יחסי אקוודור–ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אקוודור–ארצות הברית
אקוודוראקוודור ארצות הבריתארצות הברית
Ecuador USA Locator 2.svg
אקוודור ארצות הברית
שטחקילומטר רבוע)
248,360 9,147,420
אוכלוסייה
17,643,054 331,002,651
תמ"ג (במיליוני דולרים)
193,000 19,490,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
10,939 58,882

יחסי אקוודור–ארצות הברית הם היחסים הבינלאומיים, הדו-צדדיים, המדיניים, הפוליטיים והשיתופיים המתנהלים בין אקוודור לבין ארצות הברית. אקוודור וארצות הברית קיימו קשרים הדוקים המבוססים על אינטרסים הדדיים בשמירה על מוסדות דמוקרטיים; מאבק בקנאביס[1] וקוקאין; בניית קשרי סחר, השקעות וקשרים פיננסיים; שיתוף פעולה בטיפוח ההתפתחות הכלכלית של אקוודור; והשתתפות בארגונים בין אמריקאים. הקשרים הולכים ומתחזקים עוד יותר בנוכחותם של כ-150,000 עד 200,000 אקוודורים המתגוררים בארצות הברית, 24,000 אזרחי ארצות הברית המבקרים באקוודור בשנה, וכ-15,000 אזרחי ארצות הברית המתגוררים באקוודור. ארצות הברית מסייעת להתפתחות הכלכלית של אקוודור ישירות באמצעות תוכנית הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) באקוודור ובאמצעות ארגונים רב-צדדיים כמו בנק הפיתוח הבין אמריקאי והבנק העולמי. בנוסף, חיל השלום האמריקני מפעיל תוכנית ניכרת באקוודור. יותר ממאה חברות אמריקאיות עושות עסקים באקוודור. היחסים בין שתי המדינות נעשו מתוחים בעקבות הצעתו של ג'וליאן אסאנג' לקבל מקלט מדיני בשגרירות אקוודור בלונדון בעקבות טענות חוזרות ונשנות כי ממשלת ארצות הברית רודפת את הסגרתו[2][3][4] עקב עבודתו עם ויקיליקס.[5] אקוודור הציעה מקלט מדיני לג'וליאן אסאנג' בנובמבר 2012.[6] ההצעה בוטלה בשנת 2019, בעקבות משא ומתן בין ממשל מורנו לממשלת בריטניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות חתומות על חוזה הסיוע ההדדי בין אמריקה (אמנת ריו) משנת 1947, הסכם הביטחון ההדדי האזורי של חצי הכדור המערבי. אקוודור מזדהה עם דאגת ארצות הברית מפני התגברות הטרור הנרקומני והטרור הבינלאומי וגינתה במרץ את פעולות הטרור, בין אם מופנות נגד גורמי ממשל או אזרחים פרטיים. הממשלה הצליחה למנוע ייצור קוקאין באקוודור מאז אמצע שנות השמונים והיא פועלת למאבק בהלבנת הון והעברת סמים וכימיקלים החיוניים לעיבוד הקוקאין.

אקוודור וארצות הברית חתמו בשנת 1999 על הסכם להסדר של 10 שנים לפיו מטוסי פיקוח צבאיים של ארצות הברית יוכלו להשתמש בבסיס האווירי במנטה, אקוודור, כמקום לאיתור מטוסים הסוחרים בסמים באזור. ההסדר פג בשנת 2009; הנשיא לשעבר רפאל קוראה נשבע שלא לחדש אותו, ומאז אקוודור לא החזיקה מתקנים צבאיים זרים במדינה.

בתחילת שנות השבעים תפסה אקוודור כמאה כלי שיט שהגיעו ממדינות אחרות (רבים מהם מארצות הברית) וגבו עמלות וקנסות של יותר מ-6 מיליון דולר. לאחר הפסקה ממצבים כאלה במשך כמה שנים, שוב נעצרו מספר סירות טונה אמריקאיות שנתפסו בשנים 1980 ו-1981.

חוק שימור וניהול הדיג של מגנוסון בארצות הברית הפעיל אז איסור אוטומטי על יבוא אמריקני של מוצרי טונה מאקוודור. האיסור הוסר בשנת 1983, ואף על פי שיש עדיין הבדלים מהותיים בין החקיקה האמריקאית לאקוודור, אין כל עימות כיום. במהלך התקופה שחלפה מאז התקנות שהפעילו את איסור ייבוא הטונה, ממשלות אקוודור במרוצת השנים הצהירו על נכונותן לחקור פתרונות אפשריים לבעיה זו תוך כבוד הדדי לעמדות ועקרונות ארוכי שנים של שני הצדדים. בחירתו של רפאל קוראה באוקטובר 2006, מתחה את היחסים בין המדינות ומערכת היחסים מאז הייתה רצופה מתח. רפאל קוראה הביע לאורך השנים ביקורתיות רבה כלפי מדיניות החוץ של ארצות הברית.

נשיא אקוודור, לנין מורנו, עם שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, 20 ביולי 2019.

באפריל 2011, היחסים בין אקוודור לארצות הברית הושפעו במיוחד לאחר שאקוודור גירשה את שגריר ארצות הברית לאחר שהוצג כבל דיפלומטי שהודלף והאשים את הנשיא קוראה בהתעלמות ביודעין משחיתות המשטרה. באופן הדדי, שגריר אקוודור, לואיס גלגלוס, גורש מארצות הברית.[7]

בשנת 2013, כאשר אקוודור פרשה באופן חד צדדי מהסכם הסחר המועדף עם ארצות הברית, בטענה שהאחרונה השתמשה בה כסחיטה ביחס לבקשת המקלט של אדוארד סנודן, היחסים בין אקוודור לארצות הברית הגיעו לשפל של כל הזמנים. במסגרת ההסכם הוצע לאקוודור 23 מיליון דולר, אותם הציעה לארצות הברית להכשרה לזכויות אדם.[8] יבוא ללא מכס הוצע לאקוודור תמורת מאמצי מאבק בסמים.[9]

ג'וליאן אסאנג' הגיש בקשה לאזרחות אקוודור ב-16 בספטמבר 2017, אשר אקוודור העניקה ב-12 בדצמבר באותה השנה.[10] עם זאת, התפתחות זו לא הוכרזה עד ה-25 בינואר 2018.

באפריל 2019 נעצר אסאנג' על ידי משטרת המטרופולין של לונדון בהוראת צוות השגרירות. נשיא אקוודור, לנין מורנו, הצהיר כי "הפר את תנאי המקלט שלו". שר החוץ הבריטי, ג'רמי האנט, הצהיר כי ממשלות בריטניה ואקוודור משתפות פעולה מאז חנוכת מורנו ומטרתן לפתור את המצב. אסאנג' ממתין כעת למשפט להסגרה לארצות הברית.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקוודור פועלים שני בתי ספר אמריקניים בולטים: המכללה האמריקאית לקיטו והאקדמיה הבין אמריקאית לגואיאקיל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ecuador
  2. ^ Nakashima, Ellen; Markon, Jerry (30 בנובמבר 2010). "WikiLeaks founder could be charged under Espionage Act". Washingtonpost.com. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2012. 
  3. ^ Pilkington, Ed (11 במאי 2011). "WikiLeaks: US opens grand jury hearing | Media". The Guardian (London). בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2012. 
  4. ^ Feinstein, Dianne (7 בדצמבר 2010). "Dianne Feinstein: Prosecute Assange Under the Espionage Act - WSJ.com". Online.wsj.com. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2012. 
  5. ^ Dominiczak, Peter (21 ביוני 2012). "WikiLeaks: Julian Assange wants to carry on 'mission' says Ecuador leader - UK - News - Evening Standard". Standard.co.uk. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2012. 
  6. ^ Uribarri, Jaime (30 בנובמבר 2010). "WikiLeaks founder Julian Assange offered asylum in Ecuador; calls for Hillary Clinton's resignation - New York Daily News". Articles.nydailynews.com. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2012. 
  7. ^ "US Expels Ecuadorian Envoy in WikiLeaks Affair". Voice of America. 6 באפריל 2011. אורכב מ-המקור ב-February 11, 2012. בדיקה אחרונה ב-23 ביוני 2013. 
  8. ^ "Ecuador decries US 'blackmail' over Snowden | News | al Jazeera". 
  9. ^ "Edward Snowden, broccoli and roses."
  10. ^ Ayala, Maggy; Erlanger, Steven (2018). "Ecuador Gives Assange Citizenship, Worsening Standoff With Britain". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2018.