פונדקאות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 40: שורה 40:
מכלולי הדעות שהושמעו הביאו מדינות ברחבי העולם לחוקק חוקים ותקנות המסדירים את הנושא בצורות שונות. במדינות רבות פונדקאות אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות.
מכלולי הדעות שהושמעו הביאו מדינות ברחבי העולם לחוקק חוקים ותקנות המסדירים את הנושא בצורות שונות. במדינות רבות פונדקאות אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות.


[[צרפת]], [[גרמניה]], [[איטליה]] ו[[שווייץ]] אוסרות לחלוטין ביצוע פונדקאות, בגלל הקשיים המוסריים שההליך מעורר{{הערה|1=[[יהודה יפרח]], [https://hashiloach.org.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9c-2020/ הבאת ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית היא הליך מורכב ביותר מבחינה מוסרית]}}.
ב[[בריטניה]] וב[[קנדה]], לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל שכר תמורתם - אם כי החוק מתיר כיסוי הוצאות, מבלי לפרט סכומים.
ב[[בריטניה]] וב[[קנדה]], לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל שכר תמורתם - אם כי החוק מתיר כיסוי הוצאות, מבלי לפרט סכומים.


גרסה מ־12:52, 1 ביולי 2020

פונדקאות בעולם:
  פונדקאות מותרת הן למטרות רווח והן למטרות אלטרואיסטיות
  אין רגולציה בחוק
  רק פונדקאות אלטרואיסטית חוקית
  חוקית בין קרובי משפחה, עד דרגה שנייה של קרבה
  נאסרה
  ללא פיקוח או סטטוס לא ודאי

פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים.

קיימים שני סוגים של פונדקאות: הסוג האחד, "פונדקאות מלאה", בו תורמת האישה הנושאת תהליך הריוני בלבד, והעובר מועבר לרחמה בתחליפאות (תהליך IVF) והסוג השני, "פונדקאות חלקית", בו תורמת האשה תהליך הריוני וביצית משלה אשר מופרית בזרע, כך שהאם הפונדקאית היא גם האם הגנטית.

פונדקאות מלאה היא פחות מורכבת ומעוררת מחלוקת מבחינה פילוסופית ומשפטית מאשר פונדקאות חלקית, בה התינוק נמסר לחזקת האם הגנטית ולא ממנה.

יש הרואים בפונדקאות סוג של אימוץ, ויש הסוברים כי מדובר בסחר באיברים, שעבוד נשים וסחר בתינוקות.[1] במרבית מדינות העולם קיימים חוקים והגבלות על הפונדקאות ולהסדרת תוצאותיה. מבין מדינות אלו, במרביתן נאסרה פונדקאות תמורת רווח כספי של האם הנושאת את הילד, והותרה פונדקאות אלטרואיסטית בלבד. בחלק מהמדינות, גם כאלה בהן הפונדקאות מותרת, החקיקה והאכיפה בנושא אינן עקביות, ונוצר פתח למקרים משפטיים סבוכים.

סוגי פונדקאות

"פונדקאות מלאה" או "פונדקאות הריונית" (Gestational surrogacy) היא נשיאת עובר על ידי אישה - הפונדקאית, אשר נוצר מביצית שאינה שלה, אלא ביצית של האם המיועדת או של תורמת אלמונית. תרומת ביציות נעשית בשל סיבות שונות. נשים שואבות ביציות בטיפולי פוריות, וחלק מהן מועבר בהסכמה לתרומה, וכן, נשים שיש באפשרותן לתרום ביציות, אך אינן יכולות להרות. השרשת העובר מתבצעת על ידי הפריה חוץ גופית ("הפריית מבחנה"). פונדקאות זו הותרה בישראל במגבלות שהגדיר המחוקק הישראלי.

"פונדקאות חלקית" או "פונדקאות מסורתית" (Traditional surrogacy), היא הפריית האישה, בדרך כלל באמצעות הזרעה מלאכותית, על ידי גבר, שהילוד יימסר לו על פי הסכם מראש. בהסכם זה, האישה מוותרת מראש על פרי בטנה, תמורת תשלום או בהתנדבות. בספרות המחקר העברית היא נקראת גם תחליפאות, והאישה נקראת: "אם תחליפית". שיטה זו אסורה בישראל.

פנייה לפונדקאות

הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן מגוונות. האחת, הסיבה הרפואית (גופנית או נפשית), כגון: נשים ללא רחם, שחלות או ביציות, נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, נשים שסבלו מהפלות חוזרות; וגם נשים שחוו טיפולי פוריות כושלים רבים מופנות לטיפול בעזרת פונדקאות. השנייה, היעדר בת זוג, כגון אצל זוגות גברים חד-מיניים.

יתרונותיה של הפונדקאות עבור משפחה שמתקשה להביא תינוק לעולם, הם ראשית, בכך שהיא אפשרות חילופית לאימוץ, אשר לא מאפשר להורה לגדל את הילד מיומו הראשון. בנוסף, בפונדקאות לפחות אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי לילד. חסרונתיה של הפונדקאות עבור המשפחה המתקשה להביא תינוק לעולם הם, בין השאר, סיכונים לבריאות הנפשית והגופנית במהלך ההריון, התלות באישה זרה (הפונדקאית), במוכנותה להרות, ובסיכון כי האשה ההרה תתחרט על הפונדקאות ותסרב למסור את הרך הילוד, כפי שהוסכם עמה.

היבטים מוסריים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפונדקאות והסדר הפונדקאות הם תהליכים שלהם משמעויות מוסריות מורכבות. הפונדקאית עוברת תהליכים רפואיים מורכבים ומסכני בריאות, בהם: הריון, הפריה חוץ גופית, וטיפולים הורמונליים. כמו כן, בחלק מהסכמי הפונדקאות הפונדקאית מוותרת על מרכיבים מחירותה, בהסכימה לפיקוח קפדני על אורחות חייה במהלך ההריון, ולעיתים אף להעתקת מגוריה למרפאה מיוחדת למשך תקופת ההריון. בסופו של התהליך היא מוסרת את היילוד להורים המיועדים, במהלך שבנסיבות אחרות, וללא הסדרה חוקית מיוחדת, היה נאסר בשל סחר בתינוקות. היבטים אלו הביאו מדינות שונות ברחבי העולם לאסור על הליכי פונדקאות בשטחם ועמדו ברקע ליוזמה ישראלית להגברת המודעות בתהליכי הפונדקאות ולביצועם באופן אתי.[2]

מנגד, נטען כי אין להתייחס להליך הפונדקאות ככזה אשר מטיבו ומטבעו מוביל לניצול של פונדקאיות,[2] ושככל שמתקיימים מנגנונים השומרים על רצונן החופשי של הפונדקאיות לא ניתן להתייחס בביטול לרצון זה, משום שבכך למעשה נשללת חירותן של הפונדקאיות.

בכל הנוגע לפונדקאות לשם רווח, כך נכתב בדו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת:

רוב חברי הוועדה סברו כי אין מקום לצמצם את הפונדקאות לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד, וכי המצב הקיים מאפשר לשמור על האיזון שבין הרצון לסייע לזוגות חשוכי ילדים לבין החששות מההליך.

החוק בארצות השונות

לתהליך הפונדקאי ישנם היבטים ומשמעויות מורכבות על פי תורות אתיקה בתרבויות שונות; במחקר ובהגות דתית והחילונית, ובכלל זה בהגות הפמיניסטית, הוא עורר תמיכה והתנגדות. רבים סוברים כי פונדקאות היא למעשה "מנגנון נוסף לדיכוי נשים, שיש בו סממנים ברורים של עבדות, של ניצול כלכלי", ומעמדי.[3][4] מכלולי הדעות שהושמעו הביאו מדינות ברחבי העולם לחוקק חוקים ותקנות המסדירים את הנושא בצורות שונות. במדינות רבות פונדקאות אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות.

צרפת, גרמניה, איטליה ושווייץ אוסרות לחלוטין ביצוע פונדקאות, בגלל הקשיים המוסריים שההליך מעורר[5].

בבריטניה ובקנדה, לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל שכר תמורתם - אם כי החוק מתיר כיסוי הוצאות, מבלי לפרט סכומים.

בארצות הברית מעמדה של הפונדקאות משתנה ממדינה למדינה. בכמה מדינות החוק אינו מכיר בפונדקאות, ובאחרות היא מוגבלת לזוגות נשואים בלבד, או שיש מגבלה על גובה הסכום שמותר לשלם לפונדקאית. המדינות שבהן חוקי הפונדקאות ליברליים ביותר הן אילינוי וקליפורניה, המתירות פונדקאות גם להורים מיועדים שאינם תושבי המדינה, וגם ליחידים, זוגות חד-מיניים או זוגות שאינם נשואים. בקליפורניה ניתן לקבל צו הורות עוד טרם הלידה, כך ששמותיהם של ההורים המיועדים (גם מאותו) נרשמים בתעודת הלידה, ללא צורך באימוץ. באילינוי הצו ניתן לאחר הלידה, ורק במקרה של פונדקאות הריונית.

משפט הפונדקות הראשון, ככל הנראה, התקיים בשנת 1986 בארצות הברית סביב פרשת התינוקת Baby M בעקבות סירובה של אמהּ הביולוגית מרי בת' וייטהד ששימשה גם כפונדקאית, למסור את התינוקת שנולדה לבני הזוג שטרן על פי ההסכם שנחתם ביניהם. המשפט הוכרע לטובת בני הזוג המאמצים.[6]

במדינת ישראל, פונדקאות יכולה להיעשות בהתנדבות או תמורת שכר, משום שהריון ולידה הם משימות קשות ותובעניות, ודורשות אחריות רבה ושינויים באורח החיים. בדרך כלל, מקבלת הפונדקאית תשלום עבור הפונדקאות.[7]

נכון ל-2013 פונדקאות תמורת רווח חוקית במדינות הבאות בלבד: מספר מדינות בארצות הברית, תאילנד, רוסיה, אוקראינה, גאורגיה, וישראל. מכל מקום, גם במדינות שבהן מותרת רק פונדקאות בהתנדבות, הפונדקאית רשאית לקבל החזר הוצאות.

במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המוכנות לבצע פונדקאות עבור זוגות או יחידים, המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו ממיינות את הפונים, מסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים, ומספקות תמיכה וייעוץ פסיכולוגי. לסוכנויות תעריפון להליך פונדקאות ולשירותים נוספים הנלווים אליה.

הסדרי הפונדקאות במדינות השונות מנסים להתמודד עם עקרונות מוסר מוסכמים, שעלולים להיות מופרים במשך תהליך הפונדקאות, וכן גלום בהם המאמץ לאזן בין זכויות האישה הפונדקאית ובין זכויות ההורים המסתייעים בפונדקאות.

היבטים הלכתיים

גם ההלכה היהודית נדרשה לנושא. פוסקי הלכה והמעיינים בה עסקו בהיבטים הלכתיים של סוגיות "תחילת החיים" במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות ולאפשרויות הפריון החדשות שהופיעו בעטיָם. הדיון ההלכתי, בנושאי הפריה מלאכותית לשלביה, התנהל בטרם לדיון בשאלות הנוגעות לפונדקאות, ופסקי ההלכה שניתנו לגבי היבטים הלכתיים של הפריה חוץ-גופית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, הובאו אל הדיון ההלכתי בשאלות הנוגעות לפונדקאות המלאה, שעל פי רוב פוסקי ההלכה מותרת בתנאים מגבילים.

פסקי ההלכה דנים בשאלות של הגדרת ההורות, וכפועל יוצא בשאלה מהי אמהות; הגדרת האמהות משליכה על מושא קיום מצוות כיבוד אב ואם, על איסור נישואי קרובים, וכן קובעת את זהותו הדתית של היילוד וממילא משליכה על שאלת הצורך בגיורו, למשל (כאשר הפונדקאית אינה יהודייה, התינוק הנולד אינו יהודי, ועליו לעבור גיור קטנים בשביל שיגודל כיהודי). כן עסקו הפוסקים בשאלה האם ישנם מקרים בהם הפונדקאות כרוכה באיסורים.

מותר לגבר להשתמש בשירותי פונדקאות, אך יש הסבורים שאסור לאישה נשואה להיות אם פונדקאית לביצית שהופרתה בזרעו של גבר זר.

יש פוסקי ההלכה שפסקו שאמו של התינוק היא האם היולדת, או הפונדקאית,[8][9] יש שפסקו שהיא האם הגנטית, ויש שנסתפקו בשאלה זו, או שהעלו את האפשרות ששתיהן נחשבות לאמהות.[10]

הסכם פונדקאות

פונדקאות מלאה המוסדרת על פי החוק כוללת, בדרך כלל, הסכם כתוב בין הפונדקאית, לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. בישראל ההסכם מחייב, אך תקף רק לאחר אישור ועדה ממשלתית מיוחדת. בהסכם זה, מוותרת הפונדקאית על האחריות ההורית על היילוד, ומעבירה אותה לצד החתום על ההסכם.

פונדקאות בישראל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אין אזכור לשינויים בשנים האחרונות בשפיטה, בחקיקה ובנעשה בחו'ל.

בתחילת 1991, בעקבות עתירה של בני זוג שלא איפשרו להם פונדקאות, מונתה ועדה ציבורית - ועדת אלוני - על ידי שר המשפטים, לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית והשלכותיה. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות, אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, וגם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך, נפשית וגופנית.

בעקבות המלצות הוועדה נחקק ב-1996 חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 המסדיר עריכה ומימוש של הסכם לנשיאת עוברים, בין איש ואישה שהם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, שהם ההורים המיועדים, לבין האם הנושאת, שהיא בגירה תושבת ישראל, שאינה נשואה. הדרישה שהאם הנושאת תהיה לא נשואה באה למנוע חשש ממזרות, אך ועדה רשאית לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה. מותרת רק פונדקאות מלאה (ולא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת.

החוק דרש שההורים המיועדים יהיו איש ואישה שהם בני זוג. בעקבות עתירה לבג"ץ (שנדחתה) לאפשר לאישה שאין לה בן זוג להתקשר בהסכם פונדקאות להולדת ילד מביצית שלה,[11] הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לבחון את תיקון החוק. דעת הרוב בוועדה הייתה שאין מקום לתיקון החוק בטרם יצטבר מידע נוסף על יישומו במתכונתו הנוכחית. החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן השׂתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.

אף שוועדת האישור סברה שהחוק נועד לסייע לזוגות חשוכי ילדים, קבע בג"ץ, ביולי 2011, שזוגות רשאים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית, בלי להתחשב במספר הילדים שיש להם.[12]

חוק עבודת נשים, המקנה זכויות שונות הקשורות בהורות, מקנה זכויות אלה, ובהן הזכות לחופשת לידה, גם להורים מיועדים.

נתוני משרד הבריאות מלמדים על מגמה עלייה במספר הבקשות לאישור הסכמים ובהתאם – על עלייה במספר התינוקות הנולדים בעקבות הליך זה. לדוגמה, בשנת 2000 היו עשרים פניות אל הוועדה ושש לידות, ואילו בשנת 2011 התקבלו בוועדה 92 פניות ומספר הלידות היה 49. 39% מהזוגות שפנו לטיפול פונדקאות עשו זאת בעקבות כישלון טיפולי פוריות, 35% בשל בעיה בריאותית של האישה ו 26% עקב העדר רחם או בעיה רחמית. 75% מהנשים הפונדקאיות היו גרושות, 22% רווקות ו1% אלמנות. 17% מהנשים הפונדקאיות התגרשו בשנה שקדמה להליך הפונדקאות וכמה מהן ציינו כי התגרשו כדי לעמוד בדרישות חוק הפונדקאות. הגיל המוצע של הפונדקאיות היה 31 ולכ-70% מהן הייתה השכלה תיכונית, 7% החזיקו בתואר אקדמי ו 17% לא סיימו 10 שנות לימוד. כרבע מהפונדקאיות היו מובטלות ו80% הצהירו כי המניע שלהן לפונדקאות היה כלכלי.[13]

פונדקאות מחוץ לישראל

בתחילת המאה ה-21 גדל מספר הישראלים, הפונים לשירותי פונדקאות במדינות זרות, במיוחד בהודו, תאילנד,ארצות הברית וגיאורגיה[14]. חלק מהפונים לפונדקאות מחוץ לישראל מנועים מקיום הליכי פונדקאות בישראל, בהם גברים ונשים יחידים וזוגות חד-מיניים.

על פי נוהל של משרד הפנים, מדינת ישראל אינה מכירה באופן אוטומטי ברישום ההורות במדינה בה התבצעה הפונדקאות, אלא דורשת מההורים המסתייעים בפונדקאית להגיש תביעה להצהרה על הורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה מתבצעת בדיקת רקמות לצורך הוכחת התאמה גנטית בין ההורים הנטענים ליילוד. במסגרת הליכים אלו, המדינה עומדת על כך שהיילוד לא יוכנס לישראל עד לקבלת הצהרת הורות מבית המשפט.[15]

פונדקאות מחוץ לישראל, בה כמעט ואין פונדקאיות יהודיות, בעייתית להורים המעוניינים שילדם יהיה יהודי, אך אינם עומדים בדרישות של גיור קטנים, מכיוון שלפחות על פי חלק מהדעות ילד לאם פונדקאית שאינה יהודיה, אינו נחשב ליהודי. זוג גברים שהופכים להורים באמצעות תהליך פונדקאות מחוץ לארץ לא יוכלו לגייר את ילדם ולרשום אותו במשרד הפנים כיהודי.[16][17]

על רקע הקשיים בפונדקאות מחוץ לישראל עולות דרישות לשינוי החוק והרחבת הסדר הפונדקאות בארץ. לאחר פנייה לבג"ץ, משרד הבריאות הודיע על הקמת ועדה נוספת לבחינת הנושא.[18]

פונדקאות עבור הומוסקסואלים בישראל

ערך מורחב – פונדקאות להומוסקסואלים בישראל

גברים יחידים, וכן זוגות הומואים, אינם יכולים להשתמש בשירותי פונדקאות במדינת ישראל, עד לתיקון שאושר ביולי 2018, גם נשים ללא בן זוג לא יכלו להשתמש בשירות. פונדקאות של זוגות גברים הומוסקסואלים היא ייחודית בהיקפה בישראל ומונה כמאות משפחות של גברים, זוגות ויחידים. השימוש בה החל להתפתח ולהתעצם מאז שנת 2008. בשנים אלו הלך וגדל מספר האבות שהביאו תינוקות לעולם באמצעות הליכי פונדקאות.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חיים אברהם, ״הורות, פונדקאות, והמדינה שביניהן״ חוקים ט (2016)
  • יובל שרלו, ההגנה האתית על הפונדקאית - אתיקה, חוק והלכה, משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 4 עמוד 80, 2011
  • כרמל שלו, דיני פוריות וזכות הפרט להיות הורה, בתוך: מעמד האשה בחברה ובמשפט, תשנ"ה, עמ' 503–533
  • מיכאל קורינאלדי, מעמדו המשפטי של ילד הנולד מהפריה מלאכותית מתורם זר או תרומת ביצית, שנתון המשפט העברי, י"ח-י"ט, תשנ"ב-תשנ"ד, עמ' 295–327
  • אהרן כ"ץ, אם פונדקאית, מגל, ח-ט, תשנ"ב, עמ' 15–18
  • יוסף כרמל, בעניין הזרעה מלאכותית ומעמדו האישי של הנולד לאם פונדקאית, בתוך: קונטרס שיעורים בענייני רפואה והלכה, 2002, עמ' קיא-קיט
  • זאב לב, בעניין ילוד מאם פונדקאית (קביעת האמהות: ההריון או הלידה), בתוך: אור המזרח, לז, ב, תשמ"ט, 150-160
  • ‫אירית רוזנבלום, הורות זו זכות, מדריך לבניית הורות: זכויות וחובות ההורה, הסכמי הורות, הסכמי הפריה, פונדקאות, אימוץ ועוד, תל אביב: משפחה חדשה, הארגון לקידום זכויות המשפחה, תש"ע 2009.
  • גילי איזיקוביץ, "גוגל בייבי": מדהים ומבלבל, באתר הארץ, 10 באפריל 2012

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, באתר ויקיטקסט

    • ענייני משפט וחקיקה

    הערות שוליים

    1. ^ ראו: צפי סער, האם פונדקאות היא כמו סחר באיברים?, באתר עכבר העיר, 1 ביוני 2010
      עמרי נחמיאס, "היסטוריה: "חוק הפונדקאות" עבר בקריאה ראשונה", פורסם ב-28 באוקטובר 2014 באתר וואלה!
      עירית לינור, חוק הפונדקאות: שעבוד נשים וסחר בילדים בחסות המדינה, באתר מידה, 18 ביולי 2018
    2. ^ 1 2 אתר "פונדקאות אחראית: מוקד ידע בנוגע להיבטים האתיים בתהליך"
    3. ^ ראו למשל: פונדקאית.
    4. ^ ראו: צ'ארלס ארתור ג'יימס, הזכות להורות או הזכות לניצול - הוויכוח על הפונדקאות, באתר עיוורונה של תמיס.
    5. ^ יהודה יפרח, הבאת ילדים לעולם באמצעות אם פונדקאית היא הליך מורכב ביותר מבחינה מוסרית
    6. ^ אתר למנויים בלבד יעל גרינפטר, פונדקאות בעייתית, באתר הארץ, 8 בינואר 2015
    7. ^ בשנת 2006, העריך בית המשפט בישראל את העלות של פונדקאות בחוץ לארץ עבור אשה ישראלית בכ-300,000 ש"ח, בלא לכלול את הוצאת הביציות מהאם הנושאת. (ע"א 8591/06 פלונית נ' מדאינווסט אינטרנשיונל ואח', סעיף 6).
    8. ^ ראו למשל: זלמן נחמיה גולדברג, יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת, תחומין, כרך ה', תשמ"ד, עמ' 248–259.
    9. ^ יהושע בן-מאיר, הפריית מבחנה - יחוס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית, אסיא מ"א, תשמ"ו, עמ' 25–40.
    10. ^ "מעמדו של ולד שנולד מתרומת ביצית של לא-יהודיה", פסק דין בתיק 1031698/1 בבית הדין הרבני הרבני האזורי באר שבע
    11. ^ בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, ניתן ב-23 בדצמבר 2002
    12. ^ בג"ץ 625/10 פלונית ופלוני נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים, ניתן ב-26 ביולי 2011
    13. ^ אורלי אלמגור לוטן, ‏פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל: המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 29 במאי 2012.
    14. ^ שרי מקובר-בליקוב, מאחורי הקלעים של תעשיית הפונדק.. בגיאורגיה, באתר ynet, 30 אוגוסט 2018
    15. ^ בע"מ 7414/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונים, ניתן ב־11 באוקטובר 2011
    16. ^ דניאל יונס, חברותא מבקשת: "פונדקאות בארץ, גם להומואים", 12 באפריל 2011
    17. ^ כל מה שרציתם לדעת על תהליך הפונדקאות בישראל, אתר "יומן הריון", 18 באוגוסט 2011
    18. ^ דן אבן, משרד הבריאות ישקול לאפשר לזוג הומוסקסואלים הריון פונדקאי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009.
    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פונדקאות&oldid=28562384"