הקפת כדור הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקפת כדור הארץ היא מסע היוצא מנקודה שעל פני כדור הארץ בכיוון מסוים, ולאחר שעבר דרך כל המרידיאנים במסלול שאורכו מעל מינימום מסוים, שב לנקודת המוצא. ההתפתחות הטכנולוגית והידע המדעי איפשרו את הקפת כדור הארץ לראשונה, ככל הנראה, בעידן התגליות בתחילת המאה ה-16. במהלך המאה ה-19 הפכה הטכנולוגיה את המסע בספינה מסביב לכדור הארץ למהיר יותר ומסוכן פחות. חפירתן של תעלת סואץ ותעלת פנמה הקטינה את המרחק שיש לעבור על מנת לבצע את ההקפה באמצעות כלי שיט. המצאת המטוס במהלך המאה ה-20 שיפרה אף היא את המהירות והבטיחות של המסע מסביב לכדור הארץ. התפתחויות אלו הפכו את המסע, שנראה בעבר הרפתקני ומסוכן, כמעט לשגרה. אך הקפת כדור הארץ עדיין מרתקת את הדמיון, ורבים מנסים להקיף את כדור הארץ באמצעים שונים ובלתי שגרתיים כגון מסע בכדור פורח או בטרמפים.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול המודרני להקפת כדור הארץ בכלי שיט דרך תעלת פנמה ותעלת סואץ מסומן באדום. האנטיפודים שלו מסומנים בצהוב.

אם אדם מקיף ברגל את אחד הקטבים, ועובר דרך כל המרידיאנים, הרי שהוא ביצע לכאורה את הקפת כדור הארץ. רבים אינם מתייחסים למעשה מסוג זה כהקפת כדור הארץ, ומוסיפים לתנאי שצריך לחצות את כל המרידיאנים גם תנאי שהמסלול צריך לעבור דרך שתי נקודות אנטיפודיות, ובכך יהיה אורכו לפחות כשל מעגל גדול.

קיימות מספר הגדרות נוספות להקפת כדור הארץ, כגון זו המשמשת למרוצי יאכטות, לפיה על אורכו של המסלול להיות לפחות 40,000 ק"מ ולעבור דרך קו המשווה. כמו כן, מכיוון שכדור הארץ הוא ספירה, גם מסע מקוטב לקוטב ובחזרה, שאינו חוצה את כל המרידיאנים, ייחשב להקפת כדור הארץ, אך קשיים מעשיים מונעים בדרך כלל מסע מסוג זה.

הקפת כדור הארץ דרך הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפה משמאל מראה, באדום, מסלול שיט המקיף את כדור הארץ, תוך שהוא נעזר ברוחות הסחר ועובר דרך תעלת סואץ ותעלת פנמה. בצהוב מסומנים האנטיפודים של כל נקודות המסלול. השימוש ברוחות הסחר מקל על ההפלגה באמצעות מפרשים, על אף שהמסלול עובר דרך כמה נקודות בהן הרוחות שקטות יותר ניתן לראות שהמסלול משרטט באופן גס עיגול גדול ועובר דרך שתי נקודות אנטיפודיות.

מסלול טיפוסי למרוצי יאכטות. המסלול מסומן באדום והאנטיפודים למסלול מסומנים בצהוב

המפה התחתונה מראה מסלול המשמש למרוצי יאכטות. במרוץ מסוג זה הניסיון לשרטט עיגול גדול לא יהיה מעשי, והמעבר דרך התעלות יהווה מכשול מיותר למתמודדים. לכן במרוצי יאכטות מגדירים מסלול המקיף את העולם כמסלול שאורכו לפחות 40,000 ק"מ, עובר דרך קו המשווה בקו החוצה כל מרידיאן, ומסתיים באותה נקודת התחלה ממנה יצא. המפה מראה את המסלול המשמש במרוץ "ונדה גלוב" (Vendée Globe), אחד מכמה מרוצי יאכטות מסביב לעולם, המתקיים מדי ארבע שנים. ניתן לראות כי המסלול אינו עובר דרך נקודות אנטיפודיות. מכיוון שהרוחות בקווי הרוחב הנמוכים הן בעיקר רוחות הנושבות ממזרח למערב, הדבר יוצר מסלול קל יותר, ממזרח למערב, וקשה יותר, ממערב למזרח, כאשר השיט מסתייע בכוח הרוח. קושי זה מוחרף בספינות בהן המפרש הוא מסוג מעטה רוחבי, דהיינו מפרש המותקן על כלונס אופקי בצורת ריבוע לרוחב הספינה.

מתחילת המאה ה-20 ישנן חברות המפעילות קווי אוניות נופש מסביב לעולם. הראשונה שהחלה בכך הייתה חברת הספנות "קונרד" בשנת 1922. מסע מסוג זה יוצא בדרך כלל מניו יורק או סאות'המפטון וממשיך מערבה. המסלולים הם מגוונים, לעתים דרך הים הקאריבי ואז אל האוקיינוס השקט דרך תעלת פנמה או מסביב לכף הורן. משם בדרך כלל מגיע המסלול להוואי, איי דרום האוקיינוס השקט, אוסטרליה או ניו זילנד וממשיך צפונה להונג קונג, דרום מזרח אסיה, ומשם להודו. בנקודה זו שוב ישנן כמה אפשרויות. האחת היא הפלגה דרך תעלת סואץ והים התיכון, השנייה היא מסביב לכף התקווה הטובה ולאורך חופה המערבי של אפריקה. המסלול מסתיים בנקודה שבה החל.

הקפת כדור הארץ דרך האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס "וויאג'ר" ששימש להקפה הראשונה של כדור הארץ בדרך האוויר, ללא עצירה וללא תדלוק

מסלולים להקפת כדור הארץ דרך האוויר כרוכים, מטבע הדברים, בפחות אילוצים ממסלולים ימיים. מאז פיתוח התעופה האזרחית הקיפו אלפים רבים של אנשים את כדור הארץ דרך האוויר. ישנן חברות כפאן אמריקן שהפעילו קו טיסה סדיר מסביב לכדור הארץ. כיום ניתן לתכנן טיסה מסוג זה בקלות יחסית, תוך שימוש במספר קטן של נקודות קישור.

הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה, הגוף הבינלאומי העיקרי המסדיר את ספורט התעופה, קבעה כללים שיש לעמוד בהם על מנת שהקפה של כדור הארץ תחשב להקפה תקנית. הכללים שונים לגבי סוגים שונים של כלי טיס ונסיבות שונות. הוועדה מעניקה לטייסים של כלי טיס מנועיים המוכיחים כי עמדו בדרישות תג, ובו יהלום אחד עד ארבעה יהלומים לפי הנסיבות והמסלול - הקפה לכיוון מזרח, הקפה לכיוון מערב, הקפה העוברת מעל הקוטב, הקפה ללא הפסקה.

תכנון הקפה אווירית של כדור הארץ בזמן שיא צריך לקחת בחשבון את זרמי האוויר והרוחות, ובמיוחד את זרמי הסילון המקיפים את חצאי הכדור הדרומיים והצפוניים מבלי לחצות את קו המשווה. מכיוון שכך אין דרישה שהמסלול יחצה את קו המשווה על מנת שייחשב להקפה "תקנית", או שיחצה שתי נקודות אנטיפודיות. כך, למשל, שיאו של סטיב פוסט בהקפה בכדור פורח היה במסלול שכולו בחצי הכדור הדרומי.

כלי טיס מנועי המקיף את כדור הארץ הקפה תקנית, חייב להתחיל ולסיים את ההקפה באותה נקודה ולחצות את כל המרידיאנים במסלול שאורכו לפחות 36,787.559 ק"מ, שזהו אורכו של חוג הסרטן. המסלול חייב לכלול נקודות ביקורת בקווי רוחב המצויים מחוץ לחוג הארקטי ולחוג האנטארקטי.

עבור כדורים פורחים וכלי טיס שאינם משתמשים במנוע, התלויים לחלוטין ברוחות, ישנן דרישות קלות אף יותר. על המסלול לחצות את כל המרידיאנים, ולכלול שורה של נקודות המצויות מחוץ לתחומם של שני מעגלים הנבחרים על ידי הטייס, בעלי רדיוס של 3,335.85 ק"מ, ומכילים את הקטבים, אך אין דרישה שהקטבים יהיו במרכזם.

הקפת כדור הארץ בכוח השרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איש עוד לא ביצע הקפה של כדור הארץ בהליכה, או בכלי המונע בכוח השרירים. ספר השיאים של גינס פרסם קווים מנחים בדצמבר 2006 המצהירים כי הקפה בכוח השרירים צריכה לעבור מרחק מינימלי של 36,787.559 קילומטרים, שזהו אורכו של חוג הסרטן, עליה לחצות את קו המשווה, וכל שלב צריך להתחיל בדיוק במקום בו השלב הקודם הסתיים. אין דרישה שהמסלול יחצה נקודות אנטיפודיות. עד עתה איש לא עמד בדרישות אלו. רבים חצו יבשות בהליכה, ריצה או באמצעות אופניים, אך את האוקיינוסים יש לחצות באמצעות כלי טיס או כלי שיט, ובכך הופך אורך המסלול בו מתקדם הנוסע בכוח שריריו לקצר מזה שדורש ספר השיאים.

אפקטים מדעיים של הקפת כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפת כדור הארץ והתאריך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקיף את כדור הארץ חייב לעבור דרך קו התאריך הבינלאומי, ולחצות אותו ממזרח למערב או ממערב למזרח. בין שני צדיו של קו התאריך יש הפרש של 24 שעות. בצדו המערבי של קו התאריך מקדימה השעה את שעון גריניץ' ב-12 שעות, ובצדו המזרחי של קו התאריך היא מפגרת אחריו ב-12 שעות. החוצה את קו התאריך בכיוון מזרח, "מרוויח" יום, ואילו החוצה אותו לכיוון מערב "מאבד" יום. עובדה זו עומדת בבסיס ההפתעה בסיום עלילת הספר "מסביב לעולם בשמונים יום". מובן שאין המדובר באפקט פיזיקלי של ממש, אלא מבחירה שרירותית במיקומו של קו התאריך.

התארכות זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תורת היחסות הפרטית, צופה הנמצא במנוחה ביחס לשעון הנמצא לגביו בתנועה, יחזה בתופעה לפיה הזמן בשעון נע מהר יותר. אפקט זה מכונה התארכות זמן, וממנו נובע פרדוקס התאומים. ביחס למרכז כדור הארץ, אם כן, שעון הנע מזרחה, בכיוון סיבוב כדור הארץ, ינוע מהר יותר משעון הנמצא על פני הארץ ואינו זז, ואילו שעון הנע מערבה, בניגוד לכיוון הסיבוב, ינוע לאט יותר.

באוקטובר 1971 ערכו שני מדענים ג'יי. סי. הייפלי וריצ'רד אי. קיטינג ניסוי, המכונה על שמם ניסוי הייפלי קיטינג, בו לקחו שעוני צסיום הידועים בדיוקם הגבוה במיוחד, והטיסו אותם בטיסות מסחריות מסביב לעולם פעמיים, פעם מערבה ופעם מזרחה. לאחר מכן הושוותה מדידת הזמן בשעונים אלו אל מול שעונים מדויקים במצפה הימי של צי ארצות הברית. התוצאה שנצפתה תאמה את התחזית על פי תורת היחסות, ובכך הוכיחה פעם נוספת את אמיתותה.‏[1] האפקט אינו פועל על השעון, שפעולתו נותרת תקינה וזהה לשאר השעונים הנמדדים. על פי תורת היחסות הזמן עצמו הוא הנע מהר יותר, והשעון מגיב בהתאם.

הקפות נודעות של כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד המאה ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואן סבסטיאן אלקנו, האדם הראשון שהשלים הקפה רצופה של כדור הארץ במסע אחד
  • על אף שההקפה הראשונה שאין עליה עוררין, היא של אנשיו של פרדיננד מגלן בשנת 1519, טוען הסופר גאווין מנזיס, בספרו 1421 כי אוניותיו של הקברניט הסיני ג'נג חה השלימו הקפה של כדור הארץ בשנים 1421 - 1423, כמאה שנה לפני מגלן. תאוריה זו שנויה במחלוקת, ואינה מקובלת על רוב הקהילה המדעית.
  • נראה שאנשי צוותו של פרדיננד מגלן שיצאו למסע מסביב לעולם ב-1519 הם הראשונים שהקיפו את העולם במסע מתועד שאין עליו עוררין. מגלן עצמו נרצח באיי הפיליפינים, ולא זכה להשלים את המסע. אך בשל כך שבמסע קודם, ב-1511 הגיע מגלן עד למדינת סבה שבאינדונזיה, נקודה בה הספיק לבקר גם במסע זה בטרם נרצח, יש הטוענים כי השלים את המסע מסביב לעולם בשני שלבים. אחרים טוענים כי האדם הראשון שסיים הקפה שלמה של כדור הארץ היה המתרגם המלאי של מגלן, שהוטבל בשם אנריקה במלאקה ב-1511. לאחר מות מגלן, אנריקה נכנס למרה שחורה אך מפקדי המסע סירבו לשחררו. הוא נמלט מהמשלחת ב-1 במאי, חזר אל מקום הולדתו, ומאז נעלמו עקבותיו. בכך בעצם השלים הקפה מלאה של כדור הארץ מערבה.‏[2]. מכל מקום, המפקד הבסקי של הספינה "ויקטוריה" מציו של מגלן, חואן סבסטיאן אלקנו ו-18 מאנשיו ששרדו והשלימו את המסע, שהחל עם חמש ספינות המאוישות ב-200 אנשים, הגיעו ליעדם לאחר שהשלימו הקפה שלמה של כדור הארץ. הספינה הגיעה לנמל סביליה שבספרד ב-8 בספטמבר 1522, לאחר שהשלימה הקפה של כדור הארץ בשלוש שנים וחודש אחד. אלקנו ואנשיו היו הראשונים שהקיפו את כדור הארץ במסע יחיד.
  • מגלה הארצות הספרדי גרסיה חופרה דה לואייסה יצא למסע בשנת 1525, ועמו שבע ספינות. אף אחת מהספינות לא השלימה את המסע, ולואייסה עצמו ורבים מקציניו (ובהם חואן סבסטיאן אלקנו) מתו בדרך, אך אנשי האוניה סנטה מריה דה לה ויקטוריה הגיעו לאיי התבלינים בטרם הושמדה הספינה בהתקפה פורטוגזית. מפקד הספינה, אנדרס אורדנטה ו-28 מאנשיו נלקחו בשבי על ידי הפורטוגזים, והוחזרו על ידם לאירופה דרך כף התקווה הטובה בשנת 1528, ולאחר ששוחררו ושבו לספרד השלימו את המסע המתועד השני להקפת כדור הארץ.
  • ההרפתקן האנגלי פרנסיס דרייק השלים את הקפת כדור הארץ בין 1577 ל-1580, בספינתו גולדן היינד. דרייק גילה את מצרי דרייק, דרומית לכף הורן וצפונית לאיי שטלנד הדרומיים, אך נכנס אל האוקיינוס השקט דרך מצרי מגלן.
  • הנזיר הפרנסיסקני הספרדי מרטין איגנסיו דה לויולה, היה האדם הראשון שביצע את הקפת העולם פעמיים, בשני הכיוונים. מסעו הראשון נערך בין 1580 ל-1584 והשני נערך בין 1585 ל-1589.
  • המלח האנגלי תומאס קוונדיש השלים את הקפת העולם בין 1586 ל-1588. קוונדיש היה הראשון שיצא למסע בכוונה תחילה להקיף את העולם. למשלחות שקדמו לו היו מטרות אחרות - סחר, שוד, תגליות, הפצת הנצרות. קוונדיש היה הראשון שהתכוון בראש ובראשונה להקיף את העולם. לאחר שהשלים את מסעו, שהביא לו עושר ותהילה, יצא למסע נוסף, אך מת במהלכו, והוא בן 32.
  • ההולנדי ז'אק מאהו יצא בראש צי של חמש ספינות שכלל 500 מלחים מרוטרדם ב-1598, במטרה להקיף את העולם. משלחתו נתקלה בקשיים מרובים, ומאהו עצמו מת בחופה המערבי של אפריקה. בודדים מחברי הצוות הצליחו לחזור להולנד לאחר שנת 1601. בה בעת, יצא אוליבייה ואן נורט בראש ארבע ספינות, והצליח לשוב עם אחת הספינות לאחר שהשלים את ההקפה, בשנת 1601. ניסיונות נועזים אלו היוו את הבסיס לסחר הימי ההולנדי שהתפתח בעשורים שלאחר מכן ולייסוד חברת איי הודו המזרחית ההולנדית, שהייתה בעלת מונופול על הסחר וההתיישבות ההולנדים במזרח אסיה.

המאה ה-17 והמאה ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן בארה, האישה הראשונה שהקיפה את כדור הארץ
  • לואי אנטואן דה בוגנוויל הוא הצרפתי הראשון שהקיף את העולם. ב-1766 קיבל בוגנוויל מהמלך לואי ה-15 רשות לצאת למסע להקפת העולם. הוא יצא מנאנט ב-15 בנובמבר 1766 ועמו שתי ספינות ו-200 איש. הוא שב לסן-מלו ב-16 במרץ 1769 לאחר שאיבד רק שבעה מאנשי צוותו. מסע זה ידוע גם בשל כך שעל סיפון ספינתו הייתה האישה הראשונה שהקיפה את העולם, ז'אן בארה, שהחלה את הנסיעה כשהיא מחופשת לגבר, אך זהותה נחשפה משירדה אל החוף בטהיטי.
  • ג'יימס קוק הקיף את כדור הארץ פעמיים. מסעו הראשון, בין 1768 ל-1771 היה מסע הקפת העולם הראשון בו לא מת אף איש צוות כתוצאה מצפדינה. מסעו השני היה בין 1772 ל-1775. הוא השלים את רוב המסע השלישי, בין 1776 ל-1779, אך נהרג בתגרה בהוואי בטרם השלים את הקפת העולם השלישית.
  • רוברט גריי, שהקיף את כדור הארץ בין 1787 ל-1790 היה האמריקני הראשון שהקיף את כדור הארץ.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-20 והמאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

השייט הצעיר מייקל פרהם על ספינתו בטרם יצא למסעו להקפת העולם

באוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס "שיקגו" מסוג דאגלס וורלד קרוזר, שפותח במיוחד להקפת העולם, ומצויד בכני נחיתה על המים
  • בשנת 1924 היה צוות של "שירות האוויר של צבא ארצות הברית" (גוף שקדם לחיל האוויר של ארצות הברית) לראשון שהקיף את העולם באוויר. הצוות יצא בארבעה מטוסים דו-כנפיים מסוג דאגלס וורלד קרוזר, פיתוח של המפציץ דאגלס DT. בכל מטוס טסו טייס ומכונאי. שמותיהם - מייג'ור פרדריק מרטין, סרג'נט אלווה הארווי, ליוטננט לואל סמית', ליוטננט לזלי ארנולד, ליוטננט לי פ. וייד, סרג'נט הנרי ה. אוגדן, ליוטננט אריק נלסון וליוטננט ג'ק הרדינג. הצוות יצא מסיאטל ב-17 במרץ 1924. באפריל התרסק אחד המטוסים באלסקה, וצוותו שרד. שלושת המטוסים האחרים המשיכו, כשהם נמנעים מטיסה מעל ברית המועצות שלא איפשרה מעבר בשטחה, וטסו דרך יפן, קוריאה סין, בורמה, הודו, המזרח התיכון ואירופה. ב-3 באוגוסט איבד הצוות מטוס נוסף מעל האוקיינוס האטלנטי (צוותו נאסף על ידי משחתת אמריקאית). ב-28 בספטמבר 1924 שבו שני המטוסים הנותרים לסיאטל, לאחר שהקיפו את העולם במשך 175 ימים לאורך 44,085 קילומטרים. הקפה זו של העולם נחשבת על פי הכללים להקפת העולם, אך היא נותרה בחצי הכדור הצפוני, ולא חצתה את קו המשווה.
  • ההקפה האווירית הראשונה של כדור הארץ, שכללה גם חצייה של קו המשווה, נערכה על ידי הטייסים האוסטרלים, צ'ארלס קינגספורד סמית' וצ'ארלס אולם, במטוסם "צלב הדרום" בשנים 1928 - 1929. השניים יצאו במטוסם, מטוס חד כנפי ותלת מנועי מסוג פוקר F.VIIb/3m, מאוקלנד (קליפורניה) לבריזביין ובכך השלימו גם את החצייה האווירית הראשונה של האוקיינוס השקט. לאחר הישג זה המשיכו משם לאנגליה ומשם חצו את האוקיינוס האטלנטי ושבו לאוקלנד.
  • הברון הגרמני, פ. מ. קניג וורטהאוזן, הקיף את העולם בטיסת סולו, שיצאה מברלין ב-9 באוגוסט 1928 ושבה לברלין ב-28 בנובמבר 1930. מסעו של וורטהאוזן לא היה רצוף, והוא עצר עצירות רבות בדרכו, ובין יוקוהאמה לסן פרנסיסקו לא טס, אלא הוביל את מטוסו על גבי ספינת נוסעים. כך נהג גם כאשר שט מניו יורק לשרבורג. למרות כל זאת, יש הרואים בו את האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ בטיסת סולו.‏[3]
  • בשנת 1929 הקיף הוגו אקנר את כדור הארץ בספינת האוויר גראף צפלין, בזמן שיא של 21 ימים. הייתה זו גם ההקפה הראשונה בספינת אוויר.
  • בשנת 1933 הקיף ויילי פוסט את כדור הארץ לראשונה בטיסת סולו, בזמן של 7 ימים, 19 שעות ו-49 דקות, במהלכם עבר 25,110 קילומטר.
  • בשנת 1949 הקיף את כדור הארץ צוות של חיל האוויר של ארצות הברית במפציץ מסוג B-50. הייתה זו ההקפה הראשונה ללא עצירה, בזמן שיא של 94 שעות ודקה, במהלכו עבר המפציץ 23,452 קילומטרים. המטוס תידלק באוויר ארבע פעמים.
  • ב-12 באפריל 1961 היה הרוסי יורי גאגארין לאדם הראשון בחלל. במסעו, בחללית ווסטוק 1, הקיף את כדור הארץ בזמן של 108 דקות.
  • האישה הראשונה שהקיפה את כדור הארץ בחלל הייתה ולנטינה טרשקובה שבין 16 ביוני 1963 ל-19 ביוני 1963 הקיפה את כדור הארץ ארבעים ושמונה פעמים בחללית ווסטוק 6.
  • ב-1986 הקיפו דיק רוטאן וג'ינה ייגר את כדור הארץ במטוס מסוג "וויאג'ר", מבלי לעצור ומבלי לתדלק, בתשעה ימים, שלוש דקות ו-44 שניות.
  • בשנת 1992 השיג מטוס הקונקורד של חברת אייר פראנס את השיא להקפה של כדור הארץ שהתבצעה בתוך האטמוספירה, בזמן של 32 שעות, 49 דקות ו-3 שניות.
  • בשנת 1999 הקיפו ברטראן פיקאר ובריאן ג'ונס את כדור הארץ בכדור פורח שכונה "ברייטלינג אורביטר 3". הם עשו זאת בזמן של 19 ימים, שעה ו-49 דקות ועברו בדרכם 42,810 קילומטר.
  • בשנת 2002, היה סטיב פוסט לאדם הראשון שהקיף את כדור הארץ בטיסת סולו בכדור פורח. הוא עשה זאת בזמן של 13 ימים, 8 שעות ו-33 דקות, בו עבר 33,195.10 קילומטרים. בשנת 2005 שבר פוסט שיא נוסף כשהיה לאדם הראשון שהקיף את כדור הארץ במטוס ללא עצירה וללא תדלוק, בזמן של 67 שעות בו עבר 37,000 קילומטרים. בשנת 2006 חזר פוסט על מבצע זה, והפעם עבר 42,469 קילומטרים ב-76 שעות ו-45 דקות.

באמצעים מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף האמור בפיסקה זו, איש טרם הקיף את כדור הארץ באופן בו הסתייע בכוח שריריו בלבד. רבים ביצעו את המסע באמצעים שונים בכוח השרירים ביבשה (כגון בהליכה, באופניים או בכיסא גלגלים), אך השלב הימי במסע התבצע באמצעים אחרים.

תיירות מסביב לכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוץ סוכני הנסיעות ומדריכי הטיולים, תומאס קוק, היה הראשון שהציע טיול מאורגן מסביב לכדור הארץ. בשנת 1869 איפשרה פתיחת תעלת סואץ קיצור דרך משמעותי שהפך את הטיול לאפשרי מבחינה כלכלית. בשנת 1871 יצא קוק עם קבוצה של אחד עשר תיירים, למסע מסביב לכדור הארץ. מאז המשיכה החברה והציעה מסעות מאורגנים מסביב לכדור הארץ.‏[4] במהלך השנים היו גם הפלגות מסביב לעולם באוניות נופש לשגרה, וכיום מציעות אותן חברות רבות, בכלי שיט מפוארים נוסח קווין מרי 2. אפשרות לרכישת כרטיס טיסה מסביב לעולם, התאפשרה עקב קיומן של בריתות חברות תעופה שהחלה בסוף שנות ה-80. בעבר ניתן היה לארגן כרטיס מסוג זה בהסכמי שיווק בין מספר חברות שפעלו ביבשות שונות, אך הדבר היה מסובך לביצוע ובלתי שגרתי. כיום מציעות בריתות חברות התעופה כסקייטים, סטאר אלייאנס ווואן וורלד כרטיסים מסוג זה במחיר נמוך יחסית. כרטיסים אלו מתומחרים לפי נקודת היציאה של הנוסע, מספר התחנות שבדרכו, המרחק שהוא מתכוון לעבור, והעונה בה הוא נוסע. מחירם הממוצע בין 3,000 ל-5,000 דולר לנוסע במחלקת תיירים.

מרוצי יאכטות מסביב לכדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 החלו מרוצי יאכטות מאורגנים מסביב לכדור הארץ. כיום יש מספר מרוצים הממומנים על ידי גורמים מסחריים ומפרסמים שונים, ומיועדים לסוגים שונים של כלי שיט -

  • מרוץ גלובוס הזהב של הסאנדיי טיימס - המרוץ נערך בשנים 1968 - 1969 ביזמת העיתון סאנדיי טיימס. היה זה המרוץ המאורגן הראשון של יאכטות מסביב לעולם. למתחרים ניתן להתחיל בכל זמן בין 1 ביוני ל-31 באוקטובר, והגביע אמור היה להינתן לראשון שישלים הקפה כמלח יחיד מסביב לעולם ללא עצירה, כשהוא עובר דרך כף הורן וכף התקווה הטובה, ופרס נוסף למי שישלים את ההקפה בזמן הקצר ביותר. תשעה מתחרים החלו את המרוץ, חלקם פרשו במהלכו מסיבות שונות. אחד מהמתחרים התאבד. לבסוף ניתן הגביע ליחיד שהשלים את המרוץ, רובין נוקס-ג'ונסטון, שהיה לאדם הראשון שהפליג מסביב לעולם כשהוא יחיד וללא עצירה.
  • מרוץ BOC (נקרא כיום מרוץ VELUX 5 Oceans Race) - המרוץ נוסד ב-1982 ואמור להיות ברוח מרוץ גלובוס הזהב של הסאנדיי טיימס. בניגוד למרוץ ההיסטורי, מרוץ BOC (שנקרא על שם המממן, חברת BOC וכיום חברת VELUX) נערך בשלבים. המרוץ נערך מדי ארבע שנים, ונקרא בשמות שונים, בין 1990 ל-2006 הוא נקרא "מסביב לעולם לבד". במרוץ משתתפים בדרך כלל בין עשרה לעשרים מתחרים, המסווגים לפי סוג היאכטה שהם משיטים.
  • מרוץ ונדה גלוב (Vendée Globe) הוא מרוץ שנוסד על ידי פיליפ ז'ינטוט בשנת 1989, ומשנת 1992 מתרחש מדי ארבע שנים. המרוץ הוא ליאכטה בה איש צוות אחד המפליג ללא עצירה וללא עזרה. המרוץ מתחיל ומסתיים בעיירת החוף לס סאבלס ד'אולון, במחוז ונדה בצרפת. המרוץ מציג קשיים בפני המתחרים, וישנם קטעים במסלולו בהם יקשה על המתחרים לקרוא לעזרה. מספר רב של המשתתפים פורש במהלכו, ובשנת 1996 אבד בים המתחרה הקנדי גרי רופס. על מנת להקטין את הסיכון מתבקשים המשתתפים לעבור קורסים בעזרה ראשונה ובהישרדות, ועליהם להוכיח יכולות שיט בטרם יירשמו.‏[5]
  • מרוץ האתגר הגלובלי ( Global Challenge) - נוסד ב-1989 על ידי סיר צ'אי בליית. המרוץ יצא לדרכו מדי ארבע שנים, ביאכטות תואמות בהן אנשי צוות חובבנים ששילמו על ההשתתפות. המרוץ היה ייחודי בכך שהמסלול היה בכיוון מערב, הקשה יותר מבחינת הרוחות והזרמים, ולכן התגאה בכך שהוא "המרוץ הקשוח בעולם" וכי הוא מהווה את חוויית ההפלגה האולטימטיבית לשייטים חובבים. בשנת 2006 לא הצליחה החברה המארגנת למצוא מממן למרוץ, ונכנסה לכינוס נכסים. עתידו של המרוץ מוטל בספק.
  • גביע ז'ול ורן - זהו גביע המוענק להקפת העולם בכל סוג של יאכטה ללא מגבלה על הגודל או גודל הצוות, שנרשמה בהנהלת הארגון ושילמה דמי רישום. הגביע הוענק לראשונה ליאכטה שהפליגה מסביב לעולם בפחות משמונים יום, בה הפליג ברונו פיירון ב-1994. פיירון הקיף אז את כדור הארץ ב-79 ימים, 6 שעות, 15 דקות ו-56 שניות. הגביע עבר מאז מספר ידיים, וכיום שוב מחזיק בו פיירון, שבשנת 2005 הקיף את העולם ב-50 ימים, 16 שעות, 20 דקות ו-4 שניות. על הזוכה בגביע לעמוד במספר כללים - היאכטה צריכה להיות מונעת לחלוטין באמצעות כוחות הטבע, כוח הרוח וכוח שרירי הצוות. אין מגבלה על סוג הספינה או גודל הצוות. אין בדרך תחנות עצירה, ולא ניתן לקבל עזרה כלשהי במהלך הניווט, אך יש לעמוד בכללי בטיחות שנקבעו.
  • מרוץ קליפר מסביב לעולם (The Clipper Round the World Yacht Race) - יזמי המרוץ הם רובין נוקס-ג'ונסטון וויליאם וורד, והמרוץ יצא לראשונה לדרכו ב-16 באוקטובר 1995. הרעיון היה לתת לצוותים של חובבנים הזדמנות לשוט מסביב לעולם ביאכטות. החברה המארגנת ארגנה צוותים של יאכטות זהות, וכל קבוצה הונהגה על ידי קברניט בעל ניסיון. כל צוות יכול לצאת למסע כולו, או לעצור באחת התחנות. המרוץ יצא לדרכו כל שנתיים בין 1996 ל-2002, ושוב ב-2005 ו-2007.‏[6]
  • המרוץ (The Race) היה מרוץ היאכטות הראשון בעולם מסביב לעולם ללא עצירה, ללא כללים ומגבלות, שנשא פרס של שני מיליון דולר. את המרוץ יזם השייט ברונו פיירון. המרוץ יצא לדרכו מברצלונה ב-31 בדצמבר2000, וזכה בו צוות מניו זילנד בהנהגת גראנט דלטון שהשלים את ההקפה בזמן של 62 ימים, 6 שעות, 56 דקות ו-33 שניות.
  • מסע אוריקס (Oryx Quest) - היה המרוץ הראשון ליאכטות מסביב לעולם שיצא מהמזרח התיכון. את המרוץ ארגנה הבריטית טרייסי אדוארדס, בעקבות "המרוץ" של ברונו פיירון. את הפרסים הכספיים שילמה ממשלת קטאר (כל צוות קיבל סכום של מעל מיליון דולר עבור עצם השתתפותו). המסע יצא מדוחא ב-5 בפברואר 2005. במסע זכה צוות בריטי בספינה בשם "דוחא 2006" בהנהגת בריאן תומפסון, בזמן של 62 ימים, 21 שעות ודקה. במרוץ השתתפו 4 ספינות, אך רק 2 הצליחו לסיימו.
  • מרוץ העולם של ברצלונה הוא מרוץ ללא עצירה מסביב לעולם ליאכטות שמשיטים זוגות. המרוץ מתחיל ומסתיים בברצלונה. המרוץ הראשון יצא לדרך ב-2007 והזוכה בו הקיף את העולם ב-92 ימים. המרוץ צפוי להתחיל שוב ב-31 בדצמבר 2010.‏[7]

הקפת כדור הארץ בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הספר "ילדי רב החובל גרנט המדגישה את אלמנט המסע מסביב לעולם

אגדה הודית עתיקה מספרת על תחרות שערכו האל שיווה והאלה פרווטי בין ילדיהם מי יקיף את כדור הארץ. אחד הילדים אכן הקיף את הכדור, אך האל גנש הקיף את שיווה ופרווטי וטען כי בכך הקיף את העולם כי הוריו הם כל עולמו.‏[8]

ספרות מסעות נכתבה מראשית ימי הספרות, ובאופן טבעי, כאשר החלו המסעות מסביב לכדור הארץ, נכתבה ספרות המתעדת אותם, אם ספריהם של הנוסעים עצמם, כגון ספרו של האיטלקי אנטוניו פיגפטה שתיעד את מסע מגלן, והיה לרב מכר בתקופתו, או ספריהם של נוסעים כגמלי קאררי או לואי דה בוגנוויל, ואפילו ספרו של תומאס סטיבנס שהקיף את העולם באופניים, ודיווח ממקומות הימצאו למגזין "הארפרס בזאר", וכתבותיו נאספו לספר רב מכר. גם סופרים בימינו חוזרים למסעות ראשונים אלו בספרים כגון "קווי רוחב כחולים" של טוני הורוביץ (2002).

סוגה זו של ספרי מסע קיימת אף בימינו, על אף שהטכנולוגיה הפכה את המסע עצמו לקל וזמין. גם בזמננו מתפרסמים ספרים כגון "עזוב אותך מיוגה" של ג'ף דאייר (2003), המתאר מסע המתחיל בניו אורלינס ומסתיים ב"פסטיבל האיש הבוער" בבלאק רוק, נבדה. ספרים אלו מתארים מסע מסביב לעולם, אך אינם מתרכזים, כספרי המסעות בעבר, בתלאות המסע ובסכנותיו, אלא באנשים ובתרבויות שמוצא המטייל בדרכו מסביב לעולם.

מועטים הם הספרים הבדיוניים שהקפת העולם כשלעצמה, אם כמטרה, ואם כאלמנט משמעותי בעלילה, הם מרכזיים בהם. ז'ול ורן תיאר מסעות רבים בספריו. כך, למשל, מסעה של הצוללת "נאוטילוס" בספר 20 אלף מיל מתחת למים כמעט ומגיע להקפת העולם, אך אינו עושה זאת. בשניים מספריו מהווה המסע מסביב לעולם אלמנט חשוב ומרכזי. ילדי רב החובל גראנט (1867) יוצאים למסע מסביב לעולם בעקבות אביהם, לאחר שקיבלו מסר בבקבוק כי הוא נמצא בקו הרוחב 37, אך אינם יודעים באיזה קו אורך. ו"מסביב לעולם בשמונים יום" (1872) הוא התיאור הקלאסי של הקפת העולם במאה ה-19, בו יוצאים הג'נטלמן האנגלי פוג ומשרתו הצרפתי פספרטו למסע מסביב לעולם בשמונים יום, בעקבות התערבות.

סופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר כתב את "יומן המסע האחר של פיליאס פוג" (The Other Log of Phileas Fogg; ‏1973), המתרחש, כביכול, בעולם שיצר ורן, ובו מסופר כי פוג הוא חיזר וכי מסעו מתרחש על מנת לגלות מכשיר טלפורטציה שנפל לידי חיזרים אחרים, מגזע מתחרה.

מארק טוויין תיאר מסעות רבים בספריו, מהם שיצא אליהם בעצמו, ומהם שבדה מדמיונו. ספרו "תום סוייר בשחקים" שולח את גיבורו בכדור פורח לאפריקה, אך אינו מתאר את הקפת העולם. תיאור לא בדיוני של הקפת העולם נתן טוויין בספרו "בעקבות קו המשווה" (Following the Equator : a journey around the world‏; 1897) את הקפת העולם בספינת קיטור, אליה יצא כמסע הרצאות שנועד לאפשר לו להרוויח כסף לשלם את חובותיו.

ספריהם של טוויין וורן נקראים כיום בעיקר כספרות ילדים, אם כי כאשר נכתבו יועדו לקהל הרחב. בספרות הילדים יש מספר תיאורים של הקפת העולם. אחד התיאורים הידועים הוא של הסופר ג'רלד דארל שיחד עם גרהם פרסי פרסם את הספר "המסע המעופף המדהים" (The fantastic flying journey‏; 1987) בו מתואר מסעו של דוד עם שלושה מאחייניו בכדור פורח מסביב לעולם. סדרות של ספרי ילדים מתארות אף הן את מסעי הגיבורים מסביב לעולם. כך הפיל בבר יצא למסע מסביב לעולם (Babar's world tour; ‏ 2005) וכן דורה (Dora explora el mundo; 2006). ספר ילדים ישראלי המתאר מסע מסביב לעולם בצוללת הוא "מסע הצוללות דרך מיצרי טיראן" של רפאל סהר שיצא לאור ב-1967.‏[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]