המודיע – הבדלי גרסאות

המודיע
תדירות	עיתון יומי
סוגה	חדשות
פורמט	ברואדשיט
מו"ל	הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל
מייסד	יצחק מאיר לוין
תאריכי הופעה	31 באוגוסט 1950 – הווה (73 שנים)
שפה	עברית, אנגלית, צרפתית
מערכת	יהודה המכבי 5 ירושלים
מדינה	ישראל
	hamodia.com (אנגלית בלבד)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:30, 12 ביוני 2024

ערך זה עוסק ביומון חרדי בישראל. אם התכוונתם לשבועון בעברית שיצא לאור בפלוטובה (באימפריה הרוסית) בתחילת המאה ה-20, ראו המודיע (פולטבה).

הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950)^[1] על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.

המודיע הוא העיתון החרדי הוותיק ביותר בישראל והוא הביטאון של מפלגת אגודת ישראל. שמו של העיתון משמר עיתון בשם זהה שהופיע בשנים 1910–1915 בפולטבה בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ'^[2]. עורכי העיתון הם ישראל שניידר ויצחק מתתיהו טננבוים^[3].

היסטוריה

העיתון הוקם ביוזמת הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הגוף העליון של תנועת אגודת ישראל העולמית, ומאז נמצא בבעלותו. בתחילת דרכו של העיתון היה בנו של הרב לוין, יהודה לייב לוין, העורך הראשי. העיתון הודפס תחילה במרתף בשכונת מאה שערים וסבל מקשיים כלכליים. הוא העסיק תחילה כתב אחד, ובהמשך רכש טלפרינטר והיה מנוי לשירות הידיעות של סוכנות הידיעות "עתי"ם" ו"רויטרס"^[4].

בשנת 1958 מינו לוין ובנו את חיים משה קנופף למנהל אדמיניסטרטיבי של העיתון, לצד עורכי העיתון משה עקיבה דרוק וישראל שפיגל. קשיי התקציב של העיתון הביאו להפיכתו ל"חברה בע"מ" ו-49% ממנו נמכרו לעובדי העיתון. לאחר פטירת העורך הראשון ב-1979 הוחלט למנות את קנופף, דרוק ושפיגל לעורכים ראשיים במעמד שווה, המייצגים את שלושת מוקדי הכוח המרכזיים באגודת ישראל אז^[4]. לימים, פרש שפיגל נציגו של הרב שך ועבר ליתד נאמן הליטאי, ואילו דרוק, שהיה מנאמני מנחם פרוש, נפטר. קנופף, איש חסידות גור, נותר כעורך ומנהל יחיד. עם השנים, מונה בנו אלעזר לסמנכ"ל העיתון, ולימים למנכ"ל.

בשנות השמונים החלה אגודת ישראל בארצות הברית להוציא שבועון באנגלית, שגם שמו "המודיע". משנת 2003 הפך העיתון ליומון. שלוש מהדורות שבועיות באנגלית^{[דרושה הבהרה]} מתפרסמות בישראל, באנגליה ובאוסטרליה. עורכת "המודיע" באנגלית מיום היווסדו היא רות ליכטנשטיין, נכדתו של מייסד "המודיע" בישראל ובתו של העורך הראשון^[5].

בשנת 2007 השיק העיתון שבועון בצרפתית שהופץ בכ-350 נקודות מכירה בפריז, במרסיי, בליון ובשטרסבורג, וכן בישראל במרכזי מגורים של יוצאי צרפת ודוברי צרפתית^[6]. השבועון הופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה^[7]. המטרה הייתה להתחרות בעיתונים היהודים בצרפת שהם פרו-ציוניים^[8]. העיתון שינה את שמו אחר כך ל"הגשר" ונמכר למשקיע צרפתי ב-2016, לאחר שסבל מקשיים כלכליים^[9].

בשנת 2014 נקלע העיתון לקשיים כלכליים ונעשו ניסיונות למכרו^[10]. הוא ניצל מסגירה באמצעות כספים שגייס יעקב ליצמן^[11], לבסוף נמכר למנכ"ל העיתון אלעזר קנופף, שהיה חבר בעמותה, ולמחותנו איש העסקים חיים שכטר, שניהם חסידי גור^[12]. ביולי 2019 הודח קנופף בשל ניהול בלתי תקין, לאחר שדו"ח של רשם העמותות דרש זאת כתנאי להמשך קיום העמותה^[13]^[14].

באוגוסט 2020 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה המפעילה את העיתון, בשל ליקויים חמורים בהתנהלותה^[15].

ביוני 2021, פורסם כי שני עוזרים של יעקב ליצמן חשודים בקבלת שוחד תמורת קידום אינטרסים של חברות, בין היתר השוחד כלל לכאורה רכישת מודעות ב"המודיע", במטרה לסייע לו כלכלית^[16].

אידאולוגיה

העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך לחסידות גור משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו. טענות מסוג זה הובילו במהלך השנים לעזיבה קולקטיבית של מינויים ופתיחת עיתונים מתחרים.

בתחילת שנות ה-80 בעקבות חילוקי דעות בתוך אגודת ישראל בין הסיעה הליטאית לסיעות החסידיות, נטען כי חסידות גור, ששלטה אז ב"אגודת ישראל", אינה נותנת במה מספקת לדעותיהם של הרב אלעזר מנחם מן שך והרב יעקב ישראל קניבסקי בעיתון המודיע, טענה זו הובילה לביטול מינויים של חרדים ליטאים ולהקמתו של העיתון יתד נאמן בשנת 1985^[17].

טענות דומות הביאו להקמת עיתון חסידי מתחרה. בבחירות לראשות עיריית ירושלים, שנערכו ב-11 בנובמבר 2008, הפסיד מאיר פרוש את ראשות העיר לניר ברקת, בין היתר בשל התגייסות חסידות גור עבור ברקת^[18]. אנשי סיעת שלומי אמונים טענו שהעיתון המודיע מצוי בפועל בשליטת חסידות גור, ולכן לא תמך במועמדותו של פרוש^[19]. הקרע העמיק על רקע מאבק השליטה בין הפלגים החרדיים על מערכת החינוך העצמאי החרדית, שנפתח לאחר מותו של מנכ"ל החינוך העצמאי, מאיר לוריא. בשנת 2009, פתח מאיר פרוש את עיתון המבשר הפונה לציבור הכלל חסידי ^[20], כחצי שנה לאחר פתיחת העיתון, מספר המינויים עמד על 6500^[21].

בעקבות הפיצול בחסידות גור העיתון נמנע מלפרסם מודעות מאורסים של חברי קהילת פני מנחם^[22].

באוגוסט 2023, לאחר שבקשתו לפרסם מודעת מאורסים בעיתון סורבה, עתר שלמה אלבוים (אחיינו של הרב שאול אלתר) לבית המשפט. לטענת העיתון מאחר וקיימת ישיבת 'פני מנחם' בחסידות גור מדובר בפגיעה בכך שקהילת פני מנחם עושה שימוש באותו שם. בהוראת בית המשפט הושגה פשרה שהמודעה תפורסם ללא שם הישיבה. בנוסח המודעה כפי שפורסמה נכתב במקום בו אמור היה להיכתב שם הישיבה: "ישיבה ברחוב אור אלחנן 2 ירושלים". בנוסף, צורפה הבהרה לפיה המודעה הוכנסה ונוסחה ע"י ערכאות^[22].

במקרה נוסף נמנע העיתון לפרסם מודעות הקשורות לסכסוך^[23].

מאפיינים

סיסמת העיתון היא "העיתון היומי של היהדות החרדית". העיתון מכוון על ידי ועדת רבנים.

בנוסף למאפיינים הרגילים של העיתונות החרדית מתאפיין המודיע בסגנון סולידי, הנמנע בדרך כלל מאזכור תככים פוליטיים, ובשמרנות, בין היתר יצא בשנת 2007 נגד השימוש במחשב אישי בחברה החרדית^[24].

העיתון נוקט קו מחמיר בענייני צניעות. תמונות נשים אינן מתפרסמות בו, וכן שמות פרטיים^[25].

פורמט

בסוף השבוע יש לעיתון מוסף אקטואלי, עם דיווחים נרחבים ופרשנויות פוליטיות, וכן מוסף תורני, כמו גם מוסף לילדים. המוסף השבועי לנשים בשם "קראט" מצורף לעיתון ביום חמישי.

תפוצה

במאי 1985 דווח כי "המודיע", שהיה אז העיתון החרדי היומי היחיד, מודפס בכ-9,000 גליונות ביום, ומגיע לכ-50 אלף קוראים^[4].

על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור חשיפה של העיתון עומד על 16.3% מהציבור החרדי בעיתוני אמצע השבוע ו-16.2% בסוף השבוע^[26].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המודיע בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המודיע (באנגלית)

המודיע, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

הערות שוליים

^ עיתון יומי לאגודת ישראל, הצופה, 1 בספטמבר 1950
^ גיליונות המודיע פולטבה (1910-1915), באתר עיתונות יהודית היסטורית
^ גיא קצוביץ', ‏עורך "המודיע": "אם הייתי חילוני הייתי בפאניקה", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2011
^ ¹ ² ³ אמנון לוי, המודיע עיתון יומי. 9,000 עותקים. לא מדווח הכל, חדשות, 17 במאי 1985
^ שלמה שמיר, היומון היהודי הראשון באנגלית בארצות הברית הוא חרדי ויש לו עורכת, באתר הארץ, 15 בפברואר 2004
^ יעל ולצר, העיתון "המודיע" יתורגם לצרפתית, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
^ יעל גאוני, ‏העיתון החרדי "המודיע" יוציא שבועון בצרפתית בהשקעה של מיליון שקל, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2007
^ יאיר אטינגר, "המודיע" יתחרה בעיתונים ה"לא צנועים" בצרפת, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
^ קשיים כלכליים: המודיע בצרפתית נמכר למשקיע חדש, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016
^ נתי טוקר, עיתון "המודיע" בקשיים תזרימיים ומתכנן סבב פיטורים, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2014
^ רוני לינדר, הקשרים בין ליצמן לעיתון החרדי שימשיך להרוויח מפרסומות לסיגריות, באתר הארץ, 30 באפריל 2018
^ רוני לינדר, מקורבי ליצמן מסתבכים: "עמותה של אגודת ישראל הבריחה נכסים", באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2019
^ משה ויסברג, דרמה: הטלטלה בעיתון 'המודיע' - המסמכים נחשפים לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2019
^ איציק אוחנה, ‏טלטלה בעיתון: מנכ"ל 'המודיע' הודח מ'הועד הפועל של אגו"י', באתר כיכר השבת, 23 ביולי 2019
^ קובי רוזן, ‏הוגשה בקשת פירוק לעמותה המפעילה את עיתון 'המודיע', באתר כיכר השבת, 16 באוגוסט 2020
^ יהושע בריינר ורן שמעוני, שני עוזרים של ליצמן חשודים שקיבלו שוחד תמורת קידום אינטרסים של חברות, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
^ "המודיע" הזהר! תוקעים לך יתד נאמן, חדשות, 2 ביוני 1985
^ אבישי בן חיים, כניסת השבת: עם הגערערס לא מתעסקים, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2008
האזינו: הוראה לחסידי גור - הצביעו ברקת, באתר ynet, 13 בנובמבר 2008
^ לעיתון יומי חדש מבוקש: משקיע, בחדרי חרדים, מוטי ארגמן, 17 בנובמבר 2008
^ יאיר אטינגר, מהיום עיתון חדש למחנה הח"כ פרוש, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
^ חצי שנה ל´המבשר´: סקירה מיוחדת, 8.6.2009, באתר כיכר השבת
^ ¹ ² מודעת האירוסין החריגה ששיגעה את "המודיע", באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2023
^ יוסף גרינבוים, בני ה’פני מנחם’ במכתב מחאה: “בני בליעל, השמיעו דברי בלע”, 3.1.2021, באתר חרדים 10
^ יאיר אטינגר, מאמר ב"המודיע" קורא להתרחק מהמחשב האישי, באתר הארץ, 28 במאי 2007
^ אלי ביתאן, ‏איסור והיתר: חרצובות הלשון של העיתונות החרדית, בעיתון מקור ראשון, 24 בפברואר 2021
^ ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016

[1] עיתון יומי לאגודת ישראל, הצופה, 1 בספטמבר 1950

[2] גיליונות המודיע פולטבה (1910-1915), באתר עיתונות יהודית היסטורית

[3] גיא קצוביץ', ‏עורך "המודיע": "אם הייתי חילוני הייתי בפאניקה", באתר גלובס, 26 בדצמבר 2011

[לוי-4] ¹ ² ³ אמנון לוי, המודיע עיתון יומי. 9,000 עותקים. לא מדווח הכל, חדשות, 17 במאי 1985

[5] שלמה שמיר, היומון היהודי הראשון באנגלית בארצות הברית הוא חרדי ויש לו עורכת, באתר הארץ, 15 בפברואר 2004

[6] יעל ולצר, העיתון "המודיע" יתורגם לצרפתית, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007

[7] יעל גאוני, ‏העיתון החרדי "המודיע" יוציא שבועון בצרפתית בהשקעה של מיליון שקל, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2007

[8] יאיר אטינגר, "המודיע" יתחרה בעיתונים ה"לא צנועים" בצרפת, באתר הארץ, 6 ביוני 2007

[9] קשיים כלכליים: המודיע בצרפתית נמכר למשקיע חדש, באתר בחדרי חרדים, 20 ביולי 2016

[10] נתי טוקר, עיתון "המודיע" בקשיים תזרימיים ומתכנן סבב פיטורים, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2014

[11] רוני לינדר, הקשרים בין ליצמן לעיתון החרדי שימשיך להרוויח מפרסומות לסיגריות, באתר הארץ, 30 באפריל 2018

[12] רוני לינדר, מקורבי ליצמן מסתבכים: "עמותה של אגודת ישראל הבריחה נכסים", באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2019

[13] משה ויסברג, דרמה: הטלטלה בעיתון 'המודיע' - המסמכים נחשפים לראשונה, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2019

[14] איציק אוחנה, ‏טלטלה בעיתון: מנכ"ל 'המודיע' הודח מ'הועד הפועל של אגו"י', באתר כיכר השבת, 23 ביולי 2019

[15] קובי רוזן, ‏הוגשה בקשת פירוק לעמותה המפעילה את עיתון 'המודיע', באתר כיכר השבת, 16 באוגוסט 2020

[16] יהושע בריינר ורן שמעוני, שני עוזרים של ליצמן חשודים שקיבלו שוחד תמורת קידום אינטרסים של חברות, באתר הארץ, 6 ביוני 2021

[17] "המודיע" הזהר! תוקעים לך יתד נאמן, חדשות, 2 ביוני 1985

[18] אבישי בן חיים, כניסת השבת: עם הגערערס לא מתעסקים, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2008
האזינו: הוראה לחסידי גור - הצביעו ברקת, באתר ynet, 13 בנובמבר 2008

[19] לעיתון יומי חדש מבוקש: משקיע, בחדרי חרדים, מוטי ארגמן, 17 בנובמבר 2008

[20] יאיר אטינגר, מהיום עיתון חדש למחנה הח"כ פרוש, באתר הארץ, 14 בינואר 2009

[21] חצי שנה ל´המבשר´: סקירה מיוחדת, 8.6.2009, באתר כיכר השבת

[מודעות_מאורסים-22] ¹ ² מודעת האירוסין החריגה ששיגעה את "המודיע", באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2023

[23] יוסף גרינבוים, בני ה’פני מנחם’ במכתב מחאה: “בני בליעל, השמיעו דברי בלע”, 3.1.2021, באתר חרדים 10

[24] יאיר אטינגר, מאמר ב"המודיע" קורא להתרחק מהמחשב האישי, באתר הארץ, 28 במאי 2007

[25] אלי ביתאן, ‏איסור והיתר: חרצובות הלשון של העיתונות החרדית, בעיתון מקור ראשון, 24 בפברואר 2021

[26] ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 בשנת [[2007]] השיק העיתון שבועון ב[[צרפתית]] שהופץ בכ-350 נקודות מכירה בפריז, במרסיי, בליון ובשטרסבורג, וכן בישראל במרכזי מגורים של יוצאי צרפת ודוברי צרפתית{{הערה|{{הארץ|יעל ולצר|העיתון "המודיע" יתורגם לצרפתית|0000017f-e696-d97e-a37f-f7f7e16d0000|6 בנובמבר 2007}}}}. השבועון הופץ באמצעות חברת [[בר שיווק והפצה]]{{הערה|{{גלובס|יעל גאוני|העיתון החרדי "המודיע" יוציא שבועון בצרפתית בהשקעה של מיליון שקל|1000270818|4 בנובמבר 2007}}}}. המטרה הייתה להתחרות בעיתונים היהודים בצרפת שהם פרו-ציוניים{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|"המודיע" יתחרה   בעיתונים ה"לא צנועים" בצרפת|0000017f-f5a3-d460-afff-ffe728b30000|6 ביוני 2007}}}}. העיתון שינה את שמו אחר כך ל"הגשר" ונמכר למשקיע צרפתי ב-2016, לאחר שסבל מקשיים כלכליים{{הערה|{{בחדרי חרדים||קשיים כלכליים: המודיע בצרפתית נמכר למשקיע חדש|764044|20 ביולי 2016}}}}.
-העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך לחסידות גור משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו. טענות דומות הביאו להקמת עיתון חסידי מתחרה, [[המבשר (יומון)|המבשר]], בשנת [[2009]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מהיום עיתון חדש למחנה הח"כ פרוש|0000017f-e499-d9aa-afff-fdd9acd20000|14 בינואר 2009}}}}.
 בשנת [[2014]] נקלע העיתון לקשיים כלכליים ונעשו ניסיונות למכרו{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|עיתון "המודיע" בקשיים תזרימיים ומתכנן סבב פיטורים|0000017f-e388-d38f-a57f-e7daa1b70000|16 ביולי 2014}}}}. הוא ניצל מסגירה באמצעות כספים שגייס [[יעקב ליצמן]]{{הערה|{{הארץ|רוני לינדר|הקשרים בין ליצמן לעיתון החרדי שימשיך להרוויח מפרסומות לסיגריות|0000017f-df11-db22-a17f-ffb102460000|30 באפריל 2018|מנויים=לא}}}}, לבסוף נמכר למנכ"ל העיתון אלעזר קנופף, שהיה חבר בעמותה, ולמחותנו איש העסקים חיים שכטר, שניהם חסידי גור{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר|מקורבי ליצמן מסתבכים: "עמותה של אגודת ישראל הבריחה נכסים"|news/politics/.premium-1.7025826|18 במרץ 2019}}}}. ביולי 2019 הודח קנופף בשל ניהול בלתי תקין, לאחר שדו"ח של [[רשם העמותות]] דרש זאת כתנאי להמשך קיום העמותה{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|דרמה: הטלטלה בעיתון 'המודיע' - המסמכים נחשפים לראשונה|1019130|24 ביולי 2019}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|איציק אוחנה|טלטלה בעיתון: מנכ"ל 'המודיע' הודח מ'הועד הפועל של אגו"י'|324938|23 ביולי 2019}}}}.
@@ שורה 34: / שורה 32: @@
 ביוני [[2021]], פורסם כי שני עוזרים של [[יעקב ליצמן]] חשודים בקבלת שוחד תמורת קידום אינטרסים של חברות, בין היתר השוחד כלל לכאורה רכישת מודעות ב"המודיע", במטרה לסייע לו כלכלית{{הערה|{{הארץ|[[יהושע בריינר]] ורן שמעוני|שני עוזרים של ליצמן חשודים שקיבלו שוחד תמורת קידום אינטרסים של חברות|0000017f-e54e-d7b2-a77f-e74f35c00000|6 ביוני 2021}}}}.
+==אידאולוגיה==
+העיתון נתפס בעיני רבים כמשויך ל[[חסידות גור]] משום שברוב השנים הוא נערך בידי אנשי חסידות זו. טענות מסוג זה הובילו במהלך השנים לעזיבה קולקטיבית של מינויים ופתיחת עיתונים מתחרים.
+בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] בעקבות חילוקי דעות בתוך [[אגודת ישראל]] בין הסיעה הליטאית לסיעות החסידיות, נטען כי [[חסידות גור]], ששלטה אז ב"אגודת ישראל", אינה נותנת במה מספקת לדעותיהם של הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] והרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] בעיתון המודיע, טענה זו הובילה לביטול מינויים של חרדים ליטאים ולהקמתו של העיתון [[יתד נאמן]] בשנת 1985{{הערה|{{חדשות||"המודיע" הזהר! תוקעים לך יתד נאמן|19850602|57}}}}.
-==מאפיינים==
-[[סיסמה (פרסום)|סיסמת]] העיתון היא "'''העיתון היומי של היהדות החרדית'''". העיתון מכוון על ידי ועדת רבנים.
+טענות דומות הביאו להקמת עיתון חסידי מתחרה. ב[[בחירות]] לראשות [[עיריית ירושלים]], שנערכו ב-[[11 בנובמבר]] 2008, הפסיד מאיר פרוש את ראשות העיר ל[[ניר ברקת]], בין היתר בשל התגייסות [[חסידות גור]] עבור ברקת{{הערה|{{nrg|[[אבישי בן חיים]]|כניסת השבת: עם הגערערס לא מתעסקים|811/713|17 בנובמבר 2008||}}{{ש}}{{ynet||האזינו: הוראה לחסידי גור - הצביעו ברקת|3622640|13 בנובמבר 2008}}}}.
-בנוסף למאפיינים הרגילים של [[עיתונות חרדית|העיתונות החרדית]] מתאפיין המודיע בסגנון סולידי, הנמנע בדרך כלל מאזכור תככים פוליטיים, וב[[שמרנות]], בין היתר יצא בשנת 2007 נגד השימוש ב[[מחשב אישי]] בחברה החרדית{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מאמר ב"המודיע" קורא להתרחק מהמחשב האישי|0000017f-f6d8-d460-afff-fffe53530000|28 במאי 2007}}}}.
+אנשי סיעת שלומי אמונים טענו שהעיתון המודיע מצוי בפועל בשליטת חסידות גור, ולכן לא תמך במועמדותו של פרוש{{הערה|[http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=7427 לעיתון יומי חדש מבוקש: משקיע], [[בחדרי חרדים]], מוטי ארגמן, [[17 בנובמבר]] 2008}}. הקרע העמיק על רקע מאבק השליטה בין הפלגים החרדיים על מערכת [[החינוך העצמאי]] החרדית, שנפתח לאחר מותו של מנכ"ל החינוך העצמאי, מאיר לוריא.
+בשנת [[2009]], פתח מאיר פרוש את עיתון [[המבשר (יומון)|המבשר]] הפונה לציבור הכלל חסידי {{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מהיום עיתון חדש למחנה הח"כ פרוש|0000017f-e499-d9aa-afff-fdd9acd20000|14 בינואר 2009}}}}, כחצי שנה לאחר פתיחת העיתון, מספר המינויים עמד על 6500{{הערה|[https://www.kikar.co.il/journalism/1130 חצי שנה ל´המבשר´: סקירה מיוחדת], 8.6.2009, באתר כיכר השבת}}.
-העיתון נוקט קו מחמיר בענייני [[צניעות]]. תמונות נשים אינן מתפרסמות בו, וכן שמות פרטיים{{הערה|{{מקור ראשון|אלי ביתאן|איסור והיתר: חרצובות הלשון של העיתונות החרדית|opinion/318021|24 בפברואר 2021}}}}.
 בעקבות [[הפיצול בחסידות גור]] העיתון נמנע מלפרסם מודעות מאורסים של חברי [[קהילת פני מנחם]]{{הערה|שם=מודעות מאורסים|{{ערוץ7||מודעת האירוסין החריגה ששיגעה את "המודיע"|612072|27 באוגוסט 2023}}}}.
@@ שורה 47: / שורה 46: @@
 במקרה נוסף נמנע העיתון לפרסם מודעות הקשורות לסכסוך{{הערה|יוסף גרינבוים, [https://ch10.co.il/news/647561/ בני ה’פני מנחם’ במכתב מחאה: “בני בליעל, השמיעו דברי בלע”], 3.1.2021, באתר חרדים 10}}.
+==מאפיינים==
+[[סיסמה (פרסום)|סיסמת]] העיתון היא "'''העיתון היומי של היהדות החרדית'''". העיתון מכוון על ידי ועדת רבנים.
+בנוסף למאפיינים הרגילים של [[עיתונות חרדית|העיתונות החרדית]] מתאפיין המודיע בסגנון סולידי, הנמנע בדרך כלל מאזכור תככים פוליטיים, וב[[שמרנות]], בין היתר יצא בשנת 2007 נגד השימוש ב[[מחשב אישי]] בחברה החרדית{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מאמר ב"המודיע" קורא להתרחק מהמחשב האישי|0000017f-f6d8-d460-afff-fffe53530000|28 במאי 2007}}}}.
+העיתון נוקט קו מחמיר בענייני [[צניעות]]. תמונות נשים אינן מתפרסמות בו, וכן שמות פרטיים{{הערה|{{מקור ראשון|אלי ביתאן|איסור והיתר: חרצובות הלשון של העיתונות החרדית|opinion/318021|24 בפברואר 2021}}}}.
 ==פורמט==
 בסוף השבוע יש לעיתון מוסף אקטואלי, עם דיווחים נרחבים ופרשנויות פוליטיות, וכן מוסף תורני, כמו גם מוסף לילדים. המוסף השבועי לנשים בשם "קראט" מצורף לעיתון ביום חמישי.

דגל ישראל עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום	הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם	ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר
כלכלה ועסקים	גלובס • כלכליסט • TheMarker
המגזר החרדי	המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית	נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות	אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים	מקור ראשון
עיתונים שנסגרו	24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)