מיכאל בן יאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל בן יאיר
Michael Ben Yair, 1996 Dan Hadani Archive.jpg
לידה 1 בספטמבר 1942 (בן 79)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
היועץ המשפטי לממשלה ה־9
19931997
(כ־4 שנים)
תחת ראש ממשלת ישראל רבין, פרס ונתניהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאל בן יאיר (נולד בירושלים ב-1 בספטמבר 1942) הוא משפטן ישראלי. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בבית משפט השלום בעכו ובחיפה, בבית המשפט המחוזי בחיפה ולאחר מכן בתל אביב, וכן כשופט בפועל בבית המשפט העליון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יאיר נולד וגדל בשכונת נחלת שמעון בירושלים.[1] בינואר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נדרשה משפחתו על ידי ההגנה לפנות את ביתה, יחד עם כל המשפחות היהודיות בשכונה. במשך כחודש התגוררו במבנה בית־ספר במערב ירושלים. לאחר מכן קיבלה משפחתו שתי דירות בבתים בכפר הפלסטיני שייח' באדר וחנות תמורת שלוש הדירות ושתי החנויות שהותירו מאחור בשייח' ג'ראח.[2] למד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, במסגרת הפנימייה הצבאית לפיקוד.[3] בשנים 19611963 שירת בצה"ל כקצין ביחידות שדה, ואת שירות המילואים עשה גם בבתי הדין הצבאיים. בוגר לימודי משפטים מאוניברסיטת תל אביב ב-1968. בשנים 1982-1978 כיהן כשופט בית משפט השלום בעכו ובחיפה, בשנים 1987-1982 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, בשנים 1990-1987 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, וב-1990 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון במשך שישה חודשים, וחזר לבית המשפט המחוזי עד שנת 1993.

היועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19971993 כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בממשלת רבין השנייה ולאחריה. הוא התפטר מתפקידו זמן לא רב אחרי תחילת כהונתו של בנימין נתניהו.

בין חוות הדעת המשמעותיות שנדרש להן כיועץ המשפטי לממשלה היו:

בעקבות החלטתו ב-1996 לפתוח בחקירה פלילית נגד השר יעקב נאמן בחשד להגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון ומסירת עדות שקר,[6] התפטר נאמן מתפקידו כשר המשפטים. ב-1997 זוכה נאמן מכל אשמה על ידי בית המשפט לאחר שנמצא כי פעל בתום לב.[7] תומכי נאמן טענו שבן יאיר תפר לו תיק בניסיון לחסל אותו פוליטית,[8] טענה שנתמכה על ידי עדויות שמיעה.[9]

לאחר כהונתו כיועץ משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יאיר לימד משפט מסחרי באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב, וכיום פועל כבורר וכמגשר.

כחמש שנים לאחר סיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, פרסם בן-יאיר מאמר בעיתון "הארץ" בו הצדיק את סרבנות מתנגדי השליטה הישראלית ביהודה שומרון ועזה עקב מה שלטענתו הם מעשים בלתי-מוסריים בשטחים שבעקבותיהם "סירובם (של סרבני השטחים) הוא סירוב מוצדק ומוכר בכל מדינת חוק דמוקרטית". בן-יאיר הוא חבר המועצות הציבורית של עמותות בצלם,[10] יש דין[11] והקרן החדשה לישראל.[12]

בחודש מאי 2013 יצא לאור ספרו "שייח' ג'ראח",[13] (הוצאת חרגול), המבוסס על הרצאה שנשא באוניברסיטה העברית. בספר מסביר בן-יאיר את ההשתלשלות ההיסטורית והמשפטית של פינוי שכונת שייח' ג'ראח מיהודיה במלחמת העצמאות ואת שובם של יהודים אחרים, תוך פינוי תושביה הערביים, בשנים האחרונות. בן-יאיר מצביע בספר על הפגמים המוסריים וההשלכות המעשיות של החוקים המאפשרים ליהודים לחזור לשכונה ולתפוס רכוש שכבר זכו עליו בעבר לפיצוי.

באפריל 2013 פרסם בן יאיר בעמוד הפייסבוק שלו כי "ההתנחלות היא המעשה המרושע והאווילי ביותר מאז מלחמת העולם השנייה", ולאחר שנשאל על ידי אחד מחבריו בפייסבוק "האם מעשים אלו יותר גרועים מהשלטון של פול פוט בקמבודיה, מהפשעים של סטלין בבני עמו או ממה שקורה בדרפור?" תשובתו הייתה: "אכן כן. מפעל ההתנחלות הוא מעשה מדיני של מדינה כלפי עם אחר, וככזה הוא המעשה המרושע והבלתי מוסרי ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה."[14]

בעקבות קריסת הפסקת האש הארוכה של מבצע צוק איתן ב-19 באוגוסט 2014 פרסם בן יאיר למחרת פוסט בעמוד הפייסבוק ובו האשים את ישראל בבימוי הפרת הפסקת האש כדי לנסות לחסל את מוחמד דף.[15]

בנובמבר 2014 פרסם מאמר בו הפציר במדינות אירופה ובפרלמנט האירופי להכיר במדינה פלסטינית.[16][17]

בשנת 2021, תבע עמותות אשר טענו לבעלות על נכסים של סבתו בשייח ג'ראח וגבו כסף מהדיירים במשך שנים, לטענתו, בלי ידיעתו. הוא הצהיר "אני רוצה לקבל את הכסף ולהחזירו לדיירים".[18]

בפברואר 2022 פרסם מאמר בו הביע הסכמה עם דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל בו נטען כי ישראל הפכה למדינת אפרטהייד.[19] באותה עת גינה את הקמת המאחז הלא-חוקי אביתר, אותו כינה "דוגמה מובהקת להתפשטות קולוניאליסטית."[20]

בנו, ארנון בן-יאיר, הוא עורך דין בהכשרתו ועבד ככתב לענייני משפט בעיתון הכלכלי TheMarker.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל בן יאיר, שייח' ג'ראח, תל אביב: חרגול הוצאה לאור, 2013
  2. ^ ניר חסון, לאחר שנת הפסקה: מחר תחודש המחאה בשיח ג'ראח, באתר הארץ, 16 במאי 2013
  3. ^ מיכאל בן יאיר, באתר "בהשקט ובבטחה".
  4. ^ ברוך קרא, יש שלטון, אין חוק, באתר הארץ
    חגי הוברמן, ‏פרקליטה הורסת, באתר בשבע - ערוץ 7
  5. ^ אכיפת החוק ביהודה ושומרון - דו"ח ארגון זכויות האדם ביש"ע (2008)
  6. ^ כתב אישום נגד השר לשעבר, יעקב נאמן, על שיבוש הליכים ועדות ושבועה שקריים, Globes
  7. ^ "כותרות העבר: בית המשפט זיכה את השר המיועד נאמן מכל אשמה". mako. 2013-05-15. נבדק ב-2017-11-09.
  8. ^ איך איבדה הממשלה את זכותה לייצוג משפטי - תכלת, tchelet.org.il
  9. ^ קלמן ליבסקינד, ‏גיבורים לרגע: כשחלוקת הצל"שים פוגשת את האינטרסים של מערכת הביטחון, באתר מעריב אונליין, 26 באוגוסט 2017
  10. ^ אודות בצלם - המועצה הציבורית
  11. ^ המועצה הציבורית
  12. ^ אתר הקרן החדשה לישראל.
  13. ^ עמוד הספר "שייח' ג'ראח" באתר הוצאת חרגול
  14. ^ שמעון כהן, למה שינה איש השמאל מיכאל בן יאיר סטטוס?, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2015.
  15. ^ היועמ"ש לשעבר: "ישראל ביימה את הפסקת האש", באתר nrg‏, 22 באוגוסט 2014.
  16. ^ Former Israeli law chief urges EU parliament to back Palestine recognition, באתר "EUobserver", ‏21 בנובמבר 2014 (באנגלית).
  17. ^ בנצי רובין, אוריאל בארי, ‏היועמ"ש לשעבר: ישראל היא מדינת אפרטהייד, באתר "סרוגים", 10 בפברואר 2022.
  18. ^ תני גולדשטיין, עמותות השתלטו על נכס בשייח' ג'ראח השייך ליועמ"ש לשעבר. עכשיו הוא תובע אותן, www.zman.co.il, ‏2021-06-02
  19. ^ Former AG of Israel: With great sadness I conclude that my country is now an apartheid regime, באתר "TheJournal", ‏10 בפברואר 2022 (באנגלית).
  20. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של מיכאל בן יאיר ברשת החברתית טוויטר, 5 בפברואר 2022.