מערת זוטייה
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הפלאוליתית  |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה |
1925 |
| ארכאולוגים |
פרנסיס טרוויל-פיטר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°51′21″N 35°31′38″E / 32.855797°N 35.52721°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   מערת זוטייה | |
  | |
מערת זוטייה, נקראת גם 'מערת הגולגולת', היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית במורד נחל עמוד, כ-40 מטר מעל אפיק הנחל. חקירת המערה ב-1925 על ידי הארכאולוג הבריטי פרנסיס טרוויל-פיטר היא החפירה הפרהיסטורית המתועדת הראשונה בארץ ישראל. בחפירה זאת נתגלה אחד משרידי האדם הקדומים ביותר בארץ ישראל - גולגולת האדם הגלילי.
מיקום ותולדות המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערה ממוקמת בצוק אבן גיר. פתחה פונה לדרום-מערב, רוחבה 18 מטר ועומקה 19 מטר. בקרבתה, לאורך מצוק נחל עמוד, נמצאות שלוש מערות אחרות עם שרידים פרהיסטוריים חשובים: מערת עמוד, מערת אמירה, ומערת שובך. טרוויל-פיטר החליט לחפור במערת זוטייה בגלל גודלה והתאמתה המשוערת ליישוב אנושי. הוא חפר במערה ב-1925–1926 ולמעשה רוקן ממנה כמעט את כל השכבות הארכאולוגיות[1]. בשנת 1973 התבצעה חפירה מצומצמת בשכבות הברקציה (אדמת מערות שהתקשתה) שבכניסה למערה, על ידי יצחק גיסיס ועופר בר-יוסף, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים[2].
תקופות ותרבויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרוויל-פיטר הגדיר שכבה ארכאולוגית אחת במערה, עשירה בכלי צור פלאוליתיים ועצמות בעלי חיים. בחפירות גיסיס ובר-יוסף התברר שמדובר בשתי שכבות נבדלות תרבותית: בחלק העליון נמצאו פריטי צור מוסטריים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה (מקרצפים, משוננים, סכינים בעלי גב טבעי, נתזי וגרעיני לבלואה). בחלק התחתון נמצאו פריטי צור אשלו-יברודיים מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (מקרצפים נטויים/רוחביים וכן אבני יד). שכבות זוטייה תוארכו בשיטת אורניום-תוריום ובעזרת השוואה לשכבות דומות תרבותית באתרים סמוכים לכ-157,000 עד 106,000 שנים לפני זמננו (השכבה המוסטרית) ול-290,000 עד 154,000 שנים לפני זמננו (השכבה האשלו-יברודית). עצמות בעלי החיים מחפירתו של טרוויל-פיטר נחקרו על ידי דורותיאה בייט. הסוגים שזוהו הם: צבוע, שועל, חתול בר, דב, מכרסמים שונים, צבי, אייל, יחמור, עז הבר, בקר בר, פרא והיפופוטם וכמה מיני ציפורים[3].
שרידי האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצא החשוב ביותר באתר הוא שרידי האדם. בחפירת טרוויל-פיטר נמצאו שברי גולגולת, שחוברה וכונתה "האדם הגלילי"[4]. לפי דיווחו, הם נמצאו בתחתית השכבה הארכאולוגית, בעומק 2 מ' מתחת לפני השטח, בתוך שקע רדוד ברצפת המערה, והיו מכוסים בשני סלעי מפולת. הגולגולת מאובנת לחלוטין, כבדה ואדמדמה בצבעה, מצב זהה לעצמות בעלי החיים שנמצאו בשכבה הארכאולוגית. ניתן להקביל את המקום בו נמצאה לשכבה האשלו-יברודית שזוהתה בחפירות גיסיס ובר-יוסף, וכך, גילה המשוער הוא כ-400,000 עד 200,000 שנים - הגולגולת הקדומה ביותר בארץ ישראל. מבחינת המורפולוגיה, לגולגולת יש רכסי גבות עבים האופייניים להומינידים קדם-מודרניים, אך גם מצח יחסית גבוה בדומה להומו ספיינס. השתמרותה החלקית של הגולגולת (בעיקר עצם המצח) מקשה על הגדרתה הטקסונומית, אם כי ברור שהיא קדומה לאדם המודרני בצורתה. אין הסכמה בין החוקרים אם היא טיפוס מאוחר של הומו ארקטוס והאם היא קרובה יותר להומו ספיינס או לאדם הניאנדרטלי - שניהם מינים מאוחרים יותר[5].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עופר בר-יוסף 1992. זוטיה, מערת, בתוך:אפרים שטרן (עורך ראשי). האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל. כרך שני, עמ' 470. החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, ירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונת העתק הגולגולת באתר מוזיאון ישראל בירושלים
- תמונת המערה עם טרוויל-פטר מחזיק ממצאים בידו (אולי הגולגולת) (באתר הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל Palestine Exploration Fund)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turville-Pétre, F., 1927. Researches in Prehistoric Galilee, 1925-26. Council of the British School of Archaeology in Jerusalem, London.
- ^ Gisis, I., Bar-Yosef, O., 1974. New excavations in Zuttiyeh Cave. Paléorient 2, 175-180.
- ^ Bate DMA. 1927. On the animal remains obtained from the Mugharet-el-Zuttiyeh in 1925 and 1926. In Researches in Prehistoric Galilee 1925–1926, Turville-PetreF (ed.). British School of Archaeology in Jerusalem: London; 27–52.
- ^ Keith, A., 1927. A report on the Galilee skull. In: Turville-Pétre, F. (Ed.), Researches in Prehistoric Galilee, 1925e1926. Council of the British School of Archaeology in Jerusalem, London, pp. 593-623.
- ^ Freidline S.E., Gunz P., Jankovic I., Harvati K., Hublin J.J. 2012. A comprehensive morphometric analysis of the frontal and zygomatic bone of the Zuttiyeh fossil from Israel. Journal of Human Evolution 62: 225-241.
| אתרי התרבות האשלו-יברודית בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת גמל • מערת מיסליה • מערת תנור | |
| אתרים בגליל | מערת זוטייה | |
| אתרים בהרי השומרון | מערת קסם | |
| אתרי התרבות המוסטרית בישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת הגדי • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת תנור | .jpg) |
| אתרים בגליל | מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת קפזה | |
| אתרים בבקע הירדן | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים | |
| אתרים בשפלה והרי יהודה | נשר רמלה • מערת שוקבא | |
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה |  |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |