תנין (שדה גז)

תנין
אין תמונה חופשית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום 120 קילומטר צפונית מערבית לחיפה
קואורדינטות 33°10′00″N 33°45′00″E / 33.166666666667°N 33.75°E / 33.166666666667; 33.75
עתודות גז כ-31.14 מיליארד מטר מעוקב (‎31.14 BCM שהם ‎1.1 TCF)
תצורות מפיקות חולות תמר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תנין הוא כינויו של שדה קידוח של גז טבעי הנמצא בים התיכון, במים הכלכליים של מדינת ישראל. השדה נמצא 120 קילומטר צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית משדה הגז הטבעי לוויתן. השדה התגלה במקביל לגילוי שדה הגז "כריש".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגלית הגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעולת הקידוח בשדה היו שותפות החברות הבאות: נובל אנרג'י (47%), דלק קידוחים (26.5%) ו-אבנר חיפושי נפט (26.5%). בפברואר 2012[1]. התגלה גז במאגר תנין 1, על פי דיווחן של החברות השותפות באפריל 2012, הוערך המאגר בכ-31.14 מיליארד מטר מעוקב (‎31.14 BCM שהם ‎1.1 TCF) גז טבעי[2]. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,523 מטר. כמחצית מהגז בתנין-1 נחשב ככמות מוכחת וכמחצית כ-כמות מותנה המסווגת כ-"משאבים פרוספקטיביים". כמות זו מציבה את המאגר כשלישי בגודלו בישראל אחרי המאגרים לווייתן ותמר.

מכירת המאגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם למתווה הגז בתוך 14 חודשים מחתימת המתווה, הוטל על בעלות הזיכיון ב"כריש" וב"תנין" למכור את השדות, אחרת השדות יימכרו על ידי נאמן שהממונה על ההגבלים העסקיים יבחר מתוך רשימת מועמדים שהחברות יכינו. למימוש חובה זו, ב-24 בדצמבר 2015 העניק הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים שטרי חזקה למאגרים "כריש" ו"תנין" לחברות בעלות הזיכיון, כדי לאפשר את מכירתם בהתאם למתווה[3].

בדצמבר 2016, חתמה קבוצת דלק על הסכם למכירת זכויותיה במאגרי הגז כריש ותנין לידי חברת אנרג'יאן (Energean) היוונית, כפי שנדרש במתווה הגז[4].

פיתוח המאגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2017, הגישה חברת אנרג'יאן לממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה את תוכנית הפיתוח של המאגרים כריש ותנין. לפי התוכנית, פיתוח המאגרים יקיף קידוח של שלוש בארות, כשמעליהן יוקם מתקן צף להפקת הגז, בהספק הזרמה של כ-400 מלמ"ק גז ביום[5]. במהלך 2017 חתמה אנרג'יאן חוזים למכירת גז לקבוצת כי"ל בהיקף של 13 מיליארד מ"ק ובהיקף מוערך של 1.9 מיליארד דולר[6] וכן עם תחנות הכוח דוראד ודליה. סך החוזים שדיווחה החברה כולל כ-61 מיליארד מ"ק גז, בקצב של 4.2 מיליארד מ"ק לשנה ובמחירים שנעים על פי ההערכות בין 4 ל-4.2 דולר ליחידת חום. בנובמבר 2019, חברת אנרג'יאן נתבעה על ידי חברות נאמאקס וצבר גז ונפט בסך 603 מיליון שקל בטענה שאנרג'יאן לא פעלה לפי ההסכמות שלה איתן ושהיא מנעה מהן את חלקן בהשקעה [7].

טענות לבנון לשטח כריש ותנין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020, כחלק ממשא ומתן הנפתח בין ישראל ללבנון, העלו הלבנונים את הדרישה לדון בשטחים שכוללים את מאגרי כריש ותנין. דרישת לבנון התבססה על שטח ימי של 1,460 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של ישראל, בנוסף ל-860 הקמ"ר שעליהם החל הדיון בשיחות לסימון הגבול הימי[8]. במכתב שנשלח למנכ"ל חברת אנרג'יאן שאול צמח על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה הישראלי אודי אדירי, שעמד בראש המשלחת הישראלית לשיחות עם לבנון, הובהר כי העמדה הלבנונית כלל לא תידון ושהיא נדחית על הסף[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאור גוטמן, הערכות: כמות הגז הטבעי במאגר "תנין" גדולה ב-27% מ"ים תטיס", 5 בפברואר 2012, באתר כלכליסט
  2. ^ ליאור זנו, דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין", 6 באפריל 2012, באתר themarker
  3. ^ ליאור גוטמן, שעות אחרי פסיקת בג"ץ - משרד האנרגיה העניק שטרי חזקה למאגרי הגז "כריש" ו"תנין", באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2015
  4. ^ אבי בר-אלי, מאגרי כריש ותנין ימכרו ליוונים - אך פיתוחם מתרחק, באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2016
  5. ^ אבי בר-אלי, הוגשה תוכנית הפיתוח של מאגרי הגז כריש ותנין ב-2.2 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2017
  6. ^ [1]
  7. ^ ליאור גוטמן, הסכסוך בין שטיינמץ לאנרג'יאן מחריף: החברה מסרבת לקבל את כתב התביעה נגדה, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-11-26
  8. ^ N12 - לבנון תובעת מישראל בעלות על שדה הגז כריש, N12, ‏28 באוקטובר 2020
  9. ^ זקן, דני (2020-11-01). "משרד האנרגיה: לא נקיים מו"מ עם לבנון על שדות הגז כריש ותנין". Globes. נבדק ב-2021-01-25.