פיגוע מכונית התופת בעפולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיגוע מכונית התופת בעפולה
חלק מהאינתיפאדה השנייה
Terrorafula.jpg
האנדרטה בגן הרכבת בעפולה לזכר קורבנות הטרור בעפולה
תאריך 6 באפריל 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום עפולה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°36′43″N 35°17′17″E / 32.61205°N 35.28802222°E / 32.61205; 35.28802222
סוג פיגוע התאבדות, מכונית תופת עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 8 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 55 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע חמאס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיגוע מכונית התופת בעפולה היה פיגוע התאבדות שאירע ב-6 באפריל 1994 בתחנת אוטובוס בצמוד לאוטובוס של "אגד" ברחוב חטיבה תשע, עפולה. בפיגוע נרצחו 8 בני אדם ונפצעו 55. בתגובה לפיגוע עצרו כוחות הביטחון הישראליים 383 פעילי חמאס ברחבי יהודה שומרון ועזה[1].

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות השעה 12:10 בצהריים, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הגיע מחבל מתאבד בשם ראיד זכארנה, שהשתייך לחמאס, עם מכונית תופת לרחוב חטיבה תשע בעפולה, שהוא רחוב מרכזי בעיר ושימש אז כנתיב תחבורה בציר צפון-דרום, מכביש הסרגל לצפון הארץ (כיום משמש לכך כביש עוקף עפולה). המחבל נצמד עם מכוניתו לאוטובוס של "אגד" מספר 348 קו עפולה-מגדל העמק שאסף נוסעים במקום, בזמן שהתחנה הייתה עמוסה בנוסעים, פוצץ עצמו עם מכוניתו וגרם להרג ולפציעת הנוסעים.

בין הנוסעים שנרצחו היו נהג האוטובוס, תושבי עפולה ויישובים סמוכים, תלמידים שסיימו לימודיהם בשני בתי הספר התיכוניים שבקרבת מקום, או הגיעו לתחנה לאחר שנטלו חלק בטקס זיכרון של יום השואה בהיכל התרבות העירוני הסמוך, ונוסעים אחרים. רוב הפצועים היו תלמידים. ראש הממשלה יצחק רבין ספד לנרצחים. הפיגוע גרם לזעזוע בשל מספר הקורבנות וזהותם (בחלקם ילדי בית ספר).

מנהיג אש"ף, יאסר ערפאת, סירב לגנות את הפיגוע, ועורר את כעסן של ממשלות ישראל וארצות הברית שדרשו ממנו לעשות כן[2].

הפיגוע היה חלק מסדרת פעולות אלימות של החמאס, שביקש לצמצם את פער האבידות בין ישראל והפלסטינים ולקרוא תיגר על הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית לבחור בדרך המשא ומתן עם ישראל[3]. את הפיגוע תכנן המחבל יחיא עיאש, שהחל עוד בשנת 1992 לתכנן פיגועי התאבדות בתוך שטחי ישראל, בהם ניסיון הפיגוע ברמת אפעל. פיגוע ההתאבדות המוצלח הראשון של החמאס היה פיגוע התאבדות בצומת מחולה ב-16 באפריל 1993, שבו נהרג פלסטיני, תושב הכפר ברדלה, ושני חיילים נפצעו.

הפיגוע חל ביום הארבעים לטבח מערת המכפלה, הוא סיום תקופת האבל על פי דת האסלאם, והחמאס הכריז כי הפיגוע, כמו גם סדרת הפיגועים שבאה לאחריו, בוצע כנקמה. לטענת המזרחן מתי שטיינברג ניתן להצביע על הטבח בחברון כגורם ישיר למעבר החמאס למיקוד הפגיעה ביעדים אזרחיים בתוך הקו הירוק, החל מפיגוע זה[4], אולם ניסיונות לבצע פיגועי התאבדות בתוך הקו הירוק היו גם קודם[5].

באוקטובר 2011, במסגרת ההסכם בין ישראל וחמאס לשחרור גלעד שליט, שוחרר סעיד בדארנה, ממתכנני הפיגוע, שהיה אחראי גם לפיגוע ההתאבדות שבוע לאחר מכן בתחנה המרכזית בחדרה בו נהרגו 5 בני אדם.

הנצחת הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך למקום הפיגוע הוצבה יד זיכרון, המונה את שמות שבעת הנספים היהודים (נרצחת נוספת הייתה פאדיה שלבי, ערבית מוסלמית מאכסאל). קורבנות הפיגוע מונצחים בשש אנדרטאות שונות המוצבות במקומות שונים בעפולה, וכן בגן שעשועים המכונה "פארק החמישה" שנתרם על ידי הקהילה היהודית בקונטיקט לזכר חמשת תושבי עפולה שנהרגו בפיגוע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה שיף ודני דור "חמישים לישראל", הפרק "שנת 1994", בהוצאת מעריב
  2. ^ אפרים קארש, אוסלו: אנטומיה של הונאה עצמית, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  3. ^ יורם שוייצר, ‏צמיחתם ודעיכתם של פיגועי ההתאבדות, עדכן אסטרטגי, אוקטובר 2010, עמוד 34
  4. ^ עקיבא אלדרלפנות את הרובע היהודי בחברון, באתר הארץ, 3.11.2008
  5. ^ בספטמבר 1993 ניסה מחבל מהחמאס לבצע פיגוע התאבדות באוטובוס בקו 23 סמוך לשוק מחנה יהודה, ראו שאול שי, השהידים - האסלם ופיגועי התאבדות, הוצאת מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה, ינואר 2003, עמוד 81 וענת ברקו, בדרך לגן עדן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004, עמוד 65