טייסת 147 – הבדלי גרסאות

טייסת 147
	סמלה של הטייסת מאפריל 2024, עת נפתחה מחדש כטייסת כטמ"מים
	סמלה של הטייסת מאפריל 2024, עת נפתחה מחדש כטייסת כטמ"מים
פרטים
כינוי	"טייסת האיל הנוגח"
מדינה	ישראל
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	טייסת כלי טיס בלתי מאויש
בסיס האם	בסיס פלמחים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	כטייסת סטירמנים: 1956 – 1956; כטייסת פוגות: 1967 – 1967; כטייסת עיטים: 1978 – 1985; כטייסת כטמ"מים: 2024 – הווה
נתוני היחידה
ייעוד	כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה.
כלי טיס	כוכב (הרמס 900)
כלי טיס בעבר	סקייהוק A-4F,; סקייהוק A-4E,; פוגה מגיסטר,; סטירמן

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:08, 17 ביוני 2024

טייסת 147, המכונה גם "טייסת האיל הנוגח" (נודעה בעבר גם בכינוי "טייסת הפוגות"), היא טייסת בחיל האוויר הישראלי, המפעילה כלי טיס בלתי מאוישים, הפועלת מבסיס פלמחים.

בעבר הייתה טייסת מטוסי קרב אשר טרם סגירתה הפעילה מטוסי סקייהוק A-4F, והייתה מוצבת בבסיס חצרים. הטייסת נפתחה ונסגרה מספר פעמים במהלך שנות קיומה.

היסטוריה

בשנת 1956, ערב מבצע קדש, הוקמה טייסת 147 בפיקודו של מאיר שפר, כטייסת חירום של בית הספר לטיסה, וכללה מטוסי סטירמן של בית הספר. הטייסת נסגרה לאחר סיום המבצע.

בשנת 1967, ערב מלחמת ששת הימים, הוקמה הטייסת שנית בבסיס חצרים, והפעילה מטוסי פוגה מגיסטר של בית הספר לטיסה. הטייסת כללה בוגרים טריים של קורס טיס וטייסים ותיקים (לדוגמה אלי איל, מטייסי מלחמת העצמאות). במלחמה עסקה הטייסת בעיקר בתקיפת מטרות קרקע ברקטות, פצצות וזוג מקלעי 7.62 מ"מ שהותקנו במטוסי הפוגה. ביום הראשון למלחמה הטייסת תקפה יעדים בחזית המצרית. ביום השני למלחמה התרחקה חזית הלחימה המצרית אל תוך סיני ויצאה מטווח הפעילות של מטוסי הפוגה ועל כן החל מהיום השני הטייסת הופנתה לסייע בחזית ירדן שם התקיפה בעיקר כוחות שריון. ביומה החמישי של המלחמה הועברה הטייסת לבסיס רמת דוד לשם סיוע לכוחות הקרקע בחזית הסורית במהלך גיחות הסיוע נהרג מפקד הטייסת. הטייסת איבדה במלחמה שישה מטוסים וטייסים, בהם מפקד הטייסת רס"ן אריה בן-אור וסגנו סרן ארנון לבנת. שיעור האבדות הגדול, יחסית לגודל הטייסת, יחד עם היעדר כיסא מפלט במטוסי הפוגה, הוביל להפסקת השימוש המבצעי במטוסים אלה, והטייסת נסגרה לאחר המלחמה.

בשנת 1978 נפתחה הטייסת מחדש על ידי חנוך פטישי, שוב בבסיס חצרים, כטייסת סקייהוק ("עיט"). בתחילה היו מטוסיה מדגם A-4E, ומאוחר יותר רוכזו בה מטוסי A-4F, שהגיעו במבצע ניקל גראס (הרכבת האווירית של מלחמת יום הכיפורים). מטוסיה זוהו באמצעות מייצב כיוון צבוע צהוב.

ב-14 באוקטובר 1979 איבדה הטייסת שני מטוסים בהתנגשות אווירית בעת טיסת אימונים, כאשר "עיט" מספר 339 שהוטס על ידי טייס צעיר, לי-און גולדנברג ("גולדי"), התנגש במוביל שלו, שהיה גם סגן מפקד הטייסת, שהטיס את "עיט" מספר 609.^[1]

במלחמת לבנון הראשונה פיקד על הטייסת סא"ל אבירם כהן.^[^{דרוש מקור]}

בתחילת שנות ה-80 הפכה הטייסת לטייסת מילואים, כאשר רק השלד בה נשאר מבצעי. ב-1985 נסגרה הטייסת.^[2]

בתחילת אפריל 2024 נפתחה הטייסת מחדש בבסיס פלמחים כטייסת כטמ״ם המפעילה את כטמ"ם "כוכב" (הרמס 900).^[3]

סמל הטייסת

בשנת 1967, כשבועיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, עוצב סמל הטייסת, שהיה שילוב של כנפיים וטנק. שילוב שבא לציין את שיתוף הפעולה הצמוד בין הטייסת לבין כוחות השריון.^[4]

סמל "האייל המכונף" של הטייסת עוצב על ידי אריה מוסקוביץ' בשנת 1978. בטיוליו באזור בסיס חצרים, צפה מוסקוביץ' בקרב בין שני יעלים במדבר, אותם זיהה בטעות כאיילים. מהמחזה שנגלה לפניו, שאב את השראתו לעיצוב הסמל. לסמל נוסף צבע צהוב כרקע, כאזכור לחולות הנגב. "האייל המכונף" נחשב לסמל ייחודי, שכן חיה מסוג זה לא אופיינית לייצוגה של טייסת.^[5]

סמלה של הטייסת עד אפריל 2024
סמלה של הטייסת בתקופת "מלחמת ששת הימים", בה שימשו מטוסי ה"פוגה מגיסטר" לתקיפת מטרות קרקע, ולסיוע לכוחות השריון

גלריה

לקריאה נוספת

טייסת 147 "הפוגות" במלחמת ששת הימים - באתר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טייסת 147 בוויקישיתוף

אלי אייל, ‏טייסת הפוגות במלחמת ששת הימים, באתר "מרקיע שחקים"
עודד גלוברמן, ‏גם טייסת הפוגות נשלחה למלחמה, בטאון חיל האוויר 186, סיוון תשנ"ב - יוני 1992, עמ' 61 - 66, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
טייסת 147, באתר "מרחב אווירי"
טייסת 147, באתר "מרקיע שחקים"
בצל הלחימה: טייסת כטמ"ם חדשה, באתר ערוץ 7, 8 באפריל 2024
טייסת חדשה שתפעיל את כטמ"ם הכוכב נפתחה בפלמחים - "האייל הנוגח", באתר צה"ל, 8 באפריל 2024
שירלי אבידור, ‏"חרבות ברזל": מפקד טייסת 147 בראיון מיוחד, באתר חיל האוויר הישראלי

הערות שוליים

^ אמיר שגב, ‏נופלי חיל האוויר, באתר "מרקיע שחקים".
^ חיל האוויר, טייסת 147 נפתחת מחדש, ‏8.4.24
^ זוהי שעת מלחמה״: טייסת הכטמ"ם 147 נפתחה מחדש, באתר חיל האוויר הישראלי
^ טייסת 147 "הפוגות" במלחמת ששת הימים - באתר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.
^ קליה בן עמרם ונעה כפרי, ‏סיפורי סמלים, באתר חיל האוויר הישראלי, פברואר 2008.

[1] אמיר שגב, ‏נופלי חיל האוויר, באתר "מרקיע שחקים".

[2] חיל האוויר, טייסת 147 נפתחת מחדש, ‏8.4.24

[3] זוהי שעת מלחמה״: טייסת הכטמ"ם 147 נפתחה מחדש, באתר חיל האוויר הישראלי

[4] טייסת 147 "הפוגות" במלחמת ששת הימים - באתר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.

[5] קליה בן עמרם ונעה כפרי, ‏סיפורי סמלים, באתר חיל האוויר הישראלי, פברואר 2008.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 בשנת [[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]], הוקמה הטייסת שנית ב[[בסיס חצרים]], והפעילה מטוסי [[פוגה מגיסטר]] של בית הספר לטיסה. הטייסת כללה בוגרים טריים של [[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] וטייסים ותיקים (לדוגמה [[אלי איל]], מטייסי [[מלחמת העצמאות]]). במלחמה עסקה הטייסת בעיקר בתקיפת מטרות קרקע ב[[רקטה|רקטות]], פצצות וזוג מקלעי [[7.62x51 מ"מ נאט"ו|7.62 מ"מ]] שהותקנו במטוסי הפוגה. ביום הראשון למלחמה הטייסת תקפה יעדים בחזית המצרית. ביום השני למלחמה התרחקה חזית הלחימה המצרית אל תוך [[סיני]] ויצאה מטווח הפעילות של מטוסי הפוגה ועל כן החל מהיום השני הטייסת הופנתה לסייע בחזית [[ירדן]] שם התקיפה בעיקר כוחות שריון. ביומה החמישי של המלחמה הועברה הטייסת לבסיס [[רמת דוד]] לשם סיוע לכוחות הקרקע בחזית הסורית במהלך גיחות הסיוע נהרג מפקד הטייסת. הטייסת איבדה במלחמה שישה מטוסים וטייסים, בהם מפקד הטייסת רס"ן [[אריה בן-אור]] וסגנו סרן {{יזכור|ארנון%20לבנת%20ליבמן/en_87888bfecef0de6bd9e4224a01d1d3d1|ארנון לבנת}}. שיעור האבדות הגדול, יחסית לגודל הטייסת, יחד עם היעדר [[כיסא מפלט]] במטוסי הפוגה, הוביל להפסקת השימוש המבצעי במטוסים אלה, והטייסת נסגרה לאחר המלחמה.
-בשנת [[1978]] נפתחה הטייסת מחדש על ידי [[חנוך פטישי]], שוב בבסיס חצרים, כטייסת [[סקייהוק]] ("עיט"). בתחילה היו מטוסיה מדגם A-4E, ומאוחר יותר רוכזו בה מטוסי A-4F, שהגיעו ב[[מבצע ניקל גראס]] (ה[[רכבת אווירית|רכבת האווירית]] של [[מלחמת יום הכיפורים]]). מטוסיה זוהו באמצעות [[מייצב כיוון]] צבוע צהוב.[[קובץ:I042107_211_(469010027).jpg|ממוזער|מטוס עיט של הטייסת ב[[מוזיאון חיל האוויר]] ב[[חצרים]]]]
+בשנת [[1978]] נפתחה הטייסת מחדש על ידי [[חנוך פטישי]], שוב בבסיס חצרים, כטייסת [[סקייהוק]] ("עיט"). בתחילה היו מטוסיה מדגם A-4E, ומאוחר יותר רוכזו בה מטוסי A-4F, שהגיעו ב[[מבצע ניקל גראס]] (ה[[רכבת אווירית|רכבת האווירית]] של [[מלחמת יום הכיפורים]]). מטוסיה זוהו באמצעות [[מייצב כיוון]] צבוע צהוב.
 ב-14 באוקטובר 1979 איבדה הטייסת שני מטוסים בהתנגשות אווירית בעת טיסת אימונים, כאשר "עיט" מספר 339 שהוטס על ידי טייס צעיר, {{יזכור|98110|לי-און גולדנברג ("גולדי")}}, התנגש במוביל שלו, שהיה גם סגן מפקד הטייסת, שהטיס את "עיט" מספר 609.{{הערה|1={{מרקיע שחקים|אמיר שגב|נופלי חיל האוויר|134771/נופלי-חיל-האוויר}}.}}

טייסות חיל האוויר הישראלי
מטוסי קרב	הפטישים (69) • הקרב הראשונה (101) • הנמר המעופף (102) • העקרב (105) • חוד החנית (106) • אבירי הזנב הכתום (107) • העמק (109) • אבירי הצפון (110) • הדרקון המעופף/ הטייסת האדומה (115) • אריות הדרום (116) • הסילון הראשונה (117) • העטלף (119) • אבירי הזנב הכפול (133) • נשר הזהב (140) • התוכי המנפץ (149) • האחת (201) • הנגב (253) • מרכז המדינה (254)
מסוקים	הצרעה (113) • מובילי הלילה (114) • דורסי הלילה (118) • ציפורי המדבר (123) • החרב המתהפכת (124) • המסוקים הקלים (125) • מגע הקסם (190) • מגיני המערב (193)
תובלה, כיבוי, בקרה ומודיעין	הגמל המעופף/ הטייסת הראשונה (100) • הפילים (103) • ענקי המדבר (120) • הנחשון (122) • אבירי הציפור הצהובה (131) • מלכי האוויר (135) • ההוקאיי (192) • טייסת הכיבוי (249)
כלי טיס מאוישים מרחוק	עוף החול (144) • האיל הנוגח (147) • ציידי הצללים (160) • הנחש השחור (161) • ציפורי האש (166) • המל"טים הראשונה (200) • הנשר הלבן (210) • הברון האדום
טייסות מדמי טיסה	טייסת מאמני כטב"ם ומסוקים (320) • טייסת מאמני קרב (420)
ניסוי	טייסת מרכז ניסויי טיסה (5601)
כנף 2	טייסת 150 • טייסת 199 • טייסת 248
הטייסות הראשונות	טייסת תל אביב (1) • טייסת הנגב (2) • טייסת הגליל (3)