בן שפירו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן שפירו
Ben Shapiro
בן שפירו, 2018
בן שפירו, 2018
לידה 15 בינואר 1984 (בן 38)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Benjamin Aaron Shapiro עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בית הספר למשפטים בהרווארד, Yeshiva University High School of Los Angeles עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות בריונים: איך עובדת תרבות ההשתקה של השמאל, 11 כללים להתווכח עם שמאלנים ולכסח להם את הצורה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
חתימה Ben Shapiro Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנימין "בן" אהרון שפירואנגלית: Benjamin "Ben" Aaron Shapiro; נולד ב-15 בינואר 1984) הוא יזם, פובליציסט, עיתונאי וסופר יהודי-אמריקאי אורתודוקסי. כתב כעשרה ספרים, בהם רבי-מכר. הוא מופיע ברשת הטלוויזיה "פוקס ניוז" כפרשן פוליטי ונואם בקמפוסים ובקולג'ים. הוא מזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית. ייסד את אתר החדשות והדעה "The Daily Wire", יחד עם ג'רמי בורינג, ומשמש כעורך הראשי שלו. ערך את "חדשות ברייטברט". משדר את הפודקסט הפופולרי "המופע של בן שפירו".

הוא מרבה להשתתף בוויכוחים פומביים, להתראיין ולהרצות, גם באתרי חדשות או אוניברסיטאות אמריקניות המזוהים עם השמאל הפוליטי. הרצאותיו מלוות בקביעות בהפגנות נגד והפרות סדר בניסיון למנוע את הרצאותיו.[1][2][3][4][5]

עם כ-20 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, סרטונים של שפירו נהפכו לויראלים עם עשרות מיליוני צפיות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נולד בלוס אנג'לס שבקליפורניה למשפחה יהודית קונסרבטיבית.[6][7] יש לו שלוש אחיות צעירות ממנו. שני הוריו עבדו בהוליווד, אמו הייתה מנכ"לית של חברת טלוויזיה ואביו היה מלחין.[8] בת דודתו היא השחקנית מארה וילסון. כשהיה בן 9 עברה משפחתו ליהדות אורתודוקסית.[7] בבית הספר היסודי הוקפץ פעמיים כיתה. למד בפנימיית ישיבת רמב"ם ובישיבה יוניברסיטי לוס אנג'לס (YULA). בגיל 17 היה לכותב הטור העיתונאי בתפוצה ארצית הצעיר בתולדות ארצות הברית, כשהועסק על ידי Creators Syndicate.

ב-2004 סיים לימודי תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ב-2007 סיים לימודי משפטים בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד. לאחר הלימודים התמחה בעריכת דין במשרד "Goodwin Procter" והחל לעבוד כעורך דין.

ב-2012 החל לכתוב טורי פרשנות באתר "חדשות ברייטברט". ב-2013 ייסד עם דייוויד הורוביץ את אתר ביקורת התקשורת "TruthRevolt".

ב-2015 ייסד את האתר "The Daily Wire", שבו הוא שימש כעורך ראשי. ביוני 2020 פרש שפירו מתפקידו כעורך ראשי, וקיבל על עצמו את תפקידו של עורך אמריטוס. ג'ון ביקלי הוכרז כעורך הראשי הבא של האתר.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידאולוגיה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו מזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית. עמדותיו הכלכליות קפיטליסטיות. הוא נוהג לבקר את שיטת הדמוקרטיה הסוציאליסטית הן מהפן הכלכלי והן מהפן המוסרי. מהפן הכלכלי הוא טוען שהיא הביאה לכישלון הקומוניזם וכן למשבר הכלכלי בן ימינו בוונצואלה. מהפן המוסרי הוא רואה חוסר צדק בלקיחת כסף מאדם רק מפני שהוא עשיר, ומשייך לדמוקרטיה הסוציאליסטית את האכזריות שבה שלטונות קומוניסטיים הגיעו לרצח המוני של בני עמם למען המטרה הקומוניסטית.

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 שפירו תמך בטד קרוז והתנגד למועמדותו של דונלד טראמפ.[9][10] באותן בחירות שפירו לא הצביע,[11] ורמז כי בחירה בטראמפ הייתה יותר הצבעה נגד הילרי קלינטון מאשר הצבעה למען טראמפ[12].

עם זאת, בבחירות לנשיאות ארצות הברית שנערכו ב-2020 הודיע שפירו כי יצביע לטראמפ, משום שטעה לגבי מדיניותו, משום שהנזק באישיותו של טראמפ כבר נגרם, ובעיקר משום ש"הדמוקרטים השתגעו לגמרי".[13]

גזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו סבור כי אפרו-אמריקאים היו בעבר קורבנות של אי-צדק בארצות הברית, וישנה גזענות גם כיום, אך אין כיום אי-צדק מערכתי נרחב בהקשר זה.[6][14] לדעתו ארצות הברית לא הוקמה על בסיס עבדות, אלא למרות העבדות.[15]

שפירו הוקיע את חבר הקונגרס האמריקאי סטיב קינג בינואר 2019, לאחר שקינג הגן על המונחים "עליונות לבנה" ו"לאומנות לבנה". שפירו קרא להוקיע אותו ותמך במתחרה העיקרי של קינג בשנת 2020, רנדי פינסטרה.[16]

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו הוא יהודי אורתודוקסי. הוא מתח ביקורת על פרקטיקות יהודיות ליברליות כגון הסמכת רבות.[17]

בשנת 2011 כתב כי 78% מהיהודים הצביעו בבחירות 2008 לאובמה. לדבריו, רובם של מצביעים אלה הם יהודים בשמם בלבד, שלא אכפת להם ממדינת ישראל או שהם דואגים לגביה פחות מאשר לגבי הפלות, נישואים הומוסקסואליים וההתחממות הגלובלית.[18]. גם על ברני סנדרס כתב שפירו שהוא יהודי בשמו בלבד.[19]

הוא סבור שמדינת ישראל לא צריכה להשקיע מאמצים מיוחדים בקהילות לא אורתודוקסיות בארצות הברית, משום שרוב חבריהן לא יישארו חלק מהעם היהודי בעוד דור או שניים. עם זאת הוא תומך בקירובם לישראל של צעירים יהודים בעזרת תוכניות כמו "תגלית".[20]

הסכסוך הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו תומך בהתיישבות היהודית בישראל וביהודה ושומרון. הוא מתנגד לפתרון שתי המדינות.[21]

בשנת 2003 פרסם מאמר בו קרא ל"טרנספר של הפלסטינים והערבים-ישראלים החוצה מיהודה ושומרון, מרצועת עזה ומישראל". הוא התעקש ש"גירוש של אוכלוסייה עוינת היא דרך נפוצה ואפקטיבית למנוע הסתבכויות אלימות". בנוסף באותו מאמר, שפירו טען ש"האידאולוגיה של האוכלוסייה הפלסטינית זהה לזו של ארגון טרור".[22] העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג מתח ביקורת רבה על הערות אלה והביא אותן כדוגמה להתנהגותו ה"פשיסטית" של שפירו לטענתו.[23][24] ב-2013 שפירו חזר בו בנוגע לגדה המערבית, וכתב שטרנספר כזה "אינו אנושי, אינו מעשי ולא יוביל לשלום בין ישראל לפלסטינים".[25][26]

הפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו תומך באיסור על הפלות,[6] כולל במקרים של אונס וגילוי עריות, למעט במקרים שסמכות רפואית קובעת שחיי האם בסכנה כתוצאה מההיריון.[27][28] הוא סבור כי הפלה היא מעשה אלים[27][28] ושיש להעמיד לדין רופאים שמבצעים הפלות.[29] הוא התייחס לנשים שעברו הפלות כאל "רוצחות תינוקות".[30][31][32]

להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו סבור כי גבר ואישה מגדלים ילדים בצורה טובה יותר בהשוואה לשני גברים או לשתי נשים,[30] ותיאר את ההומוסקסואליות כחטא.[29] בשנת 2010 כתב שפירו כי הסרת ההומוסקסואליות כמחלת נפש מה-DSM נבעה מתקינות פוליטית ולא מנימוקים מדעיים, משום ששיעור הדיכאון וההתמכרות לסמים בקרב הומוסקסואלים גבוה יותר, משום שהם "סוטים מבחינה סטטיסטית" ומשום שאין ביכולתם להתרבות.[33] הוא מתנגד לפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס של בית המשפט העליון שקבע כי נישואים חד מיניים הם זכות חוקתית.[34][35][36] עם זאת, הוא מתנגד למעורבות הממשלה בנישואים, והביע דאגה שבגלל פסק הדין האמור עלולה הממשלה לנסות לאלץ מוסדות דת לקיים נישואים חד-מיניים.[37][38]

שפירו סבור כי טרנסג'נדרים סובלים ממחלת נפש.[39][40] לדבריו, אי אפשר לשנות את המגדר או את המין "כבמטה קסם".[6] הוא מתנגד לכפייה על רופאים לבצע ניתוחים לשינוי מין, אך אינו מתנגד לאפשר לאדם המעוניין בכך לעשות ניתוח כזה. הוא מרבה לצטט מחקרים המראים כי ניתוחים אלו אינם פותרים את הבעיה של המטופל ובאופן סטטיסטי מגבירים אותה.[41]

בשנת 2019, בתגובה להצעתו של חבר בית הנבחרים בטו או'רורק להסיר את מעמד הפטור ממס של מוסדות דתיים המתנגדים לנישואים חד-מיניים, אמר שפירו כי אם הוא ינסה להטיף לילדיו בבתי הספר הדתיים, הוא ייאלץ לעזוב את המדינה או להרים אקדח.[42]

מוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר משנת 2002 כתב שפירו, "ממש נמאס לי מאנשים שמייללים על 'קורבנות אזרחיים'... כשאני רואה בעיתונים שאזרחים באפגניסטן או בגדה המערבית נהרגו על ידי כוחות אמריקאים או ישראלים, לא באמת אכפת לי". שפירו הצהיר כי "חייל אמריקאי אחד שווה הרבה יותר מאזרח אפגני", ואמר כי האזרחים האפגנים הם "מוסלמים פונדמנטליסטים" המספקים מחסה לטרוריסטים או נותנים להם כסף.[43] שפירו התנצל מאוחר יותר על אמירות אלו. הוא כתב כי המאמר משנת 2002 היה "פשוט גרוע, חד וחלק, ומשהו שהלוואי שמעולם לא הייתי כותב". לדבריו, למרות שהוא עדיין מסכים חלקית עם עיקר המאמר שלו – "שעלינו לחשב את הסיכון לאנשי הצבא האמריקאי כשאנחנו מתכננים הוראות פתיחה באש" – הוא ביטא את הנקודה הזו "בצורה הגרועה ביותר", ופישט את הנושא "מעבר לגבולות המוסר (במיוחד בהטלת ספק במעמד האזרחי של אזרחים מסוימים)".[44]

שפירו טען כי מהגרים ממדינות מוסלמיות מבזים את ארצות הברית.[45]

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו מאמין כי תאוריית ההתחממות הגלובלית נועדה להעביר כסף ממדינות עשירות למדינות מתפתחות מטעמים סוציאלים.[46]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירו נשוי לישראלית מור טולדנו, רופאה במקצועה, ואב לשתי בנות ובן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brainwashed: How Universities Indoctrinate America's Youth, יצא לאור ב-2004, מתאר את ההטיה הליברלית במערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית
  • Porn Generation: How Social Liberalism Is Corrupting Our Future, יצא לאור ב-2005, סוקר כיצד ליברליזם חברתי בכלל, ופורנוגרפיה בפרט, הורסים את העתיד
  • Project President: Bad Hair and Botox on the Road to the White House, יצא לאור ב-2008, סוקר את העיסוק במראה ובהתנהגות נשיאי ארצות הברית יותר מעמדותיהם
  • Primetime Propaganda: The True Hollywood Story of How the Left Took Over Your TV, יצא לאור ב-2011, עוסק בהטייה הפוליטית השמאלית של המדיה האמריקאית
  • Bullies: How the Left's Culture of Fear and Intimidation Silences Americans, יצא לאור ב-2012, עוסק בשמאל האמריקאי, במדיה הליברלית ומלחמתה בשמרנים
  • The People vs. Barack Obama: The Criminal Case Against the Obama Administration, יצא לאור ב-2014, טוען לניצול לרעה של משרת נשיא ארצות הברית על ידי ברק אובמה בעת כהונתו בתפקיד
  • How to Debate Leftists and Destroy Them: 11 Rules for Winning the Argument, יצא לאור ב-2014
  • A Moral Universe Torn Apart, יצא לאור ב-2014, אוסף טורים שפרסם באותה שנה
  • What's Fair: And Other Short Stories, יצא לאור ב-2015, לקט סיפורים קצרים
  • True Allegiance, יצא לאור ב-2016, סיפורת
  • The Right Side of History: How Reason and Moral Purpose Made the West Great, יצא לאור ב-2019 ונכנס היישר לראש רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. בו הוא מתאר את ההיסטוריה של תרבות המערב, ואיך לדעתו שילוב של "טלוס" יווני וזכויות אדם בסגנון יהודי יצרו את התרבות הטובה ביותר בכל הזמנים.
  • How to Destroy America in Three Easy Steps, יצא לאור ב 2020 (ISBN 9780063001879)

ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ben Shapiro spoke at Berkeley as protesters gathered outside
  2. ^ https://www.bu.edu/today/close-ups/2019/ben-shapiro-protest/ Ben Shapiro Protest]
  3. ^ Students protest Ben Shapiro appearance at UMN St. Paul campus
  4. ^ Ben Shapiro speaks and stirs up controversy at FSU
  5. ^ DPS prepares for potential protests against Ben Shapiro’s appearance on campus
  6. ^ 1 2 3 4 Tavernise, Sabrina (23 בנובמבר 2017). "Ben Shapiro, A Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 בפברואר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Ben Shapiro on Religion". The Online Scholar Fact Check (בAmerican English). ארכיון ארכיון מהמקור מ-28 באוקטובר 2020. נבדק ב-2021-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Tavernise, Sabrina (2017-11-23). "Ben Shapiro, a Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-05-30.
  9. ^ "How the 'alt-right' checkmated the media". Columbia Journalism Review (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-14 באוגוסט 2017. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Ben Shapiro: Who is he and why is he so controversial?". Fox News. 18 בספטמבר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ madelineorr (2018-08-13). "Never Trumper Ben Shapiro: Primarying Trump Would Be 'Major Mistake'". The Federalist (בAmerican English). ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 ביוני 2019. נבדק ב-2020-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Tavernise, Sabrina (23 בנובמבר 2017). "Ben Shapiro, A Provocative 'Gladiator,' Battles to Win Young Conservatives". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 בפברואר 2018. נבדק ב-12 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Shapiro, Ben. ".@BenShapiro: I did not vote for @realDonaldTrump in 2016. I am voting for Donald Trump in 2020". Twitter (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 באוקטובר 2020. נבדק ב-2020-10-19. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Ben Shapiro: Teaching Minorities They Are Perpetual Victims is False, Backward, And Hurts Them". Real Clear Politics. 16 בספטמבר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 ביוני 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Boyd, Charles (10 בדצמבר 2017). "Ben Shapiro Tries To Prove That the U.S." Medium. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 בנובמבר 2018. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Wise, Justin (10 בינואר 2019). "Ben Shapiro urges Congress to censure Steve King after he questions why term 'white supremacist' is offensive". The Hill (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-11 בינואר 2019. נבדק ב-11 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Pincus, Jonathan (9 בפברואר 2018). "Writer Claims God Is Sexual Assaulter in Adam and Eve Story, Shapiro Fires Back". The Western Journal. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 בינואר 2021. נבדק ב-16 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Shapiro, Ben (25 במאי 2011). "Jews in Name Only". Townhall. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 באפריל 2020. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Shapiro, Ben (12 בפברואר 2016). "No, It Doesn't Matter That Bernie Sanders Is Ethnically Jewish. He's a Jew In Name Only". The Daily Wire. אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2016. נבדק ב-24 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ צביקה קליין, ‏"הרפורמים לא יתמכו בישראל בשעת סכנה", בעיתון מקור ראשון, 7 בספטמבר 2018
  21. ^ Shapiro, Ben (4 ביוני 2008). "The Case for Israeli Settlements". Townhall. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 במאי 2019. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "Why Doesn't The New York Times Mention Ben Shapiro's Islamophobia?". The Forward. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 במרץ 2019. נבדק ב-1 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Goldberg: Breitbart's Ben Shapiro 'fascist'". POLITICO (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Goldberg, Jeffrey (20 בפברואר 2013). "Prominent Hagel Detractor Endorses Fascistic Vision of Israel". The Atlantic (בAmerican English). ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Who is Ben Shapiro?". The Mercury News (בAmerican English). 14 בספטמבר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ What Can Israel Do?, ‏13 במרץ 2018 (באנגלית).
  27. ^ 1 2 Stanglin, Doug; Miller, Ryan (18 בינואר 2019). "March for Life 2019: Vice President Pence makes surprise visit at DC rally". USA Today. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 באפריל 2019. נבדק ב-19 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 Sebastian Murdock, You Won't Believe What Ben Shapiro Thinks About Baby Hitler, HuffPost, ‏2019-01-18 (באנגלית)
  29. ^ 1 2 Stevenson, Seth. "Whose Side Is Ben Shapiro Really On?". Slate Magazine (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-25 במאי 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 "Ben Shapiro takes stage at UC Berkeley under extraordinary security". SFGate. 15 בספטמבר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-3 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Cordell-Whitney, Dionne (2019-03-01). "School Must Face Free-Speech Suit by Conservative Pundit". Courthouse News Service (בAmerican English). נבדק ב-2021-03-22.
  32. ^ Asimov, Nanette (2017-09-14). "UC Berkeley free speech in spotlight over super-tight security plans". San Francisco Chronicle (בAmerican English). נבדק ב-2021-03-22.
  33. ^ Shapiro, Ben (2010). "Liberals Take Over Your Brain". The Patriot Post. נבדק ב-2020-09-18.
  34. ^ Marcotte, Amanda (29 ביוני 2015). "5 Conservative Freakouts About Last Week's SCOTUS Rulings". Rolling Stone (בAmerican English). ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Right-Wing Media Respond To Nationwide Marriage Equality: "We Should Weep For Our Country"". Media Matters for America (באנגלית). 26 ביוני 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Larimore, Rachael (26 ביוני 2015). "Conservative Reaction to Marriage Ruling Is Mixed". Slate (בAmerican English). ISSN 1091-2339. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 בספטמבר 2018. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Ben Shapiro and Dave Rubin: Conservatism vs Leftism and Free Speech". The Rubin Report (בAmerican English). ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-28 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "The Many Faces of Ben Shapiro". Slate. ארכיון ארכיון מהמקור מ-25 במאי 2019. נבדק ב-12 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Harris, Dan (בספטמבר 2017). "Outspoken conservative Ben Shapiro says political correctness breeds insanity". Nightline. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 ביולי 2018. נבדק ב-11 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Conservative commentator on future of free speech on campus". ABC News (באנגלית). 21 באוקטובר 2017. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 באוגוסט 2018. נבדק ב-12 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ A. B. C. News, Video: Outspoken conservative Ben Shapiro says political correctness breeds insanity, ABC News (באנגלית)
  42. ^ Behrmann, Savannah (11 באוקטובר 2019). "Beto O'Rourke criticized by conservatives for comment about tax-exempt status and LGBTQ rights". USA Today. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Shapiro, Ben. "Enemy 'civilian casualties' ok by me". Townhall (באנגלית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-25 במרץ 2019. נבדק ב-25 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Shapiro, Ben (20 ביולי 2018). "So, Here's A Giant List Of All The Dumb Stuff I've Ever Done (Don't Worry, I'll Keep Updating It)". The Daily Wire (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2019. נבדק ב-17 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Burton Speakman, Marcus Funk, News, Nationalism, and Hegemony: The Formation of Consistent Issue Framing Throughout the U.S. Political Right, Mass Communication and Society 23, 2020-09-02, עמ' 656–681 doi: 10.1080/15205436.2020.1764973
  46. ^ Villa, Lissandra (25 באפריל 2017). "Some Republicans Want Their Party To Change Their Tune on Climate Change". BuzzFeed News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 באפריל 2019. נבדק ב-11 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)