שמואל אוירבך – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
שינויים עניייניים תגיות: חזרות עריכה חזותית |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
|חיבוריו=דרכי שמואל, אהל רחל |
|חיבוריו=דרכי שמואל, אהל רחל |
||
}} |
}} |
||
הרב '''שמואל אוירבך''' (נולד ב[[י' בתשרי]] [[ה'תרצ"ב]], [[21 בספטמבר]] [[1931]]) הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעלות התורה|מעלות התורה]] ב[[ירושלים]], |
הרב '''שמואל אוירבך''' (נולד ב[[י' בתשרי]] [[ה'תרצ"ב]], [[21 בספטמבר]] [[1931]]) הוא מנהיג תנועת "בני תורה" ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת מעלות התורה|מעלות התורה]] בשערי חסד ב[[ירושלים]], וחבר נשיאות [[ועד הישיבות]]. לאחר פטירת [[הרב אלישיב]] הוא עומד זרם המיעוט בציבור ה[[חרדי ליטאי]], שפרש מהזרם המרכזי של רוב הציבור הליטאי תנועת "דגל התורה". יש מאנשיו שרואים בו את הממשיך של חלק מהקו ההשקפתי של [[הרב שך]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מי יהיה יורשו של פוסק הדור?|1.1638204|10 בפברואר 2012}}}}. |
||
==תולדות חייו== |
==תולדות חייו== |
||
נולד בשכונת [[שערי חסד]] בירושלים, בנו הבכור של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. [[סנדק]]ו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] היה הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2132 ראו כאן.]}}. |
נולד בשכונת [[שערי חסד]] בירושלים, בנו הבכור של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. [[סנדק]]ו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] היה רבה של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2132 ראו כאן.]}}. |
||
למד ב[[ישיבת עץ חיים]] ואצל אביו. שימש את הרב [[שמשון אהרן פולנסקי]] מטעפליק{{מקור}}. בשנות הנהגתו של הרב שך היה הרב אוירבך |
למד ב[[ישיבת עץ חיים]] ואצל אביו. שימש את הרב [[שמשון אהרן פולנסקי]] מטעפליק{{מקור}}. בשנות הנהגתו של הרב שך היה הרב אוירבך אחד מהמקורבים אליו. |
||
בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]]. ב[[שנות ה-70]] התמנה בידי הרב [[מרדכי אליפנט]] לר"מ ב[[ישיבת איתרי]], שם לימד עד שנת [[תשל"ז]] ([[1977]]). לאחר מכן לימד תקופה קצרה ב[[ישיבת קול תורה]] במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה{{הערה|"קיבוץ" הוא כינוי לקבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של ה[[ר"מ]]ים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.}} שלה. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף ב[[שכונת הבוכרים]]. |
בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של [[חסידות אמשינוב|אמשינוב]]. ב[[שנות ה-70]] התמנה בידי הרב [[מרדכי אליפנט]] לר"מ ב[[ישיבת איתרי]], שם לימד עד שנת [[תשל"ז]] ([[1977]]). לאחר מכן לימד תקופה קצרה ב[[ישיבת קול תורה]] במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה{{הערה|"קיבוץ" הוא כינוי לקבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של ה[[ר"מ]]ים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.}} שלה. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף ב[[שכונת הבוכרים]]. |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
הרב אוירבך עוסק גם ב[[קבלה]]{{הערה|{{מוסף שבת|אשר אטדגי|בין בני ברק לירושלים|http://musaf-shabbat.com/2012/08/10/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%98%D7%93%D7%92%D7%99/|10 באוגוסט 2012}}}} ומשמש כנשיא [[ישיבת המקובלים שער השמים]], תפקיד שירש מאביו. |
הרב אוירבך עוסק גם ב[[קבלה]]{{הערה|{{מוסף שבת|אשר אטדגי|בין בני ברק לירושלים|http://musaf-shabbat.com/2012/08/10/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A9%D7%A8-%D7%90%D7%98%D7%93%D7%92%D7%99/|10 באוגוסט 2012}}}} ומשמש כנשיא [[ישיבת המקובלים שער השמים]], תפקיד שירש מאביו. |
||
בשנת [[1996]] תמך באופן מעשי במפלגה הספרדית [[תלם אמונה]] שהתמודדה מול המלגות החרדיות הוותיקות "[[יהדות התורה]]" ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] ולא עברה את אחוז החסימה. |
|||
בשנת [[1996]] תמך לא רשמית במפלגת [[תלם אמונה]]. |
|||
בשנות ה-2000 |
בשנות ה-2000 הצטרף ל[[מועצת גדולי התורה]]. הוא משמש כחבר נשיאות [[ועד הישיבות]] וכן כנשיא של מוסדות תורה וחינוך שבהכוונתו. |
||
הרב אוירבך היה מקורבו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, |
הרב אוירבך היה מקורבו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, את המחנה הליטאי המשיך להנהיג הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] ולעומתם פלג המיעוט שפרש מ"דגל התורה" כפוף להנהגת הרב שמואל אוירבך שעומד בראש תנועתם "בני תורה". ביולי [[2012]] הוקם בחסותו העיתון [[הפלס (יומון)|הפלס]] והוא משמש כסמכות הרוחנית העליונה שלו. בפברואר [[2014]] פרסמו הרב שטיינמן והרב קנייבסקי מכתב חריף נגד העיתון בו הם כותבים הין היתר כי הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה<ref>{{קישור כללי|הכותב = בחדרי חרדים - יהודה הלוי ואבי גרינצייג|כתובת = http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=64895|כותרת = הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה|תאריך = 17.2.2014|מידע נוסף = }}</ref>. עם זאת, במאי [[2014]] פרסם הרב אוירבך מכתב לטובת העיתון, שבו הגדיר אותו כ"יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"{{הערה|{{בחדרי חרדים|חנני לייבוביץ|שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס|70154|27 ביוני 2014}}}}. |
||
באוגוסט [[2012]] כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך |
באוגוסט [[2012]] כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך ביקש לצרף רב נוסף ממקורביו, אך בקשתו לא נענתה{{הערה|{{בחדרי חרדים|שרי רוט ומשה ויסברג|ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו"|43610|13 באוגוסט 2012}}}}. מאז הרב אוירבך פרש למעשה מ[[מועצת גדולי התורה]] של "[[דגל התורה]]" ואינו משתתף בכינוסי המועצה (מלבד השתתפות עצמאית בכינוס המשותף של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל מועצת חכמי התורה, ב-[[24 בפברואר]] [[2014]]). |
||
בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את [[יעקב אשר]], במקום [[מנחם כרמל]], מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות{{הערה|{{בחדרי חרדים|שרי רוט|כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח|47580|3 בדצמבר 2012}}}}. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת [[נצח (מפלגה)|נצח]]{{הערה|1=שבתי בנדט, [http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2584896 קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה], 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה}}. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור רבי [[יעקב אריה אלתר]] והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של [[חסידות גור|גור]] [[יעקב ליצמן]]. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת נצח להסיר את התמודדותם{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|אחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס|1.1909703|18 בינואר 2013}}}}. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת [[2013]], שונה שם המפלגה ל"[[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]]", והיא התמודדה בירושלים, [[בני ברק]] ו[[מודיעין עילית]] וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות התבטא הרב [[חיים קנייבסקי]] בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה"|2692881|7 בנובמבר 2013||2069|judaism}}; {{nrg|ארי גלהר|הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה|520/439|7 בנובמבר 2013||11|2}}}}. |
בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את [[יעקב אשר]], במקום [[מנחם כרמל]], מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות{{הערה|{{בחדרי חרדים|שרי רוט|כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח|47580|3 בדצמבר 2012}}}}. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת [[נצח (מפלגה)|נצח]]{{הערה|1=שבתי בנדט, [http://news.walla.co.il/elections/?w=/2780/2584896 קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה], 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה}}. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור רבי [[יעקב אריה אלתר]] והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של [[חסידות גור|גור]] [[יעקב ליצמן]]. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת נצח להסיר את התמודדותם{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|אחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס|1.1909703|18 בינואר 2013}}}}. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת [[2013]], שונה שם המפלגה ל"[[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]]", והיא התמודדה בירושלים, [[בני ברק]] ו[[מודיעין עילית]] וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות וניהול קמפיין בוטה נגד מנהיגי הציבור הליטאי, התבטא הרב [[חיים קנייבסקי]] בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה"|2692881|7 בנובמבר 2013||2069|judaism}}; {{nrg|ארי גלהר|הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה|520/439|7 בנובמבר 2013||11|2}}}}. |
||
עם תחילת דיוני [[ועדת שקד]], שדנה בחוק חדש ל[[גיוס בני ישיבות]], פרסם הרב אוירבך הוראה לבחורי הישיבות לא לשתף פעולה עם רשויות הצבא ולא להתייצב בלשכות הגיוס כלל. הוא ביקר את [[ועד הישיבות]] על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא|הגרש-אוירבך-תוקף-ועד-הישיבות-כבר-שייכים|6 ביולי 2014}}}}. |
עם תחילת דיוני [[ועדת שקד]], שדנה בחוק חדש ל[[גיוס בני ישיבות]], פרסם הרב אוירבך הוראה לבחורי הישיבות לא לשתף פעולה עם רשויות הצבא ולא להתייצב בלשכות הגיוס כלל. הוא ביקר את [[ועד הישיבות]] על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא|הגרש-אוירבך-תוקף-ועד-הישיבות-כבר-שייכים|6 ביולי 2014}}}}. |
||
לקראת ה[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות לכנסת העשרים]] כינס את אלפי תומכיו מכל הגילאים באצטדיון "ארנה" בירושלים, ולמחרת פורסם בביטאונו "הפלס" שאין כל הוראה או המלצה מצדו להצביע עבור אחת המפלגות{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|הכרעת רבי שמואל אוירבך: "אין למי להצביע בבחירות"|166366|16 במרץ 2015}}}}. |
|||
היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה ב[[י"ד בטבת]] [[תש"ן]]). חלק |
היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה ב[[י"ד בטבת]] [[תש"ן]]). חלק מספרי תלמידו, "אהל רחל", נקראים על שמה. מאז פטירת רעייתו מתגורר הרב אוירבך בצמוד לישיבה. |
||
==דעותיו== |
==דעותיו== |
||
[[קובץ:Rabbi Shmuel Auerbach.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב שמואל אוירבך]] |
[[קובץ:Rabbi Shmuel Auerbach.jpg|שמאל|250px|ממוזער|הרב שמואל אוירבך]] |
||
הרב אוירבך נחשב בעיני |
הרב אוירבך נחשב בעיני חלקים מתלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דוגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני החינוך וההשקפה התורנית. הוא מתנגד להקמת [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות אקדמיות]] לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. כמו כן הוא מתנגד לכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. בשנת 2009 פרסם יחד עם הרבנים [[מיכל יהודה ליפקוביץ]] ו[[חיים קנייבסקי]] מכתב בעיתון "[[יתד נאמן]]" ובו קבעו שהמצטרף ל[[שירות לאומי|שירות לאומי אזרחי]] "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו". למרות זאת, באופן פרטי מתיר לשרת בשירות לאומי ואזרחי וללמוד במכללות, כך גם חלק תלמידיו ומקורביו הצטרפו לשירות צבאי או אזרחי ובני ביתם רכשו השכלה גבוהה במכללות<ref>{{קישור כללי|הכותב = כיכר השבת|כתובת = http://www.kikar.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3-%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A9%D7%99.html|כותרת = מבוכה בצמרת: ישעיהו ווין מהפלס עשה שירות אזרחי}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב = בעולמם של חרדים|כתובת = http://bshch.blogspot.co.il/2014/01/blog-post_6666.html|כותרת = אשתו של ווין למדה במכללה}}</ref>. |
||
הרב אוירבך התנגד להקמת [[הנח"ל החרדי]], והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות ל[[חוק טל]] |
הרב אוירבך התנגד להקמת [[הנח"ל החרדי]], והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות ל[[חוק טל]], בניגוד לעמדת [[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]]<ref>{{קישור כללי|הכותב = בחדרי חרדים|כתובת = http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=42932|כותרת = ריבלין בחנן 10: הרב אלישיב עמד מאחורי חוק טל|תאריך = 22/07/2012}}</ref> ומועצת גדולי התורה. התנגד לכוונות לבצע שינויים בהסדר [[גיוס בני ישיבות|גיוס בני הישיבות]]. במכתב שפרסם ביתד נאמן בשנת [[תשע"ב]] ([[2012]]) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור ח"ו לקדש שם שמים". |
||
בוויכוח שנתגלע ב[[ישיבת פוניבז']] הוא |
בוויכוח שנתגלע ב[[ישיבת פוניבז']] הוא מביע באופן קבוע תמיכתו בפלג הרב [[שמואל מרקוביץ]]{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים'|3813388|1 בדצמבר 2009|}}}} שנמנים על תומכיו. |
||
==ספריו== |
==ספריו== |
גרסה מ־13:58, 4 ביוני 2015
תבנית:רב הרב שמואל אוירבך (נולד בי' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931) הוא מנהיג תנועת "בני תורה" וראש ישיבת מעלות התורה בשערי חסד בירושלים, וחבר נשיאות ועד הישיבות. לאחר פטירת הרב אלישיב הוא עומד זרם המיעוט בציבור החרדי ליטאי, שפרש מהזרם המרכזי של רוב הציבור הליטאי תנועת "דגל התורה". יש מאנשיו שרואים בו את הממשיך של חלק מהקו ההשקפתי של הרב שך[1].
תולדות חייו
נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, בנו הבכור של הרב שלמה זלמן אוירבך. סנדקו בברית המילה היה רבה של ארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק[2].
למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו. שימש את הרב שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק[דרוש מקור]. בשנות הנהגתו של הרב שך היה הרב אוירבך אחד מהמקורבים אליו.
בצעירותו כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של אמשינוב. בשנות ה-70 התמנה בידי הרב מרדכי אליפנט לר"מ בישיבת איתרי, שם לימד עד שנת תשל"ז (1977). לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת קול תורה במטרה להקים "קיבוץ" בישיבה[3] שלה. עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים.
בראש חודש אייר שנת תשמ"ב (1982) הקים הרב אוירבך את ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים. ישיבתו מתאפיינת בגילם הבוגר של תלמידיה, המצטרפים אליה בדרך כלל לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה גם כולל ובו כמה עשרות אברכים.
הרב אוירבך עוסק גם בקבלה[4] ומשמש כנשיא ישיבת המקובלים שער השמים, תפקיד שירש מאביו.
בשנת 1996 תמך באופן מעשי במפלגה הספרדית תלם אמונה שהתמודדה מול המלגות החרדיות הוותיקות "יהדות התורה" וש"ס ולא עברה את אחוז החסימה.
בשנות ה-2000 הצטרף למועצת גדולי התורה. הוא משמש כחבר נשיאות ועד הישיבות וכן כנשיא של מוסדות תורה וחינוך שבהכוונתו.
הרב אוירבך היה מקורבו של הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי, את המחנה הליטאי המשיך להנהיג הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ולעומתם פלג המיעוט שפרש מ"דגל התורה" כפוף להנהגת הרב שמואל אוירבך שעומד בראש תנועתם "בני תורה". ביולי 2012 הוקם בחסותו העיתון הפלס והוא משמש כסמכות הרוחנית העליונה שלו. בפברואר 2014 פרסמו הרב שטיינמן והרב קנייבסקי מכתב חריף נגד העיתון בו הם כותבים הין היתר כי הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה[5]. עם זאת, במאי 2014 פרסם הרב אוירבך מכתב לטובת העיתון, שבו הגדיר אותו כ"יסודה וקיומה של תורה והרבה גופי תורה תלויים בו"[6].
באוגוסט 2012 כונסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן כדי להרחיב את שורותיה. הרב אוירבך ביקש לצרף רב נוסף ממקורביו, אך בקשתו לא נענתה[7]. מאז הרב אוירבך פרש למעשה ממועצת גדולי התורה של "דגל התורה" ואינו משתתף בכינוסי המועצה (מלבד השתתפות עצמאית בכינוס המשותף של מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ושל מועצת חכמי התורה, ב-24 בפברואר 2014).
בדצמבר 2012 החליטה מועצת גדולי התורה של דגל התורה להציב במקום השלישי בקרב מועמדי המפלגה את יעקב אשר, במקום מנחם כרמל, מקורבו של הרב אוירבך, שהוצב במקום זה בבחירות הקודמות[8]. בעקבות זאת הקימו אנשים המזוהים עם מחנהו של הרב אוירבך את מפלגת נצח[9]. שבוע לפני הבחירות הוא נועד בביתו עם האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר והשניים סיכמו על תיאום בנושא הגיוס ובנושאים נוספים בין הרב אוירבך ונציג "הסיעה המרכזית" של גור יעקב ליצמן. בעקבות זאת פרסם הרב אוירבך מכתב תמיכה ברשימת "יהדות התורה" והורה לנציגי רשימת נצח להסיר את התמודדותם[10]. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, בשנת 2013, שונה שם המפלגה ל"בני תורה", והיא התמודדה בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית וזכתה בחמישה מושבים. בעקבות התמודדותה העצמאית של "בני תורה" בבחירות לרשויות המקומיות וניהול קמפיין בוטה נגד מנהיגי הציבור הליטאי, התבטא הרב חיים קנייבסקי בחריפות רבה כלפיו וכלפי תומכיו[11].
עם תחילת דיוני ועדת שקד, שדנה בחוק חדש לגיוס בני ישיבות, פרסם הרב אוירבך הוראה לבחורי הישיבות לא לשתף פעולה עם רשויות הצבא ולא להתייצב בלשכות הגיוס כלל. הוא ביקר את ועד הישיבות על שהוא משתף פעולה עם הצבא והורה שאין להתייצב גם כדי לקבל פטור[12].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים כינס את אלפי תומכיו מכל הגילאים באצטדיון "ארנה" בירושלים, ולמחרת פורסם בביטאונו "הפלס" שאין כל הוראה או המלצה מצדו להצביע עבור אחת המפלגות[13].
היה נשוי לרחל, בת הרב פנחס אליעזר פקשר מירושלים (נפטרה בי"ד בטבת תש"ן). חלק מספרי תלמידו, "אהל רחל", נקראים על שמה. מאז פטירת רעייתו מתגורר הרב אוירבך בצמוד לישיבה.
דעותיו
הרב אוירבך נחשב בעיני חלקים מתלמידיו כממשיך הקו ההשקפתי של הרב שך. הוא דוגל בעמדה אידאולוגית מחמירה בענייני החינוך וההשקפה התורנית. הוא מתנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים ולהתערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים. כמו כן הוא מתנגד לכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. בשנת 2009 פרסם יחד עם הרבנים מיכל יהודה ליפקוביץ וחיים קנייבסקי מכתב בעיתון "יתד נאמן" ובו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו". למרות זאת, באופן פרטי מתיר לשרת בשירות לאומי ואזרחי וללמוד במכללות, כך גם חלק תלמידיו ומקורביו הצטרפו לשירות צבאי או אזרחי ובני ביתם רכשו השכלה גבוהה במכללות[14][15].
הרב אוירבך התנגד להקמת הנח"ל החרדי, והיה בין הרבנים שהובילו את ההתנגדות לחוק טל, בניגוד לעמדת הרב אלישיב[16] ומועצת גדולי התורה. התנגד לכוונות לבצע שינויים בהסדר גיוס בני הישיבות. במכתב שפרסם ביתד נאמן בשנת תשע"ב (2012) כתב: "כאשר מקובלנו אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים, אשר זו (=גיוס בני הישיבות) גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטווינו לעמוד על נפשינו בלי שום ויתור ח"ו לקדש שם שמים".
בוויכוח שנתגלע בישיבת פוניבז' הוא מביע באופן קבוע תמיכתו בפלג הרב שמואל מרקוביץ[17] שנמנים על תומכיו.
ספריו
- דרכי שמואל - על מסכת אהלות
- סדרת אהל רחל - שיחות מוסר (נכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר)
מתלמידיו
ישיבת אמשינוב:
- הרב יעקב אריה מיליקובסקי, האדמו"ר מאמשינוב
- הרב אריה רוזנפלד, האדמו"ר מפינסק-קרלין
ישיבת איתרי:
- הרב אברהם נובוגרוצקי, ר"מ בישיבת אור ישראל וראש ישיבת גבעת זאב
- הרב אוריאל אייזנטל, רב חניכי הישיבות ברמות, ירושלים
- הרב דוד אבוחצירא מנהריה
- הרב משה פטרובר, רב קהילה בקריית יובל
- הרב משה שמידע, מראשי ישיבת גרודנא באשדוד
- הרב צבי וידר, רב הקהילה החרדית בקריית יובל
- הרב צבי שפיץ, אב"ד בירושלים, מחבר הספרים "מנחת צבי" ו"משפטי התורה"
- הרב שלום יוסף גלבר, מחבר הספרים "נתיבות שלום" ו"ארחות שבת"
- הרב יצחק מרדכי רובין רב בשכונת הר נוף ומחבר הספרים "מראה כהן" ו"ארחות שבת"
ישיבת מעלות התורה:
- הרב יאשיהו פינטו, מאשדוד
- הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים
- יוסף פטרוב, "נאמן ביתו" של הרב אוירבך
קישורים חיצוניים
- אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012
הערות שוליים
- ^ יאיר אטינגר, מי יהיה יורשו של פוסק הדור?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
- ^ ראו כאן.
- ^ "קיבוץ" הוא כינוי לקבוצת הבחורים הבוגרים בישיבה שאיננה נמנית עם שומעי השיעורים היומיים של הר"מים. עד אותן השנים בקול תורה לא היה קיבוץ והבחורים פנו לישיבות אחרות.
- ^ אשר אטדגי, בין בני ברק לירושלים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 באוגוסט 2012
- ^ בחדרי חרדים - יהודה הלוי ואבי גרינצייג, הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה, 17.2.2014
- ^ חנני לייבוביץ, שנתיים מאז יצא: הגרש"א פרסם מכתב תמיכה בהפלס, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2014
- ^ שרי רוט ומשה ויסברג, ה'מועצת' התכנסה בחזון איש 5 • "פונים לראשי השלטון שלא ישנו", באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2012
- ^ שרי רוט, כל חברי 'המועצת' הסכימו: אשר יחליף את כרמל שהודח, באתר בחדרי חרדים, 3 בדצמבר 2012
- ^ שבתי בנדט, קרב רב: המאבק שמסעיר את רבני דגל התורה, 3 בדצמבר 2012, באתר וואלה
- ^ יאיר אטינגר, אחדות של הרגע האחרון ביהדות התורה: נגד פשרה בגיוס, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יקי אדמקר, הרב קנייבסקי על הרב אוירבך: "מגיע לו סקילה", באתר וואלה, 7 בנובמבר 2013;
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארי גלהר, הרב קנייבסקי: הרב אויערבך חייב סקילה, באתר nrg, 7 בנובמבר 2013 - ^ ישראל כהן, הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2014
- ^ ישראל כהן, הכרעת רבי שמואל אוירבך: "אין למי להצביע בבחירות", באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2015
- ^ כיכר השבת, מבוכה בצמרת: ישעיהו ווין מהפלס עשה שירות אזרחי
- ^ בעולמם של חרדים, אשתו של ווין למדה במכללה
- ^ בחדרי חרדים, ריבלין בחנן 10: הרב אלישיב עמד מאחורי חוק טל, 22/07/2012
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קובי נחשוני, פוניבז': מאבטחי 'השונאים' גירשו את 'המחבלים', באתר ynet, 1 בדצמבר 2009