משתמש:Yiftaa/מדינה

שימו לב - ערך זה הוא לא אמיתי ומדבר על נושא דמיוני! מסיבה זו ערך זה לא נמצא במרחב הערכים, וכל מה שנאמר בו הוא פרי דמיונו של Yiftaa - אין להתייחס לדברים ברצינות!

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ נשיא, שטח יבשתי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה הדמוקרטית של בריאסיה
rEpopluk DmOcratuc lof BnyAseer

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	האחווה היא כל מה שיש
המנון לאומי	"ארץ ירוק עד"
ממשל
משטר	דמוקרטיה נשיאותית
ראש מדינה	נשיא
נשיא	קוטוב דאג'אג
ראש הרשות המבצעת	ראש הממשלה
ראש הממשלה	טיבו טאמאני
שפה רשמית	בריסיאתית ערבית
עיר בירה	קג'יטי
רשות מחוקקת	הממשלה
רשות שופטת	בית המשפט העליון של בריאסיה
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	באסאדה
שטח יבשתי	22,072 קמ"ר (153 בעולם)
אחוז שטח המים	27.11
היסטוריה
הקמה	13 בדצמבר 1993
ישות קודמת	ברית המועצות
שליטים בולטים	באדו רמאני קוטורו בואה
שטח בעבר	100 קמ"ר
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	9,881,600 נפש (96 בעולם)
צפיפות	447.70 נפש לקמ"ר (28 בעולם)
דת	אסלאם נצרות דרוזים
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 26.76% גילאי 15 - 24 15.67% גילאי 25 - 54 37.20% גילאי 55 - 64 8.40% גילאי 65 ומעלה 11.96%
כלכלה
תמ"ג (2022)	522,033 מיליון $ (28 בעולם)
תמ"ג לנפש	52,829$ (24 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.915 (25 בעולם)
מטבע	לב בריאסי
שונות
חגים לאומיים	יום העצמאות הבריסיאתי יום צ'יליגאן
סיומת אינטרנט	BRS

בריאסיה (בבריסיאתית: BnyAseer, בערבית: برياسيا) היא מדינה באסיה, הגובלת בטורקיה ממערב, בים השחור מצפון מערב, בגאיאורגיה בצפון, באזרבייג'ן במזרח, ובארמניה ואיראן בדרום. המדינה היא דמוקרטיה נשיאותית, בדומה לארצות הברית, ומתחלקת לארבע מחוזות: ריאנת, יאחוד, כדילת ואלפאל. למדינה שתי שפות רשמיות, בריסיאתית וערבית. זאת משום שהמדינה ציבור ערבי גדול. המדינה מדברית ברובה, אך החלקים הצפוניים שלה פוריים יותר לחקלאות, וחופיה לים השחור מלאים צמחייה.

המדינה הוקמה בשנת 1993, כשיצאה מתוך ברית המועצות. לפני כן, הייתה המדינה עם הכי הרבה תושבים ערבים בברית המועצות. מאז הקמתה היא פועלת באופן דמוקרטי ויש בה חופש עיתונות וחופש דיבור כמעט מוחלט. עם זאת, ישנן קבוצות דרוזיות במדינה שסובלות מאפליה מצד התושבים הנוצרים והמוסלמים, ועל כך גם קמו מחאות רבות בשנים 2005 ו-2009.

גיאוגרפיה

המדינה נמצאת במערב אסיה, וגובלת בטורקיה ממערב, בים השחור מצפון מערב, בגאיאורגיה בצפון, באזרבייג'ן במזרח, ובארמניה ואיראן בדרום. המדינה מדברית ברובה, בעיקר בחלקים הדרומיים שלה, ליד הגבולות עם איראן וארמניה. המדינה היא מעיין "גשר" בין אירופה ואסיה מבחינת אקלים, שכן האקלים בצדדים הדרמיים של המדינה שונה מאוד מהאקלים שבדרום.

שטח המדינה הכולל הוא 44,509 קילומטר רבוע, שטח כפול מזה של מדינת ישראל. השטח כולל שתי מובלעות, אחת ברוסיה והשנייה בגיאורגיה. המובלעות שייכות לבריאסיה מכיוון שהן כוללות שני יישובים קטנים, שאזרחיהם הכריזו על נאמנותם לבריאסיה עם הקמתה ב-1993.

המדינה מתחלקת לגבהים שונים מאוד, כאשר ככל שעולים צפונה, לכיוון הים, גובה פני הקרקע יורד. רוב המדינה היא מישורית יחסית, מלבד כמה רכסי הרים: ההר הגבוה ביותר במדינה, שהוא חלק מרכס ההרים טג'אני, הוא הר צ'יוטו. הפסגה הגבוהה ביותר שלו מגיעה לגובה של 1301 מטר. חציו של רכס ההרים נמצא בארמניה, והחצי השני, והגבוה יותר, נמצא בבריאסיה. ההר השני הגבוה במדינה, בהפרש קטן, הוא הר אמנוס, שהוא המקום המתוייר ביותר במדינה מאז 1997. ההר מתנשא לגובה של 1253 מטרים, וצופה לואדי ביארה. ההר ממוקם במרכז המדינה, ועל אף שהוא נמצא באזור מדברי, הואדי שנוצר בין שתי פסגותיו יוצר מישור רחב ידיים שמתאים לחקלאות. להר ולעיירה באקו שנמצאת למרגלותיו ומכילה בתי מלון רבים מגיעים מדי שנה יותר מ-800,000 מבקרים (מחצית מהם תיירי פנים).

במדינה נהר אחד ארוך, נהר האסאן, שחוצה אותה מהים השחור ועד לאזרבייג'ן, מרחק של 341 ק"מ. מוצאו של הנהר בים השחור, והעיר קג'יטי יושבת עליו. קג'יטי היא העיר הגדולה ביותר שנמצאת על גדות הנהר, כשהוא עובר בתוכה (בתמונה למטה). ישנן עוד כ-6 ערים היושבות על הנהר, 3 מהן הן חלק מ-7 הערים הגדולות במדינה, חורחורו, לופאט וקישינסה. על גדות הנהר נמצאים גם כ-22 יישובים קטנים וגדולים, ובסך הכל בכל הערים היושבות על הנהר חיים 3,000,000 תושבים בערך (שהם 33% מהאוכלוסייה).

• 
  הר צ'יוטו שבצפון מערב המדינה
• 
  נהר האסאן, הנהר הארוך במדינה שנובע מהים השחור ומגיע עד לאזרבייג'אן.
• 
  נוף אל נווה המדבר ימנסה שבדרום המדינה
• 
  נוף מדברי סטנדרטי בדרום המדינה. ברקע רכס הרי ג'אנל
• 
  הר אמנוס, אחד מהמקומות התיירותיים ביותר במדינה
• 
  העיר קג'יטי בלילה, לחופי הים השחור. ניתן לראות את גשר הסיריפוס מואר באדום, העובר מעל נהר האסאן
• 
  רחוב הומה בעיר לופאט, על גבול טורקיה
• 
  העיר מאסאדה. ניתן להבחין במסגדים הרבים בשל האוכלוסייה המוסלמית הרבה בעיר ובצפיפות הרבה עקב מספר התושבים הגדול

דמוגרפיה

ערים, מחוזות ויישובים

בבריאסיה ישנם כ-4 מחוזות, ריאנת, יאחוד, כדילת ואלפאל. בסך הכל בבריאסיה, נכון ל-2020 קיימות 2 ערים בהן יש למעלה ממיליון תושבים (הבירה קג'יטי והעיר הגדולה ביותר באסאדה), 5 ערים מעל 500,000 תושבים (הערים עראבה, קוג'אם, חורחורו, לופאט וקישינסה), 25 ערים עם למעלה מ-100,000 תושבים ושאר האוכלוסייה (2 מיליון אזרחים) מתגוררים בכ-140 יישובים שגודלם נע בין 40,000 תושבים ל-5000.

במחוז רינאת מתגוררים רוב של ערבים מוסלמים (79%), במחוז יאחוד מתגוררים כמעט כל שאר המוסלמים (49% מתושבי המחוז), ובמחוזות כדילת ואלפאל אחוז התושבים המוסלמים מכלל תושבי המחוז נע בין 10% ל-12%. כמעט כל שאר התושבים הם נוצרים, מלבד מיעוט של דרוזים שהוא 8% מהאוכלוסייה, והוא מתחלק בין ארבעת המחוזות באופן כמעט שווה.

קג'יטי

קג'יטי היא העיר הבירה של בריאסיה, והשנייה בגודלה במדינה. העיר מכילה נכון להיום כ-1,023,640 תושבים ויושבת על שטח של 102 קמ"ר (צפיפות אוכלוסין של 10,000 תושבים לקילומטר רבוע). העיר נמצאת על גדות הים השחור, כ-172 קילומטרים מגבול בריאסיה טורקיה, במחוז כדילת. העיר גם יושבת על מוצאו של נהר האסאן, הנהר הארוך במדינה.

קג'יטי נבנתה במאה ה-18 על ידי האימפריה העות'מאנית, והייתה עיר סחר חשובה לחופי הים השחור. העיר גם ישבה על מוצא נהר האסאן שזורם עד אזרבייג'ן, מה שהפך אותה לעיר נמל חשובה עבור אוניות שרוצות להפליג מהים השחור אל אסיה. בשנת 1922 סופח השטח שבו נמצאת היום בריאסיה לברית המועצות וקג'יטי הייתה לעיר עם אחוז התושבים הערבים הגבוה ביותר בברית המועצות. במלחמת העולם השנייה הייתה קג'יטי מוקד לחימה חשוב, והצבא האדום נעזר בתעשייה הרבה בעיר ובנמלים שהיא מאפשרת לחיזוק החימוש.

ככל שעברו השנים יותר ויותר מוסלמים עזבו את העיר בעקבות סכסוכים אלימים עם חיילי הצבא האדום, שהיו נמצאים בכל מקום בעיר. קג'יטי הלכה והפכה לעיר יותר נוצרית ככל שברית המועצות שלטה בה, וכך הציבור המוסלמי הגדול שהיה שם התמעט ורובו עבר לערים מאסאדה, לופאט וקישינסה.

עם הקמת בריאסיה ופירוק ברית המועצות ב- 13 בדצמבר 1993 הכריזה ממשלת בריאסיה הראשונה על קג'יטי כעיר הבירה של המדינה. העיר הפכה עד מהרה למרכז תעשייתי, תיירותי וכלכלי עצום, ונכס לכלכלת החוץ של המדינה.

מאסאדה

מאסאדה היא העיר הגדולה ביותר בבריאסיה, גם מבחינת מספר התושבים וגם מבחינת השטח. העיר מכילה נכון להיום כ-1,609,370 תושבים ויושבת על שטח של 120 קמ"ר (צפיפות אוכלוסין של 13,000 תושבים לקילומטר רבוע). העיר נמצאת יחסית בדרום המדינה, בנווה מדבר בצפון מזרח מדבר ג'וזה, והיא מרוחקת יחסית מגבולות המדינה. בלב העיר נמצא אגם מוראט, שנקרא על שם מוראט השלישי, הסולטאן העות'מאני.

מאסאדה לא נבנתה ביום אחד, או אפילו בשנה אחת - העיר קיימת עוד עוד מהמאה ה-12 תחת שמות רבים בהם "שוג'וקס", "פאנטוס", "טירגיקונוס" ו-"שאמלד". במשך השנים העיר הפכה מיישוב קטן במדבר לעיר גדולה וצפופה, ועד המאה ה-19 מנתה אוכלוסיית העיר כ-715,000 תושבים. העיר נבנתה בצפיפות סביב אגם מוראט, ואוכלוסייתה התחלקה לפחות או יותר 50%-50% מוסלמים ונוצרים. במהלך המאה ה-20 רבים מהמוסלמים שתגוררו בקג'יטי עברו למאסאדה, והוקמו בעיר מסגדים רבים ובתים רבים. מכשהיה רוב מוסלמי בעיר החל מעבר של מוסלמים מכל המדינה למאסאדה, ובסך הכל מוערך כי עברו למאסאדה במהלך המאה העשרים יותר מ-300,000 תושבים מוסלמים.

העיר נמצאת במחוז רינאת, ותושבי העיר מהווים כ-60% מכלל תושבי המחוז. העיר לא מתויירת מאוד והיא גם לא נחשבת מרכז תרבות גדול. רוב תעשיית התרבות בבריאסיה נמצאת בעיר קג'יטי, ואילו מאסאדה משמשת כמרכז תעשייתי גדול, והיא מכילה את המספר הגבוה ביותר של מפעלים ובתי מלאכה במדינה.

צפון העיר מאסאדה

חלוקה למחוזות

בריאסיה מתחלקת ל-4 מחוזות: ריאנת, יאחוד, כדילת ואלפאל. ארבעת המחוזות, הדומים בגודלם, נשלטים כל אחד על ידי מושל המחוז, הכפוף לשלטון הארצי. למושל יש יכולת לבצע שינויים מינהליים במחוז, להחליט על רפורמות שונות ולחוקק חוקים (יחד עם הצבעה של מועצת המחוז) שחלים אך ורק על המחוז, במידה והם לא מתנגשים עם חוקים שחוקק הפרלמנט. מושל המחוז נבחר על ידי הנשיא, כאשר במרוצו לפרלמנט הוא מציג בפני הבוחרים את האנשים שהוא מתכוון למנות לראשי המחוז, אם וכאשר ייבחר.

סטטיסטיקה

	שטח	אוכלוסייה	העיר הגדולה ביותר	אחוז נוצרים	אחוז מוסלמים	אחוז דרוזים	אחוז אחרים	כמות יישובים
ריאנת	12,105 קמ"ר	3,082,295 נפש	מאסאדה	18%	79%	2%	1%	21
יאחוד	11,560 קמ"ר	2,904,433 נפש	קוג'אם	49%	49%	0.5%	0.5%	35
כדילת	11,098 קמ"ר	2,250,021 נפש	קג'יטי	86%	11%	2.5%	0.5%	13
אלפאל	9,746 קמ"ר	763,251 נפש	ביסטינפילד	92%	6%	2%	2%	42
בכל המדינה	44,509 קמ"ר	9,000,022 נפש	מאסאדה	50%	44%	3%	1%	111

חלוקה לדתות, עדות ומגזרים

בריאסיה מתחלקת לשתי קבוצות אתניות ודתיות עיקריות: ערבים מוסלמים ונוצרים ממוצא קווקזי. יחד שתי הקבוצות מהוות למעלה מ-90% מהאוכלוסייה. מאזן הכוחות במדינה בין שתי הקבוצות כמעט זהה, ולכן לא נרשמו כמעט אירועים פליליים על רקע עדתי ודתי בין בני שתי הקבוצות מאז ראשית המדינה. אמנם יש רוב של נוצרים (48%) אך אחוז המוסלמים הגבוה גם כן (44%) גורם לאיזון מה, ולחלוקה הוגנת של ניהול המדינה. בפרלמנט הבריאסי ישנן שתי מפלגות שלטון, "המפלגה המוסלמית השמאלית" ו-"המפלגה החילונית השמאלית" כשהנשיא, חוראן פונטיירי, הוא ראש המפלגה החילונית.

המחאות הגדולות (2005, 2009)

במהלך ההיסטוריה של המדינה הייתה אפליה כלפי העדה הדרוזית, שסבלה תמיד מדיכוי על ידי השלטון המוסלמי-נוצרי. אמנם, לא היה אפרטהייד או אפליה גזעית חמורה, אך הדרוזים (שחיים בעיקר ביישובים קטנים ולא בערים הגדולות) חוו תמיד דחייה כלשהי מצד מוסדות ממשלתיים, כגון אוניברסיטאות, בתי חולים, בתי ספר וכו'. רק בתחילת שנות האלפיים החלו מחאות של העדה הדרוזית, ושל תומכים שלה מעדות אחרות, כשההפגנות הגדולות ביותר היו בשנים 2005 ו-2009.

ב-2005 התקיימה הפגנה מול בית הפרלמנט כאשר יותר מ-300,000 מפגינים (כמעט חצי מאוכלוסיית הדרוזים במדינה) הפגינו וחסמו כבישים רבים במרכז קג'יטי. המחאה קמה לאחר הירי בערה מוסיילה, צעירה ממוצא דרוזי, שנורתה בגבה משוטר לאחר שסחרה בסמים קלים. המחאה הסתיימה בהדרגה לאחר עימותים עם המשטרה, ולכמה שנים שכחה המחאה כאשר לא היו מקרים אלימים נגד דרוזים, ואולם האפליה השקטה נמשכה, גם אם פחות בבליטות כפי שהיה לפני המחאות.

ב-2009 עזיז מועדו נורה על ידי חייל נוצרי ממשמר הגבול, לאחר שחשד במעודו כי הוא מבריח סמים מעבר לגבול גיאורגיה. מעודו ככל הנראה התהלך על יד החומה לתומו, ולא ידע שקימת פרצה באזור שבו הסתובב. משמר הגבול גילה על הפרצה בחומה כמה ימים קודם לכן, וחייל המשמר לודו קריבין חשד שמעודו מבריח סמים מעבר לחומה. לאחר שירה בו הוקמה ועדת חקירה שבה התגלה כי לא הייתה שום סיבה לירות במעודו, שפעל על פי חוק - תוצאות החקירה הובילו להצתת מחאה גדולה בהרבה מקודמתה, שבה השתתפו יותר מ-500,000 מפגינים. ההפגנות, ברחבי קג'יטי, מאסאדה ולופאט כונו "הפגנות הדמים" בעקבות אירועי האלימות שאירעו בין המשטרה למפגינים, בעיקר בעיר לופאט. המחאות פסקו רק לאחר חודשיים שבהם כל לילה הגיעו מפגינים אל הכיכרות הראשיות בערים הגדולות

פוליטיקה

מבנה הפרלמנט של בריאסיה, קג'יטי. מראה מהצד הפונהאל כיכר טריאן.

רשות מחוקקת ומבצעת

בבריאסיה, אין הפרדה בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. פעולות החקיקה והביצוע במדינה נעשות כולן על ידי הממשלה, ובראשה ראש הממשלה. הממשלה מחולקת ל-20 שרים ו-20 סגני שרים, וישנם 20 תיקים: בריאות, כלכלה, ביטחון הפנים, ביטחון חוץ, תחבורה, חקלאות, אנרגיה, חינוך, תרבות וספורט, פיתוח הפריפריה, משפטיזציה, תיירות, רווחה, תקשורת, שוק, דתות, צבא, פיתוח תרופות וחיסונים, הומניזם ושילוב בני מיעוטים בחברה.

בכדי לחוקק חוק, ישנם שלושה שלבים: אחד מחברי הממשלה צריך להעלות את ההצעה לחוק להצבעה ראשונה בתוך המשרד שאליו שייך החוק. לדוגמה, אם חבר ממשלה מעוניין להעלות חוק בנושא בטיחות בדרכים, עליו לפנות למשרד התחבורה, וזה יקים ועדה שתדון בחוק. במידה והועדה תאשר את החוק, חבר הממשלה שהציע את החוק צריך לגייס תמיכה מהמפלגה שלו. בכדי למנוע מחוק מסויים לא לעבור את הועדה הראשונית משום שראש המשרד הוא יריב פוליטי של מציע החוק, הועדה מורכבת מכ-30 אנשים שמומחים בתחום, והם ממונים על ידי הגוף האובייקטיבי "המחלקה המשפטית למינוי ועדות". לאחר שני השלבים הראשונים, החוק מועבר להצבעה בממשלה. הממשלה כוללת כ-100 חברי ממשלה, ואם יש רוב של יותר משישים חברים, החוק עובר.

הבחירות בבריאסיה נעשות על ידי בחירות נשיאותיות. כל אחת מארבע המפלגות: "המפלגה המוסלמית הימנית" (MMR), "המפלגה המוסלמית השמאלית" (MML), "המפלגה החילונית השמאלית" (MUL) ו"המפלגה הנוצרית הקתולית" (MNK). כל מפלגה מציעה מועמד אחד לבחירות לנשיאות, והוא נבחר בבחירות מקדימות בין מתפקדי המפלגה. הנשיא רץ בבחירות לאומיות שמתקיימות פעם בחמש שנים, וזכות הצבעה מותרת לכל תושב קבע מעל גיל 17 (כיתה י"ב או י"א). לאחר הבחירות, על הנשיא הזוכה לשתף פעולה עם אחת או יותר משלוש המפלגות הנוספות בכדי ליצור מצב של 60 מושבים בממשלה (60%). המפלגות שלא נכנסות לממשלה הופכות לאופוזיציה, ותפקידן לבקר את הממשלה.

הממשלה אינה צריכה את האופוזיציה בכדי לחוקק חוקים, אך האופוזיציה יכולה לערער על חוקים שמעלה הממשלה ולערב את הזרוע המשפטית לפרלמנט. הזרוע המשפטית לפרלמנט היא זרוע של בית המשפט העליון של בריאסיה (BnyAseer MisfAtuc Lk fSauo). הזרוע המשפטית הזו, בדומה לבג"ץ, יכולה להכריח את הממשלה לשנות או לפסול לצמיתות חוק מסוים בעקבות הטענות שמעלה האופוזיציה. לממשלה מותר לחוקק עד 1000 חוקים בשנה, ולאופוזיציה מותר לערער על 500 חוקים בשנה. במידה והממשלה מעבירה חוק מאוד שנוי במחלוקת אחרי שמכסת הערעורים של האופוזיציה נגמרת, בית המשפט העליון יכול להתערב לפי שיקולים משפטיים ולפסול חוקים.

התפקיד הגבוה ביותר במערכת הפוליטית בבריאסיה הוא הנשיא (כיום, חוראן פונטיירי), שבדומה לנשיא ארצות הברית ובמקביל לראש הממשלה בישראל, הוא הדמות הסמכותית ובעלת ההשפעה הרחבה ביותר. תחתיו פועלים השרים וראש הממשלה, שמקביל ליושב ראש הכנסת בישראל. מתחת לשרים נמצאים סגני השרים, מתחתם נמצאים חברי הממשלה ובתחתית הדרג הפוליטי נמצאים חברי האופוזיציה, שהם בעלי ההשפעה הנמוכה ביותר מלבד האפשרות שלהם לערער על חוקים שמעבירה הממשלה.

חזית מבנה בית המשפט העליון, סגור לרגל חג הגדולה.

רשות שופטת

הרשות השופטת בבריאסיה היא בית המשפט העליון של בריאסיה. לבית המשפט העליון סמכויות רבות, והוא מתנהל על פי החוקה של ביראסיה. בית המשפט מחולק לבתי משפט מקומיים (קיימים כ-57 כאלו), בתי משפט מחוזיים (קיימים 8 כאלו, שניים בכל מחוז) ובית המשפט העליון (קיים אחד והוא ממוקם בבירה קג'יטי).

שופטי בית המשפט העליון נבחרים על ידי ועדה של אנשי משפטים וחוק מטעם משרד המשפטים. חברי הוועדה מחוייבים להיות בקיאים בחוק ולהיות אובייקטיבים בבחירתם. גם השופטים הנבחרים מחוייבים להיות אובייקטיבים, ומושבעים על כך. בנוסף, הם מחוייבים להיות בעלי דוקטורט למשפטים מטעם אוניברסיטה שמוכרת על ידי הממשלה, דוקטורט במדע המדינה, תואר שני בחוקי המוסר והאתיקה (מקצוע המלומד רק בבריאסיה) ועליהם לעבור אודישן שבו הם יעברו כמה סימולציות של משפט שבו יבחן כושר ההחלטה שלהם. בכל זמן נתון חייבים להיות 60 שופטים בבית המשפט העליון, כאשר בכל דיון מחוייבים להמצא חמישה, ועליהם להגיע להחלטה שלפחות ארבעה שופטים תומכים בה.

לצד בית המשפט העליון ישנם עוד כשלושה בתי משפט: בית המשפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט לערעורים. בית המשפט נקבע לפי חומרת העבירה. אם העבירה קלה, היא נשפטת בבית המשפט השלום, ולאחר ערעור מקובל היא נשפטת בבית המשפט המחוזי, ואם ערעור נוסף מתקבל הדיון מועבר לבית המשפט לערעורים - תפקידו להכריע בדיונים שתוצאתם עורערה על ידי אחד הצדדים. רק במקרים בודדים בית המשפט לערעורים מעביר את הדיון לבית המשפט העליון.

סמכות נוספת ש בית המשפט העליון הוא לפסול חוקים שמעבירה הממשלה. על מנת לפסול חוק חייבים לפחות ארבעה מחמשת השופטים להסכים על פסילתו, בהתאם לחוקי המוסר והאתיקה ולחוקה של בריאסיה. במידה וחוק כלשהו מתנגד לחוקי המוסר, יש לבית המשפט העליון סמכות מלאה לפסול אותו. אמנם, בית המשפט העליון כמעט אף פעם לא פוסל חוק על דעת עצמו - הוא מתערב בדרך כלל רק לאחר שהאופוזיציה מגישה ערעור על חוק שעובר.

נשיאים בהיסטוריה

בית הנשיא של בריאסיה, בו מתגור כיום חוראן פונטייר

• 
  הנשיא הראשון, יציק בולודוב, בשנת 1994.
• 
  הנשיא השני, מישינה קיריסוב, בשנת 1997
• 
  הנשיא הרביעי, רזיני זדירוב, בשנת 1999.
• 
  הנשיא החמישי, רמיעו קילינס, בשנת 2005.
• 
  הנשיא השישי (והנוכחי), חוראן פונטיירי , בשנת 1999.

חינוך

על החינוך בבריאסיה אחראי משרד החינוך הבריאסי, שכיום נמצא ברשות שמלין פוטרה. המשרד מחולק לתתי מחלקות, שכל מחלקה אחראית לנושא מסויים בחינוך. הנושאים הם: גנים ובתי ספר יסודיים; חטיבות ותיכונים; אוניברסיטאות ומכללות וההנהלה הכוללת. כל מחלקה מתמחה בנושא מסויים והיא האחראית לו. המחלקות מנהלות את מוסדות החינוך שתחת חסותם, בהתאם להוראות שמתקבלות ממחלקת ההנהלה הכוללת, המורכבת בין היתר משר החינוך וסגניו, פרופסורים ופסיכולוגים המתמקצעים בחינוך ואנשי מקצוע.

הבחירות לראשות משרד החינוך הן שונות משאר הבחירות: שר החינוך לא ממונה על ידי הנשיא הנבחר, אלא מתקבל בבחירות דמוקרטיות נפרדות. שרי החינוך רצים בנפרד לראשות המשרד הספיציפי, כך שהמתמודדים מציגים את הדעות שלהם לגבי חינוך, התנהלות במערכת החינוך וערכים אותם צריך להנחיל אצל הילדים. בנוסף, גם תלמידים מעל כיתה ז' יכולים להצביע בבחירות לראשות משרד החינוך, על פי העיקרון שתלמידים מעל כיתה ז' הם בעלי דעה מספיק מגובשת כדי לבחור איזה שר יהיה הממונה עליהם.