליפשיץ, אחות בבית החולים הדסה הר הצופים, שהייתה באותה עת בחודש התשיעי להריונה, וכן בתה בת החמש. כולם תושבי היישוב נוקדים אשר נסעו לביתם לקראת חג הפורים.
כאשר עבר הרכב היהודי בכביש פתחו לעברו חברי החוליה הפלסטינית באש כבדה וירו עשרות כדורים. כתוצאה מן הירי נהרג במקום אהרן גורוב. אברהם פיש נפצע באורח אנוש, הוטס לאחר מכן לבית החולים במסוק אולם מותו נקבע לאחר מספר שעות. תמרה פיש־ליפשיץ נפצעה באורח בינוני. בתה שישבה לידה, וכן עוברה, ניצלו באורח נס. התינוק יולד בניתוח קיסרי כשעה וחצי לאחר הפיגוע.[2][3] במקביל ירו חברי החוליה לעבר כניסה למחנה צה"ל סמוך. לאחר רגעים מספר ברחו מן המקום.
לאחר ביצוע הרצח נותר הרכב עומד בעוד פיש־ליפשיץ פצועה וללא יכולת להזעיק עזרה. לפי תיאורה, רק לאחר כעשר דקות עבר במקום רכב יהודי. הפצועים פונו לבית החולים הדסה עין כרם.[4]
חוליית המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2000–2002 חוללו חברי חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע, אנשי ארגוני הטרור תנזים וגדודי חללי אל-אקצא, פיגועים רבים בהם נרצחו בסך הכל תריסר בני אדם. תשעה יהודים – שוטר מג"ב מקס חזן, סגן דוד חן כהן, סמל שלמה אדישנה, סמל דני דראי, סגן אלוף יהודה אדרי, ד"ר אבי בועז, אברהם פיש, אהרן גורוב ודבורה פרידמן, וכן שלושה פלסטינים אשר נחשדו בידי חברי החוליה כמשתפי פעולה. בפיגועים אלה נפצעו רבים.
בשנת 2003 נידון אחד מחברי החוליה, ריאד דחלאללה אחמד אלעמור, לאחד עשר מאסרי עולם.[5] מחבל נוסף, עלי מוחמד עלי אל עביאת, איש המשטרה הפלסטינית, נידון לשני מאסרי עולם.[6] מחבל נוסף, אבראהים אבו איאד, נמלט מישראל בהסדר שגובש בזמן מבצע חומת מגן.[7]
לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני הנרצחים, אהרן גורוב ואברהם פיש, הובאו למנוחות במהלך חג הפורים בבית העלמין בכפר עציון.[8]
לאחר הפיגוע הוקמו חורשה וכן שלט זיכרון לאברהם פיש ביישובו נוקדים.[9] כמו כן הוקמה לזכר שני הנרצחים אנדרטה במקום הפיגוע.[10] כן הוקמה עמותה, "שירת אהרון", לזכר אהרן גורוב, במטרה לשמר את זכרו ומורשתו, לקדום אומנים עולים מרוסיה ועוד.[11]
בשנת 2015, במהלך קמפיין הבחירות לכנסת ה-20, השתתפה ניצולת הפיגוע תמרה פיש־פוזדייב בסרטון קמפיין של מפלגת ישראל ביתנו, תוך שהיא קוראת לקידום חוק עונש מוות למחבלים.[12]
אחריות הרשות הפלסטינית לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הטרור גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של הפת"ח, נטל את האחריות לביצוע הפיגוע.[13]
בשלהי שנת 2002 עתרה ניצולת הפיגוע תמרה פיש־ליפשיץ לבג"ץ, באמצעות עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר, בדרישה להורות למדינה לדרוש להסגיר מחבלים אשר היו מעורבים בביצוע הפיגוע, וגורשו מהארץ לאירופה במהלך מבצע חומת מגן. בג"ץ, בהרכב שהוביל נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, דחה את העתירה.[14]
בשנת 2019 קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, כי הרשות הפלסטינית אשר הפעילה את ארגון הטרור תנזים, אחראית לפיגוע, ומשכך יש להשית על הרשות חובת פיצויים גבוהים למשפחות הקורבנות.[15][16]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דקל שחרור, "הלך לנו מלחין ענק", באתר ynet, 28 בפברואר 2002
- ^ שלמה צזנה ורבקה פרייליך, הדרמה בבית החולים הדסה, באתר nrg, 26 בפברואר 2021
- ^ אפרת וייס, "נכנס לי כדור בבטן, מי שהציל אותי זו התינוקת שלי", באתר ynet, 26 בפברואר 2002
- ^ תמרה ליפשיץ: בתי התינוקת הצילה אותי, באתר ערוץ 7, 27 בפברואר 2002
- ^ פ 1395/02 סרן מאיר ויגיסר וסרן ראיד שנאן נ' ריאד דחלאללה אחמד אלעמור.
- ^ ת"א 88–9350 נורז'ץ ליטבק ואח' נ' הרשות הפלסטינית ("המועצה הפלסטינית") ואח', חלק 4, עמ' 1124–1125.
- ^ הישיבה השלוש מאות ואחת של הכנסת החמש עשרה יום שלישי, כ"ה באייר התשס"ב (7 במאי 2002); הישיבה השלוש מאות וחמש של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, ד' בסיוון התשס"ב (15 במאי 2002).
- ^ אברהם פיש-בן 64 מנוקדים, באתר הארץ, 25 בפברואר 2002
- ^ ביישוב נוקדים, באתר ארץ זוכרת יושביה.
- ^ מקום הפיגוע, באתר ארץ זוכרת יושביה.
- ^ שירת אהרון (ע"ר).
- ^ מורן אזולאי, משפחות שכולות תומכות בישראל ביתנו: "עונש מוות למחבלים, לא יהיה את מי לשחרר", באתר ynet, 11 במרץ 2015
- ^ 2 הרוגים בפיגוע ירי בדרום הר חברון, באתר וואלה!, 25 בפברואר 2002
- ^ 10223/02 בג"צ.
- ^ יצחק דנון ושירות גלובס, נפגעי טרור תובעים 325 מיליון שקל מהרשות הפלשתינית ומערפאת, באתר גלובס, 23 בפברואר 2003
- ^ ת"א 88–9350 נורז'ץ ליטבק ואח' נ' הרשות הפלסטינית ("המועצה הפלסטינית") ואח', חלק 1, חלק 2, חלק 3, חלק 4.