יהושע בן-מאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד אחד
שורה 22: שורה 22:
בשנים תשל"ג-תשל"ד עבד במכון [[יד הרב הרצוג]]. בשנים תשל"ה-תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר ל[[מסך הברזל]] ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.
בשנים תשל"ג-תשל"ד עבד במכון [[יד הרב הרצוג]]. בשנים תשל"ה-תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר ל[[מסך הברזל]] ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.


באב [[תשל"ח]] ייסד את [[ישיבת שבות ישראל]], תחילה ב[[תקוע]] ומ[[תש"מ]] ([[1980]]) על הגבעות שעליהן קמה לימים העיר אפרת. בפסח [[תשמ"ג]] הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר ב[[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]].
באב [[תשל"ח]] ייסד ועמד בראש [[ישיבת שבות ישראל]], תחילה ב[[תקוע]] ומ[[תש"מ]] ([[1980]]) על הגבעות שעליהן קמה לימים העיר אפרת. בפסח [[תשמ"ג]] הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר ב[[גבעת שאול]] ב[[ירושלים]].


הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות ב[[סעודה שלישית]]. הוא מתייחס לרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.
הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות ב[[סעודה שלישית]]. הוא מתייחס לרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.

גרסה מ־14:37, 2 באפריל 2017

תבנית:רב

הרב בן מאיר עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה
הרב בן מאיר עם הרב מרדכי גרינברג, תשע"ה

הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת שבגוש עציון.

ביוגרפיה

נולד בארצות הברית וגדל ברמת-גן. אביו היה הרב ישראל שלמה בן-מאיר (רוזנברג), חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות שנייה עד השביעית). אחיו הגדול הוא יהודה בן-מאיר, שהיה אף הוא חבר הכנסת מטעם המפד"ל (בכנסות השביעית עד העשירית).

למד בישיבת קול תורה בין השנים תשי"ט-תשכ"ה ושמע שיעורים באופן קבוע אצל הרב שלמה זלמן אוירבך ובישיבת פוניבז' בין השנים תשכ"ו-תשכ"ז עד לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בין השנים תשכ"ח-תשל"א בראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק. סיים תואר שני במחשבת ישראל ולימים אף למד משפטים והוסמך כעורך דין. הוסמך לרבנות על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, הרב יצחק אריאלי, הרב ניסן זק"ש והרב אברהם שפירא. הוסמך לדיינות על ידי הרבנים אושפיזאי, אברהם שפירא וניסן זק"ש. קיבל כושר לרבנות עיר מהרב שלמה גורן.

את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים. בהמשך היה לרב צבאי. שירת כסגן הרב של פיקוד צפון תחת הרב ישראל אריאל, וכן כרב של מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני (אוגדה 252). במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כרב של אוגדת מוסה פלד והקים את "ישיבת גושן", יחד עם הרב מרדכי הלפרין[1]. במלחמה עסק רבות בפינוי חללי צה"ל והיה הראשון שהפעיל מחלקת סריקה אוגדתית. לאחר המלחמה שירת במילואים גם כרב גייס דרום. השתחרר בדרגת סגן אלוף.

בשנים תשל"ג-תשל"ד עבד במכון יד הרב הרצוג. בשנים תשל"ה-תשל"ו שהה בארצות הברית כשליח מחלקת הנוער והחלוץ. במסגרת זו יזם שלוש משלחות של סטודנטים יהודים בעלי דרכון אמריקאי שביקרו באתרי שואה, בקהילות היהודית שמעבר למסך הברזל ולבסוף סיירו שלושה שבועות בישראל.

באב תשל"ח ייסד ועמד בראש ישיבת שבות ישראל, תחילה בתקוע ומתש"מ (1980) על הגבעות שעליהן קמה לימים העיר אפרת. בפסח תשמ"ג הצטרף למשפחות הראשונות שהתיישבו בגבעה הראשונה שאוכלסה, גבעת הרימון. כיום גר בגבעת שאול בירושלים.

הרב בן מאיר ממשיך לשמור על קשר עם ישיבת מרכז הרב ומעביר בה מדי פעם שיחות בסעודה שלישית. הוא מתייחס לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא כאל מורו ורבו ומרבה לצטט מדבריו.

פרסם מאמרים בנושאי הלכות צבא, משפט עברי, רפואה והלכה ועוד. בשנת תשס"ח הוציא לאור ספר בשם "היתר מכירה או אוצר בית דין", שבו הוא יוצא להגנת היתר המכירה. הוציא מחדש מספר ספרים של אביו וספרים של אבי-סבו, רבי יהודה יודל רוזנברג.

נשוי לד"ר רות בן-מאיר, ראש המדרשה לנשים של אוניברסיטת בר-אילן. הם הורים לשבעה. בנו אלי בן-מאיר היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בתו דסי בארי היא מנהלת אגף א' חינוך על-יסודי במשרד החינוך ורעייתו של הרב משה בארי מנכ"ל ארגון רבני צוהר.

מעמדותיו ההלכתיות

בספרו מה נאכל בשנה השביעית הוא מונה ליקויים וחסרונות בשיטה הנהוגה בשנת שמיטה של אוצר בית דין, ועל כן סובר שאכילת פירות וירקות מהיתר המכירה עדיפה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהושע בן-מאיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ הישיבה מוזכרת במאמר זה וגם בכתבה בעלון "מצב הרוח", 18 בדצמבר 2015