ותערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ותערב

וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ[1] עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן (עִירֶךָ) וְסֵדֶר הַעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים,[2] וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. בָּרוּך אַתָּה ה' שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב. היא כוללת הרחבה של נוסח הברכה, וכן שינוי חתימת הברכה מ"המחזיר שכינתו לציון" ל"שאותך לבדך ביראה נעבוד". מקור התוספת בנוסח ארץ ישראל הקדום.

מקור הנוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מסקנות החוקרים, מקור הנוסח של "ותערב" הוא נוסח ארץ-ישראלי של ברכת העבודה (אף שבסידורים שנמצאו בגניזה הקהירית לא מופיע נוסח זה בברכה), והוא מופיע כנוסח הברכה במדרש.[3] לפי מסקנתו של אורי ארליך, נוסח זה הוא עיבוד של הנוסח הארץ ישראלי המצוי, המופיע אף הוא במדרשים אחדים,[4] "שכון בציון מהרה יעבדוך בניך בירושלים", שהוא כנראה הנוסח ששימש עוד כאשר בית המקדש השני עמד על תלו. כאשר עבר זמן רב מאז החורבן, הרגישו המתפללים צורך לעבד את הנוסח כדי שיבקש ישירות על חזרת העבודה והשכינה, ולכן יצרו את הנוסח המעובד, אולם נוסח זה לא תפס בציבור והנוסח הישן נותר נפוץ יותר (למעט לצד העתקות של פיוטים[א]). במקומות אלה מופיע המשפט "השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים", לעיתים בצירוף הפתיחה "אנא רחום".[6][ב] שולמית אליצור הביאה ראיות לכך שאף משפט הפתיחה "ותערב עליך עתירתנו כעולה וכקרבן" היה מצוי בארץ ישראל במאה השמינית, בימי רבי פינחס בן יעקב הכהן.[9]

שינוי חתימת הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, נוסח "ותערב" שהתקבל במנהג אשכנז כולל את שינוי חתימת הברכה הרגילה, "המחזיר שכינתו לציון" לחתימה "שאותך לבדך ביראה נעבוד". הפוסקים מציינים שנוסח החתימה השונה "שאותך לבדך ביראה נעבוד", מבוסס על חתימת ברכת העבודה שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים (אז לא ניתן היה לומר "המחזיר שכינתו לציון" כבימינו). בירושלמי[10] חתימה זו מופיעה כחתימת ברכת העבודה לאחר קריאת התורה של הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים. זו גם החתימה שנהגה בנוסח ארץ ישראל אף לאחר החורבן, כפי שעולה מסידורי הגניזה הקהירית. כחתימות (ונוסחאות בכלל) ארץ ישראליות נוספות,[ג] הגיעה החתימה לאשכנז והפכה שם לחתימה משנית שמשמשת כחתימה חילופית לחתימה העיקרית, הבבלית, עבור ימים מיוחדים.[11]

הפוסקים קשרו בין אמירת החתימה מימי המקדש, לברכת כהנים שאף היא שריד מעבודת המקדש, וראה עוד על כך לקמן.

שינוי זה בחתימת הברכה גרר בקורת הלכתית בקרב חלק מהפוסקים, ובראשם הגר"א.[12] בשל התנגדות זו, רבים, בעיקר בארץ ישראל, נוהגים לומר "ותערב" מבלי לשנות את החתימה, בנוסח הזה:

וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְסֶדֶר הַעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, בָּרוּך אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.[13]

בנוסח איטליה אומרים חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" בחזרת הש"ץ בכל פעם בה אומרים פיוטי קרובות.[14]

מועדי הוספת ותערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסח צרפת[ד] שולב נוסח "ותערב" בתוך הנוסח הקבוע של ברכת עבודה בכל יום, אך ללא שינוי החתימה (בדומה לנוסח המאוחר שהובא לעיל), ובתפילות ראש השנה ויום הכיפורים נאמר "ותערב" בגרסתו המלאה כולל החתימה הייחודית.

ב"מנהגי וורמייזא ומגנצא, דבי רש"י ורבותיו, ומנהגי אשכנז של הרקח" מופיע כי אומרים ותערב במוסף של כל יום טוב, וביום הכיפורים בכל תפילות היום,[16] וכן במחזור אסמטרדם, המייצג את מנהג קולוניה בימי הביניים.[7]

המהרי"ל כתב גם הוא לאומרו בתפילת מוסף של יום טוב, אך לא בשחרית, וכך גם ביום כיפור (אף על פי שלשיטתו נושאים בה כפיים). בנוסף כתב לאומרה בתפילת נעילה ביום כיפור.[17] במנהג פפד"מ נהגו במנהג הממצע בין שני המנהגים הקודמים, ואמרו "ותערב" במוסף בכל יום טוב (אך לא בשחרית), וביום הכיפורים אף בשחרית ובנעילה (אך לא במנחה).[18]

במנהג אשכנז המזרחי, שהוא המנהג הנפוץ כיום, נוהגים לומר "ותערב" רק בתפילת מוסף של יום טוב ויום הכיפורים, ואף לא בנעילה.

קשר לברכת כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הדורות התקבע קשר בין הוספת "ותערב" לאמירת ברכת כהנים. הקשר הוסבר בכך שברכת כהנים היא השריד האחרון של עבודת בית המקדש שמתקיים גם לאחר חורבנו, ועל כן מבקשים במיוחד על חזרת העבודה כאשר מברכים ברכת כהנים, ואף חותמים בברכה בנוסח שמקורו בעבודת המקדש.[19] להשערת עזרא פליישר, גם אמירת "ותערב" או נוסח דומה לו כחלק מאמירת קרובות כמתועד בגניזה (כדלעיל), מטרתה הייתה להזכיר לכהנים שעליהם לעלות לדוכן לברכת כהנים, מחשש שבשל הפיוט הם לא ישימו לב שעליהם לעלות.[5] עם זאת, בימי הביניים ככל הנראה קשר זה לא היה ברור מאליו, ובמחזור וורמס מצוין "ותערב" בתפילות מוסף בלבד אף על פי שמצוינת בו ברכת כהנים גם בתפילות שחרית של יום טוב, כמנהג אשכנז המערבי.[20] גם במנהג קולוניה שנזכר לעיל, מופיע "ותערב" בתפילות מוסף ולא בשחרית למרות שנשיאת כפים הייתה גם בשחרית, ומאידך הוא מופיע בתפילת מנחה של יום הכיפורים, למרות שאין בה ברכת כהנים כלל.[7]

בשל כך, מועד אמירת "ותערב" נקבע על פי התפילות בהן אמרו ברכת כהנים. בנוסח אשכנז נהוג שאין אומרים ברכת כהנים אלא ביום טוב, וברוב הקהילות רק בתפילת מוסף בו,[21] וגם "ותערב" נאמר בתפילות אלה. כאשר ישנם חריגים לכלל זה, המנהגים נחלקו אם אומרים ותערב בהתאם לברכת כהנים או לא.[ה] כאמור, בנוסח אשכנז המערבי נוהגים לישא כפים בכל הימים הטובים גם בשחרית וגם במוסף,[24], אך לא אומרים "ותערב" בשחרית.

ישנו מנהג, המופיע במקצת מחזורים, שאין אומרים ותערב אפילו במוסף יום טוב, אם חל יום טוב בשבת. דבר זה נובע ככל הנראה ממנהג אחר המוזכר בפוסקים שלא לשאת כפיים ביו"ט שחל בשבת,[25] והוא ביטוי נוסף לקשר בין ברכת כהנים לאמירת ותערב.[26]

דין נוסף הנובע מכך הוא פסק מהר"ם לובלין שלא אומרים ותערב אפילו בתפילה בה עקרונית ישנה ברכת כהנים, אם אין כהנים בבית הכנסת בפועל.[27]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאשר אמרו פיוטי קרובות, לא אמרו את נוסח הקבע של העמידה במרבית הברכות, אך בברכת העבודה נהגו לומר בנוסף לפיוט את נוסח הקבע, ונוסח הקבע שנאמר היה הנוסח "השב שכינתך...", ולא הנוסח הגיל שאמרו בתפילות הקבע "שכון בציון..." הצעת הסבר לתופה זו תובא לקמן.[5]
  2. ^ בכמה מקורות מופיע נוסח מורחב של "ותערב", הכולל הן את המשפט "שכון בציון...", והן את המשפט "השב שכינתך לציון...". כך למשל בנוסח קולוניה,[7] וב"עץ חיים" לרבי יעקב חזן מלונדריש.[8]
  3. ^ למשל חתימת "עושה השלום" הארץ ישראלית במקום "המברך את עמו ישראל בשלום" הבבלית, שנהגה באשכנז בעשרת ימי תשובה, וראה דוגמאות נוספות במקור המצוין בהערה.[11]
  4. ^ כך במחזור ויטרי (בחלק מכתבי היד),[15] ובספר "עץ חיים" (לרבי יעקב חזן מלונדון) המייצג את נוסח יהודי אנגליה בימי הביניים, ענף של נוסח צרפת.[8]
  5. ^ למשל, בשמחת תורה, נהוג במקומות רבים שאין אומרים ברכת כהנים במוסף אף על פי שמדובר ביום טוב,[22] ובחלקם אומרים ברכת כהנים בשחרית במקום במוסף. מנהג זה יצר דיון האם אומרים ותערב במוסף או בשחרית או שכלל לא אומרים.[23]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו הנוסח המקורי. בהרבה סידורים "תוקן" הנוסח ל"וְתֶעֱרַב עָלֶיךָ". ראו אצל חיים א' כהן, "'ותערב לפניך' - לבירורו של נוסח וגלגוליו על פי דקדוק", לשוננו סט [ג-ד] (אלול תשס"ז), עמ' 361–375.
  2. ^ זהו נוסח הקבע של הברכה, המשולב בתוך נוסח "ותערב".
  3. ^ מדרש שוחר טוב, מזמור יז; מדרש שמואל, פרשה לא.
  4. ^ למשל ויקרא רבה, פרשה ז', פסקה ב'.
  5. ^ 1 2 עזרא פליישר, ‏"בין ארעי לקבע בתפילת הרבים בארץ ישראל הקדומה", בתוך ספר זכרון להרב יצחק נסים (בעריכת מאיר בניהו; יד הרב נסים, תשמ"ה), ספר חמישי: שירה ופיוט ושירי קינה, עמ' כט–ל, באתר אוצר החכמה
  6. ^ אורי ארליך, תפילת העמידה של ימות החול: נוסחי הסידורים בגניזה הקהירית, שורשיהם ותולדותם, יד בן-צבי, ירושלים תשע"ג, עמ' 226–233; ראו גם דוד הנשקה, "לתולדות תפילת העמידה: בין ברכה לתפילה", תרביץ פד [ג] (ניסן תשע"ו), עמ' 382–384.
  7. ^ 1 2 3 עזרא פליישר, "תפילה ופיוט במחזור הגדול של אמסטרדם", בתוך עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן (בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי), הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשע"ב, עמ' 1193–1194.
  8. ^ 1 2 רבי יעקב חזן מלונדריש, ‏עץ חיים, חלק א, ההדיר: הרב ישראל ברודי, מוסד הרב קוק תשכ"ב, סדר התפילות, עמ' צ, באתר אוצר החכמה.
  9. ^ שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, האיגוד העולמי למדעי היהדות, 2004, עמ' 226.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ו'
  11. ^ 1 2 דניאל גולדשמידט, דניאל גולדשמידט, ‏מחזור לראש השנה: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, (ירושלים, ה'תש"ל), מבוא, עמ' טז, באתר אוצר החכמה.
  12. ^ למשל רבי ישראל משקלוב, פאת השולחן, הל' ארץ ישראל סי' ב' סעיף יז.
  13. ^ הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, ספר ארץ ישראל (ירושלים, תשט"ו), כרך א', פרק י"ב, סעיף ח.
  14. ^ עיין מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, עמ' 353.
  15. ^ מחזור ויטרי, עמ' 67 (במהדורת הרב אריה גולדשמידט, אוצר הפוסקים תשס"ט: עמ' קיג). וראו בעמ' 383 לגבי תפילת ראש השנה (במהד' גולדשמידט: עמ' תשלד), ובעמ' 390 בנוגע לתפילת יום הכיפורים (במהד' גולדשמידט: עמ' תשעח).
  16. ^ הרב משה הרשלר, "מנהגי וורמייזא ומגנצא, דבי רש"י ורבותיו, ומנהגי אשכנז של הרקח", גנוזות ב' (אדר תשמ"ה), עמ' כד, אות נז.
  17. ^ Seder Tephilloth, Ordo precum secundum ritus Germanorum et Polonorum, 1628. (בiw).
  18. ^ מחזור ליום כיפור, לבני אשכנז, רעדלהיים תקצ"ב, דף ט' ע"ב בתפילת שחרית. ועיין גם בלוח מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך ירושתנו כרך י' (תשע"ט), שמזכיר ותערב בשחרית רק ביום כיפור ולא בשאר מועדים.
  19. ^ בדומה למנהג שהיה קיים בעבר לומר את כל נוסח ברכת רצה רק כאשר יש ברכת כהנים, ראה ברכת העבודה#נוסח ספרדי, ובארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"כ.
  20. ^ עזרא פליישר, "תפילה ופיוט במחזור וורמיישא", בתוך מלאכי בית-אריה (עורך), מחזור וורמס: כרך המבואות, ואדוז 1985, עמ' מח.
  21. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ"ד. בנוסח אשכנז בארץ ישראל בוטל מנהג זה ונושאים כפים ברוב המקומות בכל יום.
  22. ^ רבי אייזיק טירנא, ספר המנהגים, ווארשא תרכ"ט, דף ל ע"א.
  23. ^ קיצור שולחן ערוך קל"ח, ח' פסק שאין אומרים ותערב בשחרית, אולם יש חולקים.
  24. ^ מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 11.
  25. ^ ראה משנה ברורה, סימן קכ"ח, סעיף קטן קס"ה .
  26. ^ כולל ארץ חמדה, שו"ת במראה הבזק, חלק א', סימן ו.
  27. ^ מובא במגן אברהם סי' קכח, ס"ק עד, ובפוסקים שאחריו עד משנה ברורה, סימן קכ"ח, סעיף קטן קע"ג .