משה לוי (חייל)

משה לוי (נולד בשנת 1946) היה מפקד זחל"מ בחיל השריון. על לחימתו בסיני במלחמת יום הכיפורים קיבל את עיטור הגבורה.

קורות חייו

משה לוי נולד בתוניסיה אחיו ואחותו נהרגו במלחמת העולם השנייה בהפצצה גרמנית ובשנת 1948 עלה עם הוריו לישראל. תחילה גדל במחנה קליטה ולאחר מכן במגדיאל, שם מת אביו ולוי נותר, בגיל 8, בן יחיד לאמו, שעברה להתגורר ביבנה. בהמשך, התחנך במוסדות הדתיים "נווה עמיאל" בשדה יעקב ובחוות "השומר" באילניה של עליית הנוער, ולאחר מכן עבר מיבנה לאשדוד.

פעילותו בצה"ל

לוי היה בן 28, נשוי ואב לבן ובת, כשכחודשיים לפני מלחמת יום הכיפורים נפגע בתאונת דרכים ושבר את פיקת הברך. חודש לפני המלחמה נקראה יחידתו למילואים, אך הוא היה עדיין מגובס. שבועיים לפני פרוץ המלחמה הורידו לו את הגבס, אך הוא לא נקרא אליה, לכן החליט לנסוע ולהצטרף לגדוד. זאב ליטמן, מג"ד בחטיבה 11- חטיבת יפתח נתן לו לפקד על זחל"ם, ובאותו הערב הצטרף לנסיעה לחזית בסיני.

ב-8 באוקטובר התפרסה החטיבה באזור קנטרה ופלוגה ל', אליה השתייך לוי, ביצעה מרדפים אחרי אנשי קומנדו מצרים. ב-15 באוקטובר, בעת שיחידתו ישבה בבלוזה, התקבלה קריאה לחילוץ כוח צה"ל שנקלע למארב מצרי על ציר הפלסטיק בדרכו אל מעוז בודפשט. לוחמי הקומנדו המצרי חיכו עד שהזחל"מים של כוח החילוץ נכנסו אל מול הגזרה בה התחפרו, ואז תקפו בטילי סאגר וברקטות שהשביתו את מרבית הכלים. הזחל"מ של לוי ספג פגיעת טיל בזחל. בניסיון להוציא את היד ולהשיב אש, ידו הימנית נקטעה מתחת לכתף על ידי כנף הטיל שחלף מעליו. עם זרוע מדממת פקד על החיילים לקפוץ אחריו אל מחוץ לזחל"מ, ומי שלא הספיק נפגע מטיל.

לוי היה בטוח כי לא יינצל, ולכן החליט לתקוף את עמדת המארב המצרי. לאחר שלא הצליח לירות מתת מקלע עוזי שהיה ברשותו החליט לנוע רגלית אל העמדה ולהשליך לתוכה רימון. החיילים המצריים שהבחינו בידו המדממת לא ראו את ידו השמאלית עם הרימון ולא ירו בו, ייתכן וחשבו שבכוונתו להיכנע. וממרחק של כעשרה מטרים לוי זרק את הרימון שנטרל את העמדה, אולם רסיסים ממנו פגעו בפניו ובחזהו. ולאחר שקם ספג ירייה בגבו, שהקליע ממנה נותר בגופו גם לאחר השיקום מהפציעה.

בתיאור המעשה נכתב:

ביום 15 באוקטובר 1973, השתתף רב"ט משה לוי, סמל-מחלקה, בקרב שניהלה פלוגתו עם מארב מצרי על ציר הים למוצב הצפוני, בגזרת "פורט-פואד - בודפשט". בעת הקרב נפגע ה-זחל"ם שפיקד עליו, ופצצת נ"ט נוספת שנורתה פגעה בידו הימנית וקטעה אותה באזור המרפק. רב"ט משה לוי הבין את חומרת-המצב ופקד על אנשי-צוותו לרדת מה-זחל"ם. תוך כדי ירידה מה-זחל"ם נפגעו רוב החיילים. רב"ט משה לוי קטוע יד ימין וזב דם ירד בעצמו מה-זחל"ם ונע לעבר עמדת האויב הסמוכה, בידו השמאלית החזיק רימון, ובשיניו שלף את הנצרה ממנו. הוא הטיל את הרמון וכוח האויב בעמדה חוסל. אולם, מאחר שהיה קרוב מאד לעמדת האויב, נפצע מרסיסי הרמון שהטיל הוא עצמו. אף על פי כן, סירב לקבל עזרה וכיוון את צוות הפינוי אל נפגעי ה-זחל"ם שלו. תוך כדי-כך- נפגע ה-זחל"ם פגיעה ישירה, עלה באש והתפוצץ.

— אתר בעוז רוחם

על פעולותיו בקרב עוטר לוי בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון שמעון פרס, על "אומץ-לב עילאי, חירוף נפש, קור-רוח ודבקות במשימה".

לאחר השחרור מצה"ל

לאחר שירות החובה, התגייס למשטרה ועבד במחלקה לתפקידים מיוחדים במחוז תל אביב, ובתכנון באלת"א. לאחר שנרפא מפציעותיו נסע ללימודים בארצות הברית. שם סיים תואר ראשון ושני במינהל עסקים.

בשנת 1982, שב לארץ להצטרף למבצע של"ג, אולם לא השתתף בלחימה, אך הצטרף לחבריו באגם קרעון בלבנון. בשנת 1983, עם סיום התואר השני, שב לישראל ושימש מנכ"ל "מגל מערכות" במשך 5 שנים שלאחריהן חזר לארצות הברית והיה למנכ"ל חברת "Safeguards Technology", ולאחר מכן רכש אותה. לוי מחזיק בעסקי ביטחון, בין היתר אחראי לאבטחת כורים גרעיניים, בסיסים צבאיים של חיל הים וחיל האוויר האמריקאי. אבטח את קמפ דיוויד וכורים גרעיניים של קנדה וכן את נמל התעופה שיקגו או'הייר. ב-2016 רכש יחד עם צביקה גרינגולד ויזם נוסף את יקב ססלוב.

בשנת 2013 הופק סרט דוקומנטרי לציון 40 שנה למלחמת יום הכיפורים ובו הוא מתראיין ומספר על חייו לפני המלחמה, בזמנה, וכיום. באותה שנה נרשם לוי כתושב חוזר והצטרף לאשתו, בנו, ביתו ושתי נכדותיו המתגוררים בישראל.

ראו גם

• מעוז בודפשט

קישורים חיצוניים

• עיטור הגבורה שהוענק למשה לוי, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
• סמל (מיל') משה לוי, באתר "יד לשריון"
• עיטור הגבורה: סמל משה לוי, דבר, טורים 3–6, 8 במאי 1975
• יונה שמשי וטוביה מנדלסון, 230 עיטורי-קרב חולקו בשני טקסים בירושלים, דבר, 9 במאי 1975
• חיים אתגר, ‏בלי יד, עם רימון בשיניים, נגד האויב, באתר ‏מאקו‏, 4 בספטמבר 2013