סטיב באנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סטיב בנון)
סטיב באנון
Stephen Kevin "Steve" Bannon
לידה 27 בנובמבר 1953 (בן 70)
נורפוק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בן או בת זוג Cathleen Houff (ערך בלתי־ידוע–ערך בלתי־ידוע)
Mary Piccard (אפריל 1995–1997)
Diane Clohesy (ערך בלתי־ידוע–2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
האסטרטג הראשי בבית הלבן
20 בינואר 2017 – 18 באוגוסט 2017
(30 שבועות ויום)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן קווין "סטיב" באנון (באנגלית: Stephen Kevin "Steve" Bannon; נולד ב-27 בנובמבר 1953) הוא איש תקשורת אמריקאי ובנקאי השקעות לשעבר, שכיהן כאסטרטג ראשי בבית הלבן (משרה חדשה שנוצרה) למשך שבעת החודשים הראשונים של כהונת הנשיא דונלד טראמפ ובאופן תקדימי עבור איש פוליטי, כחבר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית[1], בה כיהן חודשים ספורים עד אפריל 2017. קודם לכן, החל מאוגוסט 2016 היה מנכ"ל הקמפיין של טראמפ לנשיאות. ב-18 באוגוסט 2017 הודח ממשרתו כיועץ אסטרטגי וחזר לתפקידו כיו"ר אתר חדשות ברייטברט[2][3], ממנה הודח בינואר 2018 לאחר פרסום הספר "אש וזעם" אשר גרם לקרע עם טראמפ וממשלו.

באוגוסט 2020 באנון נעצר בחשד להלבנת הון והונאה של תורמים בסך מיליוני דולארים מכספים שיועדו לחומת טראמפ בגבול מקסיקו [4], אך לא נשפט עקב חנינה מטרמאפ. בבספטמבר 2022 הואשם באנון על ידי בית משפט במדינת ניו יורק במעילה והלבנת הון באותה פרשה. ביולי 2022 הורשע באנון על ידי חבר מושבעים בביזוי הקונגרס לאחר שסרב לזימון וסרב לספק מסמכים לועדה מיוחדת של בית הנבחרים החוקרת את ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר, ונגזרו עליו 4 חודשי מאסר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנון נולד וגדל בנורפוק, וירג'יניה למשפחה אירית קתולית שתמכה באיגודים המקצועיים ובמפלגה הדמוקרטית. לאחר שסיים תואר ראשון באוניברסיטת ג'ורג'טאון, השלים קורס קציני מילואים והתגייס לצי ארצות הברית. באנון שירת כקצין ימי במשחתת, התמחה במערכות נשק, ובהמשך שירת כעוזר מיוחד לראש המבצעים הימיים. לאחר שבע שנים פרש משירות פעיל בדרגת לוטננט[5], והשלים תואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת הרווארד.

חדשות ברייטברט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 באנון הפך לשותף מייסד ומנכ"ל של חדשות ברייטברט, אתר חדשות, דעה ופרשנות של ימני-שמרני.

בשנת 2012 התמנה באנון ליו"ר ההנהלה של חדשות ברייטברט לאחר מות מייסד האתר, אנדרו ברייטברט. ומאז האתר, שנטה לכיוון הימין השמרני המתון בהקמתו, הקצין והתקרב לזרמי ה"אלט רייט" - הימין האלטרנטיבי של ארגוני ימין רדיקלי בארצות הברית. בשנת 2016 הצהיר באנון כי האתר הוא "הפלטפורמה ל"אלט רייט" [6][7][8].

בינואר 2018, הכריז על פרישה מתפקידו כיו"ר חדשות ברייטברט[9].

במרוץ לנשיאות 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באוגוסט 2016, 88 ימים לפני הבחירות לנשיאות, מונה באנון ליועץ אסטרטגי בכיר לדונלד טראמפ כדי לסיע לו במרוץ. בראיון ל"הוליווד ריפורטר" הוא הסביר את האסטרטגיה הכלכלית פולטית של טרמאפ ושלו - לפיה תומכי הגלובליזציה "בזזו" את מעמד הפועלים בארצות הברית כדי לחזק את מעמד הביניים באסיה. לדבריו הכעס של הפועלים הלבנים העניים הוא נקודת עיוורון של המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית.[10]

היבט זה היווה שינוי משמעותי מהקו שנקטה בו המפלגה הרפובלקנית והשמרנים שתמכו במשך עשרות שנים בגלובלציזיה על ידי קידום הסכמי סחר חופשי וטענות כי ליברליזם כלכלי שכולל הסרת מכסים, הגבלות על סחר, השקעה וכסף יעודד שוק חופשי, וכי בזכות עקרון של יתרון יחסי כל המדינות הנוגעות בדבר יהנו ממנו. מדיניות זו קודמה בהמשך גם על ידי המפלגה הדמוקרטית (בימי קלינטון) והיתה נתונה בביקורת מצד זרמים בשמאל כמו תנועת אנטי-גלובליזציה בסוף שנות ה-90.

בנון טען כי תוכנית הממשל שתבטיח נצחון לשמרנים לעוד שנים רבות היא הקמת מקומות עבודה רבים. הוא הכחיש את הטענה שהוא "לאומן לבן". וטען כיה הוא "לאומן כלכלי".[10]

בנון טען כי ברצונו לגדוע את יסודות המפלגה הרפובליקאית ולהתחיל הכל מחדש, עם תנועתו של טראמפ כתנועה "לאומנית-כלכלית" פופליסטית ימנית אותה השווה לפופוליזם של אנדרו ג'קסון הוא טען כי "אנחנו הולכים לבנות תנועה פוליטית חדשה מהיסוד". שאמורה להוביל מהפכה גדולה יותר ממה שהוביל רייגן, ומרגשת כמו שנות ה-30 (הניו דיל). הוא תאר את טראמפ כנואם טוב שיש לו דעות כלכליות פופוליסטיות, ומולו ניצבות שתי מפלגות פוליטיות שנמצאות בבעלות התורמים העשירים שלא מדברות לקהל שלהן.[10]

בפברואר 2018 בראיון שהעניק לעיתונאי מייקל לואיס, הוא הסביר כי הוא ביסס את הקמפיין של טרמפ לנשיאות על ידי שימוש בפחד, כעס והצפת התקשורת בכמות רבה של מידע זבלי. הוא תאר את השימוש בסיסמאות כמו "לייבש את הביצה" (האשמה כי צריך לייבש את הממשל הפרדלי), "נעל אותה" (האשמה כי הילרי קלינטון היא פושעת שצריך לכלוא אותה. טענה שהושמעה בהמשך נגד פוליטיקאיות אחרות), "לבנות את החומה" (כדי לעצור מהגרים ממקסיקו). הוא טען כי בזכות סיסמאות אלה הוא וטראמפ ניצחו בבחירות. "זה היה כעס טהור. כעס ופחד זה מה שמביא אנשים לקלפיות". הוא הוסיף, "הדמוקרטים לא חשובים. האופוזיציה האמיתית היא התקשורת. והדרך להתמודד איתם היא להציף את הזירה בחרא." [11]

בממשל טראמפ ולאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ינואר 2017 שינה טראמפ את הרכב המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית ומינה את באנון לנוכח קבוע במועצה; וצעד חסר תקדים זה גרר ביקורת רבה מצד חברי הממשל הקודם, בהם סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה, שכינתה את המינוי "מטורף לחלוטין"'[12], אך ב-5 באפריל 2017 החזיר טראמפ את המבנה הישן לקדמותו והסיר את באנון מחברות קבועה במועצה לביטחון לאומי[13].

בפברואר 2017 באנון הופיע על עטיפת הטיים מגזין ותחת הכיתוב "המניפולטור הגדול". כותרת כתבת הנושא של גיליון זה הייתה "האם סטיב באנון הוא האדם השני בכוחו בעולם?" בהתייחסות להשפעתו על הנשיא טראמפ[14]. למרות השפעתו הרבה, הופסקה כהונתו במועצה לביטחון לאומי באפריל 2017. ב-18 באוגוסט 2017 עזב את הבית הלבן לאחר שהודח מתפקידו כיועץ האסטרטגי. ימים ספורים לאחר שעזב את תפקידו בממשל דיווח המגזין ואניטי פייר, שבאנון היה ראש הדוחפים למימוש ההחלטה האמריקאית מזה שנים רבות להעברת השגרירות לירושלים, אך חתנו של טראמפ, קושנר בלם אותה. בנוסף, באנון רצה לאמץ קו נוקשה מול הפלסטינים, הרבה יותר מזה שרצה קושנר[15].

בינואר 2018 יצא ספר של העיתונאי מייקל וולף, "אש וזעם", המביא פרטים רבים על הנעשה בבית הלבן בתקופת טראמפ, פרסום הספר הביא לקרע בין טראמפ לבאנון שאיים עליו בתביעה משפטית וניסה לעצור את פרסום הספר. באנון מספר כי במטה טראמפ לא באמת האמינו בניצחון וכשהחלו להגיע התוצאות נראה היה כאילו שררה רוח רפאים על המטה עד שלבסוף טראמפ התחזק והאמין בעצמו כמי שמסוגל להוביל את ארצות הברית. כמו כן, באנון כינה את הפגישה בין דונלד טראמפ ג'וניור לגורמים רוסיים "בגידה". טראמפ הגיב בזעם לפרסום הדברים וטען ש"כשבאנון פוטר מהבית הלבן הוא לא איבד רק את משרתו, אלא גם את שפיותו". לאחר הקרע עם טראמפ, פוטר באנון מתפקידו כיו"ר ברייטבארט ואיבד את המימון הכספי מהמיליארדרית ריבקה מרסר.

בשנת 2018 הוא הכיר מיליארדר סיני גו ונגוי שמתגורר בניו יורק. בשנת 2020 הם החלו בקמפיין בקדיום של "ממשל סיני חדש"[16].

בנובמבר 2020 הושעה חשבון הטוויטר של באנון לצמיתות לאחר שהוא כתב בו שיש לערוף את ראשיהם של אנתוני פאוצ'י וכריסטופר ריי[17].

אישומים פליליים והרשעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2020 נעצר באנון עם אחרים בחשד להלבנת הון והונאה של מיליוני דולרים שנלקחו מאנשים שתרמו להקמת חומת טראמפ בגבול מקסיקו[18]. בינואר 2021 חנן אותו טראמפ, ביום האחרון לכהונתו.

ב-12 בנובמבר 2021 הוגש כתב אישום נגד באנון בגין ביזוי הקונגרס (אנ') של ארצות הברית, לאחר שלא ציית לזימון להופיע בפני ועדה מיוחדת של בית הנבחרים (אנ') החוקרת את ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר באותה שנה, לא המציא לוועדה מסמכים ולא מסר לה תצהיר כנדרש. פרקליטיו של באנון נימקו את סירובו להיענות לדרישות אלה, בכך שהנשיא לשעבר טראמפ טען שהרישומים והעדויות שנדרשו, מוגנים ב"Executive privilege"(אנ')[19]. ב-22 ביולי 2022 הורשע באנון בעבירה זו על ידי חבר מושבעים. ב-21 באוקטובר 2022 נגזר דינו לארבעה חודשי מאסר[20].

ב-8 בספטמבר 2022 הואשם באנון על ידי בית משפט במדינת ניו יורק במעילה והלבנת הון. הוא מואשם בין היתר ששלח ידו בכסף שגויס בקמפיין שיזם הנשיא הטראמפ לבניית חומה בין ארצות הברית למקסיקו כדי למנוע כניסת מהגרים לא חוקיים. קודם לכן באנון נמנעה הגשת כתבי אישום עקב חנינה שהעניק לו טראמפ ביום האחרון לכהונתו, אך חנינה זו נוגעת לכתבי אישום פדרליים בלבד[21].

יחסו ליהדות ולישראל והאשמות בגזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה נגד השמצה האשימה את באנון באמירות אנטישמיות ואחר כך במאמר באתר סייגה עצמה: "איננו מודעים לאמירות אנטישמיות מבאנון עצמו ועובדים יהודים בברייטברט הגנו עליו", אך לא הסירה את התנגדותה לפעילותו ומינויו בגלל קשריו לגורמים אנטישמיים מוכרים וכתבות גזעניות שהתפרסמו באתר ברייטברט בניהולו[22].

המשפטן היהודי-אמריקאי, פרופסור אלן דרשוביץ, אמר כי "צריך להיות מאוד זהירים לפני שמאשימים מישהו באנטישמיות. הראיות מצביעות כי לבאנון יש יחסים טובים מאוד עם אישים יהודים, ובהם חוקר שלי לשעבר ג'ול פולק שהוא יהודי אורתודוקסי שעובד איתו בצמידות", עם זאת, דרשוביץ הזהיר כי קשה "להעריך אדם שאינו בעל מאפיינים שליליים בפני עצמו, אך זוכה לתמיכה רחבה בקרב קהל בעל מאפיינים אלו"[23][24].

"הניו יורק טיימס" תיאר את חדשות ברייטברט בניהולו של באנון כ-"מקור לשערוריות... סביב חומר שכונה מיזוגיני, קסנופובי, וגזעני"[25].

על פי בן שפירו, עורך לשעבר בחדשות ברייטברט ופעיל ימין ידוע, מאז תחילת כהונתו של באנון כיו"ר ההנהלה ובהשפעתו הישירה האתר הקצין את עמדותיו ואימץ נקודת מבט גזענית ושתומכת בעליונות לבנה[26].

בריאיון לגדי טאוב ביולי 2018 אמר שהוא מעריץ את דמותו של דוד בן-גוריון, ואמר "הרוח והבסיס המשותף של המערב כולו ושלי כמובן היא התרבות היהודו-נוצרית (Judeo-Christian)".בראיון בנון דחה את האשמותיו באנטישמיות. לטענתו, מכיוון שאנדרו ברייטברט היה יהודי לא ייתכן שהעיתון בניהולו של באנון אנטישמי. הוא מציין כי באתר הועסקו עיתונאים יהודים, וכי גייס לאתר את מילו יאנופולוס בעצמו, עיתונאי בריטי קתולי נכד לסבתא יהודיה. עוד טען שברייטברט ניוז תמכה בישראל באופן עקבי ולא מתנצל. בהמשך הראיון התייחס לעצמו כ"נוצרי ציוני"[27].

שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, אמר כי "ישראל מצפה לעבוד עם כל חברי ממשל טראמפ, כולל עם סטיב באנון"[28].

בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר באנון כי אתר ברייטברט בראשותו הוא האתר הכי פרו-ישראלי בארצות הברית וממובילי המאבק ב-BDS[29].

במרץ 2017 דחה מורטון קליין נשיא ארגון ציוני אמריקה את כל ההאשמות באנטישמיות שהוטחו כנגד באנון והסביר שמהיכרות אישית עם באנון הוא סבור כי באנון הוא פילושמי אוהב ישראל[30].

באנון, שהיה היועץ היחיד בבית הלבן שתמך בתגובתו של טראמפ לאירועים בהפגנות בווירג'יניה [דרושה הבהרה], נרעש במיוחד מכך שהדבר זיכה אותו בהאשמות באנטישמיות. "זו אחת ההאשמות שהוא לוקח בצורה הכי אישית כי היא אינה נכונה", טען אחד מעובדי אתר ברייטברט, שבו חזר באנון לעבוד אחרי פיטוריו[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיב באנון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Trump puts Bannon on security council, dropping joint chiefs, אתר BBC, ‏29 בינואר 2017
  2. ^ טראמפ הדיח את האסטרטג הבכיר באנון, באתר ynet, 18 באוגוסט 2017
  3. ^ שירות כלכליסט, סטיב באנון חזר לתפקיד יו"ר אתר הימין ברייטברט; טראמפ: "היה נהדר", באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2017
  4. ^ נעצר סטיב באנון, יועצו לשעבר של טראמפ: מואשם בהונאת תורמים, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2020
  5. ^ Mark D. Faram, Trump's controversial new adviser promoted conservatism even in the Navy, Military Times, August 20, 2016 .
  6. ^ Smith, David (15 בנובמבר 2016). "Steve Bannon: appointment of 'white nationalist' must be reversed, critics declare". {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Josh Hafner (26 באוגוסט 2016). "For the Record: For Trump, everything's going to be alt-right". ברייטבארט חדשות, הוגדרה לפני חודש על ידי באנון, היו"ר דאז, כ-'הפלטפורמה לאלט-רייט' {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "I Know Trump's New Campaign Chairman, Steve Bannon. Here's What You Need To Know". Daily Wire. 2016-08-17. אורכב מ-המקור ב-2020-06-01. נבדק ב-2017-02-08.
  9. ^ שירות כלכליסט, סטיב באנון הכריז על פרישתו מתפקיד יו"ר אתר הימין הקיצוני "ברייטברט", באתר כלכליסט, 10 בינואר 2018
  10. ^ 1 2 3 סטיב בנון, יועצו הבכיר של טראמפ: "אפלה היא דבר טוב, נשלוט עוד 50 שנה", הארץ, 19.11.2016
  11. ^ Lewis, Michael (9 בפברואר 2018). "Has Anyone Seen the President?". Bloomberg. נבדק ב-25 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Thrush, Glenn; Haberman, Maggie (2017-01-29). "Bannon Is Given Security Role Usually Held for Generals". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-02-09.
  13. ^ רויטרס, אי-פי, "הארץ", ניו יורק טיימס, טראמפ הדיח מהמועצה לביטחון לאומי את סטיב בנון - פני הימין הקיצוני בממשלו, באתר הארץ, 5 באפריל 2017
  14. ^ Master, Cyra (2017-02-02). "Time cover labels Bannon 'The Great Manipulator'". TheHill. נבדק ב-2017-02-09.
  15. ^ 1 2 באנון החרים את אבו מאזן: "לא אנשום אותו אוויר כמו המחבל הזה"
  16. ^ https://nypost.com/2020/06/03/mysterious-new-federal-state-of-china-banners-seen-over-nyc/
  17. ^ שירות כלכליסט, טוויטר ויוטיוב הורידו פודקאסט של סטיב באנון - בעקבות התבטאויות אלימות נגד פאוצ'י, באתר כלכליסט, 6 בנובמבר 2020
  18. ^ נעצר סטיב באנון, יועצו לשעבר של טראמפ: מואשם בהונאת תורמים, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2020
  19. ^ Ted Johnson, Steve Bannon Indicted On Charges Of Contempt Of Congress. Deadline Hollywood, November 12, 2021
  20. ^ Bannon rages against Biden as he gets four-month jail term
  21. ^ Bannon indicted for misappropriating millions donated for border wall construction
  22. ^ Stephen Bannon:, ADL
  23. ^ "Alan Dershowitz defends Steve Bannon: 'I haven't seen any evidence of personal anti-Semitism'". The Washington Times. נבדק ב-2016-11-20.
  24. ^ יוני הרש, עו"ד אלן דרשוביץ: "סטיב באנון לא אנטישמי", באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2016
  25. ^ Grynbaum, Michael M.; Herrman, John (2016-08-26). "Breitbart Rises From Outlier to Potent Voice in Campaign". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2016-12-19.
  26. ^ "I Know Trump's New Campaign Chairman, Steve Bannon. Here's What You Need To Know". Daily Wire. 2016-08-17. אורכב מ-המקור ב-2020-06-01. נבדק ב-2017-02-08.
  27. ^ אתר למנויים בלבד גדי טאוב, כשגדי טאוב פגש את סטיב בנון, באתר הארץ, 26 ביולי 2018
  28. ^ "שגריר ישראל בארצות הברית במגדל טראמפ: מצפים לעבוד עם הממשל כולל באנון". ynet. 2016-11-17. נבדק ב-2016-11-20.
  29. ^ Strassel, Kimberley A. (2016-11-18). "Steve Bannon on Politics as War". Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2016-11-20.
  30. ^ צביקה קליין ואריאל כהנא, טראמפ זה אח: הימין היהודי בארה"ב רווה נחת מהנשיא החדש, באתר nrg
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטיב_באנון&oldid=38246100"