יחסי ארצות הברית–בלארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארצות הברית–בלארוס
ארצות הבריתארצות הברית בלארוסבלארוס
Belarus USA Locator.svg
ארצות הברית בלארוס
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 207,600
אוכלוסייה
334,866,410 9,443,137
תמ"ג (במיליוני דולרים)
19,846,720 179,970
תמ"ג לנפש (בדולרים)
59,268 19,058
משטר
רפובליקה נשיאותית רפובליקה

היחסים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין בלארוס כוננו לאחר קריסת ברית המועצות, אולם היחסים נפגעו לאחר שארצות הברית האשימה את בלארוס בפגיעה בזכויות אדם, ואילו בלארוס האשימה את ארצות הברית בהתערבות בענייניה הפרטיים. על פי דו"ח המנהיגות העולמית של ארצות הברית לשנת 2012, 20% מהבלארוסים מרוצים מההנהגה האמריקנית, כאשר 30% אינם מסכימים ו-50% אינם בטוחים.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית עודדה את בלארוס להסיק לדבוק בהסכמים שנחתמו עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) כדי לייצב את המטבע הבלארוסי, כמו גם לבצע הפרטה מוגברת במשק, על מנת ליצור אקלים נוח עבור עסקים והשקעות. ביוני 1992 נחתם הסכם להשקעות פרטיות בבלארוס, אך הוא הושעה מאז 1995, מכיוון שבלארוס לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם. בלארוס זכאית לביטוח מימון לטווח קצר של יבוא ויצוא עבור השקעות בארצות הברית, אולם בגלל המתיחות בין המדינות הוא לא הגיע לידי מימוש.

בתחילת ספטמבר 2001 ארצות הברית גינתה את בלארוס על אי הסדרים בבחירות האחרונות, שהובילו לבחירתו מחדש של אלכסנדר לוקשנקו. עם זאת, ביקורת זו הייתה קצרה, שכן ארצות הברית ספגה מתקפת טרור יומיים מאוחר יותר.

במהלך מבצע חופש לעיראק, מספר סוכנויות מודיעין אמריקניות האשימו את בלארוס בנתינת מקלט בטוח עבור המנהיג המודח, סדאם חוסיין, ובניו עודאי ווקוסאי, אולם לבסוף התברר שהם נותרו בעיראק. ואכן ביולי אותה שנה חוסלו עודאי וקוסאי בעיר מוסול, ואילו בדצמבר אותה שנה נתפס סדאם במחבואו בתיכרית.

היחסים בין בלארוס לארצות הברית נהיו מתוחים עוד יותר, לאחר שהקונגרס העביר פה אחד את חוק הדמוקרטיה של בלארוס משנת 2004, אשר הממשלה הבלארוסית מאמינה כי הוא מתערב בענייני הפנים של בלארוס.

בעקבות הבחירות לנשיאות בבלארוס בשנת 2006, ארצות הברית העבירה סנקציות נגד יחידים וחברות מבלארוס, על "הפעולות והמדיניות ... כדי לערער את התהליכים או המוסדות הדמוקרטיים של בלארוס, המתבטאת באחרונה בבחירות הבלתי-דמוקרטיות שנערכו במרץ 2006, ועל ביצוע הפרות זכויות אדם ודיכוי פוליטי, כולל מעצרים והיעלמויות, ועל השחיתות הציבורית, לרבות על ידי הסטה או שימוש לרעה בנכסים הציבוריים של בלארוס או באמצעות שימוש לרעה בסמכות ציבורית",[2] נכסי אותם אנשים וחברות בארצות הברית מוקפאים והעסקאות עימם אסורות.

בין השנים 2006 ו-2019, אחד האירועים הדו-צדדיים הבודדים ביחסים היה הביקור במינסק של כוחות חיל האוויר של ארצות הברית באירופה במאי 2015, שם הופיעו במבצר ברסט ובמצעד יום הניצחון של מינסק 2015 לכבוד יום השנה ה-70 לתבוסת הנאציזם.[3]

ב-29 באוגוסט 2019, נפגש היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון עם נשיא בלארוס לוקשנקו במינסק כדי לדון בשיפור היחסים בין שתי המדינות. ב-1 בפברואר 2020, מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, ביקר בבלארוס בפעם הראשונה מזה 26 שנים, כדי להציע סיוע אמריקאי לאחר ההחלטה הרוסית לנתק את אספקת האנרגיה למדינה.  ביולי 2020, סגן שר החוץ אולג קרבצ'נקו מונה לשגריר בלארוס בארצות הברית.

באוגוסט 2020 אמר נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו שכוחות הביטחון עצרו "מספר" אזרחים אמריקאים, ימים ספורים לפני הבחירות לנשיאות במדינה. לאחר הבחירות לנשיאות בלארוס, הביע המזכיר פומפאו דאגה לגבי האופן שבו הבחירות היו "לא חופשיות והוגנות". בנוסף, הוא קרא לכוחות הביטחון הבלארוסים לכבד את זכותם של אזרחים להתאסף בדרכי שלום, להימנע משימוש בכוח ולשחרר אנשים שנעצרו שלא כדין.

במאי 2021 גינו ארצות הברית ומדינות אחרות את רשויות בלארוס שאילצו את טיסה 4978 של ריאנאייר לנחות בשטחה של בלארוס.

במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודיעה ארצות הברית כי משהה את פעילות השגרירות במינסק, בשל חלקה בפלישה.[4] הוטלו עיצומים על בלארוס.[5]

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית מחזיקה בבלארוס שגרירות במינסק. מאידך, בלארוס מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די. סי. וקונסוליה כללית בניו יורק.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]