לדלג לתוכן

יעלה ויבוא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעלה ויבוא

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ לִפְלֵטָה לְטוֹבָה[1] לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם:

בראש חודש: 'רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ' בפסח: 'חַג הַמַּצּוֹת' בשבועות: 'חַג הַשָּׁבוּעוֹת' בסוכות: 'חַג הַסֻּכּוֹת' בשמיני עצרת: 'הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת' בראש השנה: 'הַזִּכָּרוֹן' ביום הכיפורים: 'הַכִּפּוּרִים'

הַזֶה. זָכְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה

נוסח אשכנז

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים ובחול המועד. תפילה זו תוקנה על ידי חז"ל ועניינה הוא בקשה שה' יזכרנו לטובה, בניין בית המקדש והשבת עבודת הקורבנות.

משמעות הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספת זו נאמרת בברכת רצה[2] שבתפילת העמידה, בערבית, שחרית ומנחה (אך לא במוסף[3]) של ראש חודש וחול המועד, ובברכת ירושלים שבברכת המזון של ראש חודש, ימים טובים וחול המועד. ביום טוב ובימים נוראים, התפילה נאמרת בברכת קדושת היום בתפילת העמידה במקום בברכת רצה.

מיקום התוספת בברכת רצה העוסקת בבנייתו מחדש של בית המקדש וחידוש העבודה בו, ובברכה המקבילה לה בברכת המזון - "רחם (נא) ה' אלוקינו על ישראל עמך... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו...". משמעות המיקום הזה היא שבהזכרת החג בתפילה ובברכת המזון מתפלל היהודי לאלוקיו שיחדש את עבודת בית המקדש, וכך יתאפשר הביטוי המקורי של החג - הקרבת הקרבנות המיוחדים לו בבית המקדש.[4]

דיני הברכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיני שכחה בברכת המזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, ונזכר קודם שהתחיל את הברכה הרביעית (הטוב והמיטיב), בראש חודש יאמר שם בנוסח זה:[5]

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון.

כשראש חודש חל בשבת אומר:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזיכרון.

ואם שכח ביום טוב אומר:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים.

כשחל יום טוב בשבת אומר:

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה, ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים.

אם נזכר רק לאחר שהתחיל את הברכה הרביעית, דינו הוא כך: כל סעודה שחייב לאוכלה, (סעודת ליל ראשון של פסח וסוכות, ויש אומרים אף כל שאר סעודות ימים טובים) – צריך לחזור ולברך שנית, וסעודה שאין חובה לאוכלה (סעודות ראש חודש וחול המועד) – אינו צריך לשוב ולברך.

דיני שכחה בתפילת העמידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם שכח לומר יעלה ויבוא בתפילת העמידה:

  • אם נזכר לפני שסיים את ברכת רצה, אומר במקום שנזכר וממשיך על הסדר.
  • אם נזכר לאחר שסיים את ברכת רצה, חוזר לתחילת רצה כל עוד לא סיים את תפילת העמידה.
  • אם סיים את תפילת העמידה, חוזר לתחילת תפילת העמידה.

בליל ראש חודש בכל מקרה לא חוזר, מכיוון שלא היו מקדשים את החודש בלילה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בסידורי אשכנז הישנים, אין אחידות בשאלה אילו מילים מקבלות וא"ו החיבור ואילו מילים לא. הנוסח המובא הוא הנהוג היום ברוב קהילות נוסח אשכנז. עיין סידור אזור אליהו, ירושלים תשס"ח, עמ' נא, ועיין בסידורי רעדלהיים שמופיע נוסח שונה מהמקובל בעניין זה. יש קהילות כמנהג אשכנז המערבי הנוהגות לפי נוסח רעדלהיים.
  2. ^ בירושלמי ברכות פ"ד ה"ג אומר שהסיבה למיקום ברכה זו בברכת העבודה היא בהיותה ברכה לעתיד.
  3. ^ לפי נוסח הספרדים, אומרים אותה בתפילת מוסף של ראש השנה, בה היא נכללת כחלק מברכת זכרונות, ובברכה האמצעית של מוסף של יום הכיפורים. בשאר הנוסחאות לא אומרים אותה במוסף, גם בימים נוראים.
  4. ^ רש"י, מסכת שבת, דף כ"ד, עמוד א' שכתב: ואומר מעין המאורע בעבודה לבקש רחמים על ישראל ועל ירושלים להשיב העבודה למקומה
  5. ^ כל הנוסחאות הללו משולחן ערוך או"ח קפח.
  6. ^ יעלה ויבוא, מקהלת הילדים יונגערליך, להאזנה באתר יוטיוב.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.