חוות רוח בראשית

חוות הרוח "בראשית"
מידע כללי
סוג חוות רוח עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש טורבינת רוח
מיקום הר פרס, רמת הגולן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים אנלייט, אוירם
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 2021–הווה (כ־3 שנים)
עלות 1.2 מיליארד שקלים
יוצר מנרב, נקסטקום
קואורדינטות 32°57′14″N 35°50′49″E / 32.953760°N 35.846926°E / 32.953760; 35.846926
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוות "רוח בראשית" היא חוות רוח לייצור חשמל השוכנת סמוך להר פרס בדרום רמת הגולן. החווה מכילה 39 טורבינות רוח, בהספק של 207 מגה-ואט. המיזם הוא בבעלות החברות אנלייט ו"אוירם", ובשותפות עם היישובים: יונתן, אלוני הבשן, רמת מגשימים, מבוא חמה, נטור, כנף, אבני איתן ומעלה גמלא.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעות להקמת חוות רוח ברמת הגולן החלו כבר בשנות ה-80. אזור רמת הגולן נסקר ונמצא כבעל תנאים טובים לניצול אנרגיית הרוח להפקת חשמל. אחד האזורים שסומנו כאזור מיטבי לניצול אנרגיית הרוח היה אזור הר פרס.

טורבינה נסיונית הוקמה ב-1985 על הר בני צפת. בשנת 1992 הוקמה חוות הרוח הראשונה בישראל על הר בני רסן, שכללה 10 טורבינות שגובהן 30 מטרים.

החל מראשית העשור השני של המאה ה-21 החלו רשויות המדינה בקידום התוכניות לבניית חוות רוח ברמת הגולן, ובהן החווה באזור הר פרס. בשנת 2018 החלה הקמת חוות הרוח עמק הבכא, הנמצאת אף היא בבעלות חברת אנלייט. קיימות תוכניות נוספות להקמת חוות רוח בגולן, למשל באזור היישובים הדרוזיים בצפון הרמה.

הקמת החווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות הרוח כוללת 39 טורבינות מתוצרת ג'נרל אלקטריק, המתנשאות לגובה של כ-180 מטרים. הטורבינות הוקמו בשטח שבין הר פרס לגבעת אורחה, סמוך לכביש 98. החווה צפויה להפיק 207 מגה-ואט חשמל אשר ימכרו לחברת החשמל. לצורך העברת החשמל לרשת הארצית נבנה קו מתח גבוה טמון באדמה באורך 26 קילומטרים מהחווה ועד לצומת יהודיה.

העבודות להקמת הטורבינות החלו בשנת 2021, כשעיקר המימון להקמה ניתן בהלוואת נון-ריקורס מבנק הפועלים.[1] ביוני 2023 חוברה החווה לרשת החשמל לשם הרצתה. להערכת אנלייט, ההכנסות השנתיות הצפויות מהמיזם עם הפעלתו המלאה יהיו 52-50 מיליון דולר.[2]

השלכות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורבינות הרוח בפרויקט הוצבו במרחק של מספר קילומטרים מכל מקום יישוב ולכן אינן מפריעות ליישובים קיימים. הובע חשש לפגיעה בנוף, אולם זו קטנה יחסית משום שמדובר באזור לא מתוייר באופן יחסי.

חששות רבים הובעו בנוגע לפגיעה אפשרית בציפורים ובפרט בנשרים, שאוכלוסייתם בישראל נמצאת במצב פגיע. אזור תל פארס במיוחד ידוע כמקום מחיה לנשרים, וקיים חשש כי הקמת החווה תביא להכחדתם מהאזור.[3] בעקבות המחאות חויבה אנלייט להתקין מערכת לאיתור ציפורים שתכלול מכ"ם לגילוי ציפורים ועמדות תצפית אנושיות. במידת הצורך אמורה המערכת לעצור טורבינות כדי למנוע פגיעה בנשרים ובבעלי כנף אחרים.[4][5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]