ירחיב

ירחיב
Yarchiv entrance.jpg
שלט הכניסה למושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע[1] ‎58 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 1,088 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.7% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
7 מתוך 10

יַרְחִיב הוא מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית דרום השרון. ליד מושב זה, שוכנים היישובים נירית ומתן שנוסדו אחריו וליד הכפר ג'לג'וליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בנובמבר 1949 על ידי מתנדבי מח"ל דוברי צרפתית[3] מצרפת, בלגיה וצפון אפריקה[4], שהשתחררו מצה"ל. הם הקימו את המושב שנקרא בתחילת דרכו "ארגון שמחה". את ההכשרה, להקמת המושב, קיבלו בכפר ויתקין[5]. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי חבלה, שבעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות מוקם מצידו השני של ההקו הירוק, ושאדמותיו הוכרזו נכסי נפקדים ועברו לבעלות רשות הפיתוח[6]. המתיישבים היו ממגוון עדות, רובם בוגרי גימנסיה ממשפחות אמידות מחוץ לישראל[7]. המקום סבל מפגעי המסתננים, ועל כן חלק מהמתיישבים עברו לכפר סבא באופן זמני, בעוד הנותרים שומרים על המקום ומעבדים את שטחה החקלאי, 3000 דונם, בגידול אבטיחים ועגבניות[8]. בסוף 1951 התנחל בסמיכות למושב קבוצה גדולה של בוגרי עליית הנוער מתימן מכפר הנוער מאיר שפיה[9], כדי לחזק את המושב. בינתיים "ארגון שמחה" התפרק ותושביו שניהלו במקום מושב שיתופי עזבו את המקום, וגם רוב יוצאי שפיה, עזבו. אז הוחלט על ידי הנותרים להסב את המקום למושב עובדים לא שיתופי[10]. בספטמבר 1954 עברו למקום 42 משפחות תימניות מספסופה[11].

שם המושב שהיה "ארגון שמחה" עד לשנת 1953 שונה על פי הצעתו של זאב וילנאי והוסב ל"ירחיב"[12] וזאת, בעקבות הפסוק בספר דברים, פרק י"ב, פסוק כ': ”כי ירחיב ה' אלוהיך את גבולך“[13].

בדצמבר 1964 ניטע במושב חורשת אורנים לכבוד חיילי משמר הגבול שהגנו על המושב ושכניו מפני המסתננים[14].

בשנת 1983 נידון רב המושב למאסר, לאחר שנחשף שבמשך מספר שנים גבה מהתושבים דמי קבורה ללא סמכות, שבמקביל שילשל לכיסו תשלומים של הביטוח הלאומי בעבור שירותי קבורה[15].

בדצמבר 1990, אושרה הקמת היישוב מתן ממזרח למושב במסגרת תכנית "יישובי הכוכבים", שהציג משרד הבינוי והשיכון, לפיתוח רצף של ישובים קהילתיים וכפריים לאורך כביש 6 (שהיה אז בתכנון וסלילותו לא החלה עדיין)[16]. היישוב אוכלס החל משנת 1995. בתחילת שנות ה-2000 החלה הרחבת המושב לכיוון מתן, על ידי חברת שיכון ופיתוח שזכתה במכרז לבניית ההרחבה[17]. בעקבות הרחבת המושב, אוחד השטח הבנוי שלו עם מתן. והיישובים חולקים רחובות משותפים. באותה עת גם פרץ סכסוך בין תושבי מתן לחבר מושב ירחיב שביקש להקים רפת חדשה, שלה התנגדו[18].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושב ירחיב התבסס לאורך השנים מאז הקמתו על חקלאות. עם השנים ענף זה דעך ונשארו במושב חקלאים פעילים בודדים. במושב פועלת רפת.

גלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירחיב - האתר הרשמי של מושב ירחיב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ 2 ישובים חדשים בגבול המשולש, מעריב, 4 בנובמבר 1949
  4. ^ אנשי מח"ל שעזבו מתחילים לחזור, חרות, 26 בינואר 1950
  5. ^ אנשי מח"ל הקימו 5 אירגוני התיישבות, על המשמר, 31 במאי 1949
  6. ^ אבי רז, הקו הירוק נצבע בחום כחומה, מעריב, 11 במאי 1990
  7. ^ אזרחי הגבול, חרות, 2 באוקטובר 1950
  8. ^ ק. שבתאי, בארגון שמחה, דבר, 31 ביולי 1950
  9. ^ כנס בוגרי שפיה של עלית הנוער מתימן, דבר, 7 במרץ 1952
  10. ^ ישעיהו אביעם, מושב ירחיב עובד עד המטר האחרון על הגבול, מעריב, 26 ביוני 1961
  11. ^ ג. שרוני, האביב בא אל ירחיב, מעריב, 13 במרץ 1964
  12. ^ חג מים ביישובי ספר שבמשולש, דבר, 6 ביולי 1953
  13. ^ ילקוט הפרסומים 489 (עמ' 1244), ‏31 ביולי, 1956
  14. ^ חורשה בירחיב ע"ש משמר הגבול, דבר, 8 בדצמבר 1964
  15. ^ תלמה פרויד, מאסר וקנס לרב על מרמה והתחזות, מעריב, 6 במאי 1983
  16. ^ אריה בדדר, יוקם רצף ישובים בין מודיעין למי עמי, מעריב, 4 בדצמבר 1990
  17. ^ אלעזר לוין, ‏שו"פ רכשה מגרשים בירחיב ב' ב-2.9 מיליון ד' - תשלם את הפיתוח, באתר גלובס, 16 במרץ 2003
  18. ^ צחר רותם, סיפור עם ריח רע, באתר הארץ, 20 ביולי 2004