חתולה (אתר ארכאולוגי)
היסטוריה | |
---|---|
תרבויות | התרבות הנאטופית, התקופה הנאוליתית |
אתר ארכאולוגי | |
ארכאולוגים | אברהם רונן |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°49′32″N 34°59′15″E / 31.825556°N 34.9875°E |
חתולה הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי השוכן על הגדה הדרומית של נחל נחשון, ליד עמק איילון. שם האתר נגזר משמה של חורבה הנמצאת כ-2.5 קילומטר ממזרח לאתר הארכאולוגי (ח'רבת חתולה). האתר משתרע על רצועה שנמתחת במדרון קדום של הנחל. אורכה 100 מטר ורוחבה 25 מטר. את האתר גילה האב קלוד ממנזר השתקנים שבלטרון ונערכו בו מספר חפירות מאז 1980 על ידי אברהם רונן ומוניק לשבליה מטעם אוניברסיטת חיפה והמרכז הצרפתי למחקר פרהיסטורי בירושלים. באתר שתי שכבות עיקריות, הראשונה מהתרבות הנאטופית המאוחרת והשנייה מהתקופה הנאוליתית הקדם קראמית א'.
התרבות הנאטופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עובי השכבה הנאטופית כמטר אך רוב הממצאים נמצאו סמוך לסלע האם. המכלול הנאטופי כולל בתוכו כלי צור מסותתים ועצמות בעלי חיים רבות. לדעת החוקרים כל הממצאים בשכבה הם מתקופה אחת והם התפזרו לשכבה בעובי של מטר עם הזמן, ולכן בין השכבה הנאטופית לשכבה הנאוליתית קיים פער גדול. רוב כלי הצור הם מיקרוליתיים. חלק מכלי הצור שימשו כמרצעים ובאתר קיים המכלול הגדול ביותר של מרצעי צור מכל השכבות הנאטופיות בארץ ישראל. בנוסף לכלי הצור נמצאו גם חרוזים, צדפים מחוררים וקונכיות. באתר לא נמצאי מבנים אך כן נמצאה קבורה של ילדה בת 12–14 שייתכן שהיא מן התקופה. על פי סוגי המיקרוליתים שייכת השכבה לשלב המאוחר של התרבות הנאטופית, המתוארך באתרים אחרים לכ-13,700–11,500 שנים לפני זמננו בקירוב.
התקופה הנאוליתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשכבה זו, בניגוד לשכבה הקודמת, נמצאו אבנים רבות, רובן חלוקי נחל שבורים שחופרי האתר סבורים שהובאו לאתר על ידי בני האדם שישבו אותו. באתר התקיימה פעילות אנושית ענפה. באתר נמצאו שני מבנים ועל יד אחד מהם נמצא לוח כתישה. נמצאו במבנים ובקרבתם מכתשים ועליים רבים. רובם עשויים גיר וחלקם בזלת. נמצאו כלי צור הכוללים מרצעים וגרזנים השייכים לתרבות החיאמית והתרבות הסולטנית. ממצאים נוספים כללו חרוזים, תליונים מאבן ירוקה וכמה צדפים וקונכיות. נמצאו ארבע קבורות בהם חלק מן השלדים נמצאו ללא גולגולת. ליד חזהו של אחד השלדים מצאו החופרים חרוז עגול עשוי גיר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם רונן ומוניק לשבליה, "חתולה", מתוך; אפרים שטרן, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כרך 2, עמ. 558-559
אתרי התרבות הנאטופית בישראל | ||
---|---|---|
אתרים בכרמל | מערת הנחל • מערת כבארה • מערת רקפת • נחל אורן | |
אתרים בגליל | מערת היונים • מערת חילזון תחתית • עינן | |
אתרים בבקע הירדן | נחל עין גב II • חוף שחף | |
אתרים ביהודה | מערת שוקבא • חתולה | |
אתרים בנגב | ראש חורשה • ראש צין |
אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית |