סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית
United States Deputy Secretary of Defense
דגל סגן מזכיר ההגנהסמל מחלקת ההגנה
קתלין היקס
קתלין היקס
איוש נוכחי קתלין היקס
תאריך כניסה לתפקיד 8 בפברואר 2021
דרכי מינוי ממונה בידי נשיא ארצות הברית בכפוף לאישור הסנאט האמריקאי
תחום שיפוט מחלקת ההגנה של ארצות הברית
כפוף מזכיר ההגנה של ארצות הברית
מעון הפנטגון
מושב המשרה וירג'יניהוירג'יניה מחוז ארלינגטון, וירג'יניה
משך כהונה קצוב ללא הגבלת כהונה
ייסוד המשרה 1949
איוש ראשון סטיבן ארלי
האתר הרשמי

סגן מזכיר ההגנה של ארצות הבריתאנגלית: United States Deputy Secretary of Defense) הוא התפקיד השני בבכירותו וחשיבותו במחלקת ההגנה של ארצות הברית. סגן המזכיר הוא יד ימינו האזרחי של מזכיר ההגנה, והוא ממונה בידי נשיא ארצות הברית בכפוף לאישור הסנאט האמריקאי. על פי חוק, סגן המזכיר מוגדר כקצין הניהול הראשי של מחלקת ההגנה ועליו להיות אזרח לפחות שבע שנים משחרורו משירות צבאי פעיל[1].

סגנית מזכיר ההגנה הנוכחית היא קתלין היקס, שהחלה את תפקידה ב-8 בפברואר 2021. היקס היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיפים 81–36 במשפט הציבורי של ארצות הברית מיום 2 באפריל 1949, קבעו במקור את תפקיד סגן מזכיר ההגנה כ"תת-מזכיר ההגנה", אם כי סעיפים 81-82 מיום 10 באוגוסט 1949 – שנודעו כתיקוני 1949 לחוק הביטחון הלאומי משנת 1947 – שינו את התואר של התפקיד ל"סגן מזכיר ההגנה", בו נעשה שימוש מאז. סטיבן ארלי, מקורבו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, היה לנושא המשרה הראשון כאשר הושבע לתפקיד ב-2 במאי 1949.

משפט הציבור 92-596, ב-27 באוקטובר 1972 עוגן בחוק תפקיד מקביל לסגן מזכיר ההגנה, כאשר שני הסגנים ממלאים כל אחד את תפקידו שלו לפי החלטת מזכיר ההגנה. תפקיד מקביל זה אוייש רק בדצמבר 1975 בידי רוברט אלסוורת', ששירת תחת הנשיא ג'רלד פורד. ב-21 באוקטובר 1977 בוטל מצב זה ונוצרו שני תפקידים בדרג תת-מזכיר במקום 2 תפקידים בדרג סגן מזכיר.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהאצלת סמכויות, לסגן מזכיר ההגנה יש את מלוא הכוח והסמכות לפעול בשם מזכיר ההגנה ולהפעיל את מרותו בכל עניין וסוגיה בהם המזכיר מוסמך לפעול על פי חוק או צו נשיאותי. אי לכך, סגן המזכיר הוא הראשון בסדר הירושה של מזכיר ההגנה.

תפקידו הטיפוסי של סגן מזכיר ההגנה הוא לפקח על העסקים השוטפים במחלקת ההגנה כארגון ולהוביל את תהליכי הניהול הפנימיים של תקציב מחלקת ההגנה הנאמד בדרך כלל בכ-500 מיליארד דולר אמריקני. דהיינו, סגן מזכיר ההגנה הוא קצין התפעול הראשי במחלקת ההגנה (Chief operating officer). זאת בעוד מזכיר ההגנה, כמנהל כללי, מתמקד בנושאים הביטחון הלאומי של האג'נדה הנשיאותית בממשלו, שימועים בקונגרס של ארצות הברית, השתתפות בדיוני המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית וייעוץ פוליטי ישיר לנשיא ארצות הברית בענייני הגנה וביטחון.

לפני 1 בפברואר 2018 שימש סגן מזכיר ההגנה גם כקצין הניהול הראשי בפנטגון, ואליו דיווח סגן קצין הניהול הראשי, אך תחומי אחריות אלה פוצלו לתפקיד ראשי חדש בתוך מחלקת ההגנה[2].

סגני מזכירי ההגנה של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגני מזכירי ההגנה לדורותיהם
מס' תמונה סגן/ית המזכיר כהונה תחת המזכיר/ים נשיא ממנה
התחלה סיום
1 סטיבן ארלי 10 באוגוסט 1949 30 בספטמבר 1950 לואיס א. ג'ונסון

ג'ורג' מרשל

הארי טרומן
2 רוברט א. לווט 4 באוקטובר 1950 16 בספטמבר 1951 ג'ורג' מרשל
3 ויליאם צ'פמן פורסט 24 בספטמבר 1951 20 בינואר 1953 רוברט א. לווט
4 רוג'ר קייס 2 בפברואר 1953 1 במאי 1954 צ'ארלס א' וילסון דווייט אייזנהאואר
5 רוברט ברנרד אנדרסון 3 במאי 1954 4 באוגוסט 1955
6 רובן רוברטסון 5 באוגוסט 1955 25 באפריל 1957
7 דונלד קווארלז 1 במאי 1957 8 במאי 1959 צ'ארלס א' וילסון

ניל ה. מקלרוי

8 תומאס ס. גייטס 8 ביוני 1959 1 בדצמבר 1959 ניל ה. מקלרוי
9 ג'יימס דאגלס 11 בדצמבר 1959 24 בינואר 1961 תומאס ס. גייטס
10 רוזוול גילפטריק 24 בינואר 1961 20 בינואר 1964 רוברט מקנמארה ג'ון פיצג'רלד קנדי
11 סיירוס ואנס 28 בינואר 1964 30 ביוני 1967 לינדון ג'ונסון
12 פול ניצה 1 ביולי 1967 20 בינואר 1969 רוברט מקנמארה

קלארק קליפורד

13 דייוויד פקארד 24 בינואר 1969 13 בדצמבר 1971 מלווין ליירד ריצ'רד ניקסון
14 קנת' ראש 23 בפברואר 1972 29 בינואר 1973
15 ביל קלמנטס 30 בינואר 1973 20 בינואר 1977 אליוט ריצ'רדסון

ג'יימס ר' שלזינגר דונלד רמספלד

16 רוברט אלסוורת' 23 בדצמבר 1975 10 בינואר 1977 דונלד רמספלד ג'רלד פורד
17 צ'ארלס דאנקן 31 בינואר 1977 26 ביולי 1979 הרולד בראון ג'ימי קרטר
18 ו. גרהאם קלייטור הבן 24 באוגוסט 1979 16 בינואר 1981
19 פרנק צ. קרלוצ'י 4 בפברואר 1981 31 בדצמבר 1982 קספר ויינברגר רונלד רייגן
20 ו. פול טרנר 12 בינואר 1983 4 בינואר 1984
21 ויליאם הווארד טאפט הרביעי 3 בפברואר 1984 22 באפריל 1989 קספר ויינברגר

פרנק צ. קרלוצ'י דיק צ'ייני

22 דונלד אטווד 24 באפריל 1989 20 בינואר 1993 דיק צ'ייני ג'ורג' הרברט ווקר בוש
23 ויליאם פרי 5 במרץ 1993 3 בפברואר 1994 לס אספין ביל קלינטון
24 ג'ון דויטש 11 במרץ 1994 10 במאי 1995 ויליאם פרי
25 ג'ון פ. וייט 22 ביוני 1995 15 ביולי 1997 ויליאם פרי

ויליאם כהן

26 ג'ון המרה 29 ביולי 1997 31 במרץ 2000 ויליאם כהן
27 רודי דה לאון 31 במרץ 2000 1 במרץ 2001 ויליאם כהן

דונלד רמספלד

28 פול וולפוביץ 2 במרץ 2001 13 במאי 2005 דונלד רמספלד ג'ורג' ווקר בוש
29 גורדון אינגלנד 4 בינואר 2006 11 בפברואר 2009 דונלד רמספלד

רוברט גייטס

30 ויליאם לין 12 בפברואר 2009 5 באוקטובר 2011 רוברט גייטס

ליאון פאנטה

ברק אובמה
31 אשטון קרטר 6 באוקטובר 2011 4 בדצמבר 2013 ליאון פאנטה

צ'אק הייגל

מ"מ כריסטין פוקס 5 בדצמבר 2013 1 במאי 2014 צ'אק הייגל
32 רוברט וורק 1 במאי 2014 14 ביולי 2017 צ'אק הייגל

אשטון קרטר ג'יימס מאטיס

33 פטריק שנהאן 19 ביולי 2017 23 ביוני 2019 ג'יימס מאטיס דונלד טראמפ
מ"מ דייוויד נורקוויסט 1 בינואר 2019 23 ביולי 2019 פטריק שנהאן (בפועל)

מארק אספר (בפועל) ריצ'רד ו. ספנסר (בפועל)

מ"מ ריצ'רד ו. ספנסר 23 ביולי 2019 31 ביולי 2019 מארק אספר
34 דייוויד נורקוויסט 31 ביולי 2019 8 בפברואר 2021 מארק אספר

לויד אוסטין

35 קתלין היקס 8 בפברואר 2021 מכהנת לויד אוסטין ג'ו ביידן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר האינטרנט הרשמי של מחלקת ההגנה של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קוד ארצות הברית, פרק 10, סעיף 132, באתר בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קורנל (באנגלית)
  2. ^ Report to Congress Restructuring the Department of Defense Acquisition, Technology and Logistics Organization and Chief Management Officer Organization, מסמך מאת מחלקת ההגנה של ארצות הברית בעניין רה-אורגניזציה של המחלקה (באנגלית)