ליל הקלשונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ליל הקילשונים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטח אש 105 - ליל הקילשונים
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel.svg
 
שטח אש 105
שטח אש 105

ליל הקלשונים הוא הכינוי הציבורי לפרשת רציחתם של שלושה חיילי צה"ל על ידי ערבים ישראלים חברי התנועה האסלאמית מאזור ואדי ערה, לאחר שחדרו למאהלם באזור קיבוץ גלעד ב-14 בפברואר 1992. הטירונים שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרת פיקוד הנח"ל במחנה 80. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבוע שדאות, שנערך במאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה, ממזרח לקיבוץ גלעד.

הרוצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוליית הרוצחים כללה את אבראהים חסן מחמוד, אחמד אע'באריה ומחמד חסן מחמוד, ערבים ישראלים תושבי מושיריפה ואום אל-פחם שבואדי ערה. השלושה גויסו על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הם הודו מאוחר יותר בחקירתם כי בשבועות שלפני כן ניסו לחטוף חיילים בצומת מגידו ובאזור חדרה אך לא הצליחו. בשל כך החליטו לתקוף את המאהל. הם ביצעו סיורים מקדימים ותצפיות על המאהל, וגילו כי בלילות שבת נותר במאהל צוות מצומצם בלבד.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור לי"א באדר א' תשנ"ב), בשעה 23:15, חדרו שלושת הרוצחים למאהל, מצוידים בשני גרזנים שרכשו במיוחד, שלושה סכינים וקלשון. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו את טוראי יורי פרדה, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, והרוצחים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראי יעקב דובינסקי, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היו עולים חדשים מברית המועצות. הרוצחים נטלו עימם את נשקם של החיילים, רובים מסוג M-16. כשיצאו מהאוהל נתקלו במפקד הכיתה, רב"ט גיא פרידמן, רצחו אותו וגנבו את נשקו, רובה גלילון. חייל נוסף, עולה מארגנטינה, פתח באש, אך סבל ממעצור בנשקו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים של חטיבת הנח"ל שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, מכיוון שהגנרטור חשמלי ומכשיר הקשר לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הם שהזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו הרוצחים להימלט.

חקירת האירוע ולכידת הרוצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר האירוע נעצרו 12 חשודים, אך אלה שוחררו תוך זמן קצר. החקירות התמקדו באום אל פחם, בכפר עין אברהים (שכונה באום אל פחם) ובמועוויה.

חוקרי האירוע מצאו כי במהלך האירוע נשמט כובעו של אחד מהרוצחים, וחלק מכלי הרצח נותר בזירה. אחד מכלי הרצח היה גרזן, שבבדיקתו הסתבר כי מסודר בסוג של גרזן המיובא לישראל מסין על ידי יבואן אחד בלבד. החוקרים הצליחו לאתר אחד מן הסוחרים שרכשו את הגרזן מהיבואן, ערבי ישראלי, שהודה כי מכר גרזן לאחמד אע'באריה. אע'באריה היה ידוע כאיש דת, והתברר כי הוא נוהג לחבוש כובע כמו זה שנמצא באתר הרצח.

כעשרה ימים לאחר הרצח, בלילה שבין 25 ל-26 בפברואר, פשטה היחידה המיוחדת למלחמה בטרור (ימ"מ) על בית משפחת אע'באריה. בני הבית הכחישו כל קשר לאירוע, אך במהלך סריקת הבית נמצא בו קיר בטון טרי שטרם התייבש אשר עורר חשד. לאחר שחפרו בבטון מצאו החוקרים בתוכו את הרובים שנגנבו מהחיילים ופריטים נוספים. אע'באריה כפר בחשדות נגדו, אך לאחר כמה ימי חקירה נשבר, הודה והסגיר את שותפיו. שלושת הרוצחים נידונו לשלוש תקופות מאסר עולם.

בעקבות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מסקנות ועדת חקירה בראשות אלוף נחמיה תמרי, עוזר ראש אג"ם, שחקרה את האירוע, הודחו שני קצינים בכירים שהיו אחראים לאבטחת המחנה.

ב-30 באוקטובר 2013 במסגרת מבצע "הפעימה הרביעית" הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, ביניהם תוכנן גם לשחרר את רוצחי החיילים מליל הקלשונים. בעקבות מחאה, שנעשה על ידי המשפחות השכולות הוחלט שלא להוציא את שחרור הפעימה הרביעית לפועל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כרמי גילון, שב"כ בין הקרעים (עורך: רמי טל). הוצאת משכל, תל אביב, 2000.
  • נחמן שי (עורך), ביטחון 50: צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון. אלפא תקשורת, בני ברק, תשנ"ח 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]