מערת זוטייה

מערת זוטייה
היסטוריה
תקופות התקופה הפלאוליתית עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
התגלה 1925 עריכת הנתון בוויקינתונים
ארכאולוגים פרנסיס טרוויל-פיטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°51′21″N 35°31′38″E / 32.855797°N 35.52721°E / 32.855797; 35.52721
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מערת זוטייה, נקראת גם 'מערת הגולגולת', היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי מהתקופה הפלאוליתית במורד נחל עמוד, כ-40 מטר מעל אפיק הנחל. חקירת המערה ב-1925 על ידי הארכאולוג הבריטי פרנסיס טרוויל-פיטר היא החפירה הפרהיסטורית המתועדת הראשונה בארץ ישראל. בחפירה זאת נתגלה אחד משרידי האדם הקדומים ביותר בארץ ישראל - גולגולת האדם הגלילי.

מיקום ותולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה ממוקמת בצוק אבן גיר. פתחה פונה לדרום-מערב, רוחבה 18 מ' ועומקה 19 מ'. בקרבתה, לאורך מצוק נחל עמוד, נמצאות שלוש מערות אחרות עם שרידים פרהיסטוריים חשובים: מערת עמוד, מערת אמירה, ומערת שובך. טרוויל-פיטר החליט לחפור במערת זוטייה בגלל גודלה והתאמתה המשוערת ליישוב אנושי. הוא חפר במערה ב-1925-1926 ולמעשה רוקן ממנה כמעט את כל השכבות הארכאולוגיות[1]. בשנת 1973 התבצעה חפירה מצומצמת בשכבות הברקציה (אדמת מערות שהתקשתה) שבכניסה למערה, על ידי יצחק גיסיס ועופר בר-יוסף, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים[2].

תקופות ותרבויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס טרוויל-פיטר במערת זוטייה
הגולגולת ממערת זוטייה הנקראת האדם הגלילי - הגולגולת הקדומה בארץ ישראל' מוזיאון ישראל

טרוויל-פיטר הגדיר שכבה ארכאולוגית אחת במערה, עשירה בכלי צור פלאוליתיים ועצמות בעלי חיים. בחפירות גיסיס ובר-יוסף התברר שמדובר בשתי שכבות נבדלות תרבותית: בחלק העליון נמצאו פריטי צור מוסטריים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה (מקרצפים, משוננים, סכינים בעלי גב טבעי, נתזי וגרעיני לבלואה). בחלק התחתון נמצאו פריטי צור אשלו-יברודיים מסוף התקופה הפלאוליתית התחתונה (מקרצפים נטויים/רוחביים וכן אבני יד). שכבות זוטייה תוארכו בשיטת אורניום-תוריום ובעזרת השוואה לשכבות דומות תרבותית באתרים סמוכים לכ-157,000 עד 106,000 שנים לפני זמננו (השכבה המוסטרית) ול-290,000 עד 154,000 שנים לפני זמננו (השכבה האשלו-יברודית). עצמות בעלי החיים מחפירתו של טרוויל-פיטר נחקרו על ידי דורותיאה בייט. הסוגים שזוהו הם: צבוע, שועל, חתול בר, דב, מכרסמים שונים, צבי, אייל, יחמור, עז הבר, בקר בר, פרא והיפופוטם וכמה מיני ציפורים[3].

שרידי האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצא החשוב ביותר באתר הוא שרידי האדם. בחפירת טרוויל-פיטר נמצאו שברי גולגולת, שחוברה וכונתה "האדם הגלילי"[4]. לפי דיווחו, הם נמצאו בתחתית השכבה הארכאולוגית, בעומק 2 מ' מתחת לפני השטח, בתוך שקע רדוד ברצפת המערה, והיו מכוסים בשני סלעי מפולת. הגולגולת מאובנת לחלוטין, כבדה ואדמדמה בצבעה, מצב זהה לעצמות בעלי החיים שנמצאו בשכבה הארכאולוגית. ניתן להקביל את המקום בו נמצאה לשכבה האשלו-יברודית שזוהתה בחפירות גיסיס ובר-יוסף, וכך, גילה המשוער הוא כ-400,000 עד 200,000 שנים - הגולגולת הקדומה ביותר בארץ ישראל. מבחינת המורפולוגיה, לגולגולת יש רכסי גבות עבים האופייניים להומינידים קדם-מודרניים, אך גם מצח יחסית גבוה בדומה להומו ספיינס. השתמרותה החלקית של הגולגולת (בעיקר עצם המצח) מקשה על הגדרתה הטקסונומית, אם כי ברור שהיא קדומה לאדם המודרני בצורתה. אין הסכמה בין החוקרים אם היא טיפוס מאוחר של הומו ארקטוס והאם היא קרובה יותר להומו ספיינס או לאדם הניאנדרטלי - שניהם מינים מאוחרים יותר[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת זוטייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turville-Pétre, F., 1927. Researches in Prehistoric Galilee, 1925-26. Council of the British School of Archaeology in Jerusalem, London.
  2. ^ Gisis, I., Bar-Yosef, O., 1974. New excavations in Zuttiyeh Cave. Paléorient 2, 175-180.
  3. ^ Bate DMA. 1927. On the animal remains obtained from the Mugharet-el-Zuttiyeh in 1925 and 1926. In Researches in Prehistoric Galilee 1925–1926, Turville-PetreF (ed.). British School of Archaeology in Jerusalem: London; 27–52.
  4. ^ Keith, A., 1927. A report on the Galilee skull. In: Turville-Pétre, F. (Ed.), Researches in Prehistoric Galilee, 1925e1926. Council of the British School of Archaeology in Jerusalem, London, pp. 593-623.
  5. ^ Freidline S.E., Gunz P., Jankovic I., Harvati K., Hublin J.J. 2012. A comprehensive morphometric analysis of the frontal and zygomatic bone of the Zuttiyeh fossil from Israel. Journal of Human Evolution 62: 225-241.