אחריות הורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אחריות הורית הוא מונח המתייחס לכלל הזכויות, החובות והסמכויות שיש לאדם כלפי ילד בכלל, ושל הורה כלפי ילדו בפרט.

על פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, זכותו של כל ילד, שיהיה מבוגר שישא באחריות ההורית כלפיו. האחריות ההורית נוצרת עם לידת התינוק והיא מחייבת את שני ההורים בין אם הם נשואים, גרושים, פרודים או מקיימים זוגיות מכל סוג שהוא. גישת האחריות ההורית היא הגישה המודרנית ליחסים בין הורים לילדיהם, בעוד שבעבר נהגו לראות בהורות סוג של מערכת זכויות הורים כלפי ילדיהם.

ועדת רוטלוי, שהגישה את דו"חותיה בשנת 2003, הגדירה את האחריות ההורית הדרושה בחוק הישראלי וגיבשה הצעת חוק שנועדה להביא להכרה של החוק הישראלי בזכויות ילדים ובאחריות הורים. בדו"ח הוועדה נאמר:

"ביסוד מודל החקיקה עומדת ההכרה בעיקרון האחריות ההורית, על-פיו להורי הקטין מסורה האחריות הראשונית והחובה לפעול לשם הבטחת טובתו של הקטין. להורי הקטין מוענקות סמכויות ייחודיות לפעולה לשם מילוי אחריותם ההורית."

לפי המלצות ועדת רוטלוי, על המדינה מוטלת חובה לסייע להורים במילוי האחריות ההורית.

חלוקת האחריות ההורית נחשבת בעיני רבים נדבך חשוב בתפיסת האחריות ההורית. כל עוד ההורים מקיימים משק בית משותף אין רואים מקום להתערב בדרך חלוקת האחריות ההורית ביניהם, אם כי נושא זה נמצא בשיח הציבורי כל העת בין היתר בשל הביקורת של נשים כלפי הגברים, שאינם לוקחים חלק מספיק בטיפול בילדים. לעומת זה, אם נפרדו שני ההורים המדינה נוהגת לעתים להתערב באמצעים של הדרכה, הנחייה, וקבלת החלטות לגבי דרך חלוקת האחריות ההורית בין שני ההורים כשמטרתה היא שטובת הילד לא תיפגע כתוצאה מהן.

חלק מהחובות הקונקרטיות המדגימות את חובת אחריות ההורים לילדיהם, ניתן למצוא בס' 322-326 לחוק העונשין. להורים יש חובה לדאוג לילדיהם הקטנים, והורה שלא יעשה כך עלול לחוב בפלילים (הזנחה). כדי להרשיע במחדל צריך להראות את החובה שמוטלת על ההורים. חלק מהחובות הנזכרות בס' : החובה לדאוג לצרכיו של הילד, למחייתו, לבריאותו, למנוע התעללות בו, למנוע חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו ולדאוג שהילד נמצא במקומות בטוחים. ס' 2 לחוק העונשין מחייב אותנו בנסיבות מסוימות להתערב ולמנוע מעשה עבירה ואם ההורה לא ינהג כך, הוא יחויב בפלילים.

חוקים במשפט הישראלי הנקשרים לאחריות הורית - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, סעיפים 4, 6, 16-14, 25-22 . תזכיר חוק הורים וילדיהם, התשע"ב-2012‎. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, סעיפים 1, 13 . האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, תוספת לסעיף 2). [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], סעיפים 24(7), 27(6). חוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיפים 368ב-368ג . הצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב-1992, ה"ח תשנ"ב 115, סעיף 49(5). חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, סעיפים 1, 3, 5, 6, 10, 11 .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]