לשון כנען
לשון כנען או כנענית הוא כינוי בפי יהודי אירופה לשפה סלאבית מערבית, שהייתה מדוברת בעיקר באזור בוהמיה (צ'כיה).
תוכן עניינים
השם "ארץ כנען" בפי יהודי אירופה בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הביניים השתמשו היהודים בשמות מתוך התנ"ך עבור ארצות רבות באירופה וסביבתה[1]. כך זיהו יונתן בן עוזיאל ורש"י את ספרד[2] עם אספמיא שנקראת עד ימינו ספרד. צרפת התנ"כית[3] גם זוהתה כארץ אירופית, פרנצא. אשכנז[4] ידועה ככינוי לגרמניה. טורקיה נקראת "ארץ תוגרמה" (על שם תוגרמה בן גומר), והונגריה - ארץ הגר[5]. בוהמיה נקראה בשם "ארץ כנען[6]", ויש המשייכים זאת לקשר בין המילה "סלאבים" ו"עבדים" שמתקשר לכנען[7].
זיהוי שפת "לשון כנען"[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנוך קאהוט במבוא לספר ערוך השלם, כותב כי לשון כנען המוזכר בכמה מקומות בפירוש רש"י, הוא כינוי לשפה סלאבית ובייחוד לשפה המדוברת בארץ בוהמיה[8]. כך גם פרופ' אברהם ברלינר בליקוטים שבסוף פירוש רש"י עם ביאור זכור לאברהם[9], מזהה את השפה עם שפה סלאבית. חוקרים נוספים מזהים את השפה עם צ'כית עתיקה ודיאלקטים דומים[7]. באופן דומה מזכיר רש"י במקומות אחדים את "לשון אשכנז" כאשר הכוונה לגרמנית המדוברת בארץ אשכנז.
יש הטוענים כי השם "שפת כנען" התייחסה לצ'כית יהודית[10][11], שפה קרובה לצ'כית ולסלובקית, שהיהודים היו משתמשים בה החל מהמאה ה-9 עד למאה ה-16, שאז נדחקה בהדרגה מפני היידיש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו על כך בעבודתה של פרופ' אלינער ברקת, שמות מקראיים-עבריים ליישובים, ארצות וקבוצות אתניות בימי הביניים , ובאנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה, Language, Yiddish, וכן במגלים עולם, באתר nrg. ראו גם אצל שמואל קרויס, השמות אשכנז וספרד, תרביץ כרך ג' חוברת ד', עמ' 435-423, ואצל שושנה בהט, ספרד, צרפת ואשכנז מי הן?, לשוננו לעם, מחזור מג חוברת ד (תשנ"ב), עמ' 143–146
- ^ ספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'
- ^ מוזכרת בספר מלכים א', פרק י"ז, פסוק ט' ובספר עובדיה, פרק א', פסוק כ'
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ג'
- ^ אולי ע"פ הפסוק בספר תהלים, פרק פ"ג, פסוק ז'
- ^ בספר המסעות של בנימין מטודלה, אות קי"א, כתב: "ומשם והלאה ארץ בהם... וקוראים אותה היהודים הדרים שם כנען"
- ^ 7.0 7.1 עמנואל אטקס, דוד אסף, ישראל ברטל (עורכים), פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח־אירופה ותרבותם, עמ' 10, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
- ^ ערוך השלם עמ' VII
- ^ צילום הקטע, מתוך דיון באתר בחדרי חרדים
- ^ אבנר לוי, לשונות יהודיות - במזרח ובמערב, פעמים 1, אביב 1979, עמ' 66
- ^ כך בספריית השפות הדיגיטלית של MultiTree, וראו גם באתר GRN
