ברכת עבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה

ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה. זו הברכה ה-17 בתפילת שמונה עשרה, הברכה החמישית בתפילת שבע והברכה השביעית בתפילת תשע. עניינה של ברכה זו הוא בקשה מהאל שיקבל את התפילה שקדמה לברכה זו. מכיוון שהתפילה נאמרת כנגד הקורבנות שהיו מוקרבים בבית המקדש, הברכה מכילה גם בקשה לבניית בית המקדש וחזרת עבודת הקורבנות.

נוסח הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח אשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם,
וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל,[1] וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן,
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן."

נוסח ספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה,
וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן,
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן."

בעבר היה מנהג בספרד ובמקומות נוספים שאומרים ברכה זו בשלמותה רק כאשר יש נשיאות כפים, דהיינו תפילת שחרית, מוסף ונעילה וכן תפילת מנחה של תענית ציבור אך במנחה וערבית של כל יום היו אומרים רק את סוף הברכה החל מ"ואשי ישראל".[2] מנהג זה אינו נוהג היום, ונוהגים לומר בכל התפילות רצה.[3]

נוסח חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רְצֵה ה' אלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה,
וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתְךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן,
וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְך לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן."
ַ

נוסח תימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִֿלָּתָם שְׁעֵה.
וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל.
וּתְפִֿלָּתָם מְהֵרָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד - עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן"

נוסח איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְאֶל תְּפִלָּתָם שְׁעֵה וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְך לְצִיּוֹן וְלִירוּשָלַם עִירְךָ בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר בְּרַחֲמָיו שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן."

בנוסח איטליה מחליפים את חתימת הברכה בחתימה "שאותך לבדך ביראה נעבוד" בחזרת הש"ץ של תענית ציבור כשאומרים פיוטי קרובות.[4]

"ואשי ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים הקשו על נוסח הברכה "ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון", כיצד ניתן להתפלל לקבלת האישים (כלומר, הקרבנות) כאשר אין מקריבים קרבנות בפועל?[5]

תוספות מתרצים שני תירוצים. הראשון, על בסיס הגמרא "לעולם זאת על ישראל א"ר גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן" (מסכת מנחות, דף ק"י, עמוד א') שמיכאל מקריב קרבנות ברקיע גם בזמן הזה ועליהם ניתן לבקש שיתקבלו. הבית יוסף אומר שלפי תירוץ זה משמעות "אשי ישראל" היא כמו "אנשי ישראל", שהרי המדרש אומר שקרבנותיו של מיכאל הן נשמות של צדיקים (לדעה אחת). התירוץ השני הוא שהמילים "ואשי ישראל" הן בכלל חלק מן המשפט הקודם של הברכה – "והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל", ואנו מתפללים להשבת העבודה והקרבנות, ו"ותפלתם באהבה תקבל ברצון" הוא משפט חדש. הטור מביא תירוץ שלישי ולפיו הכוונה בעצם אינה לקרבנות עצמן אלא לתפילות שהן כנגד הקרבנות.[6] תירוץ זה מעלה קושי מסוים, שכן בהמשך המשפט נאמר בפירוש "ותפילתם". בית יוסף מסביר שמשמעות המשפט היא "ותפלת ישראל שהיא במקום האשים תקבל ברצון", ואילו הב"ח אומר שאשי ישראל הן התפילות הקבועות שנתקנו כנגד הקרבנות ו"תפלתם" היא שאר תפלות הרשות.

הט"ז כתב שהפירוש הראשון המפרש את המשפט על קרבנותיו של מיכאל הוא הפירוש המובחר שבכולם, ולכן יש להצמיד את "ואשי ישראל" להמשך הברכה. גם בסידור רש"ס הכריע רבי שבתי סופר שהמילים הללו מוסבות להלן. לעומת זאת, הגר"א הכריע כפירוש השני ולכן קבע שיש לפסק "והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, ותפלתם באהבה תקבל ברצון".[7] בעקבות הכרעת הגר"א רבים מסידורי נוסח אשכנז מפוסקים כך.

תוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעלה ויבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יעלה ויבוא

בראש חודש ובחול המועד מוסיפים בברכת רצה של תפילת שמונה עשרה, לפני "ותחזינה", את התוספת יעלה ויבוא. נוסח יעלה ויבוא הוא אחיד, ורק שם היום בו הוא נאמר משתנה. הנוסח: "אלוקינו ואלוקי אבותינו יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה זכרוננו וזיכרון כל עמך בית ישראל, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך ישראל לחן לחסד ולרחמים לפניך, לחיים טובים ולשלום ביום:
(בראש חודש: ראש החודש הזה) (בחול המועד: חג הסוכות\חג המצות הזה, ביום מקרא קודש הזה) לרחם בו עלינו ולהושיענו.
זכרנו ה' אלוקינו בו לטובה ופוקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים, חוס וחננו וחמול ורחם עלינו והושיענו כי אליך עיננו כי אל מלך חנון ורחום אתה"
(נוסח עדות המזרח)

אדם ששכח ולא אמר תוספת זו ונזכר לפני שסיים את תפילת העמידה חוזר לתחילת ברכת העבודה, ואם סיים את תפילת העמידה מתפלל שנית. לכלל זה יש חריג אחד והוא תפילת ערבית של ראש חודש, שבה אם שכח אדם לומר "יעלה ויבוא" אינו חוזר. הסיבה לכך היא שבזמן שהיו מקדשים את החודש על פי עדות ראייה, לא היו עושים זאת בלילה (זמן תפילת ערבית).

ותערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ותערב

לפי רוב מנהגי אשכנז, בשלוש הרגלים מוסיפים בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף את התוספת "ותערב", לפני השורה "ותחזינה עינינו". התוספת היא:

"ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן.
אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים.
ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות.
ברוך אתה ה', שאותך לבדך ביראה נעבוד"
. חתימת הברכה בנוסח זה היא החתימה שנאמרה במקדש, ונוסח זה הוא למעשה חתימתה של ברכת העבודה בנוסח הארצישראלי הקדום, והיא מופיעה גם בכמה מקומות בתלמודים.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שבית המקדש היה קיים היה נוסח שונה לברכת עבודה והיא נאמרה בהזמנויות אחרות:

ברכת עבודה נאמרה כתפילת הכהנים בבית המקדש לאחר הקרבת קרבן תמיד,[8] כברכה לאחר קריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכיפורים לאחר סדר העבודה, וכאחת הברכות לאחר קריאת התורה של המלך במעמד הקהל.

במעמדים אלו חתימת הברכה על פי התלמוד הירושלמי הייתה "שאותך לבדך ביראה נעבוד".[9]. רש"י מציין אפשרות חתימה אחרת שייתכן שנהגה בזמן המקדש: "המקבל עבודת עמו ישראל ברצון".[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק לנדיס, ברכת העבודה בתפילת העמידה, עיונים בנוסחיה ובתולדותיה, הוצאת מאגנס, 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על שאלת הפיסוק במקום ראה להלן בהמשך הערך ברכת עבודה#"ואשי ישראל".
  2. ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"כ בשם רב סעדיה גאון ובית יוסף שם בשם המנהיג.
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"כ.
  4. ^ עיין מחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, עמ' 353.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק"י, עמוד א' תוספות ד"ה ומיכאל; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"כ.
  6. ^ כמבואר בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו, עמוד ב'.
  7. ^ עיין סידור אזור אליהו, ירושלים תשס"ח, עמ' נ, שטוען שיש לכאורה סתירה בדברי הגר"א במקומות שונים בעניין זה, וצריך עיון.
  8. ^ משנה, מסכת תמיד, פרק ה', משנה א'.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ו'.
  10. ^ רש"י, תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א, עמוד ב'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.