ישראל בארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל בארי
הרב ישראל בארי
לידה 1911
תרע"א
דרוהיצ'ין, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1972 (בגיל 61 בערך)
י"ד בכסלו תשל"ג
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות נס ציונה
רבותיו רבי ברוך בער ליבוביץ
חיבוריו ספרי 'משנת ראשונים' על הש"ס, 'הגיוני קדם' על ספר משלי, ספרי 'כבודה של תורה' עה"ת, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ישראל הלוי בארי (קולודנר) (תרע"א, 1911 - י"ד בכסלו תשל"ג, 19 בנובמבר 1972) היה רבהּ של נס ציונה, דיין ומחבר ספרים.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם ישראל קולודנר בעיירה דרוהיצ'ין במחוז פינסק שבפולין, לאביו רבי שמואל-זאב קולדנר ולאימו חיה-שרה, בת הרב אליקים געצל קפלן. למד בישיבת נובהרדוק בביאליסטוק ובפינסק, וכן בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, שם למד מהרב ברוך בער ליבוביץ מחבר ספר 'ברכת שמואל', והגדירו כרבו המובהק[1].

בשנת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון. כעבור שנה, בשנת תרצ"ח (1938), נישא לחוה-דינה, בת הרב יעקב משה חרל"פ, רבה של שערי חסד. לאחר נישואיו למד בכולל "אהל תורה" של הרב שמואל יצחק הילמן.

היה בעל השקפה ציונית דתית וסבר שתקופתו היא תקופת אתחלתא דגאולה, הוא העריץ מאד את חותנו הרב חרל"פ וממנו ינק את השקפתו זו[2].

בשנות ה-40 התמנה לרבה של נס ציונה והיה פעיל בתחומי הדת במושבה.

בשנת תש"י הוציא את הכרך הראשון בסדרת ספריו משנת ראשונים, ספר שמרכז את דברי הראשונים על הלכות קודשים, את בחירתו בנושא זה נימק שבתקופת הגאולה מתעורר הצורך הנפשי לעסוק בהלכות אלו, הוא הוסיף שסגנון הלימוד של רבו הרב ליבוביץ, הוא זה שעורר בו את הרעיון לדקדק בדברי הראשונים ולאוספם למקום אחד[3]. ספרו זכה להסכמות חמות מהרבנים הראשיים - הרב הרצוג והרב עוזיאל, ומחמיו הרב חרל"פ.

בשנת תשי"ד פרסם את הגיוני קדם, פירוש על ספר משלי, ספר זה נכתב בסגנון ייחודי בצורה שירית ומליצית, מתוך מטרה לרכוש את ליבו של הנוער[4]. פרסם עוד כמה ספרים, וכן פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים, ובהם "סיני", "הנאמן" ו"הפרדס".

את ספריו הקדיש לעילוי נשמת בני משפחתו ועיירתו שנספו בשואה.

היה חבר בחבר הרבנים של הפועל המזרחי.

בסוף ימיו, פרסמו גורמים חרדים קנאיים שהוא תומך ברב שלמה גורן בפרשת האח והאחות, ובעקבות כך מררו את חייו. לאחר מותו אף נטען שהיה מבין תשעת הדיינים שחתמו על הפסק, אולם ככל הנראה הוא לא חתם על הפסק[5].

נפטר בפתאומיות מהתקף לב בי"ד בכסלו תשל"ג 1972. כעבור שלוש שנים מונה תחתיו הרב יוסף צבי וינר.

בהלווייתו (שנערכה למחרת פרסום פסק הדין בפרשת האח והאחות) השתתף וכן הספיד הרב גורן. מספר תלמידים קנאים מישיבת פוניבז' התנפלו עליו ותקפו אותו מילולית[6], על אף מחאת בני המשפחה.

בנו, הרב בנימין בארי, שימש כאב בית הדין באשקלון וכדיין בבית הדין הגדול, בתו היא הסופרת שרה ברגמן. בן נוסף, הרב מיכאל בארי, מכהן כראש כולל חרדי בבני ברק.

מנכדיו: הרב ד"ר נריה גוטל, ד"ר משה בארי (מנכ"ל ארגון רבני צהר), הרב אחימאיר קלה - רב היישוב שפיר, ועוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משנת ראשונים שלושה כרכים - אוסף דברי הראשונים בהלכות קודשים לפי סדר פסקי הרמב"ם, בתוספת דיון בדבריהם.
  • כבודה של תורה עם פירוש זהב במלאתם - על התורה
  • כבודה של תורה - על הגדה של פסח
  • המדרש כהלכה - אוסף של הדרכות במדרשים הנוגעים לשאלות הלכתיות מעשיות
  • הגיוני קדם - על ספר משלי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו בהקדמתו לספרו משנת ראשונים חלק א.
  2. ^ הקדמותיו לספריו
  3. ^ מתוך ההקדמה
  4. ^ מתוך ההקדמה לספר זה
  5. ^ כך אמר הרב גורן לבנו. ראו עוד: הרב איתם הנקין במאמרו זה פאליטיק, לא הלכה, הערה 17, אסיף תשע"ד
  6. ^ הצופה ט"ו כסלו תשל"ג, בעמוד השער. בעוז ותעצומות בעריכת אבי רט עמ' 359