אליזבת בלקברן

אליזבת בלקברן
Elizabeth Blackburn
לידה	26 בנובמבר 1948 (בת 74); הובארט, אוסטרליה
ענף מדעי	ביולוגיה
מקום מגורים	אוסטרליה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת מלבורן (1972); אוניברסיטת קיימברידג' (1975); University High School; דרווין קולג', קיימברידג'; Janet Clarke Hall ;
מנחה לדוקטורט	פרדריק סנגר
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (1990); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1978–1990); אוניברסיטת אוקספורד; מכון סאלק לביולוגיה ;
תלמידי דוקטורט	קרול גריידר
פרסים והוקרה	Clarivate Citation Laureates (2009); הרצאת קית' ר' פורטר (1999); פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (2005); פרס ויצמן לנשים במדע (2008); פרס האקדמיה הלאומית למדעים בביולוגיה מולקולרית (1990); פרס השירות הציבורי של ASCB (2004); גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (1998); Great Immigrants (2010); פרס מיינבורג (2006); טיים 100 (2007); המדליה המלכותית (2015); Distinguished Fellow of the Royal Society of New South Wales (2017); מדליית הזהב של המכון האמריקאי לכימאים (2012); פרס קרן רוברט וקלייר פסראו לתרומות ייחודיות לחקר הסרטן (2003); פרס ואנדרבילט לביו-רפואה (2007); חבר במסדר אוסטרליה (26 בינואר 2010); Corresponding Member of the Australian Academy of Science (2007); פרס קיו למחקר רפואי (1999); פרס בריסטול מאיירס סקוויב למחקר סרטן (2003); היכל התהילה של קליפורניה (2011); פרס הארווי (1999); מדליית א. ב. וילסון (2001); פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2009); מדליית בנג'מין פרנקלין (2005); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2009); פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2008); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (2006); פרס לואיזה גרוס הורביץ (2007); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1998); פרס המרכז הרפואי אלבני (2008); פרס גרובר בגנטיקה (2006); פרס פרל מייסטר גרינגרד (2008); פרס רוזנסטיל (1998); פרס דר א"ה היינקן לרפואה (2004); פרס דיקסון ברפואה (2000); פרס אלפרד סלואן (2001); Australia Prize; Victorian Honour Roll of Women; עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; עמית החברה המלכותית של ניו סאות' ויילס; עמית החברה המלכותית ;
	blackburnlab.ucsf.edu
תרומות עיקריות
	מחקריה על הטלומר

אליזבת (ליז) הלן בלקברן (באנגלית: Elizabeth (Liz) Helen Blackburn; נולדה ב-26 בנובמבר 1948) היא ביולוגית אמריקאית ילידת אוסטרליה, החוקרת באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2009, יחד עם קרול גריידר וג'ק שוסטק, בזכות מחקריהם על הטלומר, שהוא אזור הקצה של הכרומוזומים ביצורים איקריוטיים. שנה אחת קודם לכן קיבלו היא וגריידר את פרס פרל מייסטר גרינגרד, למדעניות בולטות בגין עבודתן זו.

בלקברן היא שותפה בתגלית הטלומראז, שהוא אנזים המוסיף רצף נוקלאוטידים ספציפי (TTAGGG) אצל כל בעלי החוליות. בלקברן אף פעילה בתחום האתיקה הרפואית. היא זכתה בפרס נובל לרפואה יחד עם קרול גריידר וג'ק שוסטק על שגילו כיצד הכרומוזומים מוגנים על ידי הטלומר ותגלית האנזים טלומראז.

בלקברן היא זוכת פרס לסקר בתחום הרפואה לשנת 2006 (במשותף עם גריידר ושוסטק). זוכת המדליה המלכותית לשנת 2014. עמיתה בחברה המלכותית ובאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליזבת הלר בלקרן נולדה ב-26 בנובמבר 1948 בהובארט שבטסמניה, להורים שהיו רופאי משפחה. כשהייתה בת 4 עברה משפחתה לעיר לונסטון שם היא למדה עד גיל 16 בבית הספר Broadland House Church of England Girls' Grammar School. בגיל 16 עברה עם משפחתה למלבורן.

בלקבורן סיימה תואר ראשון במדעים בשנת 1970 ותואר מאסטר למדעים בשנת 1972, שניהם מאוניברסיטת מלבורן ואת הדוקטורט שלה בשנת 1974 מאוניברסיטת קיימברידג'^[1]. בשנים 1975–1977 עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ייל בנושא ביולוגיה מולקולרית ותאית^[2].

בשנת 1981, הצטרפה בלקבורן לסגל של אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, במחלקה לביולוגיה המולקולרית.

בשנת 1990, היא עברה למחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), שם כיהנה כיו"ר המחלקה בשנים 1993–1999.

בשנת 1998 היא החליפה את מינה ביסל בתפקיד נשיא אגודה אמריקאית לחקר ביולוגיה של התא.

בלקבורן הייתה שותפה לגילוי הטלומר האנזים הממלא את הטלומראז עבור גילוי זה, הוענק לה פרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2009, אותו חלקה עם שותפיה לגילוי קרול גריידר וג'ק שוסטק.

בשנים האחרונות בלקבורן ועמיתיה חקרו את ההשפעה של לחץ על הטלומראז והטלומרים^[3].

בשנת 2002, מונתה בלקבורן לחברה במועצה של נשיא ארצות הברית לביואתיקה. בעקבות תמיכתה במחקר בתאים עובריים אנושיים, בניגוד לעמדת ממשל בוש, היא הוצאה מהמועצה בהוראת הבית הלבן ב-27 בפברואר 2004^[4]. פיטוריה מהמועצה גררו מחאה של מדענים רבים, שטענו כי היא פוטרה בגלל התנגדות הפוליטית לעצתה^[5]. בלקבורן מכהנת במועצה המייעצת של מדע הגנטיקה המכון למדיניות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר שהוציאו בשנת 2017 בלקברן וד"ר אליסה אפל, פסיכולוגית מומחית -

The Telomere Effect: A Revolutionary Approach to Living Younger, Healthier, Longer

אפקט הטלומרים : גישה מהפכנית לחיים צעירים, בריאים וארוכים יותר. תרגום: אודי תגרי. הוצאת פראג תל אביב יפו https://prag.co.il/, 2020

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אליזבת בלקברן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אליזבת בלקברן (באנגלית)
אליזבת בלקברן, באתר פרס נובל (באנגלית)
אליזבת בלקברן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] Blackburn, E. H. (1974). Sequence studies on bacteriophage ØX174 DNA by transcription (PhD thesis). University of Cambridge

[2] "Elizabeth Blackburn Profile at UCSF". Retrieved 25 November 2013

[3] Epel ES, Lin J, Dhabhar FS, Wolkowitz OM, Puterman E, Karan L, Blackburn EH (2010). "Dynamics of telomerase activity in response to acute psychological stress". Brain, Behavior, and Immunity 24 (4): 531–539. doi:10.1016/j.bbi.2009.11.018. PMC 2856774. PMID 20018236.

[4] Blackburn, E. & Rowley, J. (2004). "Reason as Our Guide". PLoS Biology 2 (4): e116. doi:10.1371/journal.pbio.0020116. PMC 359389. PMID 15024408.

[5] "Scientists rally around stem cell advocate fired by Bush". USA Today. Associated Press. 19 March 2004. Retrieved 2008-05-30.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)