האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים

החפירה באתר הפרהיסטורי בשפך נחל מחניים בעונת 2008

האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים הוא אתר פרהיסטורי סמוך לשפך נחל מחניים לנהר הירדן מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, כשישים אלף שנים לפני זמננו. האתר התגלה במהלך עבודות ניקוז בערוץ הירדן בשנת 1999. באתר, הנחפר מאז שנת 2007, התגלו שרידיו של מחנה ציידים לחופו של אגם החולה הקדום. רוב העצמות באתר שייכות לשור הבר, שהיה כנראה הציד המועדף על תושבי האתר. באתר נחשפו גולגולת אריה, ומכלול עשיר של צמחים מהם ניתן ללמוד על הסביבה בה חיו תושבי האתר ועל תזונתם. מכלול כלי הצור באתר שייך לתרבות המוסטרית, וייחודו באחוז הגבוה של חודים וסכינים מסותתים המעידים על הרכב ערכת הכלים של הצייד המוסטרי.

ניפוי בנהר הירדן 2008 חפירות נחל מחניים
תיאור סכמטי של רצף השכבות באתר
חוד מצור - יפה במיוחד - חפירות נחל מחניים

מיקום, גאולוגיה, גאוגרפיה וכרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר שוכן בשפכו של נחל מחניים לנהר הירדן מצפון לגשר בנות יעקב. נחל מחניים נשפך לירדן בתעלה מלאכותית המטה את הערוץ הטבעי לצורכי ניקוז וחקלאות. כתוצאה מייבוש החולה במהלך שנות החמישים של המאה העשרים זורם היום נהר הירדן במוצאו מעמק החולה בתעלה מלאכותית כשערוצו נמוך בכמה מטרים מגובהו בתחילת המאה העשרים. במוצאו דרומה מעמק החולה מתחתר נהר הירדן בקרקעות שגילן נע בין מיליון שנים (פליסטוקן קדום) ולמעלה מכך, לחרסיות מגיל הולוקן ששקעו בקרקעיתו של אגם החולה ממש לפני הייבוש.

בתוך התצורות הגאולוגיות הנחשפות על ידי הירדן שוכנים אתרים פרהיסטוריים רבים המשמרים עדויות לנוכחותו של האדם באזור במהלך מיליון השנים האחרונות. המפורסם ביותר בין אתרים אלה הוא האתר האשלי בגשר בנות יעקב. הגאולוגיה של גדות הירדן באזור זה היא מסובכת ביותר ומושפעת על ידי טקטוניקה וגעשיות, שמקורם בתנועת בקע ים המלח (הענף הצפוני של הבקע האפריקאי הגדול). בדומה לכל הקרקעות לחופו של הירדן באזור גשר בנות יעקב, גם שכבות האתר בשפך נחל מחניים רוויות מים מאז הרבדתן. התנאים האנארוביים בקרקעות אלו אינן מאפשרות פירוק חומר בוטאני על ידי פטריות וכך השתמרו שרידי עצים, זרעים ופירות במשך עשרות אלפי שנים באתר (ומאות אלפי שנים באתר גשר בנות יעקב). פעולות הניקוז בערוצו של הירדן גורמות לירידת גובה המים, להתייבשות השכבות הארכאולוגיות ולהרס הממצאים הייחודיים. גילו של האתר נקבע בשיטת תיארוך המכונה OSL בה מודדים את הזמן שחלף מאז נחשפו חלקיקי הקוורץ בדגימת הקרקע הנמדדת לאור. כלומר השיטה מודדת את הזמן שחלף מאז נקברה הקרקע הנמדדת. שכבות האתר המכילות חומר ארכאולוגי תוארכו לגיל של 60 אלף שנים לפני זמננו.

גילוי האתר וחפירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר התגלה על ידי עידן שקד, מפקח רשות העתיקות, בשעת ליווי של עבודות ניקוז בערוץ הירדן מדרום לגשר הפקק בשנת 1999. העבודות, שבוצעו בידי רשות הניקוז כנרת, גרמו נזק גדול לאתרים הארכאולוגיים הרבים והייחודיים לחופו של נהר הירדן בקטע שבין גשר הפקק למצד עתרת. בין ערימות הקרקע שנחפרו מערוץ הנהר מול שפכו של נחל מחניים לירדן זוהו כלי צור רבים ועצמות בעלי חיים במצב שימור מעולה. בסקר ארכאולוגי שבוצע במהלך קיץ 2002 לאורכו של הירדן באזור זה התגלו שכבות הנושאות ממצאים לחופו של הירדן מול שפך נחל מחניים. בסקר התגלו עצמות אריה (גולגולת ועצם ירך וכן חוליות עמוד שדרה) ונאספה פיסה מכיפת הגולגולת של אדם. מקורה של פיסת הגולגולת אינו ידוע בדיוק, שכן היא נאספה מערימות הטרקטור לחופו של הירדן.

בשנת 2007 נערכה באתר עונת החפירות הראשונה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית תל חי בניהולו של ד"ר גונן שרון. מאז נחפר האתר מדי שנה (בשנת 2013 נערכה עונת החפירות השביעית). המחקר באתר הוא רב-תחומי ומשתתפים בו חוקרים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים בארץ ובעולם.

הממצאים העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאולוגיה והסטרטיגרפיה – החפירות באתר בשפך נחל מחניים הביאו להבנה כי הגאולוגיה של גדות הירדן במוצאו דרומה מעמק החולה היא מורכבת בהרבה מהידוע בעבר. גדת הירדן מורכבת משכבות קרקע בנות גילים שונים מאוד הנחשפות זו לצד זו. כך למשל בחלקו הדרומי של אזור המחקר נחשף בוץ לבן שגילו נקבע לכ-400 אלף שנים לפני זמננו. בוץ זה, ששקע באגם החולה הקדמון, מונח במגע עם שכבת חלוקי בזלת מגיל לא ידוע ומעליה בוץ שחור ובו הממצאים הארכאולוגיים שגילם נקבע ל-60 אלף שנים לפני זמננו. ההסבר לגאולוגיה סבוכה זו טמון בפעילות הטקטונית (רעידות אדמה) האינטנסיבית האופיינית לאזור בקע ים המלח, פעילות המעלה ומורידה רובדי קרקע בני גילאים שונים לנוח באותו הגובה בגדת הירדן. הממצאים הארכאולוגיים באתר מורבדים בתוך שכבה של בוץ שחור ששקע בדרומו של אגם החולה הקדום. האגם הקיף גבעה של חלוקי בזלת גדולים שהיוותה, כנראה, מקום נוח לפעילות אנושית לחופו של האגם.

חוד מצור - חפירות נחל מחניים

הכלים באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הממצא המתעד את פעילותו של האדם באתר הם כלי הצור שהשאירו אחריהם יושבי האתר. בנחל מחניים נחשף מכלול קטן של כלי צור הכולל כאלף פריטים. זהו מכלול קטן מאוד בהשוואה לאתרים אחרים בני התקופה, ובעיקר אתרי המערות המפורסמים (מערת תנור, מערת עמוד, מערת קפזה ועוד) שמספר הכלים בהן נמדד במאות אלפים. כלי הצור בנחל מחניים אינם רבים, אבל אחוז הכלים ביחס לפסולת (כלי בפרהיסטוריה הוא נתז שעבר שברור נוסף אחרי שהותז מהגרעין) הוא מהגבוהים שתועדו באתר פלאולית תיכון בלבנט. טיפוסי הכלים שנמצאו באתר כוללים בעיקר חודים וסכינים. הרכב כלים זה מעיד על אופיו של האתר כתחנה של ציידים שהשאירו אחריהם את הכלים ששימשו אותם לציד ולביתור הבשר.

חוד לבלואה - חפירות נחל מחניים

בעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חפירות שנעשו באתר נמצאו עצמותיהם של בעלי חיים רבים. בין היונקים בולטות בעיקר עצמותיהן של פרות ענקיות שמשקל כול אחת מהן הגיע ל 1200 ק"ג. הפרות היו כנראה בעל החיים העיקרי שניצוד באתר. לצדן של הפרות התגלו עצמותיהם של חזירי בר, יחמורים, צבאים, זאב או תן, צבוע, ומכרסמים שונים וכמובן האריה שנזכר למעלה. באתר הרבה עצמות ציפורים, זוחלים ודו-חיים כולל שרידיו של עגול הלשון שנתגלה בשנת 2011 מחדש בשמורת החולה.

ענף עץ פרהיסטורי - חפירות נחל מחניים

צמחייה קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפך נחל מחניים שימור מצוין של שרידים בוטניים. אתר שרידי עצים, זרעים ופירות וכן שימור של גרגירי אבקת פרחים – פולן. עשרות מינים של צמחים זוהו באתר כולל אלונים, שזיפים, צמחי מים שונים וכמה מינים של צמחים שנכחדו מארצנו אך היו בעבר חלק מהפלורה של עמק החולה. באתר נמצאו כעשרים מיני צמחים אכילים והממצא מהווה תרומה חשובה לידיעותינו באשר לתזונתו הצמחית של האדם בעבר.

תרומתו של האתר לחקר הפלאולית התיכון בלבנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הידיעות באשר לאורחות חייו של האדם בתקופת הפלאוליתית התיכונה באות מקרוב למאה שנות מחקר במערות הגדולות והמפורסמות כגון מערות הכרמל, מערת הקפיצה בהר הקפיצה ליד נצרת, מערות נחל עמוד ועוד. הרצפים הארוכים שנחפרו במערות הניבו שפע של מידע על האדם בעבר, אבל כל סנטימטר של הצטברות קרקע במערה יכול לייצג מאות ואף אלפי שנים של נוכחות אדם ומגוון גדול של פעילויות וסביבות. אתרים פתוחים (קטורים) מייצגים בדרך כלל התיישבות קצרה בהרבה ומגוון מצומצם של פעילויות. אתרים כאלה גם נדירים ביחס לאתרי מערות. החפירות בשפך נחל מחניים אפשרו לחקור "רגע בזמן" בו ציידים קדומים חנו לתקופה קצרה לחופו של אגם החולה הקדום, ביתרו את בעלי החיים שצדו והמשיכו לדרכם. אפשר לזהות מה היו הכלים ששימשו אותם לפעילות הציד, מה השאירו מאחוריהם ומה לקחו עמם, אילו בעלי חיים ניצודו וכיצד נוצלו, מה הייתה הסביבה לפני 60 אלף שנים בה פעלו האנשים הקדומים ולאתר מידע שבדרך כלל לא זמין באתרים כה קדומים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גונן שרון, גולגולת אריה וממצאים נוספים מן האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים לירדן. קדמוניות 41 (136): 93-95, 2008
  • Kalbe, J., G. Sharon, N. Porat, C. Zhang and S. Mischke. 2013.Geological Setting of the Middle Paleolithic Site of NMO (Upper Jordan Valley, Israel). Quanternary International
  • Sharon, G., C. S. Feibel, S. Belitzky, O. Marder, H. Khalaily and R. Rabinovich. 2002. 1999 Jordan River Drainage Project Damages Gesher Benot Ya'aqov: A Preliminary Study of the Archaeological and Geological Implications. In Eretz Zafon - Studies in Galilean Archaeology, edited by Z. Gal, pp. 1-19. Israel Antiquities Authority, Jerusalem.
  • Sharon, G., L. Grosman, H. Fluck, Y. Melamed, Y. Rak, R. Rabinovich and M. Oron. 2010. The First Two Excavation Seasons at NMO: A Mousterian Site at the Bank of the Jordan River. Eurasian Prehistory 7(1):135-157.
  • Sharon, G. and M. Oron. 2013. The Lithic Tool Arsenal of a Mousterian Hunter. Quaternary international

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]