יאיר שמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאיר שמיר
Yair Shamir, meeting The Prime Minister, Shri Narendra Modi in Gandhinagar, Gujarat on January 11, 2015.jpg
לידה 18 באוגוסט 1945 (בן 76)
י"א באלול ה'תש"ה
רמת גן, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
עיסוק פוליטיקאי, איש עסקים, מהנדס אלקטרוניקה
מפלגה ישראל ביתנו
סיעה הליכוד ביתנו
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־26
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים ו־8 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – 31 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
כנסות ה-19
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
השר שמיר נפגש עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בעיר גנדינגאר, ינואר 2015

יאיר שמיר (נולד ב-18 באוגוסט 1945) הוא איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, שכיהן בממשלת ישראל השלושים ושלוש כשר החקלאות ופיתוח הכפר. מכהן כיו"ר המרכז האקדמי שלם, כיו"ר האספה הכללית של מכללת אוהלו, כיו"ר מרכז גבהים, וכן מכהן כיו"ר וחבר דירקטוריון בחברות שונות, פרטיות וציבוריות. בנוסף, עמד בעבר בראש מספר גופים ממשלתיים וציבוריים, ביניהם התעשייה האווירית לישראל, החברה הלאומית לדרכים, נת"ע והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

על פי הערכה של פורבס ישראל, בשנת 2013 עמד שווי הונו ונכסיו של שמיר על כ-65 מיליון ש"ח[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאיר שמיר נולד לשולמית ויצחק שמיר, מראשי לח"י ולימים ראש ממשלת ישראל. הוא נקרא על שם מנהיג לח"י אברהם שטרן שכינויו המחתרתי היה "יאיר". נולד ברמת גן וגדל בתל אביב. כשהיה בן שנה נתפס אביו בידי הבריטים והוגלה לאריתריאה. כשהיה בן שנתיים נאסרה אמו, אף היא פעילת לח"י. רק עם קום המדינה במאי 1948 התאחד יאיר עם הוריו. בנעוריו שימש, בין היתר, כמדריך בשבט צופי דיזנגוף.

שירת בצה"ל בשנים 1963 עד 1988 כטייס תובלה, מהנדס ומפקד בחיל האוויר הישראלי. בין היתר שימש כראש יחידת ניסוי טילים וכראש מחלקת מערכות בלהק ציוד של חיל האוויר. הוא זכה על תרומתו בפרס ביטחון ישראל[2]. במהלך שירותו סיים לימודיו לתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. השתחרר מצה"ל בשנת 1988 בדרגת אלוף-משנה ופנה לעולם העסקים.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר כיהן כמנכ"ל וסגן נשיא חברת סאיטקס (1994-1988), תקופה בה צמחה החברה על ידי רכישות של חברות בתחום הדפוס[3], כמנכ"ל חברת עלית (1995-1994), כמשנה לנשיא קרן אתגר, קרן הון סיכון ישראלית (1995–1997), כנשיא ומנכ"ל חברת ההייטק ויקון טלקומוניקציה (1997–2002)[4], כיו"ר ושותף בקטליסט - קרן הון סיכון (משנת 1999)[5], כיו"ר שמיר תעשיות אופטיקה בע"מ, יו"ר קומפי, וכחבר במועצות מנהלים של חברות היי-טק כמו מרקורי, אורכית ודי.אס.פי. גרופ[6]. ב-2008 הואשם שמיר על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) (ה-SEC) בשורה של עבירות בניירות ערך[7]. על פי כתב התביעה, בעת שכיהן שמיר כדירקטור וכחבר ועדת התגמולים במרקורי, אישרו שמיר וחברי ועדת התגמולים תיארוך מחדש (בקדייטינג) של אופציות למנהלים, שכתוצאה ממנו זכו עובדי החברה בהכנסות של מיליוני דולרים[8]. גם שמיר עצמו מכר באותה עת, מספר פעמים, מנייות ברווח ניכר[9]. שמיר שילם קנס של מאה אלף דולר כפשרה עם ה-SEC[10][11].

בין השנים 2004–2005 כיהן כיו"ר דירקטוריון חברת אל על, ובשנים 2005 עד 2011 כיהן כיו"ר התעשייה האווירית לישראל כיו"ר פעיל ללא שכר[12]. במהלך חודשי עבודתו הראשונים בתפקיד החליף 13 מ-19 המנהלים של המפעלים והחטיבות. בתקופתו כיו"ר התעשייה האווירית לישראל פרשו מהחברה למעלה מ-2,000 עובדים, בהסכמת ועד העובדים בחברה. עם כניסתו לתפקיד עמד הרווח הנקי על שני מיליון דולר וב-2010 היה הרווח הנקי 94 מיליון דולר. במהלך כהונתו של שמיר הונפקו איגרות החוב של החברה ב-1.4 מיליארד ש"ח. במהלך התקופה חדרה החברה לשוק הרוסי, ביססה מעמד מוביל בתחום המל"טים ושיגרה לחלל ארבעה לוויינים. בריאיון עיתונאי[13] אמר שמיר כי הוא תומך במיזוג של כל התעשיות הביטחוניות הממשלתיות לחברה אחת: "היה נכון למזג את החברות הביטחוניות הממשלתיות (התעשייה האווירית לישראל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות והתעשייה הצבאית), אבל אין מי שיעשה את זה. צריכות להיות שתי חברות ביטחוניות, ממשלתית ופרטית. אחר כך אפשר להפריט בפעם אחת את החברה הממשלתית הגדולה".

בשנת 2017 מונה לדירקטור חיצוני בחברת "רמי לוי שיווק השקמה"[14].

בשנת 2018, ביקש הנאמן להסדר החוב בחברת ציוד התקשורת "אורכית" שקרסה, בה כיהן שמיר כדירקטור, לחייב את הבעלים ונושאי המשרה לשעבר באחריות אישית לחובות החברה בהיקף של כחצי מיליארד שקל[15].

קריירה פוליטית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2012 נבחר ליו"ר החברה הלאומית לדרכים וכיהן בתפקיד כשנה, ב-40% משרה, עד לכניסתו לפוליטיקה. גם במקביל למילוי תפקיד זה המשיך שמיר בניהול עסקיו הפרטיים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" כסגנו של יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. במסגרת האיחוד עם הליכוד, הוא הוצב במקום הרביעי ברשימה המשותפת הליכוד ישראל ביתנו ונבחר לכנסת[16]. במרץ 2013 מונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר[17]. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. בעת שהיה שר החקלאות נחשפה פרשת השחיתות בישראל ביתנו, בה בין השאר הורשעה בשוחד טלי קידר, שהייתה יועצת תקשורת בכירה שלו. שמיר טען שלא ידע דבר על פרשת השחיתות[18], בסוף כהונת הכנסת התשע עשרה עזב את מפלגת "ישראל ביתנו" ולא התמודד בבחירות[19].

באוגוסט 2015 נבחר לכהן כיו"ר חברת נת"ע עד לשנת 2019[20]. בתקופת כהונתו כיו"ר החברה הכריזה החברה על זכייתה של חברה ממשלתית סינית כזוכה במכרז לייצור קרונות הרכבת הקלה בתל אביב. במקביל, חברה ממשלתית סינית אחרת יזמה והוציאה לפועל שיתוף פעולה בשווי מאות מיליוני דולרים עם חברת קטליסט. בנוסף בקרן השקיעה קבוצת דאסו תעופה הצרפתית[21]. על רקע חשדות אלו לניגוד עניינים, פסלה באפריל 2017 הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות בראשות השופטת בלהה גילאור, את מינויו המיועד של שמיר לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית לישראל[22].

שמיר פעיל גם בתפקידים ציבוריים ועומד בראש חבר הנאמנים של מרכז שלם, בראש האספה הכללית של מכללת אוהלו, בראש עמותת "גבהים" ועוד[דרוש מקור].

בין השנים 2020-2018 שימש כיו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים[23].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בסביון. נשוי לאלה ואב לשלושה. בנו הבכור נפטר בשנת 2016[24].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיר נודע כממשיך דרכו הפוליטית של אביו שדגל באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה, ושלל מכל וכל משא ומתן על מסירת שטחים. ב-3 בינואר 2013 אמר שמיר כי הוא מתנגד לנישואים חד-מיניים בישראל; "אין לזה מקום", הוא הסביר את עמדתו, אך סירב להרחיב בנושא[25]. ב-4 בינואר 2013 אמר שמיר כי אם יורשע אביגדור ליברמן בפרשת השגריר בבלארוס, יהיה עליו לפרוש מהחיים הפוליטיים גם אם לא יוטל עליו קלון. עוד אמר שמיר, בהתייחסו לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי "נתניהו מזגזג כי הוא רוצה למצוא חן בעיני הבוחרים שלו". מאוחר יותר באותו היום פרסם שמיר הבהרה בה אמר כי הוא "מצטער שדבריי לא הובנו כהלכה. אני מכבד את ראש הממשלה וכפי שאמרתי מדובר באדם מוכשר ומבריק"[26]. כאשר נשאל שמיר בראיון האם האיום האיראני הוא איום קיומי לדעתו, השיב: "זה עלול להיות גם קיומי. למרות שאני חושב שמנסים לצייר אותם כבלתי שפויים, אבל אם אתה מסתכל על ההיסטוריה של איראן, היא של עם די שפוי". בהתייחסו להחלטה על ביטול פרויקט הלביא אמר שמיר: "אני כבר התבטאתי בעבר, שסגירת פרויקט הלביא היא בכייה לדורות. כי פתאום יש נושא אחד שבו אנחנו לא עצמאיים, וזה מטוסי הקרב. עם הלביא יכולנו להיות"[27].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאיר שמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גלית עדות, 4. יאיר שמיר: לא מפחד מסיכונים, פורבס ישראל, 1 בספטמבר 2013
  2. ^ אודי עציון, בלעדי לכלכליסט ישראל כץ הציע ליאיר שמיר לשמש יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2018
  3. ^ נווית זומר, סאיטקס תשקיע 11 מיליון ש״ח בהרחבת המפעל בהרצליה, חדשות, 31 באוקטובר 1990
  4. ^ עדי מנדלסון, ‏יאיר שמיר מחליף את מוטי גורה כמנכ"ל ויקון, באתר גלובס, 19 ביולי 1998
  5. ^ גתית פנקס, קטליסט נכנסת לדירקטוריון BOS: יאיר שמיר, אדי קוקרמן ובעז הראל ימונו כחברים; צבי גרינגולד יישאר היו"ר, באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2003
  6. ^ טלי ציפורי, ‏יאיר שמיר, דירקטור בדי.אס.פי.ג'י, מכר מניות תמורת כ-280 אלף דולר, באתר גלובס, 3 ביוני 2003
  7. ^ שירי חביב, ‏יו"ר ה-SEC לשעבר: "במרקורי הייתה מניפולציה והונאה של המשקיעים", באתר גלובס, 6 ביולי 2006
  8. ^ שירלי יום-טוב, לנדן איבד את הראש, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2005
  9. ^ טלי ציפורי, ‏יאיר שמיר מכר מניות מרקורי בכ-2 מיליון דולר, באתר גלובס, 12 במרץ 2002
    טלי ציפורי, ‏סמנכ"ל הכספים של מרקורי מכר מניות בכ-4.6 מ' ד'; בכירי החברה מימשו ב-46 מ' ד' מתחילת השנה, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2003
  10. ^ סימה קדמון, כיתת יו"רים, "ידיעות אחרונות", 7 בדצמבר 2012
  11. ^ רותם סלע, שערוריית הבקדייטינג במרקורי הסתיימה: הדירקטורים החיצוניים לא יודו אך ישלמו קנס של 300 אלף דולר, באתר TheMarker‏, 17 בספטמבר 2008
  12. ^ הדס מנור, ‏למרות המינוי ליו"ר תע"א: יאיר שמיר לא יוותר על יתר עיסוקיו במגזר העיסקי, באתר גלובס, 25 במאי 2005
  13. ^ אורה קורן, יו"ר התעשייה האווירית: החברות האמריקאיות יאכלו אותנו - הנמר התעורר ומנסה למכור כל מה שהוא יכול, באתר TheMarker‏, 21 באוגוסט 2009
  14. ^ נורית קדוש, יאיר שמיר מצא מינוי: מצטרף לרמי לוי כדירקטור חיצוני, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2017
  15. ^ מנחם שטאובר, ‏קריסת אורכית: אורנשטיין ממליץ על גישור בין הנאמן לבעלים, באתר גלובס, 2 ביולי 2018
  16. ^ הרכש של ליברמן חולק עליו: "לא לחילופי שטחים", באתר וואלה!‏, 23 באוקטובר 2012
  17. ^ רוני זינגר, ליברמן מינה את יאיר שמיר ויצחק אהרונוביץ' לתפקידים בכירים בתעשיית הבטחון, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2016
  18. ^ אורה קורן, יאיר שמיר מגיב לראשונה על פרשת ישראל ביתנו: "זה בא לי בהפתעה", באתר הארץ, 27 בדצמבר 2014
  19. ^ יהונתן ליס, יאיר שמיר מחוץ לרשימת ישראל ביתנו בבחירות הקרובות, באתר הארץ, 15 בינואר 2015
  20. ^ יאיר שמיר יהיה יו"ר דירקטוריון החברה שבונה הרכבת הקלה בגוש דן, באתר וואלה!‏, 10 באוגוסט 2015
  21. ^ עמית סגל, מופע הצביעות של יאיר שמיר, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2017
  22. ^ טלי חרותי-סובר, נפסל מינויו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2017
    אסנת ניר, נפסל מינויו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 4 באפריל 2017
  23. ^ אודי עציון, נתניהו אישר מינוי יאיר שמיר ליו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, באתר ynet, 18 בדצמבר 2018
  24. ^ אתר למנויים בלבד איתמר אייכנר, נפטר נכדו של יצחק שמיר, באתר "ידיעות אחרונות", 23 במרץ 2016
  25. ^ עמרי נחמיאס, סערה על דברי שמיר: "מוכיח שאין בימין בית לקהילת הלהט"ב", באתר של "רשת 13", 3 בינואר 2013 (במקור, מאתר "nana10")‏
  26. ^ יהונתן ליס, יאיר שמיר: אם ליברמן יורשע הוא צריך לפרוש, בלי קשר לקלון, באתר הארץ, 4 בינואר 2013
  27. ^ חמי שלו, אהרון לפידות, ‏על המסלול, באתר ישראל היום, 16 באפריל 2010