תחנת הכוח מעלה גלבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אולם הטורבינות התת־קרקעי בתחנת הכוח מעלה גלבוע
מנהרת הגישה הראשית

תחנת הכוח בגלבוע היא תחנת כוח בהר הגלבוע הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה. היא יכולה לייצר עד 300 מגה־ואט חשמל לפרק זמן מוגבל. התחנה מסתמכת על יכולת ייצור חשמל עודפת של תחנות כוח אחרות בשעות שפל בהם עלות יצור החשמל נמוכה, על מנת לאפשר יכולת ייצור חשמל נוספת בשעות ביקוש שיא בה עלות יצור החשמל גבוהה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון הפרויקט החל בשנת 2009, והוא מוקם בשיטת בנה־הפעל־החזק על ידי חברת פי.אס.פי השקעות (שותפות של שיכון ובינוי ואלקטרה בע"מ) ברישיון לייצור ל־20 שנה. בתום תקופת הרישיון יעמוד הנכס ברשות היזמים[1][2]. עלות הפרויקט המוערכת עומדת על 2.2 מיליארד שקל וממומנת על ידי חברות אלקטרה, שיכון ובינוי ועל ידי בנק לאומי, מגדל ביטוח, הראל השקעות, כלל ביטוח ועמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות[3][4].

הפרויקט הוכרז כתוכנית לתשתית לאומית ב־14 ביוני 2009 ואושר בממשלה ב־21 בנובמבר 2011[1]. עבודות הבניה החלו בשנת 2013.

במהלך בניית הפרויקט נהרגו פועלי בנייה בשלוש תאונות שונות. בתאונה שארעה ביולי 2018 נהרג פועל בעת קריסת מנוף לתוך מנהרה באתר הבנייה[5].

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת כוח הפועלת בשיטת אנרגיה שאובה ממירה אנרגיה חשמלית בשעות שפל (או במחיר שפל) לאנרגיה פוטנציאלית על ידי שאיבת מים ממקום נמוך למקום גבוה. בזמן ביקוש שיא (או מחיר שיא) ניתן להמיר חזרה את האנרגיה הפוטנציאלית, בעזרת אנרגיה קינטית, לאנרגיה חשמלית לשימוש.

השיטה נותנת מענה חלקי לבעיה של חוסר יכולת לאגור חשמל. אנרגיה שאובה נותנת אפשרות לשלוט על מאגר חשמל כגיבוי לביקוש שיא ואגירה בזמני שפל, כמו־גם אפשרות לשמר אנרגיה בטווחי זמן של בין שעות בודדות למספר שנים[6].

יעילות הפקת החשמל בשיטת אגירה הידרואלקטרית יכולה להגיע עד מעל 90% ניצולת[7][8].

מבנה ואופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה בנויה משני מאגרי מים, עליון ותחתון, עם קיבולת של כ־2.7 מיליון מטר מעוקב כל אחד. המאגרים מחוברים ביניהם בכ־4,500 מטר של מנהור ממולא בצינורות בטון ופלדה של 16 צול. בנוסף ישנן מנהרות באורך של כ־1,500 מטר לעזר ולוגיסטיקה. הפרש הגבהים בין מאגרי המים הוא 500 מטרים. המאגר העליון ממוקם בסמוך לקיבוץ מעלה גלבוע והמאגר התחתון בסמוך לקיבוץ רשפים. השטח הכולל של התחנה משתרע על פני 1,533 דונם.

תצרוכת המים של התחנה הוא 2.7 מיליון מ"ק למילוי ראשוני ועוד כ־600 אלף מ"ק בשנה לפיצוי על התאיידות. מקור המים לתחנה הוא מעיינות בעמק המעיינות בשלב א' ומי ירדן דרומי (מותפלים) בשלב ב'.

כושר הפקת החשמל של התחנה יעמוד על עד 300 מגה־ואט, עם כושר תגובה של 90 שניות למעבר בין מצב צריכה (אגירה) להפקה. היעילות המינימלית של המערכת תעמוד על 76%.

בתחתית מערכת המנהרות, בבטן האדמה, סמוך למאגר התחתון, הוקם אולם ייצור חשמל חצוב בהר בגודל של 60 × 15 × 35 מטרים (מקביל לבניין של 10 קומות), ובו שתי טורבינות הידרואלקטריות (150 מגה־ואט כל אחת). הטורבינות משמשות הן לשאיבת המים בזמן האגירה והן להפקת האנרגיה בזמן ההפקה.

הזמן שלוקח למלא את המאגר העליון במלואו מהמאגר התחתון (זמן האגירה) הוא כ־13 שעות. קצב זרימת המים במורד יהיה 237,000 קוב לשעה[1], המאפשרים כושר ייצור חשמל של כ־10 שעות.

בבניית הפרויקט ניתן דגש חשוב לשמירה על הנוף והסביבה. כחלק מהחוזה בין המדינה לחברה המבצעת ישנה הקפדה רבה על שימור של הצמחייה המקומית ושמירת גאופיטים מקומיים. לשם שמירה על הנוף החברה המבצעת מחויבת לייצב את הסוללות בשיחים ועשבוניים מקומיים (תוך מגבלות הנדסיות) ולבנות את דפנות המאגרים בשיפועים מתונים. כן נדרשת החברה לתכנן שילוב עם תנועת התיירים בשוטף, בדגש על שמורות הטבע באזור והמעיין עין מודע ובעונת התיירות באזור בזמן פריחת אירוס הגלבוע. כן נכתבה תוכנית למניעת פליטות אבק בזמן הקמת הפרויקט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 תת"ל 40 – אגירה שאובה – מעלה גלבוע – משרד הפנים
  2. ^ שיכון ובינוי, תחנת הכוח בגלבוע
  3. ^ מיכאל רוכוורגר, לאומי מוביל קונסורציום למימון הפקת חשמל בגלבוע ב־2 מיליארד ש'
  4. ^ ערן סוקול, המוסדיים יממנו הקמת תחנת כוח על הר הגלבוע על ידי אלקטרה ושיכון ובינוי
  5. ^ נעה שפיגל, לי ירון, פועל נהרג בקריסת מנוף באתר בנייה בעמק המעיינות, באתר הארץ, 13 ביולי 2018
  6. ^ Stolten, D, Scherer, V, Harby, A, Sauterleute, J, Korpås, M, Killingtveit, Å, Solvang, E, Nielsen, Pumped Storage Hydropower, Transition to Renewable Energy Systems, 2013
  7. ^ Energy conversion efficiency
  8. ^ Adamkowski, A., Janicki, W., Kubiak, J., Urquiza, G., Sierra, F., & Fernández, J, WATER TURBINE EFFICIENCY MEASUREMENTS USING THE GIBSON METHOD BASED ON SPECIAL INSTRUMENTATION INSTALLED INSIDE PIPELINES, 6th International Conference on Innovation in Hydraulic Efficiency Measurements, 2006