פרשת השחיתות בישראל ביתנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בדצמבר 2014 פורסמה לראשונה פרשת השחיתות בישראל ביתנו (שם נוסף: פרשת ישראל ביתנו) שבה נחשדים מקורבים למפלגת ישראל ביתנו, אישי ציבור ולוביסטים בביצוע עבירות של מתן שוחד וקבלתו, תיווך לשוחד, הטיית מכרזים, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ציבור, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד.

דרך הפעולה העיקרית המצטיירת מדברת על העברת כספי תמיכות ממשלתיות שלא כדין לגופים שונים, בתמורה להעברה חלקית של התקציב לחברי הכנסת ולמקורביהם, או מינוי מקורבים לתפקידים ציבוריים, כאשר החשדות הם על שוחד ב־15 תתי-פרשיות ובהיקפים של מיליוני שקלים.

הפרשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת איילים -סגנית שר הפנים, פאינה קירשנבאום, ויו"ר מטה ישראל ביתנו, דאוד גודובסקי, נתנו כחמישה מיליון שקלים לעמותת איילים, ובתמורה העסיקה העמותה פעילים של מפלגתם, כגון זוכה המדליה האולימפית מיכאל קולגנוב, מימון של אירועים של המפלגה ותשלום לאתר יזרוס השייך למנגנון של "ישראל ביתנו" על מנת לשווק את העמותה במגזר הרוסי. העמותה אף ערכה כנס למען מטרותיה באמצעות עמותה אחרת, והעמותה האחרת הייתה מחויבת לשלם כסף למשרד הייעוץ של רונן צור שייעץ בתמורה לכך לפאינה קירשנבאום.

התאחדות היזמים - על פי החשד, ראש התאחדות היזמים בישראל, אירנה וולדברג, פיתחה קשרי עבודה עם פאינה קירשנבאום, שבמסגרתם השיגה קירשנבאום כמיליון וחצי שקלים עבור התאחדות היזמים.

בשנת 2014, פנתה וולדברג לקירשנבאום, וביקשה את עזרתה בחידוש קשר מקצועי שהיה לה עם הרשות למלחמה בסמים. בעקבות זאת, פנתה קירשנבאום לראש הרשות, והמליצה לו להיפגש עם וולדברג, במטרה לשלב את ההתאחדות בפעילות הרשות. החל ממרץ 2014, שולבה ההתאחדות בפרויקט של המכללה למינהל בראשון לציון בנושא של שיקום מכורים, אשר מומן על ידי הרשות.

באוגוסט 2014 ביקש דאוד גודובסקי, ראש מטה ישראל ביתנו הנאשם גם הוא במסגרת הפרשה, לטוס ולשהות בסרביה ובאוקראינה. בהמשך לכך, על פי הנחייתה של קירשנבאום, פנה גודובסקי אל וולדברג, כדי שההתאחדות תממן את הנסיעה. וולדברג, לפי האישום, הסכימה לממן את נסיעתם של גודובסקי ושל יועץ התקשורת של קירשנבאום לסרביה ולאוקראינה, בעלות כוללת של כ-15 אלף שקל. וולדברג הניחה כי גודובסקי נוסע לסרביה ולאוקראינה במסגרת תפקידו במפלגת ישראל ביתנו, וכי הנסיעה קשורה לנושא קידום עלייה.

חקירה משטרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחקרה באופן סמוי על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל במשך כשנתיים (בשם הקוד 'תיק 242'),[1] לאחר שגוף ציבורי התלונן בפני רשויות החוק כי נדרש לתשלום עמלה תמורת קבלת תמיכה ממשלתית,[2] ובהמשך לחקירת אי-סדרים בחברה הכלכלית לפיתוח השומרון,[3] ופורסמה במקביל למעצר חשודים מרכזיים בדצמבר 2014. על פי המשטרה, במסגרת החקירה נחתם הסכם עד מדינה עם אחד המעורבים בפרשה, שאסף ראיות נגד החשודים במשך תקופה ארוכה, ולאחר מכן נחתמו הסכמים דומים עם מספר עצורים בפרשה.[4][5] אחד מעדי המדינה, יועץ התקשורת אמנון ליברמן, ניסה להתאבד לאחר שנחקר ולפני שהפך לעד מדינה.[6]

במפלגת ישראל ביתנו האשימו את משטרת ישראל ברדיפה פוליטית, על רקע הבחירות לכנסת ה-20.[2]

במסגרת הפרשה נחקרו כ־480 מעורבים,[7] בהם:

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף את פרקליטות המדינה ואמר: "מדובר במהלך מתוכנן, מתוזמן היטב, חקירה שמתואמת לחלוטין ללוח הזמנים של מערכת הבחירות".[20] השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ' הודיע שהוא מגבה את המשטרה, את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה בחקירת הפרשה,[21] אך כעבור ימים אחדים הצטרף לעמדת ראש מפלגתו ואמר "פעם שישית שפותחים בחקירה נגד ישראל ביתנו לפני הבחירות. צריך לתהות מה קרה".[22] יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, שאישר את פתיחת החקירה המשטרתית וליווה אותה, הגיב לטענות אלה וטען כי מדובר בחקירה משמעותית, שמעלה חשד לשחיתות מאורגנת ושיטתית, בהיקפים נרחבים.[23]

ב-21 באוקטובר 2015 המליצה המשטרה על העמדתם לדין של 36 חשודים, בהם קירשנבאום ומיסז'ניקוב.[24]

בספטמבר 2016 שלחה פרקליטות המדינה מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין ל-16 חשודים, והודיעה על סגירת תיקיהם של 17 חשודים אחרים.[17]

העמדות לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתבי אישום ראשונים בפרשה, בין השאר נגד פאינה קירשנבאום, שהואשמה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס ונגד רמי כהן, שהואשם בעבירות של מתן שוחד, לקיחת שוחד, ניסיון ללקיחת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, איומים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.[25]

בספטמבר 2017 הוגש כתב אישום נגד איש העסקים משה קליסקי בגין שוחד, הלבנת הון ועוד.[26]

בינואר 2018 הוגש כתב אישום נגד בלה גולדנברג, עובדת ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, בעבירת מרמה והפרת אמונים.[27]

בנובמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד ישראל יהושע, בעלי חברת הלובינג "סגולה לישראל", בריבוי עבירות שוחד, וריבוי עבירות על חוק איסור הלבנת הון ובעבירות מס.

הרשעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשע/ת הרשעה תאריך ההרשעה עונש קיום העונש הערה
אפי פלס הפרת אמונים אוקטובר 2017 6 חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 שקלים. מידי [28]
סטס מיסז'ניקוב מרמה והפרת אמונים אוקטובר 2017 שנה ושלושה חודשים מאסר בפועל ב-17 בדצמבר 2017 החל לרצות את עונשו בכלא חרמון [29][30]
אירנה וולדברג מתן שוחד ינואר 2018 שישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 30,000 שקלים מידי [31]
דאוד גודובסקי בקשת שוחד, לקיחת שוחד והלבנת הון (הסדר טיעון) מרץ 2018 7 שנות מאסר בפועל גודובסקי ערער על פסק הדין, ואושרה בקשתו לעיכוב ביצוע.[32] [33]
מתן דהן מתן שוחד אפריל 2018 שישה חודשי עבודות שירות ו-8 חודשי מאסר על תנאי מידי [34]
סטיבן לוי הפרת אמונים בתאגיד אפריל 2018 שלושה חודשי עבודות שירות בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות על תנאי מידי [34]
בתיה כהן (רעייתו של רמי כהן) שיבוש הליכי משפט אפריל 2018 שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 35,000 ש"ח מידי [35]
משה קליסקי תיווך לשוחד וסיוע לזיוף מסמך יולי 2018 שמונה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסך 200,000 ש"ח מידי [36]
דב ליטבינוף מרמה והפרת אמונים אוקטובר 2018 [37]
חיים בן שושן סיוע למתן שוחד נובמבר 2018 שישה חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ש"ח מידי
דניאל אלינסון 4 סעיפים של מתן שוחד נובמבר 2018 תשעה חודשי עבודות שירות הוקפא עד לבירור ערעור המדינה [38]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר אורןפרשנות || פרשת ישראל ביתנו: שנתיים של חקירה ושני עדי מדינה בקנה מידה בינוני, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2014
  2. ^ 2.0 2.1 אביאל מגנזי ומורן אזולאי, ישראל ביתנו במוקד פרשת השחיתות: "מנסים לפגוע בנו כמו לפני כל בחירות", באתר ynet, 24 בדצמבר 2014
  3. ^ קלמן ליבסקינד, החטא ועונשו: פחד ושחיתות בחברה לפיתוח השומרון, אתר מעריב, 27.12.2014
  4. ^ אלי סניור, 3 עדי מדינה: "מעוניינים להציל את עורם", באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
  5. ^ דנינו: יש שישה עדי מדינה בפרשת השחיתות הגדולה, באתר גלובס, 18 באפריל 2015
  6. ^ אלי סניור, הגילוי החדש על עד המדינה בפרשת ישראל ביתנו, באתר ynet, 23 במאי 2019
  7. ^ יסמין גואטה, פרשת ישראל ביתנו: המלצה לכתבי אישום נגד קירשנבאום, מיסז'ניקוב ועוד 34 חשודים, באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2015
  8. ^ בשל החקירה נגדה: פאינה קירשנבאום הודיעה על פרישה מהפוליטיקה, באתר הארץ, 12 בינואר 2015
  9. ^ זוהר שחר לוי, פרשת הכספים הקואליציוניים: התפטר ראש מועצת מגילות, מוצי דהמן, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2015
  10. ^ מלכה רדוזרוביץ ואלה לוי-וינריב, ‏פרשת "ישראל ביתנו": ראש מועצת מגילות לשעבר, מרדכי דהמן, שהפך לעד מדינה, מסר עדות מפלילה על פאינה קירשנבאום, באתר גלובס, 7 במרץ 2018
  11. ^ ענת רואה, עד המדינה בפרשת ישראל ביתנו: "המסחרה הזו היא מאז קום המדינה", באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2018
  12. ^ איתי בלומנטל, נפילתו של הבולדוזר: גרשון מסיקה עבד לבד והתפתה, באתר ynet, 22 במאי 2015
  13. ^ ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  14. ^ זוהר שחר לוי, פרשת הכספים הקואליציוניים: יו"ר נת"ע לשעבר - בין העצורים, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2015
  15. ^ אלי סניור, פרשת השחיתות: משה ליאון שוחרר למעצר בית, באתר ynet, 28 בדצמבר 2014
  16. ^ צביקה גרוניך, ‏נסגר תיק החקירה נגד משה ליאון, באתר כיכר השבת, 22 בפברואר 2015
  17. ^ 17.0 17.1 חן מענית, ‏פרשת ישראל ביתנו: נסגרו תיקי חקירה נגד 17 חשודים, באתר גלובס, 29 בספטמבר 2016
  18. ^ צבי זרחיה, בעקבות פרשת ישראל ביתנו: הושעה היתר הכניסה של הלוביסטית אורית לרנר, באתר TheMarker‏, 31 בדצמבר 2014
  19. ^ ליאור דטל, פרשת ישראל ביתנו: רשימת הלקוחות המוזרה של הלוביסט אלי זרחין, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2015
  20. ^ אמיר תיבון, יוסי אלי וגלי גינת‏, ליברמן נגד הפרקליטות: "דורש הסברים על הרחבת החקירה", באתר וואלה! NEWS‏, 28 בדצמבר 2014
  21. ^ יוסי אלי‏, אהרונוביץ' נגד דברי ליברמן: "מגבה את החוקרים", באתר וואלה! NEWS‏, 31 בדצמבר 2014
  22. ^ אהרנוביץ: "פעם שישית שפותחים בחקירה נגד ישראל ביתנו לפני הבחירות. צריך לתהות מה קרה", באתר ynet, 3 בינואר 2015
  23. ^ יסמין גואטה, וינשטיין: פרשת ישראל ביתנו - קנוניה בין אנשי שלטון מרכזי, שלטון מקומי ועמותות ציבוריות, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2015
  24. ^ המלצה לכתבי אישום נגד 36 חשודים בפרשת השחיתות: "כמו פשיעה מאורגנת", באתר ynet, 21 באוקטובר 2015
  25. ^ גלעד מורג, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום נאשמת בשוחד, מרמה והפרת אמונים, באתר ynet, 8 באוגוסט 2017
  26. ^ לילך דניאל, ‏פרשה 242: כתב אישום נגד איש העסקים משה קליסקי בגין שוחד, הלבנת הון ועוד, באתר "תקדין", 24 בספטמבר 2017
  27. ^ גלעד מורג ויעל פרידסון, פרשת ישראל ביתנו: אישום נגד עובדת ברשות למלחמה בסמים, באתר ynet, 25 בינואר 2018
  28. ^ חן מענית, ‏תיק ישראל ביתנו: עבודות שירות לגזבר מועצת בנימין אפי פלס, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2017
  29. ^ רויטל חובלהשר לשעבר סטס מיסז'ניקוב ירצה מאסר של שנה ושלושה חודשים בגין הפרת אמונים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2017
  30. ^ משה גורלי, פרשת השחיתות: סטס מיסז'ניקוב ירצה 15 חודשי מאסר, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2017
  31. ^ גלעד מורג, השחיתות בישראל ביתנו: הורשעה נותנת שוחד לקירשנבאום, באתר ynet, 17 בינואר 2018
  32. ^ ע"פ 5735/18 דוד (דאוד) גודובסקי נ' מדינת ישראל, ניתן ב-9 בינואר 2019
  33. ^ תומר גנון, 7 שנות מאסר ליו"ר מטה ישראל ביתנו לשעבר דאוד גודובסקי, באתר כלכליסט, 27 ביוני 2018
    תפ (ת"א) 16512-08-17‏ ‏ מדינת ישראל נגד דוד גודובסקי, ניתן ב-27 ביוני 2018
  34. ^ 34.0 34.1 גלעד מורג, עבודות שירות לשניים מהנאשמים בפרשת ישראל ביתנו, באתר ynet, 27 ביוני 2018
  35. ^ פרשת ישראל ביתנו: אשתו של רמי כהן נקנסה ב-35 אלף שקל, באתר גלובס, 15 באפריל 2018
  36. ^ אלה לוי-וינריב, ‏עוד הסדר טיעון בפרשת ישראל ביתנו: קליסקי הודה והורשע, באתר גלובס, 15 ביולי 2018
  37. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון לראש המועצה האזורית תמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
  38. ^ גלעד מורג, פרשת ישראל ביתנו: 9 חודשי עבודות שירות למנכ"ל עזרא העולמית, דניאל אלינסון, באתר כלכליסט, 8 באפריל 2019