ברכת שים שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה. הברכה נאמרת לאחר ברכת הודאה. בחזרת הש"ץ בתפילות שחרית, מוסף, נעילה ומנחה בתעניות הברכה נאמרת על ידי החזן לאחר ברכת כהנים. הברכה מסיימת את חזרת הש"ץ בכל התפילות. הברכה עוסקת בבקשה מהקב"ה להשכנת שלום על כל עם ישראל.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נוסח הספרדים על פי נוסח תימן על פי נוסח ספרד על פי נוסח אשכנז
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד (צְדָקָה) וְרַחֲמִים, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים
עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. עָלֵינוּ וְעַל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד (נוסח אחר: יַחַד) בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד (יַחַד) בְּאוֹר פָּנֶיךָ, בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ,
כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים, כִי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תוֹרַת חַיִּים כִי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תוֹרַת חַיִּים
אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם. אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם.
וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיֶךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם. בְּכָל־עֵת בשלום. בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ (בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם). בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.

ברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הברכה לארבעה חלקים-

  • בקשה להשכנת שלום- "שים שלום טובה וברכה, חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך."
  • בקשה לברכה מאור פניו של הקב"ה- "ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוהינו תורת חיים ואהבת חסד, וצדקה וברכבה ורחמים וחיים ושלום."
  • בקשה לברכה תמידית עבור כלל ישראל- "וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך."
  • חתימת הברכה- "ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום."

שינויים בנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח בתפילות מנחה וערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הסידורים בנוסח אשכנז וחלק מנוסח ספרד משתנה נוסח הברכה בתפילת ערבית, ולפי נוסח אשכנז גם בתפילת מנחה (למעט בשבת (בקצת קהילות)[1] ובתעניות). לפי נוסח פרובנס אומרים נוסח זה בכל התפילות. הנוסח:

"שלום רב על ישראל עמך תשים לעולם כי אתה הוא מלך אדון לכל השלום,
וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה בשלומך.
ברוך אתה ה', המברך את עמו ישראל בשלום."

הנוסח בעשרת ימי תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשרת ימי תשובה מוסיפים עוד בקשה הקשורה לימים אלה. מוסיפים תוספת זו לפני חתימת הברכה (ברוך אתה...). בנוסח ספרד ובנוסח הספרדים:

בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל־עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

ובנוסח אשכנז:

בְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.[2]

חלק מהמתפללים בנוסח אשכנז אף משנה את חתימת הברכה: במקום לומר "ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום" אומרים "ברוך אתה ה' עושה השלום"

אם שכח לומר תוספת זו אינו חוזר, אלא ממשיך בתפילתו כרגיל.

שימוש בשם הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידורים שנקראו על שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל חשיבות הברכה בנוסח התפילה, החותמת את תפילת שמונה עשרה, והאמירה הטמונה בה, סידורים רבים בחרו בה ככותר לשם הסידור. ביניהם סידור שים שלום בשילוב כוונות קצרות, סידור שים שלום תפילות לשלום העולם ע"פ תורתו של רבי נחמן מברסלב, סידור רפורמי, ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שני המנהגים לגבי מנחה בשבת מובאים ברמ"א או"ח קכז:ב. למעשה, לפי מנהג אשכנז המערבי אומרים שים שלום בשבת במנחה, אבל לפי מנהג פולין צריכים לומר שלום רב, אלא שהפרושים הנהיגו לומר שים שלום, וכן נוהגים ברוב הקהילות בארץ.
  2. ^ מחזור ליום ראשון של ראש השנה לבני אשכנז, רעדעלהיים תקצ"ב, רעדלהיים דף ט ע"א.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.