מלכויות זכרונות ושופרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס.

מלכויות זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים). שלוש החטיבות נאמרות זו אחר זו, ובסיום כל אחת מהן תוקעים בשופר. בסיסן של ברכות אלה, כמופיע במשנה, הוא אמירת פסוקים מן התנ"ך המבטאים שלושה נושאים אלו.

מבנה הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין של כל אחת מהחטיבות הוא קבוצה של עשרה פסוקים מן התנ"ך: שלושה מן התורה, שלושה מן הכתובים, שלושה מן הנביאים, ופסוק אחרון מן התורה.

לפני קבוצת הפסוקים מופיעות תפילות מבוא, המכונות "תקיעתא דבי רב", ואלו הן:

ברכת מלכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת פסוקי המלכויות נקראת כך על שום שהפסוקים מפארים את ה' כמלך על כל הארץ ועוסקים במלכותו של הקב"ה במהלך הדורות, ומוזכר בהם לשון מלוכה.

הברכה משולבת עם ברכת קדושת היום הרגילה הנאמרת כבכל יום טוב, הפותחת במלים אתה בחרתנו ומזכירה, בבכל תפילת מוסף, את קרבנות היום. לאחר הקרבנות עוברים לעניין המלכויות בקטעים עלינו לשבח ו"על כן נקווה" שלאחריהם נאמרים פסוקי המלכויות.[1]

שלושה פסוקים למלכויות מהתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ה֥' ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד: (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"ח)
  2. לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל ה֤' אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ: (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"א)
  3. וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ה')

שלושה פסוקים למלכויות מהכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כִּ֣י לַ֭ה' הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם: (ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק כ"ט)
  2. ה֣' מָלָךְ֘ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ ה' עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־ תִּמּֽוֹט: (ספר תהלים, פרק צ"ג, פסוק א')
  3. שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וְֽהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָב֗וֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ה֥' עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר ה֗' גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה: שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים׀ רָֽאשֵׁיכֶ֗ם וּ֭שְׂאוּ פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם וְ֝יָבֹא מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד: מִ֤י ה֣וּא זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד ה֥' צְבָא֑וֹת ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה: (ספר תהלים, פרק כ"ד, פסוק ז'-פסוק י')

שלושה פסוקים למלכויות מהנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כֹּֽה־אָמַ֨ר ה֧' מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וְגֹאֲל֖וֹ ה֣' צְבָא֑וֹת אֲנִ֤י רִאשׁוֹן֙ וַאֲנִ֣י אַחֲר֔וֹן וּמִבַּלְעָדַ֖י אֵ֥ין אֱלֹהִֽים: (ספר ישעיהו, פרק מ"ד, פסוק ו')
  2. וְעָל֤וּ מֽוֹשִׁעִים֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן לִשְׁפֹּ֖ט אֶת־הַ֣ר עֵשָׂ֑ו וְהָיְתָ֥ה לַֽה֖' הַמְּלוּכָֽה: (ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ"א)
  3. וְהָיָ֧ה ה֛' לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה ה֛' אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד: (ספר זכריה, פרק י"ד, פסוק ט')

פסוק עשירי לסיום מהתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה֥' אֱלֹהֵ֖ינוּ ה֥' ׀ אֶחָֽד: (ספר דברים, פרק ו', פסוק ד')

חתימת הברכה היא כבכל ברכות קדושת היום של שאר תפילות ראש השנה: "ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון."

שופר של עדות אשכנז

ברכת זיכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הזיכרונות נקראת כך על שום שהיא מתארת את ה' כזוכר הכול ומבקשת על זכירת ישראל, וזכירת עקידת יצחק.

פתיחת הברכה: "אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם."

שלושה פסוקים לזכרונות מהתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּֽעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֨וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃ ספר בראשית, פרק ח', פסוק א'
  2. וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־נַֽאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־בְּרִית֔וֹ אֶת־אַבְרָהָ֖ם אֶת־יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־יַעֲקֹֽב׃ ספר שמות, פרק ב', פסוק כ"ד
  3. וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַֽעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃ ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ב

שלושה פסוקים לזכרונות מהכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לְנִפְלְאוֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם יְיָ׃ (ספר תהלים, פרק קי"א, פסוק ד')
  2. טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לְעוֹלָ֣ם בְּרִיתֽוֹ׃ (ספר תהלים, פרק קי"א, פסוק ה')
  3. וַיִּזְכֹּ֣ר לָהֶ֣ם בְּרִית֑וֹ וַ֝יִּנָּחֵ֗ם כְּרֹ֣ב חֲסָדָֽו׃ (ספר תהלים, פרק ק"ו, פסוק מ"ה)

שלושה פסוקים לזכרונות מהנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הָלֹ֡ךְ וְֽקָרָאתָ֩ בְאָזְנֵ֨י יְרֽוּשָׁלִַ֜ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַֽהֲבַ֖ת כְּלֽוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃ (ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ב')
  2. וְזָֽכַרְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־בְּרִיתִ֛י אוֹתָ֖ךְ בִּימֵ֣י נְעוּרָ֑יִךְ וַהֲקִֽימוֹתִ֥י לָ֖ךְ בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃ (ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק ס')
  3. הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְיָ׃ (ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ט)

פסוק עשירי לסיום מהתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וְזָֽכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִֽאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִֽהְי֥וֹת לָהֶ֛ם לֵֽאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְיָ׃ (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק מ"ה)

חתימת הברכה: "ברוך אתה ה' זוכר הברית."
לחלק מן העדות[דרושה הבהרה] יש בקבוצת פסוקי הזיכרונות אחד עשר פסוקים במקום עשרה.

ברכת שופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת השופרות נקראת כך על שום השופר הנזכר בה. בפסוקים אלו מתוארת ההתגלות האלוהית, "בקול שופר עליהם הופעת".

פתיחת הברכה: "אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עימם."

שלושה פסוקים לשופרות מהתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּֽחֱרַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ט"ז
  2. וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹהִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּֽוּ בְקֽוֹל׃ ספר שמות, פרק י"ט, פסוק י"ט
  3. וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ ספר שמות, פרק כ', פסוק י"ד

פסוקים[2] לשופרות מהכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. עָלָ֣ה אֱ֭לֹהִים בִּתְרוּעָ֑ה יְיָ בְּק֣וֹל שׁוֹפָֽר׃ (ספר תהלים, פרק מ"ז, פסוק ו')
  2. בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י ׀ הַמֶּ֬לֶךְ יְיָ׃ (ספר תהלים, פרק צ"ח, פסוק ו')
  3. תִּקְע֣וּ בַחֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝כֵּ֗סֶה לְי֣וֹם חַגֵּֽנוּ׃ כִּ֤י חֹ֣ק לְיִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב׃ (ספר תהלים, פרק פ"א, פסוק ד'-פסוק ה')
  4. הַ֥לְלוּ יָ֨הּ ׀ הַֽלְלוּ־אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַֽ֝לְל֗וּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עֻזּֽוֹ׃ הַֽלְל֥וּהוּ בִגְבֽוּרֹתָ֑יו הַֽ֝לְל֗וּהוּ כְּרֹ֣ב גֻּדְלֽוֹ׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃ הַֽ֭לְלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃ הַֽלְל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע הַֽ֝לְל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃ כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ל יָ֗הּ הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ (ספר תהלים, פרק ק"נ)

שלושה פסוקים לשופרות מהנביאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃ (ספר ישעיהו, פרק י"ח, פסוק ג')
  2. וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּֽחֲו֧וּ לַֽייָ בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ (ספר ישעיהו, פרק כ"ז, פסוק י"ג)
  3. וַֽ-ה' עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽאדֹנָ֤י יֱֹיִ בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַֽעֲר֥וֹת תֵּימָֽן׃ יְיָ צְבָאוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒ (ספר זכריה, פרק ט', פסוקים י"ד-ט"ו)

פסוק עשירי לסיום מהתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת[3] עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְיָ אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ (ספר במדבר, פרק י', פסוק י')

חתימת הברכה: "ברוך אתה ה' שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים."

בברכה זו סוקר המתפלל לפני הקב"ה את אזכוריו של השופר במסורת היהודית ובפסוקי התנ"ך, החל ממעמד הר סיני ועד לשופר הגדול של הגאולה. לאחר סקירה זו באה בקשת "תקע בשופר גדול". את תקיעת הגאולה שלאחריה יוכל עם ישראל לשוב ולקיים את מצוות תקיעת השופר בבית המקדש במועדים.

דיני הפסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח הברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקיעתא דבי רב[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטי תקיעתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיוב אמירתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד הבבלי במסכת ראש השנה לומד את החיוב לומר מלכויות זכרונות ושופרות מן הביטוי "זכרון תרועה"(ויקרא, כ"ג, כ"ד) המופיע לגבי ראש השנה וקובע שעניינו של ראש השנה בזכרון ובתרועה. ברכת מלכויות נלמדת מן הביטוי "אני ה' אלקיכם".[4] כמו כן הוא קובע "אמר רבה: אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיבא לפני זכרונכם לטובה, ובמה – בשופר" (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד, עמוד ב'). מאידך, בסוגיא אחרת נאמר כי אמירת הברכות היא מדרבנן בלבד ואינה חיוב מן התורה.[5] מרבית הראשונים פרשו שמלכויות זכרונות ושופרות הן אכן מדרבנן והפסוקים הם רק אסמכתאות.[6] אולם, יש ראשונים שמשתמע מדבריהם שהברכות אכן מדאורייתא.[7] בין האחרונים יש שאכן סברו שאמירת הברכות היא מדאורייתא: רבי משה בן חביב סובר שאמירת הברכות היא מדאורייתא, ומתרץ שדברי הגמרא שהן מדרבנן מכוונים רק לכך שאינן נזכרות בפירוש בתורה אלא נלמדות מדרשה,[8] ובתירוץ אחר הוא מציע לחלק ולומר שכאשר תוקעים בשופר אכן אין חיוב מן התורה לומר מלכויות זכרונות ושופרות אלא מדרבנן בלבד, אך בשבת, בה אין תוקעים בשופר, ישנו חיוב מן התורה להזכיר מלכויות זכרונות ושופרות בפה.[9] מאידך גיסא, סובר רבי משה שטרנבוך שדוקא אם תוקעים בשופר יחד עם אמירת הברכות חיובן מן התורה (וכפי שאמרה הגמרא "ובמה – בשופר"), אך אם אין תוקעים במקביל, הברכות מדרבנן בלבד, כמו למשל כאשר אדם צריך לבחור האם לתקוע או לברך.[10]

מלכויות זכרונות ושופרות מעכבות זו את זו,[5] כלומר שאין לברך רק אחת או שתים מהן בלא לברך את כולן.[11] יש סוברים שגם סדר הברכות מעכב, ויש להקפיד על הסדר מלכויות, זכרונות, שופרות.[12]

לדעת יוסף היינימן, בשלב מוקדם היו רק ברכות זכרונות ושופרות, ואילו ברכת מלכויות נוספה מאוחר יותר. הוא מבסס טענתו זאת על כך שבתעניות מופיעות זכרונות ושופרות ללא מלכויות, על מחלוקת רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי היכן למקם את ברכת המלכויות במסגרת המספרית של תשע ברכות שנזכרת מוקדם יותר, ועל העובדה כי המקור בתורה לאמירת זכרונות ושופרות ברור יותר מאשר המקור לאמירת מלכויות.[13]

אמירתן במועדים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שהיה היובל נוהג היו מתווספות ברכות אלו גם בתפילת מוסף של יום הכיפורים של שנת היובל. כמו כן נאמרו ברכות אלו בימי קדם במעמד היציאה למלחמה (עורכי מלחמה).[דרוש מקור]

בשבע תעניות הגשמים האחרונות בארץ ישראל, היו מוסיפים לתפילת העמידה ברכות זכרונות ושופרות, ועוד ארבע ברכות, סך הכול כ"ד ברכות (לא כולל ברכת המינים).[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי מנהג אשכנז המערבי, נוהגים שבחזרת הש"ץ של יום השני (יום הראשון כשחל בשבת), אומרים סדר שונה של הפסוקים כדי לתאם יותר טוב לפיוטים. עיין דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, ירושלים תש"ל, חלק א (ראש השנה), עמ' מד (בהקדמה) ואילך.
  2. ^ ראו הערה על הפסוק המשלים מן התורה
  3. ^ לדעת הרא"שמסכת ראש השנה פרק ד' סימן ג') כל תקיעה היא בשופר, והזכרת החצוצרה לא גרעה. ולדעת הראבי"ה (שהובאה שם) טעם הדבר משום שכבר יש ארבעה פסוקים בכתובים כך שיש עשרה גם בלי פסוק זה ואין מניעה לסיים בפסוקי נביאים.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ב, עמוד א' ונאמר שם גם "רחמנא אמר אידכר", כלומר שהקב"ה ציווה להזכיר פסוקי מלכויות.
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ד, עמוד ב'.
  6. ^ רמב"ן, ‏דרשה לראש השנה, ד"ה עכשיו נפרש זכרון תרועה, באתר אוצר החכמה; חידושי הריטב"א, טז. ד"ה תניא, חידושי הר"ן, לב. ד"ה למה. וראו בריטב"א שם, שמבאר שחכמים למדו מן הפסוקים שכך רצון ה' אע"פ שלא ציווה בפירוש, ולכן תקנו.
  7. ^ למשל ראבי"ה, מסכת ראש השנה סי' תקל"ו.
  8. ^ משה בן חביב, ‏שמות בארץ – יום תרועה, לב. ד"ה גמרא למה, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ שמות בארץ –יום תרועה, כט: ד"ה גמרא מנה"מ.
  10. ^ משה שטרנבוך, ‏מועדים וזמנים השלם, חלק א, סימן ח, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"ג, עמוד ב' תוס' ד"ה שיעור; רא"ש, ראש השנה פ"ד סי' יד; חידושי הרשב"א, לד: ד"ה ברכות; חידושי הר"ן שם ד"ה ברכות; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תקצ"ג; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקצ"ג, סעיף א'.
  12. ^ חידושי הרשב"א, שם; חידושי הר"ן שם; מגן אברהם, שם ס"ק ד; משנה ברורה, סימן תקצ"ג, סעיף קטן ה' .
  13. ^ יוסף היינימן, ‏"מלכויות, זכרונות ושופרות", מעיינות ט, ימים נוראים ב', בעריכת חיים חמיאל, ירושלים: תשכ"ח, עמ' 547, באתר HebrewBooks.
  14. ^ משנה תענית ב,ג


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.