אלקימוס
| מדינה |
הממלכה הסלאוקית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 158 לפנה"ס | ||||
| |||||
  | |||||
אַלְקִימוּס (נקרא גם יקים;[1] מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר מותו של מנלאוס. חוקרים רבים מזהים אותו עם יקים איש צרורות המוזכר בספרות חז"ל.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור הקדום ביותר שבו מוזכר אלקימוס הוא ספר מקבים א פרק ז, שם מסופר כי בשנת 151 למניין השטרות (160 לפנה"ס) החל למלוך דמטריוס הראשון על הממלכה הסלאוקית. מיד לאחר שתפס את השלטון[2]: "ויבואו אליו כל האנשים הפושעים והרשעים מישראל[3] ואלקימוס היה מנהיגם מחפצו לכהן. ויאשימו את העם אל המלך לאמור איבד יהודה ואחיו את כל אוהביך וגם אותנו זרה מארצנו. ועתה שלח איש אשר תאמין לו והלך וראה את כל החרמה אשר עשה לנו ולמדינת המלך וענש אותם ואת כל אשר עזרו להם.... וישלח אותו ואת אלקימוס הרשע ויקיים לו את הכהונה ויצווהו לעשות נקמה בבני ישראל". אלקימוס פונה אל יהודה המכבי במרמה, אך יהודה דוחה אותו. לעומת יהודה, ה"חסידים" שכנראה נמנו על נאמניו של יהודה, האמינו בטהרת כוונותיו של אלקימוס, מתוך הנחה כי כהן לא יפגע בהם. הסבר מקובל לתמיכתם של החסידים באלקימוס הוא היותו מתייוון מתון[4]. למרות זאת, אלקימוס הורג שישים איש מהם ביום אחד, ובכך מאבד את אמונם, מה שמאלץ אותו להילחם על הכהונה הגדולה כנגד אנשיו של יהודה. כשראה אלקימוס כי כוחו של יהודה רב, שלח בקשת סיוע למלך, אשר שלח את ניקנור שניסה לפתות את יהודה בתחבולות אך לבסוף נוצח על ידו בקרב כפר שלמא.
מקבים א' ויוספוס מתארים את מותו בשנת 153 למניין השטרות (158 לפנה"ס) בהקשר לעובדה שהרס את חומת חצר בית המקדש הפנימית שנבנתה על ידי הנביאים[5]. יש המזהים את החומה הזו עם הסורג[6].
בספר מקבים ב[7] מתואר, שאלקימוס היה כהן גדול עוד לפני עלות דמיטריוס, (גם יוספוס כותב כי התמנה על ידי אנטיוכוס החמישי[8]) והחשמונאים העבירו אותו מתפקידו, ולאחר עליית דמיטריוס הסית אותו כנגד יהודה והמורדים, וביקש שימנהו חזרה לכהן גדול. דמיטריוס שלח את ניקנור, אך ניקנור השלים עם יהודה. אלקימוס סיפר זאת למלך, ובעקבות זאת המלך מצווה על ניקנור להסגיר אליו את יהודה. יהודה מבין כי ניקנור חפץ ברעתו, ויוצא לקרב נגדו.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ספר מקבים א' אלקימוס לקה באילמות ושותק ולבסוף מת בייסורים[9], בספר קדמוניות היהודים[10] נכתב שמותו היה מיד לאחר שהחל להרוס את חומת המקדש.
יקים איש צרורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרש בראשית רבה[11] מוזכר אדם בשם יקים איש צרורות, שהיה בן אחותו של יוסי בן יועזר[12], וכך מסופר עליו:
[13] "ויקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרידה, והוה רכיב סוסיא בשבתא. אזל קומי שריתא למצטבלא. אמר לו: חמי סוסי דארכבי מרי, וחמי סוסך דארכבך מרך. אמר לו: אם כך למכעיסיו, ק"ו לעושי רצונו! אמר לו: עשה אדם רצונו יותר ממך?! אמר לו: ואם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו! נכנס בו הדבר כארס של עכנא, הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג, וחנק[14]. מה עשה? הביא קורה, נעצה בארץ, וקשר בה נימא, וערך העצים והקיפן גדר של אבנים, ועשה מדורה לפניה, ונעץ את החרב באמצע, והצית האור תחת העצים מתחת האבנים, ונתלה בקורה ונחנק. קדמתו האש, נפסקה הנימה, נפל לאש, קדמתו חרב, ונפל עליו גדר, ונשרף. נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה, וראה מטתו פרחה באויר. אמר: בשעה קלה קדמני זה לגן עדן".
הזיהוי יקים עם אלקימוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב מוחלט של החוקרים, החל מימי חכמת ישראל זיהו את יקים איש צרורות כאלקימוס[15]. זיהוי זה התבסס בעיקר על תקופת חייו של יוסי בן יועזר, המתאימה לימי חייו של אלקימוס, וכן על הדמיון בשם ועל כך שיוסי בן יועזר היה כהן (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ז').
לעומת זאת, ישנם חוקרים שפקפקו בזיהוי זה, בעיקר משום שלוש טענות[16]:
- אלקימוס מת בשל מחלה שתקפה אותו לאחר הריסת החומה, ואילו יקים המית את עצמו בארבע מיתות בית דין.
- ההקשר והרקע ההיסטורי במדרש די דלים, וקשה לבנות עליהם ביסוס היסטורי.
- כותבי דברי ימי ישראל שלפני חכמת ישראל (ספר הקבלה, צמח דוד ועוד) לא קישרו בין אלקימוס (המוזכר בספר יוסיפון, שצוטט הרבה על ידם) לבין יקים.
אברהם גייגר[17] הציע לזהות את אלקימוס עם "מלך אַלְקוּם" המוזכר בספר משלי[18], אך זיהוי זה, שאין לו סימוכין מלבד הדמיון בשם, לא התקבל על ידי החוקרים[19].
ספר יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במספר מקומות בספר יהודית[20] מוזכר כהן גדול בשם "אליקים" או יהויקים". יש שהציעו לזהות אותו עם אלקימוס[21], אך יש שדחו זיהוי זה ובכלל את זיהוי סיפור יהודית עם ימי מרד החשמונאים[22].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טל אילן, 'נספח: אלקימוס/יקים איש צרורות', בתוך: טל אילן וורד נעם, בין יוספוס לחז"ל כרך א, יד בן צבי ירושלים 2017, עמ' 192–196.
- עדן הכהן, "עיון בסיפורם של יוסי בן יועזר איש צרדה ויקים איש צרורות", נטועים ה (תשנ"ט), עמ' 59–67.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ט, פסקה ז, סעיף 385: "אלקימוס, שנקרא גם יקים" (בתרגומים מסוימים לעברית נקרא אליקים).
- ^ מקבים א ה-ט, בתרגום א. כהנא
- ^ בספר יוסיפון (פרק כד) מכונה: "אלקימוס הכהן איש הבליעל אשר אכל בשר החזיר בימי אנטיוכוס".
- ^ ראה למשל אצל ישראל ל' לוין, "הרקע לגזירות הדת ולמרד החשמונאים" בתוך: "ימי בית חשמונאי", בעריכת דוד עמית וחנן אשל, הוצאת יד יצחק בן-צבי ה'תשנ"ו, עמ' 19.
- ^ מקבים א ט נד-נו וקדמוניות היהודים יב 414-413
- ^ במשנה (משנה, מסכת מדות, פרק ב', משנה ג' מתואר שמלכי יוון פרצו פרצות בסורג, ובהמשך תקנו אותן. כך שיערו צבי גרץ, יוסף קלוזנר ואמיל שירר.
- ^ פרק יד
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 385
- ^ ספר מקבים א פרק ט נד-נה
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק י"ב
- ^ בראשית רבה, פרשה ס"ה, פסקה כ"ב, וכן במדרש תהלים יא, ז
- ^ לפי כת"י וטיקן 60 היה בן אחותו של יועזר, אביו של יוסי
- ^ ראשית המדרש דורשת את הפסוק ”וירח את ריח בגדיו”, "אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו", כלומר שאף בוגדי ישראל הם בעלי "ריח טוב", מעשה יקום איש צרורות מובא כדוגמה לכך.
- ^ תרגום: יקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרדה והיה רוכב על סוסו בשבת. יוסי בן יועזר הובל אל הקורה לצליבה, אמר לו יקום: ראה את הסוס שהרכיב אותי אדוני עליו ואת הסוס שהרכיב אותך אדונך עליו! אמר לו יוסי: אם כך עושה ה' למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו. אמר לו יקום: וכי יש עושה רצונו יותר ממך?! אמר לו: אם כך לעושי רצונו, קל וחומר למכעיסיו! נכנס בו (ביקום) הדבר כארס של נחש, וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק.
- ^ למשל: צבי גרץ (דברי ימי ישראל, א, עמ' 371–372), נחמן קרוכמל (מורה מבוכי הזמן עמ' סט), אייזיק הירש וייס (דור דור ודורשיו א', 101-102), יוסף קלוזנר (היסטוריה של הבית השני כרך ב, עמ' 38–40) ועוד.
- ^ יעקב ניוזנר, מסורות חז"ל על הפרושים, א, עמ' 77; טל אילן, בין יוספוס לחז"ל כרך א, עמ' 195–196. אוריאל רפפורט, פירוש לספר מקבים א', ז, 5 (עמ' 260-216)
- ^ "המקרא ותרגומיו" עמ' 41-47
- ^ ספר משלי, פרק ל', פסוק ל"א
- ^ ראה למשל אצל רפפורט (עמ' 260)
- ^ ד, ז ועוד
- ^ בול, וילריך, ליימן האפוט ואדוארד מאיר. הובאו כולם במבוא יהושע מאיר גרינץ לספר יהודית, עמ' 8-9.
- ^ גרינץ, שם עמ' 10
.jpg)
| בקרת זהויות |
|
|---|