סדר הכוחות במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סדר הכוחות במהלך הקרב על צרפת מפרט את ההיררכיה של הכוחות הלוחמים הגדולים במהלך הקרב על צרפת במאי 1940.

השוואת דרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפתי בריטי גרמני
ז'נרל ד'ארמה גנרל גנרל-אוברסט
ז'נרל דה קורפס ד'ארמה לוטננט גנרל גנרל חיל הרגלים / הפרשים / התותחנים / ההנדסה (חיל ספציפי)
ז'נרל דה דיוויזיה מייג'ור גנרל גנרל-לויטננט
ז'נרל דה בריגדה בריגדיר גנרל-מיור
קולונל קולונל אוברסט

בעלות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הכוחות של בעלות הברית היו צרפתים, אם כי לבריטניה (חיל המשלוח הבריטי), הולנד ובלגיה היו כוחות משמעותיים בקרב מול גרמניה. הפיקוד העליון הוחזק על ידי המפקד העליון הצרפתי ז'נרל ד'ארמה מוריס גמלן, סגנו ז'נרל ד'ארמה ז'וזף ז'ורז' מונה למפקד החזית הצפונית-מערבית.

קבוצת הארמיות הראשונה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הארמיות הראשונה שמרה על הגבול הצפון-מזרחי של צרפת, מוכנה לעבור לבלגיה ולהולנד כדי להתנגד לכל פלישה גרמנית לאותן מדינות. הקבוצה פיקדה על ארבע ארמיות צרפתיות וכן על הצבא הבלגי ועל חיל המשלוח הבריטי. ז'נרל ד'ארמה גסטון ביוט היה המפקד העליון עד מותו בתאונת דרכים ב-23 במאי 1940, ז'נרל ד'ארמה ז'ורז' מוריס ז'אן בלנשאר מונה ליורשו.

  • הארמייה הראשונה - ז'נרל ד'ארמה ז'ורז' מוריס ז'אן בלנשאר
    • קורפוס הפרשים - ז'נרל דה קורפס ד'ארמה רנה פריו (נגד קורפוס הפאנצר ה-16 של הפנר באנו)
      • הדיוויזיה הממוכנת הקלה ה-2 - ז'נרל דה בריגדה גבריאל בוגרן (נגד הקורפוס של הפנר)
      • הדיוויזיה הממוכנת הקלה ה-3 - ז'נרל דה בריגדה ז'אן-לאון-אלבר לאנגלואה [1]
    • הקורפוס ה-3 - ז'נרל דה פורנל דה לה לורנסי
      • דיוויזיית הרגלים הממונעת ה-1
      • הדיוויזיה המרוקאית ה-1
      • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-2
    • הקורפוס ה-4 - ז'נרל דה דיוויזיה איימה
      • דיוויזיית הרגלים ה-32
      • דיוויזיית הרגלים הממונעת ה-15 - ז'נרל דה בריגדה אלפונס ז'ואן
    • הקורפוס ה-5 - ז'נרל דה קורפס ד'ארמה רנה אלטמאייר
      • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-5
      • דיוויזיית הרגלים ה-101
    • הקורפוס הבלגי ה-7
      • דיוויזיית רובאי הארדנים ה-2 - ז'נרל דה בריגדה מוריס-קולומב-לואי קייארטס[2] (בשאברז ואו כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7)
      • דיוויזיית הרגלים הבלגית ה-8
  • הארמייה השנייה - ז'נרל ד'ארמה שארל הונציגר
    • פיקוד ישיר: (פרוסים מצפון לדרום)
      • דיוויזיית הפרשים הקלה ה-5 - ז'נרל דה בריגדה מארי-ז'אק-אנרי שאנואן[3] (לנפשאטו-בסטון, כנגד דיוויזיות הפאנצר ה-1 וה-2 של גודריאן, הופנתה לסדאן)
      • דיוויזיית הפרשים הקלה ה-2 (לאבה לה נואב, ארלון גאפ, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-10)
      • חטיבת הפרשים ה-1
    • פיקוד ישיר: (עתודות)
      • גדוד הטנקים ה-4
      • גדוד הטנקים ה-7
      • רגימנט הרגלים ה-205
      • רגימנט הרגלים ה-213 - לוטננט קולונל לאבארת
    • הקורפוס ה-10 - ז'נרל דה קורפס ד'ארמה פייר-פול-ז'אק גראנסאר[4]
      • דיוויזיית הרגלים ה-55 - ז'נרל דה בריגדה אנרי-ז'אן לאפונטן[5] (דונשרי ולה מארפי על המז, כנגד דיוויזיות הפאנצר ה-1 וה-2 של גודריאן)
      • דיוויזיית הרגלים ה-71 - ז'נרל דה בריגדה ז'וזף-אנטואן-ז'אק-לואי בודה[6] (ואדלינקור על המז ורוקור, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-10 של גודריאן)
      • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-3 (מדרום לדיוויזיה ה-71)
    • הקורפוס ה-18 - ז'נרל דה דיוויזיה פול-אנדרה דויין
      • דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית ה-1
      • דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית ה-3
      • דיוויזיית הרגלים ה-41
  • הארמייה השביעית - ז'נרל ד'ארמה אנרי ז'ירו
    • פיקוד ישיר:
      • דיוויזיית הרגלים ה-21
      • דיוויזיית הרגלים ה-60
      • דיוויזיית הרגלים ה-68
    • הקורפוס ה-1
      • הדיוויזיה הממוכנת הקלה ה-1
      • הדיוויזיה הממונעת ה-25 - ז'נרל דה דיוויזיה מוליני
    • הקורפוס ה-16
      • הדיוויזיה הממונעת ה-9
  • הארמייה התשיעית - ז'נרל ד'ארמה אנדרה קוראפ
    • פיקוד ישיר:
      • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-4 - ז'נרל דה דיוויזיה שארל-אז'ן סאנסלם[7] (באוניי, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7)
      • דיוויזיית הרגלים ה-53 - ז'נרל דה בריגדה ז'אן-מארי-לאון אטשבריגארה (כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-2)
    • הקורפוס ה-2 ז'נרל דה קורפס ד'ארמה ז'אן-גבריאל בופה[8]
      • דיוויזיית הפרשים הקלה ה-4 - ז'נרל דה דיוויזיה פול-לואי-ארתור בארב[9] (נפרסה לתוך הארדנים, מעבר למז לאורת', ומשם למארש, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7)
      • הדיוויזיה הממונעת ה-5 - ז'נרל דה בריגדה ז'אן-נואל-לואי בושה[10] (או-לה-ואסטייה, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7)
    • הקורפוס ה-11 - ז'נרל דה קורפס ד'ארמה ז'וליין-פרנסואז-רנה מרטין
      • דיוויזיית הפרשים הקלה ה-1
      • דיוויזיית הרגלים ה-18 - ז'נרל דה דיוויזיה קאמיל-לאון דופה[11] (על המז באו, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7)
        • רגימנט הרגלים ה-66
        • רגימנט הרגלים ה-77
        • רגימנט הרגלים ה-125
      • דיוויזיית הרגלים ה-22 - ז'נרל דה בריגדה ז'וזף-לואי-פרנסואה האסלר[12] (ז'יבה על המז, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7)
    • הקורפוס ה-41 - ז'נרל דה קורפס ד'ארמה אמנואל-אירבן ליבו[13]
      • דיוויזיית הרגלים ה-61 - ז'נרל דה בריגדה ארסן-מארי פול וות'ייה (מצפון למונת'רם כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-8)
      • דיוויזיית המבצרים ה-102 - ז'נרל דה דיוויזיה פרנסואה-ארתור פורטזר[14] (מונת'רם, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-6)
      • חטיבת הספהאים ה-3 - קולונל מארק (לה אורן כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-1)
  • עתודות משוריינות צרפתיות (ליד ריימס לכיוון האזור הדרום-מערבי של הפריצה הגרמנית)
    • הדיוויזיה המשוריינת ה-1 - ז'נרל דה בריגדה מארי-ז'רמן כריסטיאן ברונו[15] (נפרסה לשרלרואה ולאחר מכן לפלביון, הגיעה עם מחסור בדלק או ללא דלק, כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-7 ולאחר מכן כנגד דיוויזיית הפאנצר ה-5)
    • הדיוויזיה המשוריינת ה-2 - ז'נרל דה בריגדה אלבר-שארל-אמיל ברושה[16] (לסיניי, נפרסה בפיסמיל, הושמדה על ידי קורפוס הפאנצר ה-41 של ריינהרדט)
    • הדיוויזיה המשוריינת ה-3 - ז'נרל דה בריגדה ז'ורז'-לואי ברוקאר[17] (למערב סטון, כנגד רגימנט גרוסדויטשלנד, ודיוויזיית הפאנצר ה-10, יחידה קטנה מפוזרת תקפה את סטון אך נהדפה)
    • הדיוויזיה הממונעת ה-3 - Général de brigade פול-ז'אן-לאון ברטין-בוסו[18] (למערב סטון, יחידה קטנה מפוזרת תקפה את סטון אך נהדפה)
    • הדיוויזיה המשוריינת ה-4 - ז'נרל דה בריגדה שארל דה גול

חיל המשלוח הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הבלגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הבלגי הציב כ-600,000 איש ב-22 דיוויזיות, בגיבוי של 1,338 כלי ארטילריה, 10 טנקים ו-240 כלי רכב קרביים אחרים. לאופולד השלישי, מלך הבלגים קיבל על עצמו את הפיקוד האישי על הצבא עם הגיוס. היועץ הצבאי העיקרי שלו היה לוטננט-גנרל ראול ואן אוברסטראטן, ואילו הגנרל-מיור אוסקר מיכילס היה ראש המטה הכללי.

  • הקורפוס ה-1 - לוטננט-גנרל אלכסיס ואן דר וקן
    • דיוויזיית הרגלים ה-4
    • דיוויזיית המילואים ה-7
  • הקורפוס ה-2 - לוטננט-גנרל ויקטור מיכם
    • דיוויזיית הרגלים ה-6
    • דיוויזיית המילואים ה-14
  • הקורפוס ה-3 - לוטננט-גנרל יוזף דה קראה
    • דיוויזיית הרגלים ה-2
    • דיוויזיית הרגלים ה-3
  • הקורפוס ה-4 - לוטננט-גנרל אנדרה בוגארטס
    • דיוויזיית המילואים ה-12
    • דיוויזיית המילואים ה-15
    • דיוויזיית המילואים ה-18
  • הקורפוס ה-5 - לוטננט-גנרל אדוארד ואן דן ברגן
    • דיוויזיית המילואים ה-13
    • דיוויזיית המילואים ה-17
  • הקורפוס ה-6 - לוטננט-גנרל פרננד ורסטראטה
    • דיוויזיית הרגלים ה-5
    • דיוויזיית המילואים ה-10
  • הקורפוס ה-7 - לוטננט-גנרל ז'ורז' דפונטיין
    • דיוויזיית המילואים ה-8
    • דיוויזיית רובאי הארדנים ה-2
  • קורפוס הפרשים - לוטננט-גנרל מקסימיליאן דה נווה דה רודן
    • דיוויזיית הרגלים ה-1
    • דיוויזיית המילואים ה-14
    • דיוויזיית הפרשים ה-2
    • קבוצת נינט
  • קבוצה K - לוטננט-גנרל מוריס קייארטס
    • דיוויזיית הפרשים ה-1
    • דיוויזיית רובאי הארדנים ה-1
  • עתודה כללית
    • דיוויזיית המילואים ה-11
    • דיוויזיית המילואים ה-16

צבא לוקסמבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא לוקסמבורג (Corps des Gendarmes et Voluntaries) הורכב משתי פלוגות. הפלוגה הראשונה, חיל המתנדבים, הייתה הצבא הראשי של לוקסמבורג במהלך הפלישות. הפלוגה השנייה הייתה כוח הז'נדרמריה של לוקסמבורג, Corps des Gendarmes.

  • Corps des Gendarmes et Voluntaries - אמיל ספלר
    • חיל המתנדבים - קפטן אלואיס יקובי
      • יחידת עזר
    • Corps des Gendarmes - קפטן מוריס שטיין

קבוצת הארמיות השנייה הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הארמיות הצרפתית השנייה הייתה אחראית לאייש את עיקר קו מאז'ינו ממונטמי לדרום שטרסבורג, ושלטה בשלוש ארמיות. ז'נרל ד'ארמה אנדרה-גאסטון פרטלה היה המפקד העליון של קבוצת הארמיות לאורך כל קיומה.

  • פיקוד ישיר של קבוצת הארמיות:
    • דיוויזיית הרגלים האפריקאית ה-87
    • דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית ה-4
  • הארמייה השלישית - ז'נרל שארל-מארי קונדה
    • פיקוד ישיר:
      • דיוויזיית הפרשים הקלה ה-3 - ז'נרל פטייה
      • דיוויזיית הרגלים ה-6 - ז'נרל לוסיין
      • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-6 - ז'נרל דה ורדילאק
      • דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית ה-6 - ז'נרל קארלה
      • דיוויזיית הרגלים ה-7
      • דיוויזיית הרגלים ה-8
    • הקורפוס הקולוניאלי הצרפתי
    • הקורפוס ה-6
      • דיוויזיית הרגלים ה-26
      • דיוויזיית הרגלים ה-42
    • הקורפוס ה-24 - ז'נרל פוגר
      • דיוויזיית הרגלים ה-51 - ז'נרל בל
    • הקורפוס ה-42 - ז'נרל סיבו
      • דיוויזיית הרגלים ה-20 - ז'נרל קורב
      • דיוויזיית הרגלים ה-58 - ז'נרל פרו
  • הארמייה הרביעית - ז'נרל אדואר רקין
    • פיקוד ישיר:
      • דיוויזיית הרגלים הפולנית ה-1 - גנרל ברוניסלב דוך
      • דיוויזיית הרגלים ה-45 - ז'נרל רו
    • הקורפוס ה-9 - ז'נרל לור
      • דיוויזיית הרגלים ה-11 - ז'נרל ארלבוס
      • דיוויזיית הרגלים ה-47 - ז'נרל מנדרא
    • הקורפוס ה-20 - ז'נרל איבר
      • דיוויזיית הרגלים ה-52
      • דיוויזיית הרגלים האפריקאית ה-82
  • הארמייה החמישית - ז'נרל ויקטור בורה
    • פיקוד ישיר:
      • דיוויזיית הרגלים ה-44
    • הקורפוס ה-8
      • דיוויזיית הרגלים ה-24
      • דיוויזיית הרגלים ה-31
    • הקורפוס ה-12
      • דיוויזיית הרגלים ה-16
      • דיוויזיית הרגלים ה-35
      • דיוויזיית הרגלים ה-70
    • הקורפוס ה-17
      • דיוויזיית הרגלים ה-62
      • דיוויזיית הרגלים ה-103
    • הקורפוס ה-43
      • דיוויזיית הרגלים ה-30

קבוצת הארמיות השלישית הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הארמיות השלישית הייתה אחראית לאיוש הקצה הדרומי של קו מאז'ינו, לאורך נהר הריין ושלטה על ארמייה אחת. המפקד העליון של קבוצת הצבא היה הגנרל ד'ארמי אנטואן-מארי-בנואה בסון.

  • הארמייה השמינית - גנרל מרסל גרשרי
    • הקורפוס ה-7
      • דיוויזיית הרגלים ה-13
      • דיוויזיית הרגלים ה-27
    • הקורפוס ה-13
      • דיוויזיית הרגלים ה-19
      • דיוויזיית הרגלים ה-54
      • דיוויזיית המבצרים ה-104
      • דיוויזיית המבצרים ה-105
    • הקורפוס ה-44
      • דיוויזיית הרגלים ה-67
    • הקורפוס ה-45
      • דיוויזיית הרגלים ה-57
      • דיוויזיית הרגלים ה-63
      • דיוויזיית הרגלים הפולנית ה-2 - בריגדיר-גנרל ברוניסלב פרוגר-קטלינג

הצבא ההולנדי המלכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להולנד היו ארבעה קורפוסים, דיוויזיה ממונעת אחת ודיוויזיית הגנה שנפרסו כדי להתחיל את הקרב. הכוח הכולל מנה 240,000 איש, מצוידים ב-676 כלי ארטילריה ו-32 משוריינים. הגנרל אנרי וינקלמן היה המפקד העליון של הצבא והצי המלכותי של הולנד.

  • פיקוד צבא השדה - לוטננט-גנרל גודפריד ואן וורסט טוט וורסט
    • הקורפוס השני - גנרל-מיור ג'ייקוב הארברטס
      • הדיוויזיה ה-2
      • הדיוויזיה ה-4
    • הקורפוס השלישי - גנרל-מיור אדריאנוס ואן ניז'נטן
      • הדיוויזיה ה-5
      • הדיוויזיה ה-6
      • הדיוויזיה הקלה (מצורף)
      • דיוויזיית פיל (מצורף)
    • הקורפוס הרביעי - גנרל-מיור אדריאנוס ואן דן בנט
      • הדיוויזיה ה-7
      • הדיוויזיה ה-8
    • חטיבות A‏, B‏, G
  • הקורפוס הראשון - גנרל-מיור ניקולאס קרסטנס
    • הדיוויזיה ה-1
    • הדיוויזיה ה-3

צבא צרפת מול איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארמיית האלפים בפיקודו של ז'נרל ד'ארמה רנה אולרי
  • 3 דיוויזיות חי"ר מדרג ב'
  • הקורפוס ה-14
  • הקורפוס ה-15
    • גזרות ביצורים: דופין, סבואה, האלפים הימיים
    • גזרות הגנה: רון, ניס

במקור הארמייה השישית הצרפתית, ארמיית האלפים הייתה אחראית על איוש הגבול הדרום מזרחי עם איטליה. בסך הכל, מנו הכוחות הצרפתיים באזור כ-35,000 חיילים.

עתודה צרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצרפתים החלו בקרב עם שלושה קורפוסי מילואים שהתמקמו מאחורי קבוצות הארמיות. הקורפוסים ה-7 וה-23 הוצבו מאחורי קבוצות הארמיות השנייה והשלישית.

גם הדיוויזיות הבאות נשמרו בעתודה:

  • דיוויזיית הרגלים ה-10
  • דיוויזיית הרגלים ה-14
  • דיוויזיית הרגלים ה-23
  • דיוויזיית הרגלים ה-28
  • דיוויזיית הרגלים ה-29
  • דיוויזיית הרגלים ה-36
  • דיוויזיית הרגלים ה-43
  • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-1
  • דיוויזיית הרגלים הצפון אפריקאית ה-7
  • דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית ה-5
  • דיוויזיית הרגלים הקולוניאלית ה-7

מדינות הציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפקד העליון של ה-Oberkommando des Heeres (OKH) היה גנרל-אוברסט ולטר פון בראוכיטש. בתחילה כללו כוחות הציר מכוחות הצבא הגרמני. הם הצטרפו לסכסוך על ידי הצבא האיטלקי ב-10 ביוני.

עתודת ה-OKH[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת ארמיות A[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיקודו של גנרל-אוברסט גרד פון רונדשטט (רמטכ"ל: גנרל-לויטננט גאורג פון זודנשטרן)

קבוצת ארמיות B[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיקודו של גנרל-אוברסט פדור פון בוק (ראש המטה: גנרל-לויטננט הנס פון זלמות)

קבוצת ארמיות C[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיקודו של גנרל-אוברסט וילהלם ריטר פון לב

קבוצת הארמיות האיטלקית "מערב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפיקודו של הנסיך גנרל אומברטו די סבויה

בסך הכל, הכוחות האיטלקיים מנו כ-312,000 חיילים. עם זאת היו להם ארטילריה ותחבורה לקויים ורובם לא היו מצוידים לסביבה האלפינית הקרה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Biography of Lieutenant-General Jean-Léon-Albert Langlois (1883 – 1973), France".
  2. ^ מוריס-קולומב-לואי קייארטס באתר generals
  3. ^ מארי-ז'אק-אנרי שאנואן באתר generals
  4. ^ פייר-פול-ז'אק גראנסאר באתר generals
  5. ^ אנרי-ז'אן לאפונטן באתר generals
  6. ^ ז'וזף-אנטואן-ז'אק-לואי באתר generals
  7. ^ שארל-אז'ן סאנסלם באתר generals
  8. ^ ז'אן-גבריאל בופה באתר generals
  9. ^ פול-לואי-ארתור בארב באתר generals
  10. ^ ז'אן-נואל-לואי בושה באתר generals
  11. ^ קאמיל-לאון דופה באתר generals
  12. ^ ז'וזף-לואי-פרנסואה האסלר באתר generals
  13. ^ אמנואל-אירבן ליבו באתר generals
  14. ^ פרנסואה-ארתור פורטזר באתר generals
  15. ^ מארי-ז'רמן כריסטיאן ברונו באתר generals
  16. ^ אלבר-שארל-אמיל ברושה באתר generals
  17. ^ ז'ורז'-לואי ברוקאר באתר generals
  18. ^ פול-ז'אן-לאון ברטין-בוסו באתר generals
  19. ^ ארווין רומל באתר generals
  20. ^ היינץ גודריאן באתר generals
  21. ^ 1 2 "Welcome [War over Holland - May 1940: the Dutch struggle]". www.waroverholland.nl. נבדק ב-2021-05-21.
  22. ^ Waffen Ss Divisions 1939-45. Chris Bishop. Gardners Books. 2007. ISBN 978-1-86227-432-7. OCLC 212835583.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סדר_הכוחות_במהלך_המערכה_על_צרפת_ועל_ארצות_השפלה&oldid=38393495"