פורטל:יהדות
יהדות היא מונח המתייחס לדת, לתרבות, ללאום ולקבוצה אתנית. המשתייכים אליהם נקראים בשם יהודים. כלאום, היהדות משמשת מוקד הזדהות לאומית לקבוצה של כמה מיליוני בני אדם ברחבי העולם. הזהות היהודית הלאומית, והזיקה רבת השנים לארץ ישראל עמדה במאה ה־20 כבסיס להקמת מדינת ישראל. כדת, היהדות היא העתיקה מבין שלושת הדתות המונותאיסטיות. זוהי הדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות דת האסלאם, והנצרות, והדת שעבורה נכתב ספר התנ"ך, שהוא הספר הפופולרי ביותר בעולם. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שבקרב היהדות הרבנית כוללת את המשנה, התלמוד, ובשלב מאוחר יותר היד החזקה לרמב"ם, שולחן ערוך וספרים אחרים. כתרבות, היהדות כוללת כמה שפות ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, פילוסופיה יהודית מקיפה, שלעיתים הושפעה מחיבורים פילוסופיים כלליים ויצרה סינתזה ביניהם לבין היהדות, וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות, שלהם שותפים גם יהודים חילונים, שמקיימים את ההלכה היהודית באופן חלקי או כלל לא. כקבוצה אתנית, אליה משתייכים הנקראים בשם יהודים, מונה היהדות כ־14 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר בישראל, בארצות הברית ובאירופה. בין החברים בקבוצה האתנית ניתן למצוא מאפיינים תרבותיים משותפים ותחושת סולידריות. |
יהודים הם חברי קבוצה אתנית שמקורה בתושבי ארץ ישראל באלף השני שלפני הספירה. באלף הראשון שלפני הספירה כוננו היהודים שלטון ריבוני בממלכת יהודה ובממלכת ישראל. שמם בא להם על שם ממלכת יהודה, אשר בניגוד לרעותה שרדה את כיבושי האימפריה האשורית, והמשיכה לתפקד לסירוגין עד לחורבנה במאה השנייה לספירה. אז התפזרה 'כנסת ישראל' כולה בתפוצות, ואילו גורלם של צאצאי ממלכת ישראל לא נודע. על פי המקרא והמסורת היהודית, מקור היהודים בשנים עשר שבטי ישראל שעלו ממצרים והתנחלו בארץ המובטחת, וכולם צאצאי האבות שבאו לכנען ממסופוטמיה השמית. המוצא האתני והדת היהודית קשורים זה בזה לבלי הפרד, ולכן היחידים והקבוצות שבחרו להתגייר נטמעו בשלמות בעם היהודי.
גודלה של האוכלוסייה היהודית לתפוצותיה השונות השתנה לאורך המאות, היות שעל שלל הגורמים הרגילים (ילודה, מגפות וכו') נוספו גזירות ורדיפות רבות. כיום, ההערכה היא כי מספר היהודים הכולל ברחבי העולם עומד על כ-13 מיליון. לפי הלמ"ס, נכון לשנת התשפ"א ישנם 14.8 מיליון יהודים ברחבי העולם, מתוכם 6.8 מיליון יהודים (45.9%) חיים בישראל, 5.7 מיליון יהודים (38.5%) חיים בארצות הברית, והיתר מפוזרים בקהילות שונות ברחבי העולם.
מיהו יהודי | גוי | גיור | התבוללות
תרבות יהודית: המטבח היהודי - הומור יהודי - יודאיקה - תרבות ישראלית - המטבח הישראלי
הקהילה היהודית: שטעטל - מקווה - בית כנסת - מוהל - שוחט - חברה קדישא
עדות: אשכנזים - ספרדים - מזרחים - תימנים - ביתא ישראל
יהדות התפוצות: יהדות אירופה - יהדות אשכנז · יהדות מזרח אירופה - יהדות ארצות האסלאם
יהדות בישראל - יהדות ארצות הברית - יהדות צרפת - יהדות קנדה - יהדות בריטניה - יהדות רוסיה - יהדות ארגנטינה - יהדות גרמניה - יהדות אוסטרליה - יהדות ברזיל - יהדות הונגריה - יהדות אוקראינה - יהדות דרום אפריקה - יהדות בלארוס - יהדות מקסיקו - יהדות בלגיה - לרשימה המלאה
זרמים היסטוריים
כתות בתקופת בית שני: פרושים - צדוקים - ביתוסים - איסיים
זרמים ביהדות בת זמננו
תנועות יהודיות: שבתאות - תנועת החסידות - תנועת ההשכלה - תנועת המוסר
ערך נבחרתרגומי התנ"ך: התנ"ך זכה לתרגום למאות שפות, ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות. בשפות אחדות היה תרגום התנ"ך היצירה הכתובה הראשונה, ולכן היה צורך לעיתים להמציא אלפבית לשם כך.
לתרגומי התנ"ך הייתה פעמים רבות משמעות תאולוגית רבה, בעצם מתן האפשרות לעמים נוספים, או קבוצות נוספות, לגשת אל הטקסט ללא מתווכים. כך, למשל, תרגומי התנ"ך ללטינית וליוונית והפצתם עומדים בבסיס התפשטות הנצרות, ותרגום התנ"ך לגרמנית על ידי מרטין לותר עומד בבסיס הנצרות הפרוטסטנטית.
בחקר נוסח המקרא משמשים התרגומים העתיקים כמקור ידע חשוב אודות התפתחות נוסח המקרא בעת העתיקה.
הידעת?
כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד משנת 930 בקירוב, שחוקרי המקרא מחשיבים לנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, וייתכן שהרמב"ם השתמש בו. נכד נינו של הרמב"ם הביא את ה"כתר" לבית הכנסת המרכזי של חלב, שבסוריה, בשנת 1375, שם הוא נשמר בקפידה לצד "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים, יהודי חלב אפילו נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, מוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה. לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה, בכ"ט בנובמבר 1947, אספסוף ערבי וחיילים סורים נהרו לרובע היהודי של חלב, והרסו ושדדו בו מבנים רבים, כולל בית הכנסת העתיק (בתמונה), שבו הם שרפו כארבעים ספרי תורה, בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, וכשהעזו לצאת הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם. ב-1958 נמצא ה״כתר״, והוא מוצג בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, אך כשליש מדפיו חסרים. ב-1982 נמצא בברוקלין דף מתוך דברי הימים של ה"כתר", ובשנת 2007 נמצא קטע מספר שמות, ששימש כקמע בידי יהודי מחלב
אירועים בלוח העברי
- ד'תתק"ן – טבח יהודי העיר יורק שבממלכת אנגליה
- ה'רמ"ח – רבי עובדיה מברטנורא עלה לארץ ישראל
- ה'תרפ"ה – נחנכה האוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים
- ה'תרצ"ו – התחילו שידורי הרדיו בארץ ישראל – שידורי "קול ירושלים"
- ה'תש"ב – השואה: אקציה המונית ראשונה בגטו קופיל
ערך ראשי - תולדות עם ישראל
- היסטוריה של ארץ ישראל: ארץ ישראל בעת העתיקה - ממלכת ישראל המאוחדת - ממלכת ישראל - ממלכת יהודה - התקופה הפרסית - התקופה ההלניסטית - התקופה החשמונאית - התקופה הרומית - התקופה הביזנטית - התקופה הערבית - התקופה הצלבנית - התקופה העות'מאנית - תקופת המנדט - מדינת ישראל
- בית המקדש: תקופת בית ראשון - בית המקדש הראשון - גלות בבל - הצהרת כורש - שיבת ציון - תקופת בית שני - בית המקדש השני - המרד הגדול
- העת החדשה: אנטישמיות - אמנציפציה - היהודים במאה ה-19 - פוגרום - ציונות - היישוב - השואה - מדינת ישראל
הלכה, כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג. כאשר מתקיים דיון בין החכמים כיצד יש לנהוג על פי היהדות, הדיון נקרא דיון הלכתי, וההכרעה מכונה "פסק הלכה", "הלכה למעשה" או "הלכה" בפשטות.
היהדות התפלגה לזרמים שונים על רקע של פסיקת הלכה. בחלק מהמקרים הפילוג היה על רקע פרשנות שונה למקרא, כמו המחלוקת בין הצדוקים לפרושים, והמחלוקת בין הקראים לרבניים. במקרים אחרים הפילוג היה על רקע התאמת ההלכה לתקופה במחלוקת בין האורתודוקסים לקונסרבטיבים.
השתלשלות ההלכה:
מקורות ההלכה: דאורייתא (מדברי תורה) - דרבנן (מדברי החכמים) - תקנת חכמים - תקנה. מנהג- הוראה שנשתרשה במהלך הדורות. החוק המקראי: מצווה - תרי"ג מצוות - מצוות עשה - מצוות לא תעשה
רוב המצוות נדחות מפני סכנת נפשות (פיקוח נפש), אולם ישנן "שלוש עבירות חמורות" שעליהם הכלל הוא: ייהרג ואל יעבור.
עונשים: ארבע מיתות בית דין - כרת - מלקות - נידוי - חרם - מיתה בידי שמים.
- תנ"ך: ביקורת נוסח המקרא - פרקי דרבי אליעזר - משפט שלמה - חידת שמשון - גנבת הברכות
- הלכה: אחריות נכסים - דרישה וחקירה - הגט מקליווא - יחסי אישות (הלכה) - ספק (הלכה) - צמצום (הלכה) - תקנות הקהילה - עבודה זרה
- אישים ביהדות: אבשלום - אברהם יצחק הכהן קוק - אברהם ישעיהו קרליץ - גרשם שלום - דניאל גולדשמידט - הושע הנביא - יוסף בכור שור - מהר"ל מפראג - נחמן קרוכמל - סעדיה גאון - עקיבא איגר - שד"ל - חיים בן עטר
- תולדות עם ישראל: בית המקדש - מרד החשמונאים
- יהדות התפוצות ועליות: החינוך היהודי בבולגריה - העלייה מרומניה - יהדות בולגריה - יהדות בוקרשט - יהדות ביטולה - יהדות בלגרד - יהדות זאגרב - יהדות מרוקו - יהדות סופיה - יהדות סרייבו - יהדות פלובדיב - ישיבת טלז - פדיון יהודי רומניה - הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה - המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה - בני דת משה
- שפות: תיאטרון יידיש - תחיית הלשון העברית
- זרמים: יהדות קונסרבטיבית - יהדות קראית - תנועת החסידות
- שונות: הלוח העברי - מניין השנים בלוח העברי - סדר ליל ראש השנה - ספריית גרשם שלום - ויאהב אומן
- תנ"ך: תורה - נביאים - כתובים
- פירושי התנ"ך: תרגומי התנ"ך - מקראות גדולות - עולם התנ"ך - דעת מקרא - רשימת פרשני המקרא
- הספרים החיצוניים: ספר יהודית - בן סירא - ספר היובלים - מגילות מדבר יהודה - ספר חשמונאים
- ספרות חז"ל: מדרש - מדרש הלכה - אגדה - משנה - תוספתא - תלמוד - תלמוד בבלי - תלמוד ירושלמי - מסכתות קטנות
- ספרי הלכה: משנה תורה - ארבעה טורים - שולחן ערוך - שולחן ערוך הרב - קיצור שולחן ערוך - קיצור שולחן ערוך מקור חיים - חיי אדם - ערוך השולחן - משנה ברורה - חפץ חיים - סדרת "ילקוט יוסף" - פניני הלכה
- מחשבת ישראל:
- פילוסופיה יהודית: האמונות והדעות - הכוזרי - מורה הנבוכים
- מוסר: משלי - חובות הלבבות - שערי תשובה - שערי קדושה - ספר הישר - תומר דבורה - המספיק לעובדי ה' - אורחות צדיקים - מסילת ישרים - חשבון הנפש - פלא יועץ - שמירת הלשון
- קבלה: ספר יצירה - ספר הבהיר - ספר הזוהר - ספרות ההיכלות והמרכבה - שיעור קומה - ספר הקנה - פרדס רימונים - עץ חיים - נפש החיים
- חסידות: שבחי הבעל שם טוב - נועם אלימלך - תולדות יעקב יוסף - ספר התניא - ליקוטי מוהר"ן
- ספרי תפילה ופיוט: סידור - מחזור - הגדה של פסח - תיקון ליל שבועות- קינות לתשעה באב - סליחות - זמירון
- ביבליוגרפיה של ספרות על שנת השמיטה
דמויות מקראיות: אברהם - יצחק - יעקב - שרה - רבקה - רחל - לאה - משה - אהרן - דוד - שלמה - אליהו - רשימת אישים בתנ"ך
תקופת חז"ל: הלל הזקן - רבי יהודה הנשיא - רבן יוחנן בן זכאי - רבי שמעון בר יוחאי - פילון האלכסנדרוני - יוסף בן מתתיהו - רשימת אישים בתלמוד | רשימת יהודי תקופת בית שני
ימי הביניים: ענן בן דוד - סעדיה גאון - רבנו גרשום - רש"י - רמב"ם - יהודה הלוי - אברהם אבן עזרא - בנימין מטודלה - יהודה החסיד - רמב"ן - רלב"ג - רבי יוסף קארו - האר"י - עזריה מן האדומים - מנשה בן ישראל - שפינוזה - רשימת יהודים בימה"ב
העת החדשה: מהר"ל מפראג - הבעל שם טוב - הגאון מווילנה - משה מנדלסון - צונץ - החיד"א - אברהם גייגר - רש"ר הירש - שניאור זלמן שכטר - אדמונד ג'יימס דה רוטשילד - הרב קוק - הרב מנחם מנדל שניאורסון - רשימת יהודים זוכי פרס נובל | רשימת רבנים אחרונים | יהודים לפי מקצוע
ראו גם: הלוח העברי | רשימת חודשים עבריים
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית יהדות בוויקיפדיה:
תארים ותפקידים: כהן גדול - סגן - כהן - לוי - אמרכל - גזבר
תארים ותפקידים: רב - חזן / שליח ציבור - בעל קורא (קורא בתורה) - גבאי
- בית דין: סנהדרין - בית דין רבני - בד"ץ
תארים ותפקידים: נשיא הסנהדרין - אב בית דין - דיין
תארים ותפקידים: רב ראשי - חכם באשי - הראשון לציון
- הקהילה היהודית: חברה קדישא (המוסד האחראי על הקבורה) - מקווה
תארים ותפקידים: מרא דאתרא (רב המקום) - מוהל - שוחט - בלן
תארים ותפקידים: מלמד
חינוך ממלכתי | חינוך ממלכתי דתי | החינוך העצמאי | תלמוד תורה
תארים ותפקידים: אדמו"ר - משב"ק חוזר- אדם החוזר על מאמרי החסידות שנאמרו, והוא יודע אותם בעל פה.
תארים ותפקידים: תלמיד חכם - פוסק
- ישיבה: ישיבה קטנה - ישיבה תיכונית - ישיבת הסדר - כולל
בית כנסת - היכל/ארון קודש - בימה - ספר תורה - טלית - תפילין
תפילה בציבור: שליח ציבור - מניין - קדיש - חזרת הש"ץ - קדושה - קריאת התורה - פרשת השבוע - ברכת כהנים
פסוקי דזמרה - ברכות קריאת שמע - קריאת שמע - תפילת עמידה - תחנון
תפילות עמידה: תפילת שחרית - תפילת מנחה - תפילת ערבית - תפילת מוסף - תפילת נעילה
ספרי תפילה: סידור - מחזור - תהילים
נוסחי תפילה: נוסח אשכנז - נוסח הספרדים - נוסח ספרד - תכלאל - נוסח איטליה
ברכות: ברכות הנהנין - ברכות השבח - ברכות הראייה - ברכת המצוות - ברכה אחרונה
|
|
|
|
|
|
| פורטל הלכה | פורטל התנ"ך | פורטל הדת | פורטל הנצרות | פורטל האסלאם | פורטל השואה |
|
|
|
|
|
|
| פורטל תולדות עם ישראל | פורטל ביתא ישראל | פורטל ישראל | פורטל ירושלים | פורטל העברית | פורטל שבת ומועדי ישראל |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום היהדות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא יהדות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- כאן תוכלו למצוא ערכים בנושא יהדות שאין להם קישורי בינוויקי ולהוסיף להם את הקישורים הללו.
- מיזם תרי"ג חזר. תוכלו לעזור למיזם זה להקיף את תרי"ג מצוות.
- מתקפת האיכות בנושא בית המקדש הסתיימה, אך עדיין אפשר לתרום בנושא.
- במיזם התאריכים העבריים, תוכלו לעזור בשיפור דפי התאריכים העבריים.
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
בעמוד זה מאוגדות בקשות הערכים בתחום היהדות: כללי
זרמים ביהדותמושגים ביהדות
אישים
חוקרי יהדות
ארון הספרים היהודישונות:
בתי כנסתישיבותמוסדותיהדות התפוצותהקהילה הספרדית-פורטוגזית שונות
ערכים מבוקשים בנושאים קשוריםפורטל:שבת ומועדי ישראל/ערכים מבוקשים ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם התנ"ך ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים תורניים קצרמרים
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא יהדות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)