ותערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ותערב

וְתֵעָרֵב לְפָנֶיךָ[1] עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן (עִירֶךָ) וְסֵדֶר הַעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלַיִם. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים,[2] וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. בָּרוּך אַתָּה ה' שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד.

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב. היא כוללת הרחבה של נוסח הברכה, וכן שינוי חתימת הברכה מ"המחזיר שכינתו לציון" ל"שאותך לבדך ביראה נעבוד". מקור התוספת בנוסח ארץ ישראל הקדום.

שינוי חתימת הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, נוסח "ותערב" שהתקבל במנהג אשכנז כולל את שינוי חתימת הברכה הרגילה, "המחזיר שכינתו לציון" לחתימה "שאותך לבדך ביראה נעבוד". הפוסקים מציינים שנוסח החתימה השונה "שאותך לבדך ביראה נעבוד", מבוסס על חתימת ברכת העבודה שנהגה בזמן שבית המקדש היה קיים (אז לא ניתן היה לומר "המחזיר שכינתו לציון" כבימינו). בירושלמי (תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ו') חתימה זו מופיעה כחתימת ברכת העבודה לאחר קריאת התורה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש. זו גם החתימה שנהגה בנוסח ארץ ישראל אף לאחר החורבן, כפי שעולה מסידורי הגניזה הקהירית. כחתימות (ונוסחאות בכלל) ארץ ישראליות נוספות,[3] הגיעה החתימה לאשכנז והפכה שם לחתימה משנית שמשמשת כחתימה חילופית לחתימה העיקרית, הבבלית, עבור ימים מיוחדים.[4]

הפוסקים קשרו בין אמירת החתימה מימי המקדש, לברכת כהנים שאף היא שריד מעבודת המקדש, וראה עוד על כך לקמן.

שינוי זה בחתימת הברכה גרר בקורת הלכתית בקרב חלק מהפוסקים, ובראשם הגר"א.[5] בשל התנגדות זו, רבים, בעיקר בארץ ישראל, נוהגים לומר "ותערב" מבלי לשנות את החתימה, בנוסח הזה:

וְתֶעֱרַב לְפָנֶיךָ עֲתִירָתֵנוּ כְּעוֹלָה וּכְקָרְבָּן. אָנָּא רַחוּם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְסֶדֶר הַעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, בָּרוּך אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.[6]

יש לציין שבנוסח איטליה אומרים חתימת "שאותך לבדך ביראה נעבוד" בחזרת הש"ץ בכל פעם בה אומרים פיוטי קרובות.[7]

מועדי הוספת ותערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחזור ויטרי משולב נוסח "ותערב" בתוך הנוסח הקבוע של ברכת עבודה בכל יום, אך ללא שינוי החתימה. במוסף של ראש השנה ויום הכיפורים מצוינת בו אמירת ותערב כולל החתימה הייחודית.

ב"מנהגי וורמייזא ומגנצא, דבי רש"י ורבותיו, ומנהגי אשכנז של הרקח" מופיע כי אומרים ותערב במוסף של כל יום טוב, וביום הכיפורים בכל תפילות היום.[8]

המהרי"ל כתב גם הוא לאומרו בתפילת מוסף של יום טוב, אך לא בשחרית, וכך גם ביום כיפור (אף על פי שלשיטתו נושאים בה כפיים). בנוסף כתב לאומרה בתפילת נעילה ביום כיפור.[9]

קשר לברכת כהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הדורות התקבע קשר בין הוספת "ותערב" לאמירת ברכת כהנים. הקשר הוסבר בכך שברכת כהנים היא השריד האחרון של עבודת בית המקדש שמתקיים גם לאחר חורבנו, ועל כן אנו מבקשים במיוחד על חזרת העבודה כאשר מברכים ברכת כהנים, ואף חותמים בברכה בנוסח שמקורו בעבודת המקדש.[10]

בשל כך, מועד אמירת "ותערב" נקבע על פי התפילות בהן אמרו ברכת כהנים. בנוסח אשכנז נהוג שאין אומרים ברכת כהנים אלא ביום טוב, וברוב הקהילות רק בתפילת מוסף בו,[11] וגם "ותערב" נאמר בתפילות אלה. כאשר ישנם חריגים לכלל זה, המנהגים נחלקו אם אומרים ותערב בהתאם לברכת כהנים או לא. למשל, בשמחת תורה, נהוג במקומות רבים שאין אומרים ברכת כהנים במוסף אף על פי שמדובר ביום טוב,[12] ובחלקם אומרים ברכת כהנים בשחרית במקום במוסף. מנהג זה יצר דיון האם אומרים ותערב במוסף או בשחרית או שכלל לא אומרים.[13] ומן הכיוון ההפוך, בנוסח אשכנז המערבי נוהגים לישא כפים בכל הימים הטובים גם בשחרית וגם במוסף,[14] ובמנהג פפד"מ אומרים ותערב ביום כיפור בשחרית (וכן בנעילה, שאף בה נושאים כפיים), אך לא בשחרית של שאר ימים טובים.[15]

ישנו מנהג, המופיע במקצת מחזורים, שאין אומרים ותערב אפילו במוסף יום טוב, אם חל יום טוב בשבת. דבר זה נובע ככל הנראה ממנהג אחר המוזכר בפוסקים שלא לשאת כפיים ביו"ט שחל בשבת,[16] והוא ביטוי נוסף לקשר בין ברכת כהנים לאמירת ותערב.[17]

דין נוסף הנובע מכך הוא פסק מהר"ם לובלין שלא אומרים ותערב אפילו בתפילה בה עקרונית ישנה ברכת כהנים, אם אין כהנים בבית הכנסת בפועל.[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו הנוסח הישן. בהרבה סידורים, על פי הגהת רוו"ה: "וְתֶעֱרַב עָלֶיךָ".
  2. ^ זהו נוסח הקבע של הברכה, המשולב בתוך נוסח "ותערב".
  3. ^ למשל חתימת "עושה השלום" הארץ ישראלית במקום "המברך את עמו ישראל בשלום" הבבלית, שנהגה באשכנז בעשרת ימי תשובה, וראה שם דוגמאות נוספות.
  4. ^ דניאל גולדשמידט, דניאל גולדשמידט, ‏מחזור לראש השנה: לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, (ירושלים, ה'תש"ל), מבוא, עמ' טז., באתר אוצר החכמה.
  5. ^ למשל רבי ישראל משקלוב, פאת השולחן, הל' ארץ ישראל סי' ב' סעיף יז.
  6. ^ הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, ספר ארץ ישראל (ירושלים, תשט"ו), כרך א', פרק יב, סעיף ח.
  7. ^ עיין מחזור קמחא דאבישונא, בולונייא ש"א, עמ' 353.
  8. ^ הרב משה הרשלר, "מנהגי וורמייזא ומגנצא, דבי רש"י ורבותיו, ומנהגי אשכנז של הרקח", גנוזות ב (אדר תשמ"ה), עמ' כד, אות נז.
  9. ^ Seder Tephilloth, Ordo precum secundum ritus Germanorum et Polonorum, 1628. (בiw).
  10. ^ בדומה למנהג שהיה קיים בעבר לומר את כל נוסח ברכת רצה רק כאשר יש ברכת כהנים, ראה ברכת העבודה#נוסח ספרדי, ובארבעה טורים, אורח חיים, סימן ק"כ.
  11. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ח, סעיף מ"ד. בנוסח אשכנז בארץ ישראל בוטל מנהג זה ונושאים כפים ברוב המקומות בכל יום.
  12. ^ אייזיק טירנא, ספר המנהגים, ווארשא תרכ"ט, דף ל ע"א.
  13. ^ בקיצור שולחן ערוך סי' קלח ס"ח, פסק שאין אומרים ותערב בשחרית, אולם יש חולקים.
  14. ^ מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 11.
  15. ^ מחזור ליום כיפור, לבני אשכנז, רעדלהיים תקצ"ב, דף ט ע"ב בתפילת שחרית. ועיין גם במנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך ירושתנו כרך י (תשע"ט), שמזכיר ותערב בשחרית רק ביום כיפור ולא בשאר מועדים.
  16. ^ ראה משנה ברורה, סימן קכ"ח, סעיף קטן קס"ה .
  17. ^ כולל ארץ חמדה, שו"ת במראה הבזק, חלק א', סימן ו'.
  18. ^ מובא במגן אברהם סי' קכ"ח ס"ק עד, ובפוסקים שאחריו עד משנה ברורה, סימן קכ"ח, סעיף קטן קע"ג .