פורטל:פמיניזם/המצאות ותגליות של נשים/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית המצאות ותגליות של נשים

לעריכת התקצירים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

מריה טלקס (Mária Telkes), פיזיקאית בתחום האנרגיה הסולרית, בנתה יחד עם האדריכלית אלנור ריימונד (Eleanor Raymond) את הבית הראשון המחומם ב-100% על ידי השיטה הסולרית ב-1947.

2

פלורנס פרפרט (Florence Parpart) המציאה את המקרר החשמלי הראשון ב-1914. היא גם הוציאה פטנט על מכונת ניקוי רחובות ב-1900 שנהיה בשימוש בערים ברחבי ארצות הברית.

3

ננסי ג'ונסון (Nancy Johnson) האמריקאית הוציאה את הפטנט הראשון למקפיא גלידה ב-1843, על עיצוב שנמצא בשימוש עד היום, גם לאחר המצאת מכונות הגלידה החשמליות. ב-1855, הוציאה אגנס מרשל (Agnes Marshall) האנגלייה פטנט בארצה על מכונה שהקפיאה את הגלידה תוך חמש דקות.

4

מרגרט וילקוקס המציאה את מערכת החימום הראשונה לרכב ב-1893. העיצוב שלה היה מבוסס על זרימת אוויר בין המנוע החם לאזור ישיבת הנוסעים. גרסה זו למערכת חימום לא אפשרה ויסות של טמפרטורות, ובהמשך פותחו מערכות מתוחכמות יותר. וילקוקס גם המציאה מכונה ששוטפת בגדים וכלים בבת אחת, אך לא ידוע כל ניסיון להוציא את הדגם לפועל.

5

אליזבת מאגי המציאה את משחק המונופול המקורי, כמשחק אנטי-קפיטליסטי. בזמן השפל הגדול - 30 שנה מאוחר יותר - צ'ארלס דארו מכר את גרסתו הפרו-קפיטליסטית לחברת האחים פארקר, אשר הפכו אותה למיתולוגיה של העני שמצליח להתעשר דרך כוח ההמצאה, למרות שידעו שמאגי היא הממציאה האמיתית.

6

רפסודת הצלה
רפסודת הצלה

ב-1880, מריה ביזלי (Maria Beasley) המציאה רפסודת הצלה בטיחותית ואפקטיבית, שהצילה הרבה חיים. בנוסף, הממציאה והיזמית האמריקאית התעשרה מהמצאת מכונה שמייצרת חביות.

7

מזרק
מזרק

לטישה גיר המציאה את המזרק הראשון אשר מופעל ביד אחת, וקיבלה על המצאתה פטנט ב-1899.

8

אלגוריתם
אלגוריתם

עדה לאבלייס, המתכנתת הראשונה; כתבה תוכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני שהמציא צ'ארלס בבג' ואשר לא נבנה. רשימותיה על המנוע כוללות את מה שמוכר כאלגוריתם הראשון שנועד להתבצע על ידי מכונה.

9

סיבים אופטיים
סיבים אופטיים

שירלי אן ג'קסון (Shirley Ann Jackson) הייתה האישה השחורה הראשונה לקבל דוקטורט מ-MIT, והשנייה בארצות הברית עם דוקטורט בפיזיקה. בין יתר תחומים שעבדה בהם, פרופ' ג'קסון התמחתה בפיזיקה חומרית תאורטית, בעיקר במערכות מרובדות ובפיזיקה של חומרים אופטו-אלקטרוניים. ממצאיה הניחו את התשתית לפיתוחים של אחרים בתחומי התקשורת והאופטיקה, כולל הפקס, הטלפון בעל כפתורי מגע, תאים סולרים, כבלי סיבים אופטיים, שיחה מזוהה, ושיחה ממתינה.

10

מדיח כלים
מדיח כלים

ג'וזפין קוקרן המציאה את מדיח הכלים הפועל הראשון, והוציאה עליו פטנט ב-1886. השימוש בעשורים הראשונים היה רק במרחבים עסקיים, כמו מסעדות ובתי מלון, וקוקרן נחשבה למעוררת סקנדל כשהגיעה לפגישות עסקיות ללא בעל או גבר אחר שילווה אותה. היא פתחה בית חרושת לייצורם. השימוש הביתי התחיל רק בשנות ה-1950.

11

WI-FI
WI-FI

הדי לאמאר הייתה כוכבת מתקופת הזוהר בהוליווד, אך היא גם הייתה ממציאה: רשמה במשותף עם המלחין ג'ורג' אנטהיל פטנט על טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. המצאה זו הובילה, בשנות ה-50, לשימוש במערכות תקשורת צבאיות שהותקנו בספינות הצי האמריקאי. טכנולוגיה זו או דומה לה מונחת ביסוד רבים מיישומי הרדיו המודרניים, בהם תקשורת סלולרית, בלוטות' ו-GPS.

12

CCTV
CCTV

מארי ון בריטן בראון (Marie Van Brittan Brown) המציאה את הטלוויזיה במעגל סגור כדי להגביר את ביטחונם האישי של דיירי בניינים בניו יורק, כאשר באופן קבוע המשטרה הייתה איטית בתגובותיה לקריאות חירום. המערכת שפיתחה – עליה הוציאה פטנט ב-1969 – היא הבסיס למערכות אבטחה שבשימוש על ידי המשטרה ולאבטחה ביתית עד היום.

13

שקיות נייר
שקיות נייר

מרגרט נייט קיבלה פטנט על מכונה שמקפלת שקיות נייר עם תחתית מרובעת ב-1871, לאחר מאבק משפטי ארוך נגד צ'ארלס אנאן, שניסה לגנוב את המצאתה - בטענה שזה נהיר כי אין זה אפשרי שאישה תמציא מכונה כה מתוחכמת.

14

פעוטה בחיתול חד-פעמי
פעוטה בחיתול חד-פעמי

מריון דונובן מאסה בעבודה הרבה הכרוכה בניקיון של חיתולי בד ולכלוך ביגוד וסדינים. יום אחד, התיישבה ליד מכונת התפירה עם וילון מקלחת ישן, וכעבור מספר שעות הצליחה לייצר את החיתול הפלסטי הראשון, אשר נצמד לגוף התינוק בלי לצבוט או לגרות את עורו, ולא השתמש בסיכות חדות. אף חברה לא רצתה לשווק את המצאתה של עקרת בית, אז דונובן פיתחה את המוצר לבד, ומיום שהושק ב-1949 היה להיט ענק.

15

ה"באג" הראשון
ה"באג" הראשון

גרייס הופר, שהייתה גם אדמירל משנה בצי האמריקאי, המציאה את שפת התכנות COBOL, אשר נחשב לשפת התכנות הראשונה ה"ידידותית למשתמש". היא גם הייתה זו שטבעה את המונח "באג" כדי לתאר תקלות בתוכנה, לאחר שמצאה עש במחשב שלה שאכן גרם לתקלות בתפעול.

16

אפוד מגן
אפוד מגן

הכימאית סטפני קוולק המציאה את סיב הקוולאר. הקוולאר הוא חומר קל, ופי חמש יותר חזק מפלדה, ומוכר בעיקר בשימושו באפודי מגן - אך יש לקוולאר מעל ל-500 שימושים שונים, כולל בכפפות עבודה, ביגוד כבאות, ציוד אלקטרוני, מכשירי ספורט, כבלי גשרים, צמיגים ועוד.

17

הסקה מרכזית מבוססת גז טבעי
הסקה מרכזית מבוססת גז טבעי

ב-1919, המציאה אליס פארקר את המערכת הראשונה להסקה מרכזית שהשתמשה בגז טבעי. למרות שהעיצוב שלה לא פותח, הרעיון המקורי שלה היווה את הבסיס למערכות החימום הביתיות שפותחו לאחר מכן.

18

וישרים של רכב וינטאג'
וישרים של רכב וינטאג'

ב-1903, מרי אנדרסון (Mary Anderson) ראתה מכוניות עוצרות בצד הדרך כדי שהנהגים יוכלו לפנות שלג וקרח מהשמשות. וכך היא הגתה את הרעיון של ה"ווישר" או מגב השימשה - זרוע ממתכת עם גומי בקציה, שניתן להפעיל בלי לצאת מן הרכב אל הקור והגשם. היא רשמה פטנט על ההמצאה ב-1904.

19

סרט זהב למען מרפא לסרטן
סרט זהב למען מרפא לסרטן

ב-1991 רשמה אן צוקמוטו פטנט על תהליך לבידוד תאי גזע אנושיים. עבודתה תרמה להתקדמות בהבנת מערכת הדם של חולי סרטן, ויכולה להוביל למרפא.

20

תינוק בוכה
תינוק בוכה

וירג'יניה אפגאר הייתה חלוצה בתחום רפואת ההרדמה, והיא פיתחה בשנת 1953 את מבחן אפגאר, שיטה להערכת בריאותו של היילוד, שהפחיתה באופן דרסטי תמותת תינוקות ברחבי העולם.

21

ערפילית סרטן
ערפילית סרטן

הסיווג הספקטרלי בשיטת הרווארד מסווג את הכוכבים על פי קרינת הגוף השחור הנפלטת מהם ולמעשה על פי טמפרטורת פני השטח שלהם בלבד. הסיווג פותח בעיקר על ידי אנני ג'אמפ קאנון במצפה הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד בתחילת המאה ה-20.

22

חיתוך כדור הארץ
חיתוך כדור הארץ

אינגה להמן, סייסמולוגית וגאופיזיקאית דנית, גילתה ב-1936, שגלעין כדור הארץ אינו כדור של חומר מותך אחיד, אלא שקיים בו גלעין פנימי שמאפייניו הפיזיקליים נבדלים מאלה של הגלעין החיצוני.

23

עמם פליטה
עמם פליטה

אלדורדו ג'ונס הייתה ממציאה אמריקאית הידועה כ"אשת הברזל". היא המציאה מגהץ חשמלי קל, משטח גיהוץ מתאים לנסיעות, ואת עמם הפליטה למטוסים.

24

טרנספוזון בקטריאלי
טרנספוזון בקטריאלי

חוקרת הציטוגנטיקה האמריקאית ברברה מקלינטוק זכתה בפרס נובל בשנת 1983 על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים המכונים טרנספוזונים, גנים אשר "מקפצים" בין הכרומוזומים בעת חלוקת תא הרבייה (מיוזה). הממסד המדעי של תקופתה הגיב בלעג מר לטענותיה, ויוקרתה המדעית נשחקה, עד שבתחילת שנות החמישים הפסיקה לפרסם את ממצאיה, על אף שהמשיכה במחקר. רק החל משנות השישים, עם התפתחות כלי מחקר חדשים, ובעיקר אמצעי ההגדלה האלקטרוניים והביולוגיה המולקולרית, הוכחו השערותיה של מקלינטוק, ואף התברר שהן בעלות חשיבות עצומה במגוון רב של תחומי מחקר. היא הייתה האישה הראשונה, ועד כה היחידה, לזכות בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לבדה.

25

טיפקס
טיפקס

בשנת 1958 רשמה האמריקאית בטי נסמיט גרהאם פטנט על הנוזל הלבן שהמציאה ב-1951 ופיתחה במשך שנים במטבח ביתה, לו קראה "נייר נוזלי" (Liquid Paper). גרהאם הייתה מזכירה במקצועה, וסברה שחייב להיות פתרון יעיל יותר לשגיאות הקלדה מאשר הקלדה מחדש, ונעים יותר לעין מאשר מעבר מחודש על הטקסט עם קו חוצה. חברת ג'ילט רכשה ממנה את החברה שיסדה לשיווק המוצר בסכום של $47.5 מיליון, בנוסף לתמלוגים במהלך חייה.

26

זיקוק חירום ימי
זיקוק חירום ימי

באמצע המאה ה-19, מרתה קוסטון מצאה את עצמה אלמנה ובמצוקה כלכלית. היא מצאה תוכניות להרכב כימי לזיקוקים שבעלה המהנדס התחיל לפתח, לקחה את הרעיון הראשוני ופיתחה אותו במשך מספר שנים עד שרשמה פטנט על "נור קוסטון", זיקוקי חירום ימיים. הקונגרס האמריקאי רכש ממנה את הזיקוקים, שהיו משמעותיים לניצחון הימי של הצפון על הדרום במלחמת האזרחים האמריקנית. המוצר נמצא בשימוש עד היום.

27

מבחן מנטו לגילוי שחפת
מבחן מנטו לגילוי שחפת

פלורנס סייברט הייתה ביוכימאית אמריקאית. היא זיהתה את החומר הפעיל באנטיגן טוברקולין, ומצאה שיטה להפריד אותו מהחיידק Mycobacterium tuberculosis, שגורם לשחפת, עד לצורתו הטהורה. גילוי זה אפשר את פיתוח מבחן מנטו לזיהוי מחלת השחפת - אותו היא שכללה, אשר בו משתמשים ברחבי העולם עד היום. בשנת 1990 נכנסה סייברט להיכל התהילה הלאומי לנשים של ארצות הברית.

28

תא דם אדום נגוע ב-P.vivax, טפיל המלריה
תא דם אדום נגוע ב-P.vivax, טפיל המלריה

טו יויו הסינית זכתה ב-2015 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשל גילוי על גילוי החומר ארטמיסינין, טיפול חדשני במלריה, שמאפשר ריפוי למיליוני אנשים. הטיפול נמצא בשלבי מחקר למלחמה בסרטן.

29

תאי גזע עובריים של עכבר
תאי גזע עובריים של עכבר

גייל מרטין אחראית למספר חידושים במחקר תאי גזע, כאשר ב-1974 גילתה כיצד לקיים תאים אלו בצלחת פטרי כדי לאפשר ללמוד אותם, ובשנת 1981 מצאה דרך לבודד תאי גזע עובריים ולפתח אותם במבחנה, התפתחת שאפשרה מספר כיוונים עכשוויים במחקר, כמו טיפול במחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, תוצאות משבץ מוחי ופגיעות בעמוד השדרה.

30

הפולסר במרכז ערפילית הסרטן
הפולסר במרכז ערפילית הסרטן

ג'וסלין בל גילתה את קיום כוכבי פולסר, כוכב נייטרונים מסתובב הפולט קרינה אלקטרומגנטית. תגלית חשובה באסטרופיזיקה, מכיוון שהוא משמש ככלי מדידה בשל מחזוריות סיבוב הכוכב הוא כה מדויק. תגלית זו קידמה את קבלת רעיון חורים שחורים ומחקרם, כמו גם של גלי כבידה, ואפילו תאוריית היחסות של איינשטיין.

31

הדמיית חלבון BRCA1
הדמיית חלבון BRCA1

מרי-קלייר קינג ידועה בכך שגילתה שיש זהות של 99% בין הגנום של בני אדם וזה של שימפנזות. בהמשך, קינג הייתה אחראית על גילוי ההגנים האחראים לסרטן השד - BRCA1 ו-BRCA2, מה שאיפשר גילוי מוקדם וטיפול לנושאות הגן.

32

תרשים סכמטי של נגיף ה-HIV
תרשים סכמטי של נגיף ה-HIV

הווירולוגית והביוכימאית הצרפתייה פרנסואז בארה-סינוסי זכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008, על זיהוי וירוס ה-HIV כגורם למחלת האיידס. גילוי זה איפשר פיתוח של טיפולים אפקטיביים למחלה.

33

קצב התפרקות לעומת זמן סולארי
קצב התפרקות לעומת זמן סולארי

המדענית הפולנייה-צרפתייה מארי קירי זכתה בפרס נובל פעמיים בשל תגליותיה - ב-1903 בתחום הפיזיקה, בשל מחקרה על תופעת הקרינה, וב-1911 בכימיה, בשל גילוי היסודות רדיום ופולוניום. היא טבעה את המונח רדיואקטיביות, ועבודתה בתחום קרני רנטגן שינתה את תחום הרפואה.

34

גלקסיה
גלקסיה

האסטרונומית האמריקאית ורה רובין נודעה במחקריה על תנועת גז וכוכבים בגלקסיות, מחקרים שהייתה להם תרומה משמעותית בגילוי מרכיבים בלתי ידועים של היקום ובמיוחד החומר האפל, שהיא הייתה הראשונה להבחין בו, כשהבינה שבתנועת כוכבים בגלקסיות, הכוכבים החיצוניים והפנימיים מסתובבים במסלולם באותה המהירות, דבר המורה על כך שיש יותר חומר בגלקסיה מהניראה לעין. תחום החומר האפל הוא בין הנחקרים ביותר בקוסמולוגיה היום.

35

תרשים תהליך ביקוע גרעיני באיזוטופ אורניום-235
תרשים תהליך ביקוע גרעיני באיזוטופ אורניום-235

הפיזיקאית טשין-שיונג וו עבדה בפרויקט מנהטן במסגרתו עזרה לפתח את תהליך הפרדת האורניום לאיזוטופים U-238 ו-U-235 על ידי דיפוזיה של גזים. ותרומתה לחקר הרדיואקטיביות והביקוע הגרעיני זיכתה אותה בכינויים "הגברת הראשונה של הפיזיקה", "מאדם קירי הסינית" ו"המלכה של המחקר הגרעיני". "ניסוי וו" סתר את חוק שימור הזוגיות של הפיזיקה הגרעינית, והיווה את הבסיס למחקרם של תלמידיה צונג-דאו לי וחן-נינג יאנג, שב-1957 זכו בפרס נובל לפיזיקה.

36

היסוד רניום
היסוד רניום

הפיזיקאית והכימאית הגרמנייה אידה נודאק הייתה הראשונה להציע שביקוע גרעיני הוא אפשרי, ואף גילתה את היסוד מספר 75, רניום יחד עם בעלה, וולטר נודאק. היא הייתה מועמדת לפרס נובל בכימיה שלוש פעמים.

37

שמפנזת בובובו "דג" טרמיטים
שמפנזת בובובו "דג" טרמיטים

בין ממצאיה הרבים של ג'יין גודול,הפרימטולוגית, אתולוגית ואנתרופולוגית הבריטית הידועה בשל עבודתה עם שימפנזות וגורילות, היא התגלית ששימפנזות מייצרות כלים, כאשר עד אותו הזמן מדענים היו סבורים שרק המין האנושי עושה זאת. בתמונה, שימפנזה ננסי (בונובו) משתמש במקל למשות טרמיטים מקנם.

38

ציאנקובלמין, מתרכיבי ויטמין B12
ציאנקובלמין, מתרכיבי ויטמין B12

הכימאית הבריטית דורותי הודג'קין זכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 1964 עבור מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שבאמצעותה היא פענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות כולסטרול (1937), פניצילין (1945), ויטמין B12‏ (1954), אינסולין (1969), לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.

39

DNA
DNA

הכימאית פיזיקלית רוזלינד פרנקלין עסקה במחקרים על מבנה הפחם, המבנה המרחבי של ה-DNA ומבנה של וירוסים, בעיקר הווירוס TMV. פרנקלין ידועה ומוכרת בעיקר בהקשר של עבודתה על המבנה המרחבי של ה-DNA, כאשר תרומתה המהותית לגילוי מבנה זה הוסתרה במשך שנים רבות, בעיקר על ידי מי שנעזרו והסתמכו על עבודתה זו ללא ידיעתה, פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון.

40

דיאגרמה המדגימה את פעילות הטלומראז
דיאגרמה המדגימה את פעילות הטלומראז

הביולוגית אליזבת בלקברן זכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2009, יחד עם קרול גריידר וג'ק שוסטק, בזכות מחקריהם על הטלומר, שהוא אזור הקצה של הכרומוזומים ביצורים איקריוטיים. שנה אחת קודם לכן קיבלו היא וגריידר את פרס פרל מייסטר גרינגרד למדעניות מבטיחות בגין עבודתן זו. בלקברן היא שותפה בתגלית הטלומראז, שהוא אנזים המוסיף רצף נוקלאוטידים ספציפי (TTAGGG) אצל כל בעלי החוליות.

41

ביקוע גרעיני
ביקוע גרעיני

הפיזיקאית האוסטרית ליזה מייטנר עשתה עבודה פורצת דרך בתחום פיזיקה גרעינית ורדיואקטיביות, ולמעשה גילתה – ואף טבעה את המונח – ביקוע גרעיני. מסיבות פוליטיות וסקסיסטיות, מייטנר לא זכתה בפרס נובל על תגליותיה, וגבר (אוטו האן) לקח את הכבוד. מייטנר סירבה לתרום את הידע שלה לפיתוח נשק גרעיני.

42

כרומוזום ה-Y
כרומוזום ה-Y

המדענית האמריקאית נטי סטיבנס הייתה מחלוצות מדע הגנטיקה. בשנת 1905, היא הייתה החוקרת הראשונה לגלות ולתאר את קיום כרומוזומי המין X ו-Y ואת האחריות שלהם כבסיס לקביעת מין.

43

המולקולה שמאפשרת בגדי כותנה שאינם מתקמטים או מתכווצים
המולקולה שמאפשרת בגדי כותנה שאינם מתקמטים או מתכווצים

רות בנריטו הייתה כימאית במחלקת החקלאות של ארצות הברית וממציאה אמריקאית. בנריטו החזיקה ב-55 פטנטים ביניהם המצאת "כותנה קלת טיפול" (easy-care cotton) העוסקת בבגדי כותנה שלא מתקמטים, ולאחר מכן הובילה לפיתוח ביגוד "שטוף ולבש" (wash-and-wear) עם אותה מטרה.

44

תרשים מעגל קורי
תרשים מעגל קורי

הביוכימאית האמריקאית-צ'כית גרטי קורי גילתה את מעגל קורי יחד עם בעלה, עבורו הם זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1947. מחקריה בתחום ההמטולוגיה עסקו בעיקר בתהליכי המטבוליזם של פחמימות בבעלי חיים, בין השאר על השפעתם של הורמונים שונים על התהליך. בהמשך התמקדה בחקר מחזור הסוכרים בגוף האדם, ובודדה את האנזימים הפועלים בסינתזה של הגליקוגן ובפירוקו.

45

האזור של המוח המושפע ממחלת הנטינגטון
האזור של המוח המושפע ממחלת הנטינגטון

לזלי תומפסון עובדת על מחלת הנטינגטון מזה שני עשורים. גילוייה תרמו תובנות מקיפות על הבסיס הביולוגי של המחלה. בין היתר, כיצד שני חלבונים מסייעים בשליטה על הצטברות חלבון הנטינגטון ברקמת המוח, שהיא מרכזית להתקדמות המחלה.

46

נוירון המושפע ממחלת הנטינגטון
נוירון המושפע ממחלת הנטינגטון

ננסי וקסלר היא גנטיקאית אמריקאית שאחראית על גילוי הגן שגורם למחלת הנטינגטון. היא גם הייתה חלק מהצוות שהגה מבחן לגילוי נשאי המחלה.

47

מולקולת מרכפטופורין
מולקולת מרכפטופורין

בין תגליותיה הרפואיות של המדענית גרטרוד עליון, התרופה Mercaptopurine, המשומשת כאימונוסופרסנט, להשתלות איברים ולטיפול בסרטן, בעיקר לוקמיה לימפוציטית חריפה. היה זה הטיפול האפקטיבי הראשון בלוקמיה.

48

מולקולת אזתיופרין
מולקולת אזתיופרין

בין תגליותיה הרפואיות של המדענית גרטרוד עליון, התרופה Azathioprine, האימונוסופרסנט הראשון, ששומש להשתלות איברים, בעיקר השתלות כליות, וכן לטיפול במחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, ודלקת מפרקים שיגרונית.

49

מולקולת אלופורינול
מולקולת אלופורינול

בין תגליותיה הרפואיות של המדענית גרטרוד עליון, התרופה Allopurinol, המשמשת לטיפול בשיגדון, למניעת אבנים בכליות, וכל לטיפול ברמות הגבוהות של חומצה אורית שלפעמים נוצרות כתוצאה מכימותרפיה.

50

מולקולת אציקלוביר
מולקולת אציקלוביר

בין תגליותיה הרפואיות של המדענית גרטרוד עליון, התרופה אציקלוביר, המשמשת לטיפול בהרפס ומניעתו, באבעבועות רוח ובשלבקת חוגרת. על תגלית זו זכתה עליון בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

51

עובר דרוזפילה, בו שימשה ניסליין-פולהרד במחקרה
עובר דרוזפילה, בו שימשה ניסליין-פולהרד במחקרה

הביולוגית ההתפתחותית כריסטיאנה ניסליין-פולהרד זכתה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עבור גילוי קבוצה של גנים בעלי חשיבות עליונה בהתפתחות עוברית, בקביעת המיקום של האיברים השונים בייצורים חיים. גילוי זה תרם רבות להבנת המדע את תהליך האבולוציה.

52

ויריון בקטריופאג' למדא
ויריון בקטריופאג' למדא

אסתר לדרברג הייתה מיקרוביולוגית שעשתה מחקר חלוצי בתחום הגנטיקה הבקטריאלית. בין תגליותיה: "גורם הפריון F" שמאפשר לבקטריות להעביר ביניהם גנים דרך קוניוגציה, ואת הווירוס הבקטריאלי בקטריופאג' למדא, אשר פיענוח הרכבו הגנטי נחשב לאחד מאבני הדרך בביולוגיה.

53

נמטודה (תולעת עגולה)
נמטודה (תולעת עגולה)

סינתיה קניון היא גנטיקאית אמריקאית, שהצליחה להכפיל פי שישה ויותר את משך חייה של נמטודה - תולעת נימית זעירה, בעזרת מניפולציות גנטיות, עם השלכות אפשריות למניפולציות דומות בעתיד גם על האדם.

54

קרש הגיהוץ שעיצבה שרה בון
קרש הגיהוץ שעיצבה שרה בון

שרה בון הייתה ממציאה אפרו-אמריקאית, שבשנת 1892 רשמה פטנט על קרש גיהוץ משופר, אשר איפשר גיהוץ קל ואפקטיבי יותר של בגדי נשים. יחד עם מרים בנג'מין, אלן אגלין ושרה גוד, היא הייתה אחת מארבע ממציאות אפרו-אמריקאיות שפיתחו טכנולוגיות חדשות לבית.

55

פורטל:פמיניזם/המצאות ותגליות של נשים/55